לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1437114,371 עוקבים אודות עסקים

פורום חמישים פלוס

שלום.בדרכי בחיים פגשתי מכל הגילאים ומצאתי בני אדם עם חוכמת חיים,בעלי ידע,ניסיון אישי ומקצועי,אנשים טובים,רגישים,בעלי נתינה...למרות שהפורום מוגדר מגיל 50 עד 60 אשמח שמכל גיל יכתבו בפורום..בסופו של דבר גיל הוא רק לימי הולדת ולמוסדות המדינה.תודה,גבר בדרכו שלו.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חמישים פלוס

שלום.בדרכי בחיים פגשתי מכל הגילאים ומצאתי בני אדם עם חוכמת חיים,בעלי ידע,ניסיון אישי ומקצועי,אנשים טובים,רגישים,בעלי נתינה...למרות שהפורום מוגדר מגיל 50 עד 60 אשמח שמכל גיל יכתבו בפורום..בסופו של דבר גיל הוא רק לימי הולדת ולמוסדות המדינה.תודה,גבר בדרכו שלו.

לצפיה ב-'תחרות נושאת פרסים בפורום החמשושים'
תחרות נושאת פרסים בפורום החמשושים
<< ההודעה הנוכחית
27/11/2007 | 21:37
383
45
התחרות היא בחסות הנהלת תפוז אנשים והפרס ינתן מטעמה.

אז ככה,

אתם החמשושים, עברתם הרבה בחיים....
כל מה שנדרש מכם הוא לספר את הסיפור, האירוע, המקרה,
הכי מוזר או הכי הזוי שקרה לכם בחיים.

את הסיפורים אפשר לספר מרגע זה עד יום שישי 30/11, בחצות.

בימים 1/12 עד 3/12 תערך הצבעה בה תינתן האפשרות
לכל חבר בפורום לדרג את הסיפורים המוזרים שיסופרו.

שני הסיפורים שידורגו במקומות הראשונים, יזכו בפרס.

הפרס לזוכה במקום הראשון, הוא Disk On Key
הפרס לזוכה במקום השני, הוא כרבולית עם סמל של תפוז.

שני הפרסים ניתנים באדיבות ובחסות הנהלת תפוז אנשים

אתם מוזמנים לשרשר כאן את סיפוריכם ההזויים והמוזרים ביותר.

עליכם לשרשר את הסיפור מהודעה זו בלבד ולא מהתגובות,
ולסמן בנושא את הסמל של תפוז
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'ואז קפץ העל ה....'
ואז קפץ העל ה....
27/11/2007 | 21:48
1
6
היא זעקה שוטר שוטר ופתאום הופיעה מולהבקשתי שוטר לא שוטרת זעקה ה
עכשיו יהיו לי ילדיםפרצה הבלונדינית בבכי.....

אפשר להמשיך ת'סיפור ואולי לתפוס מקום ראשון
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אני ממליץ לכולם, לדלג על שלב'
אני ממליץ לכולם, לדלג על שלב
28/11/2007 | 15:41
8
הבחירות וההצבעות ולהעניק לי את הפרס הראשון [דיסק און קי - בושה. יא קמצנים].
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'דבר מוזר קרה לי בדרך לחניון....|רכב|'
דבר מוזר קרה לי בדרך לחניון....|רכב|
27/11/2007 | 23:24
7
5


המקרה ההזוי\מוזר  ביותר שקרה לי היה לפני כ- 18 שנים .....הוזמנו לדולפינריום לטקס  ברית המילה של בנו של  בן-דודי . בעלי לא "מת" בלשון המעטה על משפחתה של אימי – כך שנסעתי  לבד והסעתי לשם את הורי.

משפחתה של אימי היא  סיפור מהאגדות – יש לה 6 אחיות שממררות את החיים זו לזו, להכנס לראש שלהן זה כמו להכנס לבית משוגעים והשהייה במחיצתן דומה לשהייה בקן צפעונים, מה שמכניס אותי ללחץ אימתני בכל מפגש.  שום דבר במפגש הזה לא היה שונה – אני הייתי לחוצה רצח – ואיכשהו הצלחתי לעבור את הטקס, הארוחה והקשקשת הרעילה שהתנהלה בין האחיות.

הגיע הזמן לצאת – והואיל וחניתי בבית התעשיינים שמעבר לכביש – אמרתי להורי שיחכו לי בכניסה עד שאוציא  את מכוניתי מהחניון.

לא יודעת מה עבר לי בראש – אבל במקום לחזור לדולפינריום ולאסוף את הורי נסעתי ישר הביתה, נכנסתי לחדר השינה להחליף בגדים ובעלי שאל "איך עבר?" ואז תפסתי את עצמי וצעקתי "שכחתי את הורי בדולפינריום"!!! התלבשנו  מיד ונסענו לדולפינריום – כמובן שהורי כבר לא היו שם- הם לקחו מונית ונסעו הביתה.....חזרנו הביתה והרמתי להם טלפון ...התנצלתי והם כמו הורים טובים סלחו וקיבלו את ההתנצלות,

חברים שלנו לא מאמינים שההורים שלי המשיכו לדבר איתי אחרי הנטישה המבישה, ואני לא מבינה איך בכלל יכול לקרות דבר כזה – הרי לא הייתי שתויה או חלילה "דלוקה"....
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חונה לרגע,'
חונה לרגע,
28/11/2007 | 08:22
2
5
האם מאז המקרה הזה ובגללו את חונה לא יותר מאשר רגע?
סיפור יפה שמנחם אותי לגבי פשלות דומות שלי.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חחחחחחחחחח חונה הרגת אותי.. כנראה שזו הסיבה'
חחחחחחחחחח חונה הרגת אותי.. כנראה שזו הסיבה
28/11/2007 | 09:41
1
2
שקוראים לה 'חונה לרגע'...חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
גדולה את.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חונהל'ה, יופי של סיפור. מה זה הזדהיתי'
חונהל'ה, יופי של סיפור. מה זה הזדהיתי
28/11/2007 | 11:03
3
כי אני שכחנית פתולוגית.
פעם שכחתי את בתי בת ה-0 חודשים בופר עם הסלקל, וכשהגעתי הביתה הרגשתי שמשהו חסר...
אבל אל תגלי...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'מצחיק מאד חונה..'
מצחיק מאד חונה..
28/11/2007 | 13:44
6
לצפיה ב-'איזה ספור טעון חונצ'ה'
איזה ספור טעון חונצ'ה
28/11/2007 | 23:23
10
לצפיה ב-'חונצ'ו....'
חונצ'ו....
29/11/2007 | 07:39
5
לצפיה ב-'חחחחחחחח חונתי זה הכל בגלל'
חחחחחחחח חונתי זה הכל בגלל
29/11/2007 | 09:16
1
שלא רצית להיות שם דקה נוספת
פשוט ברחת משם.
כל הכבוד להורים שלך שהבינו, סלחו וקיבלו את ההתנצלות
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפור הזויי'
סיפור הזויי
28/11/2007 | 07:49
8
34
הייתה לי חתולה לבנה עם שתי נקודות שחורות על המצח,הגיע היום שבו עמדה להמליט,ישבתי על ידה והמתנתי,מי שחושב שלחתולות קל להמליט טועה,כואב להן לא פחות מאשר לנשות האדם.
ההמלטה החלה והחתולה ל התקדמה, בשלב מסויים חצי גור היה בחוץ ואמו התרוצצה כמו מטורפת  ממקום למקום ,החלטתי שאין ברירה,תפסתי אותה ..ו..משכתי את הגור החוצה.  לאחר מכן,המליטה ללא בעייה עוד ארבעה  גורים חמודים. חשבתם שזה הסוף..לא... לאחר כחודש חלתה אותה חתולה ונפטרה ,נשארתי עם ארבעה גורים ללא אם..הייתה לי באותה תקופה גם כלבה,שמה היה וויסקי,כלבת קוקרספיינל נהדרת,הבאתי את הגורים אליה שתחמם אותם והאכלתי אותם מבקבוק,אחרי כיומיים כשניגשתי אליהם ,ראיתי להפתעתי שוויסקי, מניקה את כל הרביעיה,למרות שהייתה מעוקרת ומעולם לא המליטה,יצא לה חלב משובח ובכמות גדולה ,הגורים מצאו להם אם וויסקי מצאה לה ילדים. הקשר בינהם נשאר עד סוף חייהם,החתולה האחרונה שנשארה חייתה 14 שנים ונפטרה חודש לפני וויסקי.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'פורפור--זה מוצלח אבל לגמרי הזוי...'
פורפור--זה מוצלח אבל לגמרי הזוי...
28/11/2007 | 08:04
1
14
4גורי חתולים שגדלו רק על וויסקי...

