על הכביש המהיר...
אפרים קישון ודאי היה פותח כך 'באחד האמשים...'
וכך אפתח גם אני 'באחד האמשים...' הודיעני אישי
שאין ברירה אלה שעלי לצאת אל הגליל התחתון לאחד הכפרים שבפאתי נצרת
עד ביתו של איברהים דאוד סוחר בכבשים ושאר בהמות שבדרך כלל סוגר אצלנו
בסלון 'עניין' יוצאים לבדוק את הטלאים ולהכין אותם... עניין של עד שעה אולי שעתיים שתגיע אחת מהמשאיות של האדון והטלאים יועלו בכבוד משקלם ירשם, עד אז האישורים ושאר ניירת מאת משרד החקלאות יגיעו... תעודות... החלפת ידיים לשטרות... ספל קפה לפני ספל קפה תוך כדי וספל קפה לפני יציאה.
אברהים דאוד איש קפדן. לעולם לא יפקפק במשקל הנרשם ולאחר מכן יוכפל במחיר הק"ג... יש בו בטחון מלא שמספר הטלאים שנספרו קודם... וכו. אלה שיש עניין אחד שאין פה פשרה - טיב. לא יעלה על המשאית טלה אחד שלא אושר על ידו - קודם.
יפה ישאל השואל 'ומה עושים בטלאים הפחות יפים?' חלקם נעשה אותם יפים... אחרים ימכרו במחיר מוזל והאפשריות יש... השאלה יפה.
אז?
אומר אישי שאברהים דאוד זקוק באופו בהול... וכן - הוא מאמין שיקבל את המיטב...
באותו האמש אומרת אני לאישי... 'אבל...'
שהרי אינני בעלת נסיון בהובלת טלאים על טנדר.. ובעיקר על נהיגה גוררת עגלה...!
נושק לי על המצח וכמתנצל אומר לי 'אין ברירה' וזה מתסכל.
אומנם הוסיפו למחיר הטלאים ש"ח לכל ק"ג... ואם שלחנו 24 טלאים במשקל ממוצע 55 ק"ג לטלה... שהם כ--.1,300 ש"ח בהער... סך נאה כולל שכר לנהגת...
אלה ש... אמר לי 'ברברס ההגה הפוך'...
סלימאן עשה הכל בכדי להנעים לי את הנסיעה. ניקה עד הברקת תא הנהג בטנדר, כולל שמשות פנים וחוץ, שואב אבק ניקה את הכסאות. לא חסך ועוד הוסיף ספריי למען הפלסטיקים ושאר עצי ריח וריחניות אחרות, רדיו שמקובעים בו תוכניות עבריות... מוכנה לצאת.
כשאר הרכב מונע... סלימאן בודק שמן בשלישית... ומים ומים למגבים... אומר לי אישי 'בחיאת ריקי... לא יותר משמונים, לא סיבובים חדים... לא ברקסים פתאומיים'... נשיקת שפתיים, עוד לא חמש של בוקר... ספל קפה ראשון לגמנו... שני אצלי בטרמוס... יוצאת לדרך.
2.5 ק"מ ראשונים דרך עפר. נוהגת במהירות מירבית 20... מגיע אל הכביש הראשי מאותת בוחנת משתלבת... מביטה לאחור... העגלה.
כביש ראשי שאינו כביש מהיר. שני מסלולים. מקפידה על ה-80. בסיבוב יורד עד 75... מתחילה שיירה... מפעם לפעם עוקפים... כאשר ניתן. רב המקללים אותי בבטן לוחצים על הדוושה בזמן העקיפה אומרים לי את דעתם עלי... נהגי משאיות שמבחינים שאת הכבודה מסיעה אשה - צופרים... וממשיכים.
אבל בכביש המהיר?
בכביש המהיר כל בעיל משאית מודל שנות ה-50 מלך...
ואני מקפידה הקפדה יתרה שלא לעבור 80 ולא לתת ברקסים פתאומיים...
אבל כאן יכול כל נהג משא להשוות את מהירות נסיעתו
ולהגיד את שעולה לו בראש... הרי עסקינן...
עסקינן בנהגי משאיות - זכרים...! שלא צמתא להם אשה שאין להם
מה להגיד לה...
מצאתי שככל שהמשאית גדולה יותר... הנ"ל שבטנו לחוצה כמעט להגה... כך הוא מחשיב את עצמו ליותר...
אולי כי יש לו כבוד יתר בכפר הלא מוכר???
רק שיותר קשה לאלה לפתח שיחה... הם גבוהים מידי - רחוקים מידי.
כך עוקף... מישר איתך קו... גובה עיינים... 'הא בובה?! מזדיינת הא?...'
נותן גז ונעלם לך מהנוף עד הבא בתור. חחחח... מה זה אותה דרך פעולה לכולם...
המילה הנאמרת ביותר כי היא נאמרת מול אובייקט חי - אשה - אני המילה או הנהמה היא... 'הא?'
שאר המילים נעות בין 'מזדיינת' 'מוצצת' 'אוכלת בתחת'...
זו לא הטרדה מינית... זה כבר משהו שאין לו הגדרה... חלק מהכולריע אני יכולה להיות אמא שלהם...
אבל היה נהג משאית ערבי מאחד הכפרים בצפון... שידווחתי עליו בטלפון תוך כדי נסיעה.
הודעתי למשטרה ולכביש 6 על משאית כולל מספר שמנסה פשוט להוריד אותי מהכביש... למה?
כי כאשר אמר והשתמש בכל אותם מילים... אמרתי לו 'סע סע'...