riki yot levi
New member
אקרא לה תמי... (שם בדוי)...
חברה שלי תמי... אנחנו אוהבות לקשקש לא מעט בטלפון...
אמרה לי לפני כמה שנים שהתקינה ב'טרנזיט' שלהדיבורית...
כדי שנוכל לדבר בזמן נהיגה...
היא בשלה ואני בשלי...
ולא עניין היה באותם ימים שתמי מבקשת שלא לעבור על חוק
הדיבורית והקנס... אלה בכלל שבאותם השנים לתמי לא היה
רשיון נהיגה... כי נהיגה למדה בכוחות עצמה... בכוחות עצמה בלבד.
תמי אש גבורה... ואני אוהבת נשים גיבורות באמצע החיים... בעיקר כשהן חברות שלי... ובעיקר תמי.
תמי אשה מזרחית 'של פעם'...
התחתנה בגיל שבע עשרה וילדה תינוקת כשהיתה בת 18...
העדיפה כנראה באותם הימים לדור בדירת 54 מ"ר יחד עם גבר אחד... מאשר לגור בדירה מעט גדולה יותר שם אחים ואחיות והורים וסבתא...
אומרת שלא היה חשוב לה יותר מידי מי הוא החתן... ומי יהיה בעלה... כי היתה מספרת שאביה היה מכה אותה... ולעיתים אחים שלה היו מכים אותה... היו אומרים עליה שהיא מזדיינת עם כולם... ושהיא מתלבשת לא יאה ולא נאה... ובכלל.
אז בין תמי לבין בעלה 13 שנה הבדל. לא הרבה מידי ולא מעט כלל וכלל...
והחיים? ברוך השם... פחות צפיפות וגם מבחינת היחס, הצעקות והסטירות... המצב השתפר במעט.
התקשרה אלי תמי... לאותן שיחות של יום רביעי כשהיום פנוי לה לתמי... עושה דרכה בטרנזיט הישנה לשוק רמלה/לוד באילת, להקים דוכן שבו תמכור בגדים יפים מאוד לנשים, נערות וילדות. דוכן גדול באופן יחסי, עמוס בבגדים יפים במחיר זול, כמו אות בגדים שנמכרים בקניונים בהרבה מאוד שקלים... כאן ועכשיו 'פחות ממאה'... מאוד בולטת דמותה של תמי... שיער ראשה פרוע, על פניה איפור כבד, על אצבעות ידיה תכשיטים כבדים כמו על צוארה יורד אל חזה... נראת כמו אשה אינדיאנית מהסרטים... חצאית קצרה קצרה כמו היתה בת 20... מגלות רגליים חטובות... מעודנות... ומוסיקה מזרחית בכיינית תשמיע לאורחותיה שמגיעות למדוד ולרכוש בגדים יפים.
אלה שבשבוע האמור בקשה ש'נעשה יומולדת'... תמי בת 56.
'את יודעת כמה אני מפסידה...' מנסה תמי להכריח אותי לבוא איתה ולחגוג איתה יומולדת... לא לטעמי בכללל ותמי יודעת ומתעקשת...
'הרומן' של תמי ושלי התחיל מיד בתחילת הדרך שלי כמיבאת טקסטיל זול מהמזרח... בעלה של תמי שנקרא לו פה 'אבי' שם בדוי כמובן... היה מראשוני הלקוחות הקבועים שהיו רוכשים ממני סטוקים ומשלמים על הכל במזומן... תמי האשה הקטנה שאיתו...
אנשים כמו אבי ותמי מתגוררים בדירת עמידר... העסקים שלהם מן הסתם לא רשומים בשום מקום... הבית צר המדיות משמש יותר כחנות ומחסן בגדים מאשר מקום למגורי אדם... תמי אומרת היתה 'צריך להתפרנס'...
אבי היה שולט על העסקים... תמי המוכרת היפה מהשוק... מגלה זוג רגליים חטובות ומעודנות... כפתור או יותר פרומים להראות את היופי שאשה באשר היא אשה יכולה להציע... והלקוחות היו מציצים, לעיתים נוגעים ובעיקר קונים.
שישה ילדים. תמי אומרת לי 'דיר באלאק' כשאני מנסה לשאול... 'כן, כולם שלו'...
'אז..' אני שואלת ולא מספיקה להשלים ותמי משלימה במקומי... 'כי הבן כלבה לא אהב שאחרי בן באו לו רק בנות...'