באיזה פאב זה קרה?
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'פורפורית, הסיפור שלך'
פורפורית, הסיפור שלך
28/11/2007 | 08:24
6
מעבר להיותו מעניין, גם יכול להוות דוגמה לנו, האנשים, לקבלה-נתינה.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפור מקסים ומרגש - יש תמונה?'
סיפור מקסים ומרגש - יש תמונה?
28/11/2007 | 08:36
2
לצפיה ב-'סיפורי החיות תמיד נפלאים'
סיפורי החיות תמיד נפלאים
28/11/2007 | 13:46
3
לצפיה ב-'איזה סיפור מדהים'
איזה סיפור מדהים
28/11/2007 | 22:35
10
חיות עם נשמה יתרה, לא פחות.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפור מדהים מהחיים פורפי..'
סיפור מדהים מהחיים פורפי..
28/11/2007 | 23:37
5
לצפיה ב-'מדהים הסיפור שלך פורפורית'
מדהים הסיפור שלך פורפורית
29/11/2007 | 09:18
1
2
הכלבה "מייצרת" חלב בשביל החתולים.....
מדהים. וכל הכבוד לך על התושיה
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'תודה לכם .|תפוהסיפור אמיתי '
תודה לכם .|תפוהסיפור אמיתי
29/11/2007 | 11:35
3
לצפיה ב-'מעדר מהשמיים..'
מעדר מהשמיים..
28/11/2007 | 07:53
17
5
רצינו שירד גשם מהשמיים, חשבנו אולי פעם ירד לנו שלג מהשמיים, אבל השמש זרחה והיום היה בהיר ויפה, אז חשבנו אולי עלים יפים עם צבעי סתו ינשרו לנו מצמרות העצים, אז נסענו לנו ככה וחשבנו ששום דבר לא נושר מהשמיים הכחולים והיפים....

ואז זה קרה....זזזזזזזזזזזזזז בוםםם   חפץ גדול נשר מהשמיים,  ונחת חצי מטר מהמכונית שלי...עצרתי בבהלה ו...על הכביש מונח לו מעדר שנפל ממרפסת הקומה העליונה של בניין סמוך שהיה בשיפוצים...

חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'תעלומה במכונית'
תעלומה במכונית
28/11/2007 | 07:56
12
3
יום בהיר אחד, נסעתי עם בתי שהיתה כבת 12-14 כבר לא זוכרת,
בזמן האחרון הרגשתי תכונה משונה במכונית שלי,
ניירות גזורים, דברים מוזרים, חשבתי בטח הילדים שיחקו וקרעו ניירות.
נהגתי והתחשק לי לעשן סיגריה אבל הקופסא היתה ריקה.
ביקשתי מהבת שלי שתפתח את תא הכפפות ותוציא קופסאת סיגריות
שהוכנה מבעוד מועד.
דנה פתחה את תא הכפפות והוציאה קופסאת סיגריות שבתוכה סיגריות קרועות ושבורות.
מה קורה פה חשבתי?
משהו מוזר קורה במכונית שלי.
אמרתי לה, תסגרי את הדלת מיד של תא הכפפות.
ונסעתי במהירות כל עוד רוחי בי לתחנת הדלק הקרובה.
יצאנו שתינו מהמכונית מבוהלות,
והמתדלק הגיע אלינו.
תשמע "יש לי משהו בתא הכפפות"
המתדלק הביא צינור אויר והפעיל אותו, לפתע ראינו חולדה שמנה בורחת מהמכונית,
המחשבות החלו מתרוצצות במוחי מה היה קורה אם היתה נושכת את דנה, או אותי בזמן נהיגה.

עוד אני חושבת איך הגיעה חולדה לתא הכפפות הנקי שלי.
הסביר לי המתדלק שהן נכנסות דרך המנוע מלמטה.
ואז קרה עוד דבר הזוי
על הכסא מתחת לתא הכפפות היו לפתע מלא מלא בלונים לבנים קטנים
מה זה??????? שאלתי את דנה בפאניקה???
אמא אלו קונדומים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
קונדומים???????????????
איך היגיעו קונדומים לתא הכפפות?????????????
ומה יחשוב עלי המתדלק?????????????
אשה בלונדינית שיש לה במכונית חולדה וגם קונדומים באיזה כמות??????? ממש מסחרית

הודיתי למתדלק, בראשי הסתובבו מחשבות רבות,
הבהלה ההלם הפחד ההקלה העיקר שהמכונית ריקה
אבל הרגשתי תחושה של זוהמה
מחר על הבוקר אגש לרחיצה טובה של המכונית.

הגעתי הביתה והערתי את בעלי מהשינה
סיפרתי לו מה קרה
והוא התחיל לצחוק
את זוכרת אמר, שקנינו קונדומים כשהיית בתקופת מעבר בין גלולות לגלולות???
ולא מצאנו אותם????????
אז כנראה שהכנסנו אותם את הקונדומים לתא הכפפות והן נדבקו שם למעלה.
ובזכות החולדה הן יצאו החוצה

מה אגיד לכם, כנראה שגם בזכותם לא היו שם עוד כמה חולדות קטנות
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'בית המשפט'
בית המשפט
28/11/2007 | 08:04
9
3
שני סיפורים מבית המשפט

הייתי קלדנית בבית משפט אצל שופטת שהיתה נכה על כסא גלגלים,
יום בהיר אחד לקחתי את דנה הבת שלי שהיתה בחופשה מבית הספר
לעבודה אתי. היא ישבה עם הקהל בבית המשפט.
ואני מאחורי המחשב, מקלידה את מהלך המשפט.
השופטת חקרה עד ושאלה אותו שאלות.
שאלה אותו איפה היית בערב בו ארעה הגנבה ממגרש הגרוטאות?
ענה לה הייתי אצל דודתי.
ושוב שאלה השופטת מה עשית באותו ערב?
לפתע נשמע ברחבי האולם קולה של דנה כועס "הוא כבר ענה לך"
כלם באולם המשפט התחילו לצחוק, גם השופטת צחקה
רק אני התחבאתי מאחורי המחשב לא מכירה את הילדה המצחיקה הזאת

ובבית משפט אחר ברמלה שם הייתי באולם המשפטים עם בחור וניסינו לבדוק
למה מחשב לא עובד, דיסקסנו את הבעיה, בקולי קולות ולא שמנו לב שהמשפט התחיל
השופט נכנס לאולם, ואנחנו המשכנו לדבר בקולניות.
לפתע דפק השופט עם הפטיש שלוש פעמים ושאל: מי את?????
אני התחלתי לגמגם אני מחברת XXXXX עוד הפרעה אחת אני עוצר אותך


חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'מתנה משמיים'
מתנה משמיים
28/11/2007 | 08:19
7
2
היינו זוג צעיר עם שלושה ילדים קטנים,
ואני עבדתי לא רחוק מהבית כדי להספיק להוציא את הילדים מהגן ומבית הספר.
יום בהיר אחד הגיע למשרדי בחור עם שעוני סקווטש נהדרים.
כל כך רציתי לקנות שעון אבל לא היה לי כסף.
המשכנתא אכלה את כל הכסף.
אמרתי לבחור תשמע, תבוא אחר הצהריים לביתי, בעלי יהיה, נראה אולי נקנה את השעון.

כל היום חשבתי על השעון עם הרצועה השחורה הוא עלה 36 לירות או שקל לא זוכרת.
בדרך חזרה הביתה הלכתי לי לאיטי, היה חורף והיה לי מעיל ארוך.
ראשי היה באדמה, כנראה גם המצב רוח שלי היה כזה.

לפתע אני רואה על הרצפה כסף, התכופפתי הרמתי וספרתי היה שם בדיוק 36 לירות או שקל.
לא האמנתי למראה עיני זה היה נס משמיים.
הרמתי את הכסף שמתי בכיס מעילי, והמשכתי לכיוון הבית.
עד היום אני הממומה מהמקרה הזה הכסף היה מול המכולת כנראה שנפל למישהו שחזר מהמכולת.
אחר הצהריים הגיע הבחור קניתי את השעון והשמחה היתה בשמיים.
עד היום אני לא מבינה איך זה קרה???
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'הסיפורים של מיקא כרגיל נהדרים'
הסיפורים של מיקא כרגיל נהדרים
28/11/2007 | 13:45
1
2
לצפיה ב-'מיקה איזה יופי ...אהבתי את בית המשפט'
מיקה איזה יופי ...אהבתי את בית המשפט
28/11/2007 | 14:02
2
לצפיה ב-'מיקושששששש..חרגת אותי עם הניסים שלך'
מיקושששששש..חרגת אותי עם הניסים שלך
28/11/2007 | 23:06
2
לצפיה ב-'העולם מלא הפתעות נועלה'
העולם מלא הפתעות נועלה
28/11/2007 | 23:09
1
4
לצפיה ב-'לפעמים הפתעות טובות לפעמים פחות טובות ולפעמים'
לפעמים הפתעות טובות לפעמים פחות טובות ולפעמים
28/11/2007 | 23:10
1
אין הפתעות.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אין אין... מיקה... אלוהים אוהב אותך'
אין אין... מיקה... אלוהים אוהב אותך
29/11/2007 | 09:23
1
3
בגלל זה החביא לך ת'קונדומים בתא הכפפות. כדי שתביאי עוד ילדים מקסימים כמוך לעולם...
עובדה, הקטנטנה עשתה לשופטת בית ספר
ולך הוא נתן שלושים ושש לירות בשביל שעון.

