ארוכים מעולם אחר

[חולות נודדים]

ארוכים מעולם אחר

מכורבלת במעילה מתכווצת על ספסל תיק הבד למראשותיה. הריק בליבה נלחם על מקום בין יאוש לתקווה אפופת ליאות מנסה לתפוס תנומה. עיניה נפקחות ונעצמות חליפות. אישה חמשושית באישון ליל אי שם בחדר ההמתנה. מכורבל במעילו, תיק הבד על כתפו אפוף ליאות פוסע אנה ואנה. הד צעדיו, כמטוטלת בשעון מפר את הדממה, מפר את בדידותה. איש חמשוש באישון ליל אי שם בחדר ההמתנה.

 

[פלג קטנה]

וזה מזכיר לי ארוכים מזמן אחר

הלכתי לשם מרחק הליכה של כרבע שעה. בכוונה הלכתי. הייתי זקוקה את הזמן הזה להיות עם עצמי. ככל שהתקרבתי הרגשתי שאני כבר לא צועדת לבד. אנשים בני כל הגילים. מי לבד, מי בזוגות ומי בחבורה. כשהתחלתי כבר לראות את המחסומים והשוטרים והניידות והדגלים והמוני האנשים שפני כולם אל מקום אחד החל המחנק הזה ההתרגשות. מצאתי לי ספסל אבן לשבת עליו מאחורי שורות הכסאות. לא עברה דקה וגם הוא התישב. אחריו התישבו עוד כמה אנשים. היא הודיעה לי בטלפון שהיא לא מגיעה. הוא התקשר והיא הודיעה לו שהיא לא מגיעה. הבנתי שאני לבד שם. הוא הבין שהוא לבד שם. אז מה? אנחנו רצינו להיות שם. עמדנו בצפירה. התישבנו בזמן הנאומים. צפינו בתמונות החללים שהוקרנו על המסך הגדול. שמענו את יזכור. את אל מלא רחמים. עמדנו ב"קדיש". כששרו את הבלדה לחובש, שרתי גם אני. גם הוא שר. מידי פעם מחיתי דמעה. מידי פעם גם הוא מחא דמעה. ההמנון. עמדתי ושרתי אותו בגאון. הוא עמד ושר בגאון. תם הטכס. אני התפזרתי לבד. אישה חמשושית. הוא התפזר לבד. איש חמשוש.

 

[מיקאלה1]

פלג מאוד מרגש וחי, את לא לבד../images/Emo24.gif

 

[חולות נודדים]

אני יודעת. תודה../images/Emo140.gif

 

[חולות נודדים]

עכשו אני רק שמה לב לעצם החי הזה

ספסל. כמה סיפורים טמירים הוא אוצר.

 

[מיקאלה1]

פלג תעבירי לה מחשבות נעימות תשירי

לה, תספרי לה כל מה שיש לך לספר לה. הקשר בין אמא לבת לעולם לא נפסק פלג. אני חייבת לזוז וליבי איתך כל כך מבינה אותך עברתי את זה פעמיים.

 

[חולות נודדים]

../images/Emo45.gif

 

[שלדר]

zה היה ברמת גן? 1998?../images/Emo10.gif

 

[חולות נודדים]

זה היה בחולון 2006

(אבל אני רמת-גנית במקור...)

 

[חולות נודדים]

וב-1998 טרם הייתי חמשושה../images/Emo3.gif

 

[חולות נודדים]

מוכן לספר על זה?

 

[שלדר]

בדיוק סיפרת...ויפה סיפרת, כך היה../images/Emo13.gif

 

[חולות נודדים]

באמת?........וואוווווווו

 

[שלדר]

ברמת גן, יד לבנים זה הר..

ובאמת ישבנו על אבן מחוץ לקהל מאחורי הספסלים היא הביטה אני הבטתי אבל היה ברור שזה לא ערב מתאים לכאלה דברים... והלכנו אני ירדתי מכיוון אחד היא ירדה לכיוון השני וזהו.. כעת, הזכרת לי את הסיטואציה

וגם הזכרת לי שעוד יכולתי ללעלות על הר ברגל..

 

[חולות נודדים]

ההר הזה נשקף ממרפסת בית הורי

ובשנות החמישים הוא נקרא "הר לויתן" ומה שאני יכולה לספר עליו....וגם על "הר הבנים". ויש שם עץ שנטעתי בכיתה ב' בט"ו בשבט ואני יודעת בדיוק את מיקומו. שלדר אני עדיין עמומה

(ופססססססססט גם אני לא יכולה לעלות עליו היום עם שתי הרגליים ה"מתפקדות" שיש לי)

 

[שלדר]

נהריה שטוחה ומרודדת!../images/Emo6.gif

ושיחיה אברם.. יושב לצידי בכיכר העיר בבית הקפה ולא מוציא הגה! {יש לו כידון}

 

[חולות נודדים]

אם יש בה ספספלים..דייך../images/Emo6.gif

 

[שלדר]

יש טיילת לאורך הים...

מלאה בספסלים ו...ריקים , צבועים לבן ונקיים לשבת מול הים ולהירגע.. פעם ב10 דקות עוברת מישהי שעושה "הליכה" פעם ברבע שעה עובר כלב ומתרחרח עם מוקה באמת טיילת, בלי אנשים

בלי רוכלים בלי מכוניות! {אין כניסה למכוניות} ואני מדבר על קילומטרים!

 

[חולות נודדים]

אז אולי במקום קלנועית או אופניים

תשלח לי כרכרה? (ככל הידוע לי יש שם עדיין תזכורות כאלה)

 

[שלדר]

נשלח לך רכבת....../images/Emo13.gif

אם תבואי אחר הצהריים בקיץ תוכלי לשכור כירכרה כנראה.. {מזמן לא ראיתי כזאת פרט לתזכורת באתר של נהריה באינטרנט} אחרי הפרק של קריימר מסיינפלד,,,לא הייתי עולה על כירכרה...