וכך היה שככל שרבו הבנות... כך רבו מקרי האלימות... עד ליום שאבי פשוט נעלם.
אשה באמצע החיים... יודעת למכור בגדי נשים מדוכן בשוק נייד... יודעת בכל יום לאיזו עיר להגיע... אבל לא יודעת לנהוג... ודאי לא בטרנזיט עמוס... , יודעת שמריקי לוי קונים טקסטיל בזול... אבל את מספר הטלפון אין בנמצא... יודעת שיש חשבונות בבנקים... אבל איזה בנקים היכן... לא ידעה... מעולם לא שילמה ארנונה... חשמל...
טסט לאוטו... אפס לגמרי...
ישבה בביתה... מתגעגעת אל 'הימים הטובים' שודאי לא ישובו עוד... לא כ"כ הבינה למה.
בסך הכל תמיד היתה שם בעבורו... כאשר רצה לרוקן 'את הבקבוקים'???
'וואלה' אומרת תמי נזכרת וחיוך ממלא את פניה... מתישר מהקמטים שבאו אל הפנים שלה... 'בארבעים מעלות חום, שפעת לא שמע ממני 'לא'...
שבועיים ימים בלי צבע... סומק אודם... בלי שעווה בתוך טרינינג צהוב... חדש אמנם אבל לא אופנתי... אלה לספונג'ה... לא מסוגלת להרים את עצמה... להביט אל החלון החוצה...
מעט הכסף שבארנקה עמד לאזול... המקר התרוקן גם הארונות שם איחסנה 'יבשים'...
הלכה לרווחה. בפרוצדורה של יומיים הועברו ארבעת הבוגרים לפנימיה... נותרה ושתי בנות איתה. נשמה לרווחה... התקשרה אלי.
אמרה לי 'רק עליך אפשר ליסמוך'...
יצאנו לבית קפה. הבטחתי לה שאעזור לה... מצאנו לפחות שלוש חשבונות בבנקים... לא כסף גדול. משהו...
לקחה את המפתחות של הטרנזיט... מלמדת את עצמה לנהוג...
כשהרגישה בטחון יצאה אל הדרכים... הבנות שלה איתה...
יוצאת בבבקרים חוזרת בלילות, למכור הרי ידעה... היתה מאופרת.. חצאית קצרצרה ושני כפתורים פרומים... מגלים את חמדת האשה...
את המזרן שבטרנזיט הסבה למקום ליתפוס תנומה... בלבד.
אחר כך הלכתי לדרכי... ותמי בדרכה.
נשארנו בקשר כמעט יומיומי... לא פחות מדו שבועי...
'איך?' שאלה אחרי ליל הכלולות שסיימו עשר שנות פרידה???
'טוב טוב... 'אמרה כמרימה ידיים 'הפכת להיות אשכנזיה'...
כשהיו מסיימים את הביזנס באילת... היו נכנסים למסעדה או בר...
לקנח יום עסקים מוצלח לפני העליה צפונה ברכב שבקושי מגיע למהירות של 90 קמ"ש... אז היתה מתישבת לצידו... סופרת את השטרות... מסדרת אותם לפי שווים... ונרדמת. אבי היה נוהג את כל הדרך הביתה... בלי הפסקה.
'לא מסוגלת' אמרה 'איך אפשר לעשות אל כל הדרך... לעמוד על הרגליים כל היום... לחבר ולפרק... ועוד לנהוג את כל הדרך צפונה?'
כשסיימה לפרק את הדוכן, לקפל ולאחסן את הבגדים בטרנזיט... בקשה לעצמה זמן למנוחה וסיגריה. חלצה נעליה ונשכבה בספסל שברכב, מוציאה את כפות הרגליים מהחלון... אויר אילתי חם. מחניק... אבל בקשה לנוח לפני המסע.
האורות שהאירו את השוק עוד לא כבו... מעט קונים עדיין בקשו למצוא מציאות... וכך פנה אל תמי גבר מבוגר... שאל באם תהיה מוכנה למכור לו רצתה להגיד לו 'יאללה תחפף'... כך סיפרה לי אך לא אמרה והוא שאל והסביר שמבקש לרכוש בסכום מכובד... אמר לה מה הוא מבקש... לרעייתו שמידותיה הם... וכו.
שילם כפי שבקשה ושאל אותה באם תרצה להתרענן... לפני הנסיעה צפונה... קפצה על ההזדמנות בלי לחשוב חצי פעם... אמרה לי 'ריקי... חשבתי רק על השירותים הנקיים במלון'...