אם זו לא אהבה, מהי אהבה?
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חחחחחחחחחחחחחח שרונה אוהבת אותך ואת חכמתך'
חחחחחחחחחחחחחח שרונה אוהבת אותך ואת חכמתך
29/11/2007 | 09:54
1
לצפיה ב-'בטח אצל לוי.. הקירח'
בטח אצל לוי.. הקירח
28/11/2007 | 17:09
3
לצפיה ב-'מיקה זה בדיוק הסיפור שסיפרתי לגרושתי...'
מיקה זה בדיוק הסיפור שסיפרתי לגרושתי...
29/11/2007 | 08:35
1
2
כשהיא מצאה חבלית קונדומים בתא הכפפות.............
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'צריך לכתוב לכם ספר תרוצים חדש'
צריך לכתוב לכם ספר תרוצים חדש
29/11/2007 | 08:58
2
לצפיה ב-'שיוו אודרי...לא בטוח שמעדר נפל אולי נזרק.'
שיוו אודרי...לא בטוח שמעדר נפל אולי נזרק.
28/11/2007 | 14:03
1
1
לצפיה ב-'לא..הוא היה שבור..'
לא..הוא היה שבור..
28/11/2007 | 14:05
3
מה שנפל זה החלק של המתכת עם החוד המשולש וקצה שבור של מקל...אבל מי יודע?  אולי מישהו שנזכר שיש אינתיפאדה..
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'מהשמים שלחו לך מסר..אודרי'
מהשמים שלחו לך מסר..אודרי
29/11/2007 | 07:41
3
לצפיה ב-'חחחח אודרי חרגתותי.. מעדר? משמים?'
חחחח אודרי חרגתותי.. מעדר? משמים?
29/11/2007 | 09:20
3
לצפיה ב-'הפרה חדווה ראשית היקום'
הפרה חדווה ראשית היקום
28/11/2007 | 08:18
13
2
טיילתי לי אתמול לתומי על שפת הים. היתה זו שעת בין ערביים והרוח ליטפה את שערי. עצמתי את עיניי והייתה לי תחושה שאני מרקד על החול הרך. לפתע הרגשתי חבטה ונפלתי אפיים ארצה. "מוווווווווו" אדיר התלווה לנפילה. אני הזדקפתי כנשוך נחש והיבטתי נוכחה כדי לראות במה נתקלתי.
פרה אימתנית עמדה מולי. עורה מוזהב ומגן דוד מקועקע על מצחה. נרתעתי לאחור אבל הפרה פתחה את פיה והתחילה לדבר כאחד האדם:
-"אל תירא עבדי שוורצקופ"
טוב, זה לא היה בדיוק כאחד האדם אבל דבריה היו מובנים לי וגם מיהרתי להגיב
-"מ..מ..מ..מי את?" גמגמתי.
-"אני הפרה חדווה, ראשית היקום"
פרה מדברת היא פלא בפני עצמו אבל מכאן ועד פרה שהיא ראשית היקום יש הבדל של שמיים וארץ.
-"תוכיחי לי" איתגרתי אותה.
-"בוא תראה איך אני יוצרת כוכבים חדשים" אמרה ועורה הזהוב הפך אט אט לאדמדם. ריח חריף עמד באפי וכדור לוהט נפלט מאחוריה וריחף באוויר. הכדור התנפח כבלון למימדים עצומים ופרח לשמיים במהירות עצומה כשהוא משאיר אחריו שובל לבן.
-"זהו אלפא-תטא 17568 ואני ממקמת אותו בגלקסיה קסנדרון. בעוד 2 מיליארדי שנים יהיו שם חיים אורגניים"
-"ומה עם אלוהים שלנו? מה עם ברית בין הבתרים? הסנה הבוער? מעמד הר סיני? זה הכל המצאה?"
חיוך מסתורי נמרח על פניה של הפרה חדווה.
-"זו היתה הלצה קטנה שלי. לפני כמה אלפי שנים רציתי להרשים את הפר שולמן אבל כל האש ותמרות עשן בהר סיני כמעט ששרפו לי את התחת"
-"הנה תראה" קראה הפרה חדווה והצביעה לשמיים.
היבטתי אל-על וראיתי אלפי פרות מרחפות בחלל.
-"אלו חברותי". כל אחת אחראית על עשר גלקסיות. מוווווווווווווווו... היה שלום שוורצקופ".
פתאום הפכה הפרה חדווה לשקופה ונעלמה.
היו לי אליה עוד שאלות רבות ואני מקווה שהפרה חדווה ראשית היקום תחזור במהרה כדי לענות עליהן.

חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפור (אמיתי) על טלפתיה ומכשפה'
סיפור (אמיתי) על טלפתיה ומכשפה
28/11/2007 | 08:28
1
5
בשנת 1980 התגוררתי בארצות הברית. לילה אחד התעוררתי בבהלה אחרי שחלמתי שאימי נפטרה. לא יכולתי לחזור לישון כי זה מאד הטריד אותי ובמהלך היום התהלכתי כמו סהרורית ולא התרכזתי בלימודים ובמה שאמרו המרצים (הייתי אז סטודנטית). בסופו של דבר לא יכולתי יותר, חזרתי לדירתי והתקשרתי לארץ. אבי ענה לטלפון ומשך את השיחה זמן רב, דבר שמאד לא היה אופייני לו כי בדרך כלל היה מחליף שתיים-שלוש מילים ואחר-כך אומר, "קחי את אמא." הפעם הוא המשיך בשיחה איתי ולא הציע לי לקחת את אמא. לבסוף שאלתי אותו, "איפה אמא?"  "אה, אמא נסעה לטייל." כששאלתי לפרטים על הטיול הוא די גימגם וזה עורר את חשדי ודאגתי גברה. עם סיום השיחה איתו החלטתי שאני מתקשרת לבתי-חולים באזור כדי לבדוק אם אשה בשם אימי מאושפזת אצלם. בית החולים הראשון ברשימה היה תל-השומר ושם נודע לי שלאימי היה התקף-לב קשה ושהיא עברה החיאה וכעת נמצאת בטיפול נמרץ. לאחר השיחה איתם לא התעצלתי וחזרתי לאבי כדי להודיע לו מה עשיתי ושאני יודעת היכן "מטיילת" אמא שלי. זמן קצר אחרי שיחה זו אני מקבלת טלפון מאחותי שסיפרה לי שאבא טילפן ואמא לה "יש לך אחות מכשפה."
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'דיביבי קוראים לזה טלפתיה.. חלום מדהים...'
דיביבי קוראים לזה טלפתיה.. חלום מדהים...
29/11/2007 | 09:25
5
לצפיה ב-' סיפור הזוי שלי'
סיפור הזוי שלי
28/11/2007 | 08:45
4
5
אני הריי הייתי אשת ימאי והפלגנו יחד 10 שנים..אחד מתוך כל כך הרבה סיפורים שהיו לי...........
הגענו לדרום אמריקה האוניה שהפלגתי הייתה לוקחת דלק,,אצטון וכל מימיי כימיכלים  לארץ.
אחרי שהיינו בדרום אמריקה עם חום של 40 מעלות וגשם טרופי מטורף...
איך שיצאנו מהנמל לכיוון קנדה התחלנו להרגיש את הקור..כל אנשיי האוניה מהקפטן עד אחרון הימאים
חלו רובם עם חום של 38-40 מעלות ...ורק קליאופטרה שלכם היתה בריאה כשור..והתחלתי ממש לטפל בכולם אם זה לבשל...לרוץ מקבינה לקבינה עם כוסות תה..לשמחתי היינו רק כ-20 אנשיי צוות..וכמובן שלא היה שום רופא באוניה..
הגענו בקושי רב לקנדה עם 1-2 מעלות קור כלבים ..וכבר בקשר ביקשנו רופא עם תרופות....
נציג של החברה הגיע במיוחד לנמל הודה לי בהתרגשות רבה......

בסוגריים אספר שעד אותו יום היו עושים לנו בעיות שבעלי רצה שאני אפליג איתו כל הזמן...
מאותו יום אמרו לי בעלך מפליג את איתו באופן אוטמטי,,כל מה שתרצי רק תגידי....
גם שפרצה מלחמת כיפור וניתנה הוראה לכל הנשים לרדת מאוניה ,כמובן שלי היה אישור מיוחד.(אבל זה סיפור אחר שכבר סיפרתי פה)
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'קליאו, היית פלורנס נייטינגל של הימאים'
קליאו, היית פלורנס נייטינגל של הימאים
28/11/2007 | 11:05
6
לצפיה ב-'כלכבוד קליאו'
כלכבוד קליאו
28/11/2007 | 13:49
לצפיה ב-'קליאו...ממש הזוי...'
קליאו...ממש הזוי...
28/11/2007 | 15:37
2
לצפיה ב-'קליאו כל הכבוד.. זכית בהפלגות חינם'
קליאו כל הכבוד.. זכית בהפלגות חינם
29/11/2007 | 09:27
4
לצפיה ב-'וכך היא נראתה'
וכך היא נראתה
28/11/2007 | 09:57
2
5
לצפיה ב-'והנה היא בתנוחה אחרת'
והנה היא בתנוחה אחרת
28/11/2007 | 09:58
4
לצפיה ב-'פה לא מגיבים'
פה לא מגיבים
28/11/2007 | 15:19
4
לצפיה ב-'מדע בדיוני...יפה'
מדע בדיוני...יפה
28/11/2007 | 13:49
לצפיה ב-'סבלנות שוורצקופ... פרה פרה...'
סבלנות שוורצקופ... פרה פרה...
29/11/2007 | 09:24
1
5
לצפיה ב-'פרה אחת כבר חזרה אלי '
פרה אחת כבר חזרה אלי
29/11/2007 | 09:30
5
לצפיה ב-'יד המקרה או יד הגורל?'
יד המקרה או יד הגורל?
28/11/2007 | 08:49
15
3
לפני כשנתיים בערך, כלבה של אחת השכנות המליטה גורים מתוקים.

