riki yot levi
New member
שונאת ת שמחת תורה - זכרונות מבית אבא...
לא חושבת שיש ביננו רבים שלא יכולים להגיד על האבא
שלהם אפילו מילה אחת טובה. אחת.
אבא שלי בא לעולם לא טוב... ממש ממש לא טוב...
(בלוז ברקע וזה טוב...)
אבא שלי היה אמור להיוולד 500 שנה קודם שנולד... להיות
אלף שנות גלות לפניו וחמש מאות שנות גלות אחריו... אז אבא שלי נולד כדי
לבטל לגמרי את אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר - טריפולי, לוב.
אבל אבא שלי לא באמת עלה לארץ ישראל... במנטליות שלו? בראש לו???
נשאר שם.
דרש את מה שקבל גבר - שם!
והפסיד. הפסיד את עצמו...
אבא שלי היה איש חולה... חולה שלקח לו שנים להיפרד מן העולם ביסורים אין קץ...
ומאחר והיה חולה... משתעל וגונח ומעשן... וגונח ומשתעל וצורח... לא עבד.
לא פירנס...
שכונה שלמה... רכבות ובלוקים בלוקים ורכבות... כשרצולתת דוגמא של כשלון ... 100% כשלון... אפילו יותר מספיק היה להגיד 'הטריפוליטאי'
ומכיוון שלא עבד ורק עישן והשתעל וגנח... היה עסוק אבא שלי בצרותיו... כל
הצרות בעולם היו על אבא שלי ולכן בין גניחלה, לבין שיעול לבין הכנסת עשן לריאות.. אבא שלי נהג לקלל...
ומאחר וכזה היה...
כשכל הבלוקים והרכבות התפקדו למפא"י ולקחו את הפנקס האדום... לקבל בולים... אבא שלי היה תולה את האותיות גח"ל על המרפסת... ומי שהיה מנסה להגיד... או... היה אבא שלי שולח את מי מבניו... שלא 'ישב' באותו זמן נתון...
רק לאבא שלי ולרומנים לא היה בית כנסת משלהם...
באזור שלנו לא היו טריפוליטאים... חוץ מאבא שלי והא6ח שלו... שעזב מהר מאוד את הבלוק לטובת בית נאה בין האשכנזים... ולכן אבא היה הולך להתפלל אצל אחד מבתי הכנסת של המרוקאים... של אותם שבאו ועלו מהרי האטלס... לא, לא מהבירה ולא מעיר מחוז...
ומה עניין שמחת תורה? בהקפות שבבית הכנסת ובהקפות השניות ברחבה הגדולה במוצאי חג... ששם היו רוקדים על במה גדולה... לשם הביאו את כל ספרי התורה מכל בתי הכנסת... של השכונה...
ספרי תורה עתיקים ממש ועתיקים פחות... וספרי תורה שנכתבו ע"י סופרים מהוללים מיהדות מרוקו... וספרי תורה עליהם שקדו לקרא רבנים גדולים של העדה...
וכך היה הכרוז קורא את שמות היהודים הכי מכובדים בבית הכנסת להקפה ראשונה... ופחות מכובדים להקפה שניה... וכשסיימו לכבד את דור ההורים... היו עוברים לבני הרב מישל בוסקילה... ולבני השוחט בבר דדון וכו'. וכך יורדים בחשיבות עד שמגיעים אל הסיבוב השישי... אז כבר עברו ספרי התורה בלי לקרא בשמות... הרוקדים... ואת הסיבוב השביעי בבית הכנסת היה עושה אבי... אחים שלי... ועוד כמה ילדים בני שלוש עשרה...
על זה שינאתי את החג... ? - קצת...
כי למחרת ברחבה הגדולה אבא שלי כברפחות מחצי בן אדם עומד היה מול הבמה... שם היה כרוז ובידו רמקול...
ר' משה בן זקן - תן כבוד לתורה' היה קורא בשם ראש העיריה... הרב המרוקאי של המפלגה הדתית לאומית... והרבני בתי הכנסת והגבאים
איך יהודי שלא קבל כבוד לתורה במכגל רוקדים מכובד פחות מיותר בבית הכנסת... חשב ולו לרגע שיקבל את הכבוד בבמה המרכזית... מול ראש העיריה והרבנים הראשיים... ושאר פקידי הסתדרות מפלגה... רבני בתי כנסת וגבאים???
אבא היה משוכנע שיקבל... 'סיבוב רביעי אולי חמישי'... בקש שנתלבש הכי יפה...
שנראה שמחים בשמחת תורה...
וכשכבו האורות היה עומד נכלם... מבויש, עצוב כל כך... כמו מי שהיה לו טיפ טיפה של כבוד - שנישדד...
