לו הוא/היא היו בחיים הם היו

[גבר בדרכו שלו]

לו הוא/היא היו בחיים הם היו

מידי פעם אני שומע על אדם שנפטר או שלא יודעים מה גורלו שלו הם היו חיים כיום הם היו בגיל נגיד שישים-שבעים-חמישים וכולי..
כלומר מה שבטוח שלו האנשים היו חיים כיום ולא נפטרו היו בגיל מסויים.כמובן בגדר גיל נורמלי ולא מאה למשל.ולו היו כיום בחיים בטוח היו בלי מחלות,בלי שנדרסו,בלי סבל וביקצור היו "בחיים"..
זה נחמד לדמיין אדם שמת שלו היה היום בחיים היה "חי"..
סתם חומר מחשבה לעצמי.

 

[Ron W]

הזכרון נותר חי וטבעי להשליך ממנו

לזר נדמה שלא רלוונטי כלל להעלות את זכרונם של מי שהלכו לעולמם.
הרי אינם כאן ואולי השיח הוא תעתוע להחיות אותם ואת דעותיהם?
אלא שהזכרון של המתים הוא חלק מהפנימיות שלנו וטבעי להעלות אותו
כחלק מהדעות שלנו שמושפעות מהם ביודעין או שלא ביודעין.
יתכן וזהו אף תהליך היפרדות בדיעבד שמפריד בין הישות שלנו
למה שירשנו מהם - מעכשיו זה לא אנחנו, אלא מה הם היו אומרים..

 

[גבר בדרכו שלו]

תודה רון

על התגובה..

 

[מנץ1]

זה עצוב מאוד, אבל הורים שאיבדו ילד בגיל צעיר

בטוח כשהם רואים את בני כיתתו מתגייסים, מתחתנים, הופכים להורים, זה זורק אותם למציאות המרה והקשה ....מה היה אילו.
לגבי הורי שיחסית נפטרו צעירים לעיתים במחשבות כואב לי על המחלות והקשיים שהיו נחלת חלקם כניצולי שואה, על הסבים הנהדרים שילדי הפסידו, על דברים מצחיקים/נחמדים שנהגו לומר או לעשות

 

[גבר בדרכו שלו]

תודה מנץ

על תגובתך..