באותה תקופה השכנה עברה דירה - והשאירה את הכלבה עם הגורים בחצר הבית הנטוש.

אנשים מהסביבה אימצו את הגורים ונשאר גור מתוק לבד עם אימו בחצר.

החלטת לחפש בית לגור המתוק - ובעקבות חיפושיי שמעתי על אישה הגרה בישוב אחר שאוספת בעלי חיים נטושים ומוצאת להם בתים במהירות.

לקחתי את הגור במכונית שלי ונסעתי אל האישה הזאת.

משום מה, האישה לא מצאה חן בעיני וחזרתי עם הגור לכיוון הבית שלי.

בעוברי באחד מישובי הסביבה קלטה עיני ילדה חמודה מטיילת עם כלב וקראתי לה.

היא התקרבה אלי וראתה את הגור המתוק במכונית והתלהבה.

שאלתי אותה אם היא רוצה לאמץ את הגור - והיא שמחה לקחת אותו.

ליתר בטחון ביקשתי ממנה את מספר הטלפון שלה - ואת שמה.

שמה היה כשם אחי - ואמרתי לה, איזה קטע - גם לאחי קוראים ככה
ואז רשמתי לה את הפרטים שלי ורשמתי את שמי - היא ראתה שמי שם מאוד נדיר, ואמרה בתמיהה - היי, גם לאמי קוראים ככה.

איך? איך מכל האנשים בעולם - פגשתי במקרה ילדה שנושאת את שם אחי - ואימה נושאת את שמי הנדיר.

עכשיו תגידו, האם זה מקרה או גורל ?!
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפור יפה, את צודקת...'
סיפור יפה, את צודקת...
28/11/2007 | 09:07
4
2
להקרא "פינוקיו" זה די נדיר, אפילו בארץ
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-' חחחחחחח הכוונה לשמי האמיתי'
חחחחחחח הכוונה לשמי האמיתי
28/11/2007 | 09:12
3
3
לצפיה ב-'באמת?...'
באמת?...
28/11/2007 | 09:15
1
4
לצפיה ב-' '
28/11/2007 | 09:16
2
לצפיה ב-'יש לי גם סיפור על שמי...'
יש לי גם סיפור על שמי...
28/11/2007 | 16:39
2
שני מיקרים שפגשתי ...לא פגשתי את הנשים שנשאו שם כשלי.
מקרה ראשון...הלכנו לסרט בסינרמה, בעלי ואני, בעודנו ממתינים בחוץ לפתיחת הדלתות
נשמע קול של גבר קורא...מקסימה....מקסימה.... בעלי איתר את האיש וניגש אליו בשאלה
מדוע הוא אדם זר קורא לי...ענה האיש אני מחפש את אשתי.....בעלי שאל שמה מקסימה
והאיש ענה כן....

מקרה שני...עבדתי במשרדי ד"ר פישר,
יום אחד נדרשתי להישאר שעות נוספות ...לאחר שכולם הלכו צלצל הטלפון ועניתי
מישהו ביקש את המנהל וכשאמרתי שהוא כבר שהלך נתבקשתי למסור לו הודעה מ....
ונישאלתי לשמי...עניתי שאמסור את ההודעה ושמי מקסימה...הוא צחק
לשאלתי מה מצחיק ענה לא חשוב רק תמסרי את ההודעה.
למחרת סיפרתי לבנות במשרד את המקרה והן אמרו שהאיש הוא הסוכן של ד"ר פישר בחיפה
ושמה של הפקידה שלו הוא מקסימה.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'גורל ! או יד מכוונת?????????'
גורל ! או יד מכוונת?????????
28/11/2007 | 10:20
5
27
למעלה משנה אישי ואנוכי מחפשים לרכוש דירה בת"א.....
עשרות דירות ראינו  ....היו הסכמים שבוטלו...
התלבטיות רבות....  לא התלבש שום כלום....

באחת מהגיחות שלי לת"א  ובאקראי הרמתי את עיני למעלה
ובאחת הקומות העליונות הגבוהות היה שלט כזה רעוע בקושי קריא
"דירה למכירה" עם מס. טלפון...החלטתי לצלצל הקידומת היתה 02
י"ם מהצד השני ענתה אשה....בעלי מטפל אני לא יודעת והוא בכולל לומד
מסתבר שהאיש דתי חרדי ,אוקי מתי אפשר שאלתי...לא יודעת תנסי בערב.

באותו ערב ניסיתי מספר פעמים עד שצלח בידי לדבר עם האיש.....
מסתבר שהדירה הוצאה מספר פעמים למכירה, מספר פעמים הסכמים בוטלו!!!
והפעם יש חוזה הדירה נמכרה!!! שאלתי זה סופי, הדתי ענה כן! שופטת קנתה
את הדירה וזה סופי!!! הרגשתי פספוס!!!

לאחר  מספר שבועות הזדמן לי להיות באזור ואני מרימה עיני ורואה את השלט
עדיין במקומו ולא הוסר!!!
החלטתי להרים טלפון ולוודא..אולי? מהצד השני אותה האשה לא יודעת רק בערב!
לא התעצלתי וצלצלתי באותו ערב פעם ופעמיים עד שכבודו ענה לי....
אל תשאלי החוזה התפוצץ...לא מוכן לתנאים שלה ..אז  רגע הדירה למכירה????????
שאלתי בהיסוס, כן ענה לי!!!!

לעשות סיפור ארוך לקצר....ראיתי את הדירה התאהבתי בה  במבט ראשון!!!
אבל הפואנטה היא זו....לאיש המוכר קוראים בשם בעלי א. לאשתו קוראים בשמי ב-ט
האם לשמות היה כאן  הקשר שאחרי כל כך הרבה גילגולים הדירה נשארת למעשה על
אותם השמות!!!!  




חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'ליידי...גם אצלך גורל..'
ליידי...גם אצלך גורל..
28/11/2007 | 14:07
1
לצפיה ב-'אהה ליידי..הדירה הזו צריכה היתה להיות שלכם'
אהה ליידי..הדירה הזו צריכה היתה להיות שלכם
29/11/2007 | 07:44
1
1
לצפיה ב-'נועהלה' נכון! ותודה לך'
נועהלה' נכון! ותודה לך
30/11/2007 | 15:05
3
לצפיה ב-'ליידי טי... משמים יעדו את הדירה לך..'
ליידי טי... משמים יעדו את הדירה לך..
29/11/2007 | 09:29
1
2
לצפיה ב-'ממש ככה שרונהה ותודה לך'
ממש ככה שרונהה ותודה לך
30/11/2007 | 15:07
1
לצפיה ב-'פינוקיו...אולי גורל?'
פינוקיו...אולי גורל?
28/11/2007 | 14:06
1
לצפיה ב-'מעניין פינוקיו.. באמת מעניין...'
מעניין פינוקיו.. באמת מעניין...
29/11/2007 | 09:28
1
לצפיה ב-'פינוקי,עכשיו ברור לי מאיפה החלום של בצלם '
פינוקי,עכשיו ברור לי מאיפה החלום של בצלם
29/11/2007 | 22:15
1
7
לצפיה ב-' חחחחח הכל מכתוב (בכף היד) '
חחחחח הכל מכתוב (בכף היד)
30/11/2007 | 11:15
5
לצפיה ב-' החלום'
החלום
28/11/2007 | 09:14
4
2

חלום חלמתי ובחלומי החבר'ה יושבים בחצי גורן בסלון ביתם של נירה ופיני ומנחמים את נירה על מותו של פיני. זה היה חלום ארוך וכשהתעוררתי זכרתי כל פרט ופרט שבו.  החלום הפחיד אותי ולא סיפרתי אותו לאיש.