'תמימה אחת' אמרתי לה בצחוק מתגלגל...
אבל ידעתי...
ושתאמינו לי כל הגברים באשר אתם... - אשה שצריכה לקום בשש בבוקר... לנסיעה של שלוש וחצי שעות... בטרנזיט עם מזגן... להעמיד בצהריים דוכן... לעמוד עד הלילה בבזר שאין בו לא מזגן... אלה אויר אילתי קיצי להפליא... למכור באלפי ש"ח סחורה שברובה מחירה לא עולה על -.40 ש"ח... להיות נחמדה לכל שאלה... בעיינים לבדוק שלא גונבים... סליחה... אבל להשתין ולחרבן בבית שימוש ציבורי... איכסה...
בשעה 22.00 הדבר האחרון שיעניין אותך זה שגבר יענג אותך ואת תענגי אותו... מליון דולר למקלחת טובה... מאשר לשכב על הגב... להחזיק לו תתחת ולדחוף...
לקחה לעצמה תמי, סט להחלפה... ונסעה לחדרו של האיש באחד מבתי המלון שבאזור המלונות... עלתה לחדרו... התישב בשירותים אמרה שאלו היו דקות מופלאות של היגיינה... והמשיכה הישר למקלחת...
יצאה ומגבת לשערה... וחלוק המלון לגופה... ובאה עמדה לפניו...
פשטה מעליה את החלוק... מתענגת באותם רגעים מהשילוב של גוף רטוב ומזגן...
סיכמה ב'היה בסדר'...
ומאז ועד היום... תחפש תמי את הגבר שיציע לה מקלחת... לפני העליה צפונה בטרנזיט... שכמעט כל הסחורה בו נמכרה ביום עמוס.
תמי חוגגת 56... היא מעולם לא התגרשה ואפילו נסעה אל המקום שם חי אבי... בתיאלנד... לא כועסת... יש לתמי גוף של אשה צעירה ממנה בעשרים שנה...
יודעת למכור... היום גם יודעת לקנות... מכירה את הבנקים ומשלמת חשמל וארנונה... עובדת קשה אבל חיה...
אני אוהבת אותה מאוד - את תמי... למרות שלעיתים היא מעצבנת אותי... ממש!
חברה שלי תמי... אנחנו אוהבות לקשקש לא מעט בטלפון...
אמרה לי לפני כמה שנים שהתקינה ב'טרנזיט' שלהדיבורית...
כדי שנוכל לדבר בזמן נהיגה...
היא בשלה ואני בשלי...
ולא עניין היה באותם ימים שתמי מבקשת שלא לעבור על חוק
הדיבורית והקנס... אלה בכלל שבאותם השנים לתמי לא היה
רשיון נהיגה... כי נהיגה למדה בכוחות עצמה... בכוחות עצמה בלבד.
תמי אש גבורה... ואני אוהבת נשים גיבורות באמצע החיים... בעיקר כשהן חברות שלי... ובעיקר תמי.
תמי אשה מזרחית 'של פעם'...
התחתנה בגיל שבע עשרה וילדה תינוקת כשהיתה בת 18...
העדיפה כנראה באותם הימים לדור בדירת 54 מ"ר יחד עם גבר אחד... מאשר לגור בדירה מעט גדולה יותר שם אחים ואחיות והורים וסבתא...
אומרת שלא היה חשוב לה יותר מידי מי הוא החתן... ומי יהיה בעלה... כי היתה מספרת שאביה היה מכה אותה... ולעיתים אחים שלה היו מכים אותה... היו אומרים עליה שהיא מזדיינת עם כולם... ושהיא מתלבשת לא יאה ולא נאה... ובכלל.
אז בין תמי לבין בעלה 13 שנה הבדל. לא הרבה מידי ולא מעט כלל וכלל...
והחיים? ברוך השם... פחות צפיפות וגם מבחינת היחס, הצעקות והסטירות... המצב השתפר במעט.
