בוקר טוב לכם ידידי היקרים

בוקר טוב לכם ידידי היקרים../images/Emo24.gif

היות ואין לי שום דבר חשוב לומר לעולם הבוקר הזה, ואחרי שעברתי לילה חצי שקט בחזית היתוש(עקיצה אחת. סה טו) קבלו עוד בלאדה/פואמה לא רעה בכלל. דורשת עוד קצת עבודה. אשמח לקבל תגובות. גבעת "נפוליון"/מאת אחלה גבר גבעות רבות היו לי בחיי, מוריקות, טרשים, עגולות פטמה חדות וגם מרובעות גבעות לעליה מתונה, לריצה, להסתער, למורד ולמורדות, לשיחים להסתתר, לדשא, להתגלגלות , לשמיים, לענן על ראשן מחייך. מכולן את גבעת "נפוליון" אהבתי יותר. שם שיחקנו, צחקנו וגלגלנו, פטמתה הייתה לנו לראש העולם, ומרגלותיה לתהום האנשים כחגבים התווכחנו, התנצחנו שאלנו וביררנו: הייתכן? מבוץ מגפי קלגסי נפוליאון, נבראה הגבעה? אחר כך, ראש גבעה היה ל"פיסטין". לא שאלנו לא ביררנו אותו לכבוש יצאנו קדימה הסתער אש, אש, אש... על רטוב, על יבש, עלינו בסערה אל ראש הגבעה ושם לא ראינו ולו פרה... "בכל מקום שכף רגלכם תדרוך שלכם תהיה זאת האדמה ..." אמר המדריך לידיעת הארץ, עם סנדלים קשורים תנ"כית (שאלתי בלבי, המנווה שאנן ליד התחנה המרכזית הם ואם מ"נמרוד" שם ליד כסית?) לא קוצים, נהלולים ,דרדרים, לא קור ולא נחשים, האריכו את מכנסיו ומעלה הגבעה לא הרטיט את שפמו כל עקוב היה לו לאוכף, וקולו רעם מה"פיסטין", הצביעה על מרגלות הגבעה על המישור ועל דוד המלך מפקד על צבאו הנלחם בפלישתים וחשרת ההיסטוריה ירדה עלינו טירונים נפעמים, סמוקי לחיים, ליבנו מפרפר, אם מאימת המופלא, או מזעם הסמל, שעמד עלינו לכלותינו ואומות העולם רואות, ועיניהן כלות,אותנו בסך בתוך פלדה ועשת ובג'יפ תזזי מסתערים פתאום לנו לא היו גבעות וכל עקוב היה למישור וכל דיונה וכל טרש היו לטרף לצמיג ולשרשרת ודוד המלך ראה כל זאת ירד בענן לראש הגבעה חייך לו בשופי ובנחת ואמר: יפה בני, עשיתם את הישר בעיני אדוני. הר הבית בידינו, גבעה שלושים וארבע בידינו, הגבעה הצרפתית, גבעות שייח אברק יושבות בטח גבעות הלבה של רמת הגולן הר סיני, הר ציון ודיר אל בלאח גם. ורווח לנו הנה אני קורא וראשי סחרחר, גבעת "נפוליון" למישור הייתה פיסה מילדותי נמחקה. מילא, אמרתי, בבניין הארץ ננוחם, וכל עצמותי שרו, בכוונה גדולה, שרו "אנו באנו ארצה..." ורווח לי, אבל רגלי כבדות אני מביט על הגבעות הבוכות על הפטמות הנאנקות עליהן נוער ובמגפיהם הקלגסיים בוץ תחתיהם הגבעות היו למישור והטרש הקדוש לאבק והמרגלות נשמו, ופסו השמיים, הר ציון לשנינה גללים במטעי הזיתים פלא הבריאה, גבעת "נפוליון", "אנו באנו ארצה..." היו לשחוק וללעג להרס ולדומן. "שפוך חמתך על הגויים" "איש הישר בעיניו יעשה" המלך המשיח בדמותו של נחמן והוא מאומן ישא כנפיו ובשפתי זוקן יישק "שלי שלי שלך שלי ביתך שלי אדמתך שלי מקנך וכל אשר לך שלי". נאום הגבר "אם ש'עשרה" מתנדנד על ירך "לא אתן לבנות", נאום אדוני צבאות ומשיח בן דוד מאומן, "רעפים אדומים אבנה לי ערי חטאים היאחזויות רפאים" ותישם הארץ.
 

אלימא

New member
בוקר טוב ידידים יקרים ולך קורע

קראתי את הבלדה\פואמה לגבעת "נפוליאון" חזור וקרוא. אכן גבעות חיינו, גבעות עולם, ואתה הגבהת עוף וקראת אותן בשמותיהן, ולי נותר לתור אחריך, להסתכל להזכר ולהשתאות. יפה לי מה שכתבת. יום נפלא לנו.
 
