היום או הזמן שלא אוהבים

[גבר בדרכו שלו]

היום או הזמן שלא אוהבים

מוצאי שבת תמיד מביא לי חוסר חשק לתפקד.איך שהשבת יוצאת אני נכנס למעיין התכנסות עם עצמי.אין לי טראומה מהזמן הזה ואין לי הסבר למה דווקא מוצאי שבת וזה לא קשור ליום ראשון של שבוע חדש.האם יש לכם\ן זמן או יום שלא אהובים עליכם/ן?

 

[riki yot levi]

מתישרת סוף סוף

בת 54. אשה. אמא. אשת עסקים...
שנאתי את מוצ"ש... ממש !!!
כן... החלטתי החלטה מאוד אישית מאוד שכלתנית
לגור לבד עם בעל מול נופים חסרי גבולות... כמעט...
מקום לבד שהשמים קרובים יותר - משכן...

ימי חמישי היו ימים של תקווה... 7 שנים בינהם מעט מאוד רווח...
לבוא הבן לסופ"ש. אז נכון שבערך את יודעת מתי כן ומתי - לא...
אבל מה, לא היו הפתעות?
היו גם היו... ואת מתפללת ואת מבקשת מתחננת מתפלשת
רק ש/יבוא יאכל מהשניצלים שהכנת... מהצ'יפס שטיגנת...

ביום שישי את בכלל בפזה של עצלנות או חוסר מעש או משהו שבין זה לבין זה...
את מנקה מבשלת מכניסה למכונה מוציאה ותולה... מטגנת חותכת מקלפת...
והם - בני ביתך מגיעים מנשקים מחבקים צוחקים מספרים שואלים עונים שומעים מקשיבים אומרים מתקלחים מתלבשים שבת... אוכלים לוגמים מברכים...

בשבת בבוקר - כל שבת בבוקר...
חותכים ירקות לסלט של בוקר..., טוסטים, ביצים קשות חותכים גבינות מורחים...
ובצאת השבת הם עוזבים...

אז הבנימין שלנו עוסק בטיול שלו... לדרום אמריקה... וסיימנו את פרק החיילות בסדיר...
וביום חמישי מטגנת צ'יפס ושניצל מתוך הרגל לא מגונה... יודעת להכיל את בואם ואת לכתם...
ויום שלישי כמו רביעי כמו שני...

 

[יחפהבפארק11]

גם אני לא אוהבת את מוצ"ש ויום ראשון

 

[גבר בדרכו שלו]

יש סיבה יחפה?

או סתם כי בא לך..חחח

 

[יחפהבפארק11]

לא סתם

פשוט במוצאי שבת היו הולכים כל הילדים, כל אחד לביתו ואני הייתי נשארת עם האיש שלי לבד בבית ולא היה כבר כוח לצאת לטייל או ללכת לסרט והייתי נשארת לנקות ולסדר את הבית אחרי שכולם הלכו והייתי מאוד שונאת את זה. את יום ראשון שנאתי כי זה היום בו חוזרים לעבודה לאחר יומיים של רביצה בבית החם והנעים. הדיכי של יום ראשון זה דבר ידוע אצל כולם, לא רק אצלי.