ה"עליהום" הזה- זה לא חרם בכל מובן?
הצביעות הזו, הגועל הזה של התקשורת והאנשים הרדודים, הקטנים,
אלו שמציפים את הכל ברוע במגמתיות, בשקרים במניפולציות,
בהגזמות, באובססיביות- בבנימין נתניהו והמשפחה שלו...
אלו ששוברים את כל ה"ערכים" עליהם הם מדברים בצביעות כמובן,
כמקודשים להם!
זה מצחיק אותי, מעבר לזה שזה מגעיל ומכעיס...
האינטליגנציה הדלה הזו האובססביות... רק-כדי-להשתייך!
כלומר- גם אם אני חושבת על בנימין נתניהו כראש ממשלה לא טוב, אני חושבת שגרועה בהרבה השחיתות המוסרית שבצביעות הזו, באובססיה המכוונת והרדודה, המשחיתה מוסר וערכים,
המתלהמת תוך שבירת הערכים העיקריים כאמור, שאלק חרוטים על דיגלם.
הרבה יותר גרועה.כו גם מי ששותף בזה, ומי שנותן לזה לקרות.
מה זה אומר בעיני?
אם זה גרוע יותר- הרי שהבחירות הבאות ישארו כמו שהן..
כי אם אלו המתמודדים לבחירות שותקים ולא אומרים דבר, רק מנצלים את המומנטום לעליהום הזה עבור עצמם, תוך זה שהם גם לא מדברים על שבירת הכלים והערכים הדמוקרטיים-
אומר שהם שקרנים כמו אותם אלו שהם מצליחים לשטוף את
מוחם המוכן ומזומן לשטיפה הזו, שמלטפת להם את האובססיה ומזינה אותה.
והנה דוגמה קטנטנה! לאנשים קטנטנים ממש!
הם יחזרו לאשכנזי/מזרחי, הם בתוך הקיבעון המכוער של עצמם בתוך החשיבה הקטנה והחיים הקטנים שלהם גם בזה.
הם מסכנים בסך הכל, לא יודעים לפרוץ את המחשבה שלהם...
תקועים-מאז ולתמיד... זה מפחיד!
לדעת שאנשים העבירו חיים שלמים בתוך הכלום של עצמם..
חיים בחיפוש תירוצים לכותרת הקטנטנה שבחרו עבור חייהם.
אל תתפסו למילה כאן, כי זה לא האישיו...
יש פה כמה כאלה אישואים חשובים, תבחנו את עצמכם, מאחלת לכם שיהיה לכם את האומץ לשנות. את האומץ לאמת....
אייל מגד על השמאל, בעקבות ציפר.
"המנשר שפרסם שלשום בני ציפר, שבו הוא חושף את ההתעללות מצד הסביבה התרבותית שלו, שרוב מניינה ובניינה משכילים מן השמאל, הוא מסמך מזעזע. לא, זה בשום פנים ואופן לא צער בעלי חיים – לא בזוועות כאלה, שלא חדלות להטריף את דעתי, עסקינן. וגם אין מה לרחם על ציפר עצמו, שבעזרת האיפכא מסתברא המשוכלל שלו אוכל את המתחסדים האלה בלי מלח בכל רגע נתון. הזעזוע, אם תרצו או לא תרצו, הוא מהמראָה שהוא מציב מול המחנה המתוסכל עד שיגעון, השבט שאלה הנמנים עליו מכונים "שמאלנים", אבל בעצם הם חברים בכת מסוכנת – כת השטן.
כי מה חטאו העיקרי של בני ציפר בעיניהם? על מה הוא מוכפש ונרגם, אם לא על זה שהעז לאמץ אל חיקו את ביבי נתניהו – את השטן בכבודו ובעצמו, שאותו עובדים חברי הכת הזו, וששמו נישא על שפתיהם ללא הרף. מוזר איך טחו עיניהם של ההוגים בביבי יומם וליל לראות את הדמיון בין ציפר לבינם. בדיוק כמוהם הוא מכושף ומהופנט ממנו. אלא שבניגוד להם ההפנוט אצלו מקורו באהבה, לא בשנאה. באהבת אמת. זו אהבה אמיתית, כי אין שכר בצידה. ההפך, הוא מוקצה מחמת מיאוס בעיני אלה שאת הערכתם הוא שוחר. אלה הקובעים לשבט או לחסד, את מעמדו כפוסק הלכה וכסופר.