עברו מספר שנים ובחדשות הודיעו על קריסת בנין בעיר חצור שבלבנון ועל חיילים ישראלים הלכודים בין הריסותיו . אחרי כמה דקות קיבלנו טלפון שפיני חברנו נמצא שם ושהגברים מתארגנים לנסוע  לצור ע"מ לסייע בפינוי ההריסות. אחרי יומיים פיני נמצא ללא רוח חיים,  היתה לוויה קורעת לב ואחריה נסענו לביתם להיות עם נירה. אנחנו התעכבנו קצת בבית הקברות הצבאי ליד קברו של אח בעלי ולכן הגענו אחרונים לבית האבלים. נכנסנו לסלון ואז היכה  בי הזכרון כברק – החבר'ה  היו ישובים עם נירה בחצי גורן בדיוק כמו שראיתי אותם שנים לפני-  בחלומי.....
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חונהל'ה שמעתי על אנשים שחולמים חלומות מנבאים'
חונהל'ה שמעתי על אנשים שחולמים חלומות מנבאים
28/11/2007 | 11:07
17
לצפיה ב-'מצמרר הסיפור הזה'
מצמרר הסיפור הזה
28/11/2007 | 13:46
3
לצפיה ב-'לי קרו דברים כאלו דומים מאד!'
לי קרו דברים כאלו דומים מאד!
29/11/2007 | 08:17
2
זה מקרה ארוך וממש קרו לי מלא ניסים, אבל אסביר בקיצור שלפני 3-4 שנים החלטתי לעסוק ברוחניות כדי לשפר את עצמי ולהגיע להרגשת אושר כללי... הבעיה היתה שכל פעם שהגעתי להישג רוחני, נהיו לי סיוטים איומים...

מכל אלו שהפכו למציאות, אחד מהם היה סיוט כזה, שבו אני רוצח אדם, ואז מתאבד.
במימד שאליו הגעתי בסיוט, אני השגתי עבודה במקצוע שלי, ואז לאחר זמן קצר בעבודה, המעביד שלי בא ואמר לי: "אתה עובד מאד יפה בזמן האחרון, אני חושב שמגיע לך קידום בעבודה לתפקיד גבוה יותר"... באותו רגע, נכנסו שני שוטרים, עצרו אותי על הרצח שביצעתי, והכניסו אותי לכלא רוחני במימד אחר...

בעקרון, במציאות אותו חלום התגשם לי באופן די דומה, רק במקום להיות במקום העבודה עצמו, הייתי בבית שלי בתור פרילנסר... מנהלת התוכן שדיברתי איתה, החמיאה לי על העבודה הנפלאה שלי בחודשים האחרונים והם הכריזו לתת לי בונוס של 100$ על עבודתי הנפלאה.
באותו הרגע נכנסו לחדר שלי שני אחים מאשפזים בעקבות צו אשפוז כפוי, עקב התנהגות מופרעת מאד שלי באותה התקופה... והם דרשו ממני לבוא איתם... כאן, לאחר שהגענו למוסד וירדתי מהרכב שלהם, קרה לי משהו שהופיע בחלום אחר...

מה שקרה לי היה קצת שונה בחלום שלי.
בחלום היתה סצינה שאני בורח מהם, פונה לכיוון מסויים וכמעט נתפס עקב זה שהתחבאתי מתחת לשולחן של דוכן מכירה... במציאות, החלטתי לברוח מהם, עקב עצה רוחנית ששאלתי, ואז פניתי לכיוון ההפוך והם נעלמו! הם לא היו אחרי... וכך הסתלקתי לאיזה 3 ימים...

מכיוון שאני אדם ממש מוכשר וממש מקצוען אני מתגרה מלא באנשים האלו... זה לא הסיפור היחיד שלי עם הממסד, ולא הסיפור היחיד שלי עם ניסים שהתרחשו לי...

מכירים את הדיסק, Have a nice day של בון ג'ובי?
במשך ה3 ימים האלו קראתי מזמור קכ"ה בתהילים לאויבים: ואז הופיעה בשמים פרצוף כועס מעל למיקום של בית החולים... מכיוון שפחדתי שאענש חזרה כי אני מבקש דין כבד, התפללתי לבקשת רחמים נגדם כדי להמתיק מעט... אותו הפרצוף הכועס השתנה לסמיילי הזה על העטיפה של Have a nice day... ז"א הוא חייך אבל עדיין הראה הרבה מאד כעס... 6 חודשים אחרי זה, היה את הקליפ הזה של בון ג'ובי בMTV... ראיתי אותו כאשר הייתי באשפוז... זה מעצבן שעל בקשת הרחמים שלי, כולה יצא איזה שיר שהוא מחאה של הזמר הזה בנוגע להלך החברתי... יתכן שזה היה דופק וסוגר את גהה אם הייתי מבקש רק דין... חרא עם זה!!! חרא!!!

חוץ מזה? אל תעזו להגיד שבגלל שאני אושפזתי כל הסיפור הזה הוא הזיה, ולא קרה באמת... ועוד יש לי מלא כאלו!!!
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'וואו חונה... מצמרר ....'
וואו חונה... מצמרר ....
29/11/2007 | 09:30
לצפיה ב-' להרוויח כסף בקלות (???)'
להרוויח כסף בקלות (???)
28/11/2007 | 10:15
20
5
הסיפור הזה קרה מזמן מזמן .אך שנים רבות הוא צץ ועלה ביני לבין בעלי כל פעם שהיינו לחוצים כלכלית.( אז תבינו שהוא עלה לעתים די קרובות ! לפחות בשנים הראשונות ,כשעדיין היינו "זוג  צעיר")

הייתי סטודנטית באוניברסיטת חיפה,שנה ראשונה, וממש לא הכרתי את העיר חיפה. הייתי נוסעת באוטובוס עד העיר התחתית בחיפה ומשם ממשיכה במונית שנסעה לכפרים הדרוזים ,אשר הייתה עוברת דרך האוניברסיטה.
בעלי היה עדיין בצבא קבע ומתוקף תפקידו היה לו רכב ונהג.
ושכחתי לציין ...הייתי אז בהריון די מתקדם וכרס די בולטת הסגירה את מצבי!

יום אחד הודיע לי בעלי שהוא, בדרכו הביתה מאי שם ,לביתנו שבצפון,יוכל לאסוף אותי בשעות הערב,לאחר הלימודים שלי,מחיפה.

כאמור לא הכרתי את חיפה וגם הוא לא,אז קבענו שהוא יאסוף אותי בעיר התחתית של חיפה ,המקום היחיד שידעתי איך להגיע אליו מהאוניברסיטה.
היום אני כבר יודעת...זה לא היה  בדיוק המקום שאישה "הגונה" אמורה להסתובב בשעות הערב ,ובטח לא לעמוד בפינת רחוב,סתם ככה...
ובכן קצת לפני השעה היעודה,עמדנו אני והכרס בקרן רחוב חשוכה וחיכינו...
בזוית העין ראיתי חבורה של גברים מסתודדים לא רחוק ממני,מתלחשים ביניהם ומציצים בי מדי פעם שוב מתלחשים ואפילו מעבירים משהו מאחד לשני.
פתאום ניתק אחד מהם מהחבורה וניגש אליי. נשמתי כמעט פרחה מפחד וליבי הלם כמטורף. ראיתי כבר לנגד עיניי את כותרות העיתונים מבשרים על ג'ק מרטש שקם לתחיה בחיפה !
האיש עצר לידי,הושיט את ידו ו...דחף לי ליד ערמת ניירות ,ערמת שטרות !
"לכי הביתה,את לא צריכה להיות כאן במצבך " אמר לי וסימן בידו על הכרס הנישאת לפניי .קולו הסגיר חמלה רבה.

נישארתי עומדת פעורת פה כנראה. ערמת השטרות בידי ואני מסתכלת בו מתרחק וחוזר אל חבורת הגברים שכולם עמדו והסתכלו בי.


והסיפור עדיין לא נגמר !

באותו רגע בדיוק התקרבה מכונית ועצרה לידי.

עכשיו היה תורו של בעלי להסתכל בי פעור פה .בי ובערמת השטרות שבידי !



*******
אם זכרוני אינו בוגד בי כבר הבאתי את הסיפור הזה ,מזמן, ועוד סיפורים ,אז סליחה אם חזרתי על עצמי.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'לאונה הזכרת לי סיפור'
לאונה הזכרת לי סיפור
28/11/2007 | 10:38
16
2
ישבנו בגלידריה ברחוב הירקון בתל אביב שני זוגות,
אנחנו הנשים קמנו ראשונות והגברים שילמו את החשבון,
הלכנו ברחוב הירקון, ומכונית עצרה לידינו ואחד הגברים עשה
עם היד סימן לאן????????????? כך אני חשבתי.
חברה שלי אמרה לי, לאאאאאאאאאאאא הוא שואל
כמה??????????????????????
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'נזכרתי בסיפור שעוד לא סיפרתי בפורום'
נזכרתי בסיפור שעוד לא סיפרתי בפורום
28/11/2007 | 10:56
15
3
נסעתי לטיול מאורגן לאיטליה עם הבת שלי טיול בת מצווה.
מכיוון שהאחד בספטמבר היה בפתח, חלק מהמטיילים חזרו בטיסה
מאיטליה וחלק המשיכו לשוויץ.
אנחנו חזרנו מאיטליה לארץ.
עלינו למטוס והיה מושב ריק לידי, חשבתי מעניין מי ישב לידי?
פתאום מתיישב לידי חבר מהחברה שלנו שאנחנו נפגשים כל שבוע
יעקב מתיישב לידי, הצטלמנו וצחקנו, עכשו יעקב דובר איטלקית רהוטה.
והטייס אמר משהו באמצע הטיסה שאלתי אותו מה אמר הטייס?
ענה יעקב הטייס הודיע שיש תנאים גרועים ואנחנו נוחתים נחיתת אונס
אני כמובן הודעתי לקבוצה מה הטייס אמר......
כמעט הרגתי אותו .........
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפור...קליל...'
סיפור...קליל...
28/11/2007 | 11:43
11
2
החולד.