לא חושבת שיש ביננו רבים שלא יכולים להגיד על האבא
שלהם אפילו מילה אחת טובה. אחת.
אבא שלי בא לעולם לא טוב... ממש ממש לא טוב...
(בלוז ברקע וזה טוב...)
אבא שלי היה אמור להיוולד 500 שנה קודם שנולד... להיות
אלף שנות גלות לפניו וחמש מאות שנות גלות אחריו... אז אבא שלי נולד כדי
לבטל לגמרי את אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר - טריפולי, לוב.
אבל אבא שלי לא באמת עלה לארץ ישראל... במנטליות שלו? בראש לו???
נשאר שם.
דרש את מה שקבל גבר - שם!
והפסיד. הפסיד את עצמו...
אבא שלי היה איש חולה... חולה שלקח לו שנים להיפרד מן העולם ביסורים אין קץ...
ומאחר והיה חולה... משתעל וגונח ומעשן... וגונח ומשתעל וצורח... לא עבד.
לא פירנס...
שכונה שלמה... רכבות ובלוקים בלוקים ורכבות... כשרצולתת דוגמא של כשלון ... 100% כשלון... אפילו יותר מספיק היה להגיד 'הטריפוליטאי'
ומכיוון שלא עבד ורק עישן והשתעל וגנח... היה עסוק אבא שלי בצרותיו... כל
הצרות בעולם היו על אבא שלי ולכן בין גניחלה, לבין שיעול לבין הכנסת עשן לריאות.. אבא שלי נהג לקלל...
ומאחר וכזה היה...
כשכל הבלוקים והרכבות התפקדו למפא"י ולקחו את הפנקס האדום... לקבל בולים... אבא שלי היה תולה את האותיות גח"ל על המרפסת... ומי שהיה מנסה להגיד... או... היה אבא שלי שולח את מי מבניו... שלא 'ישב' באותו זמן נתון...
רק לאבא שלי ולרומנים לא היה בית כנסת משלהם...
באזור שלנו לא היו טריפוליטאים... חוץ מאבא שלי והא6ח שלו... שעזב מהר מאוד את הבלוק לטובת בית נאה בין האשכנזים... ולכן אבא היה הולך להתפלל אצל אחד מבתי הכנסת של המרוקאים... של אותם שבאו ועלו מהרי האטלס... לא, לא מהבירה ולא מעיר מחוז...
ומה עניין שמחת תורה? בהקפות שבבית הכנסת ובהקפות השניות ברחבה הגדולה במוצאי חג... ששם היו רוקדים על במה גדולה... לשם הביאו את כל ספרי התורה מכל בתי הכנסת... של השכונה...
ספרי תורה עתיקים ממש ועתיקים פחות... וספרי תורה שנכתבו ע"י סופרים מהוללים מיהדות מרוקו... וספרי תורה עליהם שקדו לקרא רבנים גדולים של העדה...
וכך היה הכרוז קורא את שמות היהודים הכי מכובדים בבית הכנסת להקפה ראשונה... ופחות מכובדים להקפה שניה... וכשסיימו לכבד את דור ההורים... היו עוברים לבני הרב מישל בוסקילה... ולבני השוחט בבר דדון וכו'. וכך יורדים בחשיבות עד שמגיעים אל הסיבוב השישי... אז כבר עברו ספרי התורה בלי לקרא בשמות... הרוקדים... ואת הסיבוב השביעי בבית הכנסת היה עושה אבי... אחים שלי... ועוד כמה ילדים בני שלוש עשרה...
על זה שינאתי את החג... ? - קצת...
כי למחרת ברחבה הגדולה אבא שלי כברפחות מחצי בן אדם עומד היה מול הבמה... שם היה כרוז ובידו רמקול...
ר' משה בן זקן - תן כבוד לתורה' היה קורא בשם ראש העיריה... הרב המרוקאי של המפלגה הדתית לאומית... והרבני בתי הכנסת והגבאים
איך יהודי שלא קבל כבוד לתורה במכגל רוקדים מכובד פחות מיותר בבית הכנסת... חשב ולו לרגע שיקבל את הכבוד בבמה המרכזית... מול ראש העיריה והרבנים הראשיים... ושאר פקידי הסתדרות מפלגה... רבני בתי כנסת וגבאים???
אבא היה משוכנע שיקבל... 'סיבוב רביעי אולי חמישי'... בקש שנתלבש הכי יפה...
שנראה שמחים בשמחת תורה...
וכשכבו האורות היה עומד נכלם... מבויש, עצוב כל כך... כמו מי שהיה לו טיפ טיפה של כבוד - שנישדד...