התקשרה אלי תמי... לאותן שיחות של יום רביעי כשהיום פנוי לה לתמי... עושה דרכה בטרנזיט הישנה לשוק רמלה/לוד באילת, להקים דוכן שבו תמכור בגדים יפים מאוד לנשים, נערות וילדות. דוכן גדול באופן יחסי, עמוס בבגדים יפים במחיר זול, כמו אות בגדים שנמכרים בקניונים בהרבה מאוד שקלים... כאן ועכשיו 'פחות ממאה'... מאוד בולטת דמותה של תמי... שיער ראשה פרוע, על פניה איפור כבד, על אצבעות ידיה תכשיטים כבדים כמו על צוארה יורד אל חזה... נראת כמו אשה אינדיאנית מהסרטים... חצאית קצרה קצרה כמו היתה בת 20... מגלות רגליים חטובות... מעודנות... ומוסיקה מזרחית בכיינית תשמיע לאורחותיה שמגיעות למדוד ולרכוש בגדים יפים.
אלה שבשבוע האמור בקשה ש'נעשה יומולדת'... תמי בת 56.
'את יודעת כמה אני מפסידה...' מנסה תמי להכריח אותי לבוא איתה ולחגוג איתה יומולדת... לא לטעמי בכללל ותמי יודעת ומתעקשת...
'הרומן' של תמי ושלי התחיל מיד בתחילת הדרך שלי כמיבאת טקסטיל זול מהמזרח... בעלה של תמי שנקרא לו פה 'אבי' שם בדוי כמובן... היה מראשוני הלקוחות הקבועים שהיו רוכשים ממני סטוקים ומשלמים על הכל במזומן... תמי האשה הקטנה שאיתו...
אנשים כמו אבי ותמי מתגוררים בדירת עמידר... העסקים שלהם מן הסתם לא רשומים בשום מקום... הבית צר המדיות משמש יותר כחנות ומחסן בגדים מאשר מקום למגורי אדם... תמי אומרת היתה 'צריך להתפרנס'...
אבי היה שולט על העסקים... תמי המוכרת היפה מהשוק... מגלה זוג רגליים חטובות ומעודנות... כפתור או יותר פרומים להראות את היופי שאשה באשר היא אשה יכולה להציע... והלקוחות היו מציצים, לעיתים נוגעים ובעיקר קונים.
שישה ילדים. תמי אומרת לי 'דיר באלאק' כשאני מנסה לשאול... 'כן, כולם שלו'...
'אז..' אני שואלת ולא מספיקה להשלים ותמי משלימה במקומי... 'כי הבן כלבה לא אהב שאחרי בן באו לו רק בנות...'
וכך היה שככל שרבו הבנות... כך רבו מקרי האלימות... עד ליום שאבי פשוט נעלם.
אשה באמצע החיים... יודעת למכור בגדי נשים מדוכן בשוק נייד... יודעת בכל יום לאיזו עיר להגיע... אבל לא יודעת לנהוג... ודאי לא בטרנזיט עמוס... , יודעת שמריקי לוי קונים טקסטיל בזול... אבל את מספר הטלפון אין בנמצא... יודעת שיש חשבונות בבנקים... אבל איזה בנקים היכן... לא ידעה... מעולם לא שילמה ארנונה... חשמל...
טסט לאוטו... אפס לגמרי...
ישבה בביתה... מתגעגעת אל 'הימים הטובים' שודאי לא ישובו עוד... לא כ"כ הבינה למה.
בסך הכל תמיד היתה שם בעבורו... כאשר רצה לרוקן 'את הבקבוקים'???
'וואלה' אומרת תמי נזכרת וחיוך ממלא את פניה... מתישר מהקמטים שבאו אל הפנים שלה... 'בארבעים מעלות חום, שפעת לא שמע ממני 'לא'...
שבועיים ימים בלי צבע... סומק אודם... בלי שעווה בתוך טרינינג צהוב... חדש אמנם אבל לא אופנתי... אלה לספונג'ה... לא מסוגלת להרים את עצמה... להביט אל החלון החוצה...
מעט הכסף שבארנקה עמד לאזול... המקר התרוקן גם הארונות שם איחסנה 'יבשים'...
הלכה לרווחה. בפרוצדורה של יומיים הועברו ארבעת הבוגרים לפנימיה... נותרה ושתי בנות איתה. נשמה לרווחה... התקשרה אלי.
אמרה לי 'רק עליך אפשר ליסמוך'...
יצאנו לבית קפה. הבטחתי לה שאעזור לה... מצאנו לפחות שלוש חשבונות בבנקים... לא כסף גדול. משהו...
לקחה את המפתחות של הטרנזיט... מלמדת את עצמה לנהוג...
כשהרגישה בטחון יצאה אל הדרכים... הבנות שלה איתה...
יוצאת בבבקרים חוזרת בלילות, למכור הרי ידעה... היתה מאופרת.. חצאית קצרצרה ושני כפתורים פרומים... מגלים את חמדת האשה...