לפני שנים ביתי גבל עם שדה, בקיץ שהיו שריפות ואז כל העכברים היו בורחים לבתים
הסמוכים לשדה.
היינו פותרים את הבעיה בעזרת מלכודות דבק.
בוקר אחד מצאתי מלכודת דבק, שהנחתי בערב, קרועה לחתיכות קטנות שהיו מפוזרות
על כל המטבח.
לאחר מספר ימים גיליתי שזה לא עכבר...זה היה חולד, הוא התמקם
מאחורי ארונות המטבח ברווח שקיים שם הוא היה חכם, זריז וחזק, את מלכודת הדבק הוא קרע ולמלכודת מתכת הוא לא נכנס, הוא אכל הכל שקיות ניילון, עיתונים, כל מה שמצא במטבח שניתן ללעיסה,
לאחר שתפסתי אותו גיליתי שהוא כמעט חיסל את הכבל של מדיח הכלים שעבר מאחורי
ארון המטבח.
היה לי באותו זמן חתול סיאמי שהיה צייד מעולה, כל פעם ראיתי אותו בחוץ אורב ליונים
בסבלנות אין קץ ותופס אותן, אבל את החולד הוא לא הצליח לתפוס, יותר מאוחר
הסתבר לי שהוא פחד ממנו.
דאגתי שלא יהיה במטבח, בלילה, שום דבר שהחולד מסוגל לאכול וזה עבד הוא היה
כנראה כל כך רעב שהעיז לצאת באמצע היום בעודי מבשלת במטבח, איך שראיתי אותו
חסמתי את הפתח שבעדו היה נכנס לאחורי הארון, החתול שהיה במטבח ברח,
ואז קראתי לכלב שלי שיתפוס את החולד הוא התחיל לקפוץ עליו עם הרגליים וכך המם
אותו ואז אני בעזרת המטאטא העפתי אותו החוצה בעד הדלת שפתחתי עוד קודם,
מעוצמת המכה הוא נפח נישמתו.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפור כבד....'
סיפור כבד....
28/11/2007 | 11:45
10
3
החתונה......

לא רציתי ללכת לחתונה הזו, של בן של בן דוד של אימי, אני בכלל לא מכירה אותו,
אמרתי, אך אימי ובעלי שכנעו אותי ללכת. החתונה היתה בנתניה ולקחנו את הורי איתנו במכונית.
הדבר האחרון שאני זוכרת זה שיצאנו מהחתונה ונכנסנו למכונית...וזהו כאן מסתיים הזיכרון שלי מאותו ערב את השאר אני יודעת מסיפורה של אימי שהמצפון הציק לה עד יומה האחרון.
בדרכנו חזרה, בכביש החוף, התפוצץ צמיג במכונית, המכונית הסתחררה במקום ונעמדה  הפוך לכיוון הנסיעה, יצאנו מהמכונית כשהגברים מתכוננים להחליף גלגל בעוד אני ואימי עוברות לשולי הכביש, כי המכונית עמדה במרכזו.
בעודנו חוצות את הכביש הגיעה מכונית במהירות מסחררת והעיפה את שתינו
כאילו היינו עשויות מניר.

התעוררתי כשאני צועקת "תפסיקו לקדוח לי ברגל די מה אתם קודחים לי ברגל"
בקושי הצלחתי לפקוח את העיניים וכשצלחתי הם כבר סיימו, זה לה היה חלום
באמת קדחו לי ברגל כדי לתלות אותה על מתלה מיוחד למתיחה מאחר והיה שבר פתוח ולא רצו לכסות אותו בגבס.
כשהגיעו אחי ובעלי שמעתי את הסיפור.
אחי חזר באוטובוס ובדרך ראה את המכונית שלנו עומדת הפוך לכיוון הנסיעה,
אנו כבר לא הינו במקום מכוניות עוברות אספו אותנו לבית חולים, אבל היו שוטרים במקום ואחי ברר מה קרה ולאן נלקחנו, את אימי לקחו לאיכילוב ואותי לבלינסון,
לאימי נשברו שתי הרגליים, אני נפצעתי קשה בכל חלקי גופי המון שברים וזעזוע מוח, הרופאים אמרו ששרדתי בזכות ליבי החזק, לאחר הפציעה קיבלתי 17 מנות דם עד שהרופאים איתרו שהדם נעלם למרחבי הבטן עקב פציעה פנימית.

אמי כמובן לא האמינה לאחי שאני בחיים עד שהקליט אותי והביא לה את ההקלטה.

הקוריוז הוא.....כשבוע לאחר התאונה דודתי היתה במספרה ואחת הנשים סיפרה לספרית כי שבוע קודם בשעת לילה מאוחרת, בנה אסף בכביש החוף אשה צעירה פצועה מאד קשה ללא הכרה, כולה מדממת, המכונית שלו התלכלכה מהדם, זה היה יומיים לפני חתונתו ולפי דבריו ספק אם האשה נותרה בחיים, דודתי אמרה לה שנותרתי בחיים ובקשה להודות לבנה כי בזכות הפינוי המהיר הצליחו להצילני, מסתבר שהוא נסע במהירות מטורפת וצפר לכל מכונית שהיתה בדרכו.
לאחר שנים כשחזרתי לעצמי ניסיתי למצוא אותו כדי להודות לו אבל לא הצלחתי.

כשלושה חודשים שהינו בבתי החולים ורצה הגורל ונשלחנו באותו יום לבית לוינשטיין שהיה אז בנין אחד בעל שתי קומות וצוות עובדים קטן, כולם ידעו שאם וביתה מגיעות לאחר שלא ראו זו את זו מאז התאונה.
הפגישה ביניו היתה מרגשת כל כך.... כל הצוות היה סביבינו ובכה איתנו, קירבו את
האלונקות שלנו כמה שאפשר כדי שנוכל להתחבק, כמובן ששהינו באותו חדר
ותמכנו זו בזו ברגעים קשים וכואבים.
ארבעה חודשים שהינו בבית לוינשטיין, השיקום היה קשה, אבל השיקום האמיתי היה בבית, לחזור לחיים רגילים עם שלושה ילדים קטנים כשהגוף בקושי מתפקד.
לקח לי הרבה שנים להשתקם ממש...אבל צלחתי בגדול.
עד היום אני חושבת מה היה קורה לו לא הייתי הולכת לחתונה.

חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אוי מקסימה איזה סיפור......'
אוי מקסימה איזה סיפור......
28/11/2007 | 12:54
1
4
איזו פציעה ....והשיקום ! כל הכבוד מאחלת לך ולבתך בריאות.....

ימים טובים ושמחים.....
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'תודה ליידי טי...ביתי לא נפגעה ...אני ואימי'
תודה ליידי טי...ביתי לא נפגעה ...אני ואימי
28/11/2007 | 13:44
2
היינו הנפגעות
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'WOW מה שעברת מקסימה'
WOW מה שעברת מקסימה
28/11/2007 | 13:47
3
2
לצפיה ב-'אודרי עברו מעל 30 שנה הכל הגליד...נותרו'
אודרי עברו מעל 30 שנה הכל הגליד...נותרו
28/11/2007 | 13:58
2
3
רק צלקות בבשר...והן לא כואבות.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'בכל אופן נשארת מקסימה..'
בכל אופן נשארת מקסימה..
28/11/2007 | 14:02
1
2
לצפיה ב-'תודה אודרי...'
תודה אודרי...
28/11/2007 | 15:44
1
לצפיה ב-'מקסימה את גיבורה אמיתית בשני הסיפורים'
מקסימה את גיבורה אמיתית בשני הסיפורים
28/11/2007 | 14:04
2
רק בריאות, ואכן סיפור מרגש מאוד התאונה..
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'מקס קבלי חיבוק ענק'
מקס קבלי חיבוק ענק
28/11/2007 | 23:27
1
1
לצפיה ב-'תודה פלג'
תודה פלג
30/11/2007 | 11:35
4
לצפיה ב-'וואו מקסימה איך פיספסתי ת'סיפורים שלך?'
וואו מקסימה איך פיספסתי ת'סיפורים שלך?
30/11/2007 | 15:55
חשבתי שהן תגובות ופסחתי עליהן.