משמיציו של ציפר מכירים בעובדה הזו היטב, אבל נוח להם להתעלם ממנה ולהציג אותו כמלחך פנכה, כמתחנף וכמתקרנף. אין סילוף גדול מזה. זו הטעיה מכוונת, זדונית, שנועדה – במיטב המסורת הסטליניסטית, שלא נעלמה מהעולם – לעשות לו רצח אופי. הרי המתחנפים והמתקרנפים אלה הם עצמם. לא רק לשררה השלטונית מתחנפים. חנופה היא תופעה חובקת כול, ואלה ששמאלנותם אמנותם יודעים היטב עם מי משתלם להימנות, למי הם צריכים להתחנף: לציבור שלהם, כמובן.
לאלה הקובעים את מעמדם במדמנה התרבותית, שתמיד תימצא בשליטת השמאל המוסרי והנאור. לציפר אין מה להרוויח מעמדת מליץ היושר של ראש הממשלה. יש לו רק מה להפסיד מההערצה שהוא מפגין בראש חוצות. הוא הרי לא פוליטיקאי. הוא לא נושא את עיניו לשום כורסה או משרה. שום כיבודים, שהשלטון מסוגל כביכול להעניק, אינם קוסמים לטיפוס כמוהו. למיטב ידיעתי, הוא שמח לגמרי בחלקו כעורך המוסף הספרותי של העיתון, שחברי כת השטן הם קוראיו הנאמנים ביותר.
אז מה מקור הטעות, או ליתר דיוק, ההטעיה? תנו לי לומר לכם. המקור מתמצה, ראשית, בפסוק "הפוסל במומו פוסל". כל אלה הששים לסקול את ציפר בשער העיר, משוכנעים שהוא קורץ מאותו חומר שממנו הם קורצו. הם פשוט מעדיפים להעלים את האמת הברורה כשמש, שדווקא הוא הולך נגד הזרם וסוטה מן העדר.
העדר של ציפר הוא לא הימין, הרי. אי לכך, הוא אינו "מתקרנף", אלא להפך. העדר שלו הוא העדר שלכם, ואתם יודעים את זה. אתם מסלפים בכוונה, הופכים את היוצרות בכוונה – כי בסופו של דבר אתם מקנאים בציפר. אתם מקנאים בו על רוחו החופשית. אתם מקנאים בו, כי הוא לא מזויף ותועלתני כמוכם. אתם מקנאים בו, כי הוא פרש מעדת החנפים שלכם. אתם מקנאים בו כי הוא נאמן לעצמו. אתם מקנאים בו, בראש ובראשונה, על זה שהשטן, שכל מעייניכם מושקעים בו, אוהב אותו ולא אתכם. "
הצביעות הזו, הגועל הזה של התקשורת והאנשים הרדודים, הקטנים,
אלו שמציפים את הכל ברוע במגמתיות, בשקרים במניפולציות,
בהגזמות, באובססיביות- בבנימין נתניהו והמשפחה שלו...
אלו ששוברים את כל ה"ערכים" עליהם הם מדברים בצביעות כמובן,
כמקודשים להם!
זה מצחיק אותי, מעבר לזה שזה מגעיל ומכעיס...
האינטליגנציה הדלה הזו האובססביות... רק-כדי-להשתייך!
כלומר- גם אם אני חושבת על בנימין נתניהו כראש ממשלה לא טוב, אני חושבת שגרועה בהרבה השחיתות המוסרית שבצביעות הזו, באובססיה המכוונת והרדודה, המשחיתה מוסר וערכים,
המתלהמת תוך שבירת הערכים העיקריים כאמור, שאלק חרוטים על דיגלם.
הרבה יותר גרועה.כו גם מי ששותף בזה, ומי שנותן לזה לקרות.
מה זה אומר בעיני?
אם זה גרוע יותר- הרי שהבחירות הבאות ישארו כמו שהן..
כי אם אלו המתמודדים לבחירות שותקים ולא אומרים דבר, רק מנצלים את המומנטום לעליהום הזה עבור עצמם, תוך זה שהם גם לא מדברים על שבירת הכלים והערכים הדמוקרטיים-
אומר שהם שקרנים כמו אותם אלו שהם מצליחים לשטוף את
מוחם המוכן ומזומן לשטיפה הזו, שמלטפת להם את האובססיה ומזינה אותה.
והנה דוגמה קטנטנה! לאנשים קטנטנים ממש!
הם יחזרו לאשכנזי/מזרחי, הם בתוך הקיבעון המכוער של עצמם בתוך החשיבה הקטנה והחיים הקטנים שלהם גם בזה.
הם מסכנים בסך הכל, לא יודעים לפרוץ את המחשבה שלהם...
תקועים-מאז ולתמיד... זה מפחיד!
לדעת שאנשים העבירו חיים שלמים בתוך הכלום של עצמם..
חיים בחיפוש תירוצים לכותרת הקטנטנה שבחרו עבור חייהם.
אל תתפסו למילה כאן, כי זה לא האישיו...
