סיפורי סבתא........../images/Emo11.gif
סיפורי סבתא – תל אביב הקטנה יש לי גלידה הכי טובה הכי טובה ומשובחה קנו ממנה ילדים קוקו אהה גלידה טובה האם מי מכם מכיר או שמע את השיר הזה? השיר הוא שיר עממי שחובר והושר כל ידי מוכר גלידה בימי תל אביב הקטנה, כשהיה בא למכור את תוצרתו ליד בתי הספר וברחובות תל אביב. האיש היה דוחף לפניו עגלה קטנה עם גלידה שהיתה מאד אהובה על ילדי תל אביב בזכות טעמה המשובח, את הגלידה היה המוכר מיצר במו ידיו, וכך היה מפרנס את משפחתו בכבוד. יצור הגלידה היה מתבצע בזמנו בחבית מתכתית, שבתוכה היו מערבלים, בה היו שמים את החומרים ליצור הגלידה, החבית היתה ממוקמת בתוך חבית גדולה יותר, ברווח היו שמים קרח ובעזרת ידית היו מסובבים את החבית הפנימית. תוך כדי עירבול החומרים היו קופאים והיתה נוצרת גלידה. יום אחד פנה אל האיש אדם בעל יכולות כספיות, ויטמן שמו, והציע לו שיפתחו יחד בית חרושת גדול לגלידה, ויטמן יתן את הכסף ומוכר הגלידה יתן את הפטנט וכך הוא לא יאלץ עוד להסתובב ברחובות למכור את הגלידה אלא ישב בחנות ואנשים יבואו אליו לקנות, האיש הגאה סרב למכור את סודו שהשותפה שיחידה לו היתה אישתו והמשיך למכור את הגלידה כשהוא מסתובב ברחובות העיר עד שחלה ונאלץ להפסיק. ויטמן פתח מיפעל ליצור גלידה שגם היא היתה טעימה לילדי תל אביב והאזור. ויטמן גדל עם גידולה של העיר ובסיבתה ומוכר כגלידה הקטן נישכח מהר מאד לאחר לכתו. הסיפור הזה סופר לי מפי סבתי ז"ל היא היתה השותפה היחידה לסוד הגלידה, כן מוכר הגלידה היה סבי. לאחר מותו זכינו רק אנו הנכדים וחברים קרובים לאכול מהגלידה הטובה והטעימה, שאת סודה ידעה רק סבתי והמשיכה לעשות בבית במתכונת קטנה עבורינו. מקסימה
סיפורי סבתא – תל אביב הקטנה יש לי גלידה הכי טובה הכי טובה ומשובחה קנו ממנה ילדים קוקו אהה גלידה טובה האם מי מכם מכיר או שמע את השיר הזה? השיר הוא שיר עממי שחובר והושר כל ידי מוכר גלידה בימי תל אביב הקטנה, כשהיה בא למכור את תוצרתו ליד בתי הספר וברחובות תל אביב. האיש היה דוחף לפניו עגלה קטנה עם גלידה שהיתה מאד אהובה על ילדי תל אביב בזכות טעמה המשובח, את הגלידה היה המוכר מיצר במו ידיו, וכך היה מפרנס את משפחתו בכבוד. יצור הגלידה היה מתבצע בזמנו בחבית מתכתית, שבתוכה היו מערבלים, בה היו שמים את החומרים ליצור הגלידה, החבית היתה ממוקמת בתוך חבית גדולה יותר, ברווח היו שמים קרח ובעזרת ידית היו מסובבים את החבית הפנימית. תוך כדי עירבול החומרים היו קופאים והיתה נוצרת גלידה. יום אחד פנה אל האיש אדם בעל יכולות כספיות, ויטמן שמו, והציע לו שיפתחו יחד בית חרושת גדול לגלידה, ויטמן יתן את הכסף ומוכר הגלידה יתן את הפטנט וכך הוא לא יאלץ עוד להסתובב ברחובות למכור את הגלידה אלא ישב בחנות ואנשים יבואו אליו לקנות, האיש הגאה סרב למכור את סודו שהשותפה שיחידה לו היתה אישתו והמשיך למכור את הגלידה כשהוא מסתובב ברחובות העיר עד שחלה ונאלץ להפסיק. ויטמן פתח מיפעל ליצור גלידה שגם היא היתה טעימה לילדי תל אביב והאזור. ויטמן גדל עם גידולה של העיר ובסיבתה ומוכר כגלידה הקטן נישכח מהר מאד לאחר לכתו. הסיפור הזה סופר לי מפי סבתי ז"ל היא היתה השותפה היחידה לסוד הגלידה, כן מוכר הגלידה היה סבי. לאחר מותו זכינו רק אנו הנכדים וחברים קרובים לאכול מהגלידה הטובה והטעימה, שאת סודה ידעה רק סבתי והמשיכה לעשות בבית במתכונת קטנה עבורינו. מקסימה