קודם כל קבלי חיבוק ענק על "הסיפור הכבד" והוא מוכיח דבר אחד,
להקשיב לתחושות שלנו. את לא רצית ללכת, ושכנעו אותך.... ומה שעברת מאז... נס נעשה לך

ולגבי הסיפור הקליל, כל הכבוד על התושה
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפורון מהמגירה שכתבתי לפני המון שנים...פוקר'
סיפורון מהמגירה שכתבתי לפני המון שנים...פוקר
28/11/2007 | 11:48
2
2

                                         אחרי חצות

     עלטה כבדה מסביב עד כי אין לראות אפילו את צידי הכביש. שלוש דמויות
יצאו זה עתה מפתח אחד הבתים שבסימטה.מכורבלים במעיליהם, כשצוארוניהם  
משוכים בידיהם כלפי מעלה. הגשם שירד במשך כל היום ושבשעות הערב אף התגבר,
פסק לפתע וכפור עז חדר ללשד עצמות הפוסעים.
   בקצה הסימטה נעצר אחד מהם והשאר עשו כמוהו. הוריקו את מי רגליהם באמצע  
הכביש והמשיכו בדרכם. מדי פעם בפעם הואר קצה הרקיע באור ברק מתמשך אשר
השאיר בבואתו,לשניה קלה, בשלוליות המים שהיו פזורות מסביב.
"עוד ארבע שעות עלי להתחיל לעבוד" – רטן אחד.
"עד שאגיע הביתה יהיה כבר ארבע לפנות בוקר ,ענה לעומתו השני והוסיף – "אוכל
לגשת ישר לרפת".  ושוב שתיקה ארוכה.   גשם קל החל לרדת.
השלושה כאחד הגדילו צעדיהם.  לחש האילנות התמזג בהמית טיפות המים בהבלען
בכביש האספלט הרטוב.
"הגעתי – שלום ". –  "להתראות מחר" ענו השניים והמשיכו מבלי להתעכב.
הגשם התגבר. השנים החלו בריצה קלה. קללה עסיסית נפלטה מפי האחד. השני
בוודאי קילל  גם הוא  ללא קול.
עוד מעט.
נעמדו תחת אחד העצים  לנוח קמעא.
"ממתי אתה פנוי מחר?"
"משעה שש"
"בסדר"
"אז מחר בשש"
"בסדר"
נתפלגו לדרכם
שלום

פוקר

בוקר
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סבאורי הווי מעניין של שחקני הפוקר'
סבאורי הווי מעניין של שחקני הפוקר
28/11/2007 | 14:06
1
4
לצפיה ב-'סבאאורי...סיפור יפה...'
סבאאורי...סיפור יפה...
28/11/2007 | 16:29
5
לצפיה ב-'פיקנטי מאד ..לאונה'
פיקנטי מאד ..לאונה
28/11/2007 | 13:47
3
לצפיה ב-'ליאונה...סיפור פיקנטי...'
ליאונה...סיפור פיקנטי...
28/11/2007 | 15:43
4
לצפיה ב-'חחחחח ליאונה.. אחלה מקצוע מצאת לך...'
חחחחח ליאונה.. אחלה מקצוע מצאת לך...
29/11/2007 | 09:31
2
לצפיה ב-'סיפור "גבורה" - העיוור ואני'
סיפור "גבורה" - העיוור ואני
28/11/2007 | 11:51
12
3
אני הולכת לתומי ברחובות העיר, פה קניות שם סידורים.
העיר סואנת מאנשים, כולם ממהרים לכאן או לשם ועסוקים בעצמם.

לפתע אני רואה אדם עיוור, צמוד לכלב הנחיה, מהלך בין כל ההמון.
סתם הבטתי בו ובכלבו וחשבתי לעצמי כמה טוב שיש עזרה כזו לעיוורים.
עוד אני מביטה בהם ולפתע שמה לב שהכלב, כנראה לא מאומן מספיק,
הולך ומתקדם לקראת בור ענקית שחפרו באמצע המדרכה, כנראה לאיזו
עבודת עיריה או משהו כזה.  הכלב ממשיך בדיוק לכיוון הבוא והעיוור אחריו,
כמו שאומרים - הולך אחריו על עיוור - מאמין אמונה שלמה בכלב.
זהו, אמרתי לעצמי, עוד צעד והמסכן נופל ישר לתוך הבור.....
רצתי מהר לעברם, בטרוף, בפחד שמא לא אספיק למנוע את האסון.

הגעתי....שניה לפני .....הצלחתי.....תפסתי את האיש בזרועו ובנשימות מקוטעות
הצלחתי להוציא מפי את המילים......."זהירות, יש כאן בור"......
העיוור מסתובב אלי, מביט בי, גבר נאה, עיניו המדהימות ננעצו בעיני
ו.....פתאום אני שומעת, כאילו הייתי סהרורית - "אל דאגה, אני המאמן של הכלב".

עמדתי שם, רגלי נעוצות במדרכה  ומרוב הלם כמעט נפלתי בעצמי לתוך הבור......
הוא אחז בידי וראה שאני זקוקה לעזרה נפשית, להתרגע מההלם....הפליט עוד
"בכל זאת תודה רבה לך"....ועזב אותי עם ההלם שלי, שם לבד, על המדרכה, לפני הבור.

ואני רציתי להיות הגיבורה המושיעה......חחחחחחחחחחח
אגב, הסיפור הזה הפך לבדיחה מהלכת בחברה שלנו.

מתישהו אף אחד כבר לא יידע, אם היה זה סיפור אמיתי או בדיחה לשמה.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'הסיפור שלי'
הסיפור שלי
28/11/2007 | 13:11
4
3
כידוע לכם,שנם רבת הייתי "כחולה",תקופות ארוכות מאוד ללא מדים.(עניין של הנחיות וסוג העבודה)
לצורך השמת תיקי חקירה רבים,חשתי תקופה ארוכה מאוד אישה מסוימת.זו נהגה לעבור בין דירות שכורות באיזור מגורי,כך שכל יום שוטטתי בשכונה,מכתובת לכתובת,וזא כמובן-לאחר שעות העבודה.
בבוקרו של יום חורף חמים,התייצבתי לי בתחנת האוטובוס,כשאני לבושה בג'ינס מעיל פרות שפן לבן,
(ויסלחו לי אהבי החיות ומתנגדי הפרות.)כשפני מועדות למפגש קפה ומאפה עם אבי ז"ל.
בעודי עומדת בתחנה,בניגוד לכל המצופה,היא הופיעה!כן זו שאותה חפשתי זמן רב כל כך.
הטלפון הקרוב היה די רחוק,ובעידן ההוא-טרם הומצאו הפלאפונים.
מה עושים?
בתושייה של שנייה נגשי אליה,ושאלתי ביוך:"בוקר אור לך מזל.מה שלומך?"ענתהלי:"אהלן.מכירות?"
ניסיתי למשוך זמן בשיחה בטלה,שמא תעבור ניידת משטרה,אבל-נאדה!

ואז היגיעה מנית.סמנתי למוית לעצור.אחזתי בעדינות בזרועה של ה מזל,לחשתי לאוזנה כי היא היא עצורה,ובאיזה ענין,והמלצתי בפניה להצטרף אליי,שאם לא כן-אאלץ להשתמש בכח סביר.נכנסנו למונית,לחשתי לנהג את היעד,וכמובן-שלמתי אף לקחתי קבלה.
הגענו לתחנת המשטרה,וכך כשאני אוחזת בידה בעדינות ובאסרטיביות יחד,חצינו את המסדרון לכיוון חדרו של מפקדי.
נכנסנו לחדרו,ואמרתי לו:"הרי לך,בניגוד לכל הציפיות.וכעת-התערבנו.זכיתי.שי ימי חופש-עליך!"

זה הרים את ראשו מבין ערימת תיקי החקירה,חייך,ואמר:"עלייך מאמן הכל סחטין.מהר לחקור אותה,להשים התיקים,ולמעצר".
באותו יום עבדתי,ועבדתי,ועבדתי.
ה מזל הועברה למעצר,תוך מספר ימים הוגש נגדה כתב אישום,שלאחריו בלתה מספר שנים בנווה תרצה,מקום שברבות השנים,ואוליי עד היום,הפך לביתה השני,אם לא הראשון.
ואילו אני-קבלתי את שני ימי החופש שהובטחו לי,ושמחה וטובת לב בייליתי אותם בעיר אחרת עם מי שלימים היה בעלי.
מותרלציין שמאז מקרה זה-הקצין שלי לא התערב איתי,לא הבטיח דבר,ותמיד העביר לי תיקים "מאתגרים",ולא בכדי.
וגיברת מזל?פטרה אזרחים רבים מעונשה,ובלתה על חשבון כולנו בכלא.
ולמי שתוהה במה חטאה-עבירות מרמה.זו התשובה.

חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'מעניין שילה'
מעניין שילה
28/11/2007 | 13:48
2
לצפיה ב-'שילה כלכבוד על התושיה.'
שילה כלכבוד על התושיה.
28/11/2007 | 16:42
1
לצפיה ב-'שאפו שילה.. הגיבורה האולטימטיבית'
שאפו שילה.. הגיבורה האולטימטיבית
29/11/2007 | 09:58
1
1
לצפיה ב-''
29/11/2007 | 11:36
לצפיה ב-'וואלה סודית..'
וואלה סודית..
28/11/2007 | 13:47
1
לצפיה ב-'חחחחחחחחחחח סודית יש לך חושים חדים'
חחחחחחחחחחח סודית יש לך חושים חדים
28/11/2007 | 14:08
1
4
לצפיה ב-'שילה סחטיין עלייך'
שילה סחטיין עלייך
28/11/2007 | 14:10
3
לצפיה ב-'ואוו סודית באמת כלכבוד על הרצון'
ואוו סודית באמת כלכבוד על הרצון
28/11/2007 | 15:43
1
לצפיה ב-'סודיתי מושיעה אמיתית'
סודיתי מושיעה אמיתית
29/11/2007 | 08:05
6
לצפיה ב-'סודיתוש... עליך נכתב השיר'
סודיתוש... עליך נכתב השיר
29/11/2007 | 09:57
כל יום כל יום
אני מאבדת בחור יפה ברחוב...