יש פה כמה כאלה אישואים חשובים, תבחנו את עצמכם, מאחלת לכם שיהיה לכם את האומץ לשנות. את האומץ לאמת....
אייל מגד על השמאל, בעקבות ציפר.
"המנשר שפרסם שלשום בני ציפר, שבו הוא חושף את ההתעללות מצד הסביבה התרבותית שלו, שרוב מניינה ובניינה משכילים מן השמאל, הוא מסמך מזעזע. לא, זה בשום פנים ואופן לא צער בעלי חיים – לא בזוועות כאלה, שלא חדלות להטריף את דעתי, עסקינן. וגם אין מה לרחם על ציפר עצמו, שבעזרת האיפכא מסתברא המשוכלל שלו אוכל את המתחסדים האלה בלי מלח בכל רגע נתון. הזעזוע, אם תרצו או לא תרצו, הוא מהמראָה שהוא מציב מול המחנה המתוסכל עד שיגעון, השבט שאלה הנמנים עליו מכונים "שמאלנים", אבל בעצם הם חברים בכת מסוכנת – כת השטן.
כי מה חטאו העיקרי של בני ציפר בעיניהם? על מה הוא מוכפש ונרגם, אם לא על זה שהעז לאמץ אל חיקו את ביבי נתניהו – את השטן בכבודו ובעצמו, שאותו עובדים חברי הכת הזו, וששמו נישא על שפתיהם ללא הרף. מוזר איך טחו עיניהם של ההוגים בביבי יומם וליל לראות את הדמיון בין ציפר לבינם. בדיוק כמוהם הוא מכושף ומהופנט ממנו. אלא שבניגוד להם ההפנוט אצלו מקורו באהבה, לא בשנאה. באהבת אמת. זו אהבה אמיתית, כי אין שכר בצידה. ההפך, הוא מוקצה מחמת מיאוס בעיני אלה שאת הערכתם הוא שוחר. אלה הקובעים לשבט או לחסד, את מעמדו כפוסק הלכה וכסופר.
משמיציו של ציפר מכירים בעובדה הזו היטב, אבל נוח להם להתעלם ממנה ולהציג אותו כמלחך פנכה, כמתחנף וכמתקרנף. אין סילוף גדול מזה. זו הטעיה מכוונת, זדונית, שנועדה – במיטב המסורת הסטליניסטית, שלא נעלמה מהעולם – לעשות לו רצח אופי. הרי המתחנפים והמתקרנפים אלה הם עצמם. לא רק לשררה השלטונית מתחנפים. חנופה היא תופעה חובקת כול, ואלה ששמאלנותם אמנותם יודעים היטב עם מי משתלם להימנות, למי הם צריכים להתחנף: לציבור שלהם, כמובן.
לאלה הקובעים את מעמדם במדמנה התרבותית, שתמיד תימצא בשליטת השמאל המוסרי והנאור. לציפר אין מה להרוויח מעמדת מליץ היושר של ראש הממשלה. יש לו רק מה להפסיד מההערצה שהוא מפגין בראש חוצות. הוא הרי לא פוליטיקאי. הוא לא נושא את עיניו לשום כורסה או משרה. שום כיבודים, שהשלטון מסוגל כביכול להעניק, אינם קוסמים לטיפוס כמוהו. למיטב ידיעתי, הוא שמח לגמרי בחלקו כעורך המוסף הספרותי של העיתון, שחברי כת השטן הם קוראיו הנאמנים ביותר.
אז מה מקור הטעות, או ליתר דיוק, ההטעיה? תנו לי לומר לכם. המקור מתמצה, ראשית, בפסוק "הפוסל במומו פוסל". כל אלה הששים לסקול את ציפר בשער העיר, משוכנעים שהוא קורץ מאותו חומר שממנו הם קורצו. הם פשוט מעדיפים להעלים את האמת הברורה כשמש, שדווקא הוא הולך נגד הזרם וסוטה מן העדר.
העדר של ציפר הוא לא הימין, הרי. אי לכך, הוא אינו "מתקרנף", אלא להפך. העדר שלו הוא העדר שלכם, ואתם יודעים את זה. אתם מסלפים בכוונה, הופכים את היוצרות בכוונה – כי בסופו של דבר אתם מקנאים בציפר. אתם מקנאים בו על רוחו החופשית. אתם מקנאים בו, כי הוא לא מזויף ותועלתני כמוכם. אתם מקנאים בו, כי הוא פרש מעדת החנפים שלכם. אתם מקנאים בו כי הוא נאמן לעצמו. אתם מקנאים בו, בראש ובראשונה, על זה שהשטן, שכל מעייניכם מושקעים בו, אוהב אותו ולא אתכם. "
