פחדים(של 50 פלוס)..

פחדים(של 50 פלוס)..

אני מפחד לאבד את מקום העבודה...(אני אקח את הכיסא הבייתה כל יום איתי ואביא אותו בבוקר שוב)
אני מפחד לחלות..(אעשה ספורט,אחשוב חיובי אבל מסביבי אנשים חולים)
אני מפחד מכל דקה שעוברת שמקצרת את החיים..(אני מוריד את השעון מהייד אבל יש אותו בנייד)
אני מפחד להיות לבד..(אני לא לבד יש ילדים,שיעזבו אותי כבר בשקט)

תגיד גבר אתה מפחד?
אני:מה פתאום!!ממה ?הכל טוב(אעלק).
 

Ron W

New member
זה לא נקרא פחדים אלא תרוצים של בטלנים

פחד הוא עניין בכלל לא צפוי, משתק ומגן עליך מסכנה
אולי דאגה שהיא חלק מאי הוודאות וחוסר התכנון
מצטיירת לאחדים כמו פחד, כי הפחד נותן לגיטימציה לעצור..
ולנסות לא להתמודד (לנוח) למרות שאין סכנה ממשית.
אני מציע בכלל תמיד להכין רשימות קטנות של מטלות ואתגרים
וכך להתקדם ולעשות - העשייה מתגמלת חוסכת דאגות.
 

pynokyo

New member
אתה נהנה מהפחד - לא?

חוץ מזה, הפחד לא באמת משנה את מה שיקרה או לא יקרה.
בכל מקרה, מהרגע שנולדנו כל שניה חולפת מקרבת אותנו אל המוות.
והפחד יש לו גם נטייה לגרום לקיצור החיים
 

מנץ1

New member
לי פחד מאוד דומה לדאגה, דאגה לאבד מקום

עבודה, מחלות, זקנה , לדעתי זה בהחלט מפחיד למרות שהפתרונות שלי זה הדחקה, התעלמות ובאמת למצוא עיסוקים מהנים ומעניינים.
 

pynokyo

New member
את צודקת, יש הרבה סיבות לדאגה

אבל האם הדאגה עוזרת לשנות משהו?
עדיף להתמודד עם מצבים בחיים בזמן שהם קורים ולא לדאוג מראש כאילו הם כבר קיימים בהווה.
הכי טוב זה לחיות וליהנות ממה שיש. להיות ערניים למצבי לחץ/בריאות וכד' - ולעשות מה שאפשר כדי למתן או להרגיע או לפתור בעיה כאשר נוצרה.
שמעתי פעם את המשפט:
הפחדן מת כל יום אלף פעמים.
האמיץ מת פעם אחת! בבוא יומו...
.
שייקספיר אמר: "הפחדנים מתים פעמים רבות לפני מותם; האמיצים אינם טועמים את טעם המוות אלא פעם אחת."
.
יש עוד ציטוטים באותו נושא.
.
מסקנה: לחיות וליהנות - שמא המחשבות הרעות לא תהיינה בגדר "נבואה שמגשימה את עצמה".
לבריאות ולחיים
 
למעלה