את המזרן שבטרנזיט הסבה למקום ליתפוס תנומה... בלבד.
אחר כך הלכתי לדרכי... ותמי בדרכה.
נשארנו בקשר כמעט יומיומי... לא פחות מדו שבועי...
'איך?' שאלה אחרי ליל הכלולות שסיימו עשר שנות פרידה???
'טוב טוב... 'אמרה כמרימה ידיים 'הפכת להיות אשכנזיה'...
כשהיו מסיימים את הביזנס באילת... היו נכנסים למסעדה או בר...
לקנח יום עסקים מוצלח לפני העליה צפונה ברכב שבקושי מגיע למהירות של 90 קמ"ש... אז היתה מתישבת לצידו... סופרת את השטרות... מסדרת אותם לפי שווים... ונרדמת. אבי היה נוהג את כל הדרך הביתה... בלי הפסקה.
'לא מסוגלת' אמרה 'איך אפשר לעשות אל כל הדרך... לעמוד על הרגליים כל היום... לחבר ולפרק... ועוד לנהוג את כל הדרך צפונה?'
כשסיימה לפרק את הדוכן, לקפל ולאחסן את הבגדים בטרנזיט... בקשה לעצמה זמן למנוחה וסיגריה. חלצה נעליה ונשכבה בספסל שברכב, מוציאה את כפות הרגליים מהחלון... אויר אילתי חם. מחניק... אבל בקשה לנוח לפני המסע.
האורות שהאירו את השוק עוד לא כבו... מעט קונים עדיין בקשו למצוא מציאות... וכך פנה אל תמי גבר מבוגר... שאל באם תהיה מוכנה למכור לו רצתה להגיד לו 'יאללה תחפף'... כך סיפרה לי אך לא אמרה והוא שאל והסביר שמבקש לרכוש בסכום מכובד... אמר לה מה הוא מבקש... לרעייתו שמידותיה הם... וכו.
שילם כפי שבקשה ושאל אותה באם תרצה להתרענן... לפני הנסיעה צפונה... קפצה על ההזדמנות בלי לחשוב חצי פעם... אמרה לי 'ריקי... חשבתי רק על השירותים הנקיים במלון'...
'תמימה אחת' אמרתי לה בצחוק מתגלגל...
אבל ידעתי...
ושתאמינו לי כל הגברים באשר אתם... - אשה שצריכה לקום בשש בבוקר... לנסיעה של שלוש וחצי שעות... בטרנזיט עם מזגן... להעמיד בצהריים דוכן... לעמוד עד הלילה בבזר שאין בו לא מזגן... אלה אויר אילתי קיצי להפליא... למכור באלפי ש"ח סחורה שברובה מחירה לא עולה על -.40 ש"ח... להיות נחמדה לכל שאלה... בעיינים לבדוק שלא גונבים... סליחה... אבל להשתין ולחרבן בבית שימוש ציבורי... איכסה...
בשעה 22.00 הדבר האחרון שיעניין אותך זה שגבר יענג אותך ואת תענגי אותו... מליון דולר למקלחת טובה... מאשר לשכב על הגב... להחזיק לו תתחת ולדחוף...
לקחה לעצמה תמי, סט להחלפה... ונסעה לחדרו של האיש באחד מבתי המלון שבאזור המלונות... עלתה לחדרו... התישב בשירותים אמרה שאלו היו דקות מופלאות של היגיינה... והמשיכה הישר למקלחת...
יצאה ומגבת לשערה... וחלוק המלון לגופה... ובאה עמדה לפניו...
פשטה מעליה את החלוק... מתענגת באותם רגעים מהשילוב של גוף רטוב ומזגן...
סיכמה ב'היה בסדר'...
ומאז ועד היום... תחפש תמי את הגבר שיציע לה מקלחת... לפני העליה צפונה בטרנזיט... שכמעט כל הסחורה בו נמכרה ביום עמוס.
תמי חוגגת 56... היא מעולם לא התגרשה ואפילו נסעה אל המקום שם חי אבי... בתיאלנד... לא כועסת... יש לתמי גוף של אשה צעירה ממנה בעשרים שנה...
יודעת למכור... היום גם יודעת לקנות... מכירה את הבנקים ומשלמת חשמל וארנונה... עובדת קשה אבל חיה...
אני אוהבת אותה מאוד - את תמי... למרות שלעיתים היא מעצבנת אותי... ממש!
