מה החשיבה הנכונה?

מה החשיבה הנכונה?

הילד/ה שלך בצבא/בטיול בחו"ל/יצא/ה לבלות עם חברים..
לא מתקשר/ת/לא שולח/ת הודעות..

יש שירגיעו את עצמם בזה שהילד/ה עסוק/ה מידי לכן לא יוצר/ת קשר..
יש שיגידו שכל עוד אין טלפון "רע" אז הכל בסדר עם הילד/ה..

האם יש נכון או לא נכון בחשיבות אלה?
 

riki yot levi

New member
יש בנינו לא רבות/ים שעברו הכשרה...

להיות אמא של לוחמי יחידות מובחרות... כשאת יודעת בכל רגע
נתון שהבן/בנים שלך נמצאים במקומות הכי חמים... כל השאר זה משחק ילדים
ממש משחק ילדים... כי מה שעברו הבנים האלה... את שקטה... מאוד מאוד שקטה.
 

riki yot levi

New member
לא הבנת...

אמא של חיילים שמשרתים ביחידות המיוחדות אלה הן נשים...
שמתקשות לישון למשך כלל הימים שהם נמצאים בשרות...
את פשוט לא ישנה 3 שנים ברוטו לכל חייל...
אחר כך את לא כ"כ ישנה בזמן שקוראים לו למילואים או שלא
נדע צו 8...
אז - אחרי שהם סיימו את השרות כבר הכל נעשה פשוט יותר...
את יכולה ללכת לישון בשקט כשהוא בגאוטמלה... או בתיאלנד...
ים המלח או אמסטרדם. זה מה שכתבתי...
זמן השרות שלהם - מחשל אותם... ואותך.
 

riki yot levi

New member
אולי בעוד דור...

הפער ביני לבין הבעל שלי ביחס שלנו לבנים שלנו...
הוא עצום ואני אסביר.
נכון שבכל מקום יכול לקרות אסון... זה מתחיל בכבישים, עובר למועדונים...
ימשיך ברפטינג בהודו וכו'. וכו'.
אז היכן הפער...
אני אישית לא שרתתי בצה"ל. לא רצו אותי שם... אבל במקרה שלי גם אותן אמהות ששרתו כפקידות או בכל מיני מקצועות במרכז הארץ... הם לא יודעות ולא מבינות את ה'צבא' האמיתי... זה שבשטח.
מכאן שלנו האמהות קשה מאוד להבין את השינוי שעבר הנער שסיים בית ספר תיכון... הסתפר והפך להיות לוחם סיירת או מפקד ביחידה מיוחדת וכאלה.
מה מלמדים אותו, מה לא. היכן מקפידים עליו... היכן לא...
אז לבעלי קל יותר להבין את הסיטואציות שעברו הבנים שלו... הוא יודע את המיומניות שלהם... את היכולת שלהם בהישרדות במקרה הצורך, השימוש שלהם בנשק קר... ושאר עניינים שכאלה... שאצל בעלי הוא יודע את המסוגליות... ואני מתה רק ממה שמדברים... ואני סומכת עליהם כי הם עברו שנים של יכולות מיוחדות בתנאים הכי מסובכים...
 

lulita0010

New member
אין נכון / לא נכון. סובייקטיבי לכל משפחה.

כל עוד זה מקובל על שני הצדדים (הורים /ילדים) לא רואה בעיה.
אישית, כאמא חרדתית, הסברתי לבני שבאם הוא לא רוצה שהאבא יצא לחפשו באמצע הלילה...שיועיל בטובו להרים מדי פעם טלפון ולהגיד ששלום לו.
היום כשבגר, לעתים מעדיפה שלא יצלצל. כי לרוב הטלפונים הם משימות או שפיכת
בעיות ותסכולים שלו על הראש שלי.
 
למעלה