RossieL
Active member
לכבד את הטבע אבל גם לדעת לפחוד ממנו
נחל צפית לא יחזור להיות כמו פעם. זה לא שהוא ישתנה או ייסגר, חס וחלילה, למטיילים, אבל כל פעם שאתם ואני נלך בו, כבר לא נהיה בו לבד.
נכון שזרזיר המדבר (הטרימטרמית) וכנפיו השחורות-כתומות ימשיכו לצייץ, חלוקי הנחל יעברו שיוף נוסף מהמים הזורמים וגם אולי נזכה לראות כמה יעלים מלחכים עלי שיטה סלילנית, אבל זה לא יהיה אותו דבר.
עכשיו משהו אחר יתווסף לטיול שלנו בצפית - עצב וכאב לב על החבר'ה הצעירים מהמכינה שסיימו בו את חייהם, שזכרונם תמיד ילווה אותנו שם.
מתישהו בטח יסדרו שם פינת הנצחה, או יעמידו סלע הגדול שעליו יהיו חקוקים שמותיהם של הנערים והנערות שמתו בגלל אונו של הטבע - ששוב מזכיר לנו שכמה שהוא יכול להיות יפה - כך הוא גם יכול להכאיב.
אבל עם כל העצב הרב שהסבו לנו השטפונות האחרונים, אל לנו להישאר ספונים בבתינו אלא להמשיך לצאת לטייל, להכיר את ארץ ישראל ולכבד את הטבע וגם לדעת לפחוד ממנו, כי ברצותו הוא נותן - והוא נתן לנו וואחד ארץ לטייל בה - וברצותו גם לוקח.
הטיולים בארץ, ובכלל במדבר, חייבים להימשך. חייבים לצאת ולהכיר את השבילים, להריח פרח, לטבול במעיין, לאסוף בקבוק פלסטיק שנקרה בדרכנו.
מי שמטייל - הופך אדם טוב יותר. והרי זו המשימה שלנו בחיים - להשאיר עולם טוב יותר אחרינו - ואני מאמין שזו היתה גם המשימה של חברי המכינה הקדם-צבאית שנהרגו בנחל צפית - להפוך את המדינה הזו לקצת יותר טובה.
אז נמשיך לטייל בארץ גם כדי להשלים את משימתם.
יהיה זכרם ברוך
קרדיט: https://travel.walla.co.il/item/3153323
נחל צפית לא יחזור להיות כמו פעם. זה לא שהוא ישתנה או ייסגר, חס וחלילה, למטיילים, אבל כל פעם שאתם ואני נלך בו, כבר לא נהיה בו לבד.
נכון שזרזיר המדבר (הטרימטרמית) וכנפיו השחורות-כתומות ימשיכו לצייץ, חלוקי הנחל יעברו שיוף נוסף מהמים הזורמים וגם אולי נזכה לראות כמה יעלים מלחכים עלי שיטה סלילנית, אבל זה לא יהיה אותו דבר.
עכשיו משהו אחר יתווסף לטיול שלנו בצפית - עצב וכאב לב על החבר'ה הצעירים מהמכינה שסיימו בו את חייהם, שזכרונם תמיד ילווה אותנו שם.
מתישהו בטח יסדרו שם פינת הנצחה, או יעמידו סלע הגדול שעליו יהיו חקוקים שמותיהם של הנערים והנערות שמתו בגלל אונו של הטבע - ששוב מזכיר לנו שכמה שהוא יכול להיות יפה - כך הוא גם יכול להכאיב.
אבל עם כל העצב הרב שהסבו לנו השטפונות האחרונים, אל לנו להישאר ספונים בבתינו אלא להמשיך לצאת לטייל, להכיר את ארץ ישראל ולכבד את הטבע וגם לדעת לפחוד ממנו, כי ברצותו הוא נותן - והוא נתן לנו וואחד ארץ לטייל בה - וברצותו גם לוקח.
הטיולים בארץ, ובכלל במדבר, חייבים להימשך. חייבים לצאת ולהכיר את השבילים, להריח פרח, לטבול במעיין, לאסוף בקבוק פלסטיק שנקרה בדרכנו.
מי שמטייל - הופך אדם טוב יותר. והרי זו המשימה שלנו בחיים - להשאיר עולם טוב יותר אחרינו - ואני מאמין שזו היתה גם המשימה של חברי המכינה הקדם-צבאית שנהרגו בנחל צפית - להפוך את המדינה הזו לקצת יותר טובה.
אז נמשיך לטייל בארץ גם כדי להשלים את משימתם.
יהיה זכרם ברוך
קרדיט: https://travel.walla.co.il/item/3153323
