RossieL
Active member
"לא משנה מה אתם עושים כרגע, תעצרו את היום שלכם בבקשה, לא בשבילי - בשביל הבחור שבתמונה.
תכירו, רונן לוברסקי, בן 20, לוחם בדובדבן.
אתמול, לפנות בוקר, רונן וחבריו מדובדבן קפצו ראש אל תוך רמאללה הסוערת במטרה לעצור מחבל. בזמן שחבריו נכנסו לבניין המטרה, רונן חיפה עליהם מחוץ לבניין ובזמן שהוא עשה זאת נזרקה עליו פלטת שיש ענקית מהקומה השלישית, היא פגעה ישירות בראשו, ריסקה את הקסדה שלו והורידה אותו אל הרצפה.
רונן הובהל לבית החולים כשהוא במצב אנוש עם פגיעת ראש חמורה, במשך כמה שעות רונן התנדנד בין חיים למוות והיום הוא נפטר.
לפני כמה דקות ישבתי בעליית הגג והתפרקתי בגלל בן-אדם שעד לפני כמה שעות לא הכרתי, כי השלמתי עם העובדה שילד בן 20 נרצח ואיתו נרצחו גם השגרה, העתיד והחלומות שלו וזה קורע לי את הבטן. היום עוד משפחה בישראל התלבשה בשכול ונראה כאילו אף-אחד לא שם שיט על זה.
חייב להודות, סרקתי הרגע את הפיד שלי והוא מלא בהכל, מהפאנג'ויה ועד האח הגדול, למעט רונן לוברסקי.
אנשי התקשורת עשו את שלהם בכך שהקדישו לו כמה שניות בפינה של הפינה, כי בכל זאת, זה חייל בצבא הגנה לישראל שעצר את החיים שלו במטרה להגן עליהם, ולא מחבל שקם בבוקר בתקווה לרצוח כמה שיותר כמוהם וראוי לסיקור באורך של תכנית שלמה.
למען הסר ספק, מהתקשורת אני לא מצפה לשיט, אבל אנחנו, האזרחים, ממתי הפכנו לכאלה אדישים?
אף-אחד לא מבקש מכם שתצאו לרחובות ותזכרו את רונן ברעש, למרות שבעולם מתוקן זה הדבר הטבעי לעשות, אך במציאות הרקובה שאנו חיים בה זו בקשה מוגזמת, אבל תראו לאיזה אנשים מקולקלים הפכנו, כי אם חיילי צה"ל לא ראויים לכבוד שלנו, אז מי כן ראוי?
אל תחכו ליום הזיכרון בשביל לזכור, תצרחו את הזיכרון עכשיו.
אל תהפכו את המוות לנורמה, הדם של חיילי צה"ל יקר מידי בכדי לחלוף לידכם.
אל תתנו לאדישות לדבר במקומכם,
חייל בצבא הגנה לישראל נרצח בעת מילוי תפקידו, ילד בן 20 שלא הספיק לשחות באוקיינוס החיים וכבר טבע למוות, ילד שעצר את השגרה שלו בשביל להגן בגופו עליי, עליך, עלינו.
רונן לוברסקי נתן לנו את החיים שלו, למה לנו כל-כך קשה לתת לו רגע מהחיים שלנו?
יהי זכרך ברוך רונן, גיבור ישראל.
תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.
השם יקום דמך."