אחלה גבר,אתה כותב נפלא

נהנתי לקרוא והאמת אפילו התפעמתי {למרות הנימה הפוליטית שבוודאי תגרום לכמה להרים גבה} הכתיבה נהדרת.והנושא מעניין. ממליצה לשער תפוז.
 
מנסה להגיב פעם שניה

נהדר. אהבתי. איזו הסוואה של רגישות, ראיה חדה, אבחנה בפרטים הקטנים וכאב. אהבתי אהבתי אהבתי וגם אהבתי שהזכרת לי את גבעת הנפוליאון שלי (הר נפוליאון ברח' רוקח בר"ג ליד הירקון)
 

אגל ט ל

New member
איזה יופי.....קורע

אני חושבת שלא פספסת כלום... איזה עיניים איזו התבטאות נ ה ד ר !
 
קוראת שוב ושוב

כל כך הרבה אייטמים במכה אחת בכל משפט שלך אני נעצרת, וכמו שאלימא אמר, משתהה, נזכרת, תוהה וכן, עוררת צמאון ענק. שאפו איש. אשמח לקרוא דברים נוספים. אשמח עוד יותר אם תעז להביא את הדברים שאתה רואה אל שולחן הדיונים. הולכת לקרוא שוב.
 

ישRאל

New member
יפה מאוד קורע,,

ספור נוגע ללב,,אגב יש גם גבעת נפוליון בעכו,,
 
ישראל

באמת בדקה הראשונה שראיתי את השם של הגבעה הזאת. חשבתי על גבעת נפוליון אשר בעכו.
 
טוב...

נקרא בנשימה עצורה גם בגלל השורות הקצרות אהבתי מאוד מאוד...אם כי אני שייכת לאותו דור ולא מצטרפת לאותה הרגשה של החמצה והרס, אני זורמת עם השינויים, "הקידמה" מביאה איתה שינויים, תאר לך איפה היינו משכנים את מיליוני התושבין שנוספו מאז "אנו באנו" לו השאירו את אותן גבעות... אני נזכרת בבת ים עיר הולדתי שהיתה כולה גבעות של חול ים לבן - והיום כולה מגדלי בטון מכוערים, אבל הגבעות היו ריקות והבתים מלאים באנשים....ומה עדיף?
 

טוסקה

New member
הכתיבה נהדרת ואם אני זוכרת נכון,

הפואמה הזו הרבה יותר מתונה מהיצירה הקודמת שהבאת לכאן
אני רק תוהה אם זו אכן פואמה נוסטלגית, או שמא הנוסטלגיה היא בעצם כלי שרת לאמירה האקטואלית ולעמדה שאתה נוקט, שזה כמובן גם לגיטימי, אבל מעמיד את הפואמה באור אחר. לדעתי.
 
שאלה טובה....

אני בכוונה לא רציתי להתייחס לפן הפוליטי, אם כי קשה מאוד להתעלם מהזעקה הפוליטיית שבשיר...
 

טוסקה

New member
התחושה שלי היא שהפן הפוליטי הוא

בעצם מטרת השיר, אי לזאת, קשה לי לא להתייחס אליו
 

אנפה2

New member
כרע על ברכיך,../images/Emo41.gif../images/Emo141.gif../images/Emo41.gif../images/Emo141.gif

והודה לאל שאתה עדיין על רגליך.
 
חחח...טוסקה. צודקת

הגברת ליאונה שלחה אותי אז לכל הרוחות ואמרה שאני בחלה ולא אחלה. נו טוב... טוסקוש, אי אפשר לראות "באור אחר" יצירה כלשהי רק בגלל שיש בה נופך, עמדה, או מחאה פוליטית. כל כתוב יש בו מן המחאה המסויימת. כל כותב נוקט עמדה. גם שירי אהבה, מהטובים, עוסקים במחאה כלשהי ונחשפת עמדתו של הכותב. אם קראת את הפואמה הזאת עד הסוף ונתת לעצמך 15 שניות של מחשבה ועיכול, הרווחתי ובגדול.
 

Sודית

New member
קורע, תקשיב לי רגע קט....

אני כל פעם קורעת אותך עד הסוף, ואני עדיין לא מבינה למה.... בסוף כל הודעה שלך כתוב....א י ן.... ניראה לי שזה נישאר ממתי שהו, תעשה לי טובה ותמחק את זה. תמיד נדמה לסודית שיש המשך ו....אין.
 

טוסקה

New member
אחלה גבר, עם כל הכבוד (ויש כבוד)

היו כאלו שהתייחסו לפואמה כפואמה נוסטלגית גרידא, ולכן אמרתי שלדעתי יש להתייחס אליה כאל פואמה עם אמירה פוליטית - ואז, יש הבדל בין פואמה נוסטלגית תמימה לבין פואמה עם אמירה פוליטית חד משמעית. ואני תמיד מקדישה זמן (יותר מ 15 שניות) לדברים שאתה כותב. גם אם לא תמיד אני מגיבה
 
למעלה