גבר נאה עם עיניים מדהימות
ואת בהלם?

היית צריכה לעשות מעשה...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'יפה סודית אהבתי '
יפה סודית אהבתי
29/11/2007 | 11:37
2
לצפיה ב-'המלאך רפאל (מקורדובה, ספרד)'
המלאך רפאל (מקורדובה, ספרד)
28/11/2007 | 12:58
21
4
לפני הרבה שנים ליוויתי קבוצת נערים ונערות שיצאה במשלחת למחנה אמנות בגרמניה. היות ובאותה שנה צויינו 200 שנה לגירוש יהודי ספרד, הוצע למשלחת גם לנסוע לשבוע בספרד.
יופי של טיול, מקומות נפלאים, אנשים חמימים, אוכל - לא רע יש להם לספרדים ובערב אחד לאחר אכילה פרועה במסעדה (MARISCO - פירות ים) חשו הנערים ברע (בערך 90 אחוז מחברי הקבוצה) ונסענו לבית החולים בקורדובה, כולנו יחד...
את כולם שחררו למעט אחת שאצלה אובחן בכלל....אפנדציט שעמד להתפוצץ... רגע קריטי.
היות והייתי דוברת הספרדית היחידה בקבוצה, נשארתי עם הנערה המבוהלת ולאחר שעה כבר נותחה.
שהינו בבית החולים והחבר'ה האחרים המשיכו בדרכם למדריד.
למחרת הניתוח הגיע רופא, מבוגר, יפהפה, עיניים בהירות, גבוה...אמר ששמו רפאל ואמר לי שהוא 'מת' על ישראל ...שהוא החליט שהוא לומד לבד עברית והתחיל לשוחח איתי בשפת קודש אמיתית. מילים מהתנ"ך.. לא הבנתי מילה ...
סיפר שהוא עובד במעבדה וכששמע שישנן שתי ישראליטס בבית החולים, מייד הגיע.
ישנתי במשך 4 ימים על הכורסא בחדר, עם הנערה. הוא טיפל בנו, לקח אותי לאכול עם הסגל הרפואי, דאג לנו. ודאג שהיא תשתחרר מוקדם ככל האפשר למרות שלא לגמרי נרפאה כדי שנוכל להספיק ולהצטרף לחברי הקבוצה.
השיג לנו אמבולנס פרטי ויצאנו לדרך, כמובן, לאחר שהצטלמנו איתו , למזכרת...
הגעתי הביתה, שלחתי את 20 סרטי הצילום שהיו לי (אז היו כאלה דברים) לפיתוח... ו....אין רפאל. התמונות שהצטלמנו איתו - נשרפו..
התקשרתי לנערה, בדמעות ואמרתי לה שאין לי אף תמונה של המלאך הזה שדאג לנו כל כך והיא אמרה לי (בדמעות)...שגם לה נשרפו התמונות...
אין. כלום.
חלפו שנתיים בערך, זוג מהקיבוץ סיפר לי שהוא נוסע לספרד ואני קפצתי על המציאה והחלטתי לשלוח מתנה לרפאל הנפלא...
החביירה חזרה ואמרה לי שהם לא מצאו את האיש. הם פנו למשטרה, ביקשו שיראו להם היכן ממוקם הרחוב הזה...אין רחוב ואין בטיח.
מסרו את שמו - אין כזה דבר...
אני שלחתי גלויות, מעולם לא חזרו אליי...
אז המלאך רפאל היה , גם היה....
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'לונדון-כן מחכה לה!'
לונדון-כן מחכה לה!
28/11/2007 | 13:20
6
3
הנו בלונדון,וכמובן-בקרנו בכל שוק מיוחד שבסביבה.באחד השווקים,עת יטלנוו בנחת ובהנאה-נעלמה הילדה.
סיבוב של 10 דקות העלה את העובדה הבאה:בת ה7 התחברה עם מוכר כל מיני ג'ינג'ולים,וזה הבטיח לה כי אם תראה לו טריקים-יתן לה זוג מקלות כאלה מתנה.
עמדה לה ילדה ישראלית צעירה במרכז השוק-והראתה גם הראתה.מסביבה התאסף קהל רב,ואף התחילו להניח שטרות כסף.
עמדו אנחנו,הוריה עם הקהל כשאנחו צוחקים,ומסבירים למוכר התמה,שמזה שנתיים ילדה זו מג'נגלת להנאתה בחוג,בכל חפץ מתאים לנושא.
ולקצר-המוכר נתן לה סט מתנה כמובטח,את השני אנחנו קנינו,ובטיפים שקבלה מעוברים ושבים-קנינו לה כל מיני "דברים של ילדות שאין בארץ".
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'שילה סיפור נחמד אבל ממש לא הזוי'
שילה סיפור נחמד אבל ממש לא הזוי
28/11/2007 | 13:48
5
6
לצפיה ב-'מבחינתי-הזוי!!!!!!'
מבחינתי-הזוי!!!!!!
28/11/2007 | 13:55
4
1
לצפיה ב-'טוב'
טוב
28/11/2007 | 13:58
3
1
לצפיה ב-'אודרי'
אודרי
28/11/2007 | 14:10
2
2
לצפיה ב-'לא התכונתי להעליבך שילה'
לא התכונתי להעליבך שילה
28/11/2007 | 14:12
1
4
נפלט לי...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אודרי-????'
אודרי-????
28/11/2007 | 14:13
1
מי חשב כך.הרי..נו מה?
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אגל.....סיפור מענין אולי באמת המלאך רפאל'
אגל.....סיפור מענין אולי באמת המלאך רפאל
28/11/2007 | 14:01
1
7
לצפיה ב-'זהו.. שלקח לי מספר שנים להבין שזו בהחלט'
זהו.. שלקח לי מספר שנים להבין שזו בהחלט
28/11/2007 | 15:18
3
אפשרות...
איך שלא הפכתי והפכתי בנושא.. ואותה חברת קיבוץ שנסעה לשם וחיפשה אותו יום שלם, במיוחד עבורי וככל שהמשימה היתה יותר קשה למצוא את הבנאדם, כך היא יותר ויותר הסתקרנה...בעלה בירך אותי על הטרטור אבל הודה שזה היה בהחלט אתגר...שלא עמד בו. בסופו של דבר.
רפאל פשוט נצמד אלינו מרגע שהגענו לבית החולים ועד הרגע בו עזבנו אותו. והעובדה שהתמונות שלו נשרפו הן אצלה והן אצלי ....
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'מדהים אגל..אולי באמת מלאך?'
מדהים אגל..אולי באמת מלאך?
28/11/2007 | 14:02
1
לצפיה ב-'אגל מרתק מעניין מיסטי'
אגל מרתק מעניין מיסטי
28/11/2007 | 14:12
2
לצפיה ב-'אגללללללל אכן הזוי לגמרי. תזבירי מהר מה ומי'
אגללללללל אכן הזוי לגמרי. תזבירי מהר מה ומי
28/11/2007 | 16:53
6
2
זה היה הרפאל הזה.
עד היום לא הצלחת לעלות על עקבותיו?
הסיפור נשמע כמו אזור הדמדומים...
אהבתי מֶאוֹט מֶאוֹט
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'ויש האומרים שהיה המלאך רפאל...'
ויש האומרים שהיה המלאך רפאל...
28/11/2007 | 18:26
5
2
שאחפש בכתובים מה תפקידו?
לא יודעת, שקדודית...הבנאדם הופיע אאוט אוף דה בלו וכך גם נעלם, לבלו בלו בלו...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'טוב.. וכעת אני רק מעכלת כנראה.. ראי מה כתוב ב'
טוב.. וכעת אני רק מעכלת כנראה.. ראי מה כתוב ב
28/11/2007 | 18:28
3
1
ויקיפדיה על המלאך רפאל...
חמישים פלוס >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'אגל...דעי לך שהסיפור שלך מדהים'
אגל...דעי לך שהסיפור שלך מדהים
28/11/2007 | 18:31
2
3
לצפיה ב-'וחוץ מזה שאני רגילה שאת שורפת תמונות'
וחוץ מזה שאני רגילה שאת שורפת תמונות
28/11/2007 | 18:40
1
3
לצפיה ב-'חחחחחחחחחחחחחחחחחכולירע...חחחחחחחחח'
חחחחחחחחחחחחחחחחחכולירע...חחחחחחחחח
28/11/2007 | 19:18
אז גם את מלאך... וחוצמזה היא לא נשרפה.. היא פשוט הפכה להיות סודאנית...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אגל המלאך רפאל מרפא חולים זה ממש מיסטי'
אגל המלאך רפאל מרפא חולים זה ממש מיסטי
28/11/2007 | 20:44
6
לצפיה ב-'אגל..הסיפור שלך משגע..תרתי משמע'
אגל..הסיפור שלך משגע..תרתי משמע
28/11/2007 | 22:25
2
לצפיה ב-'וואו אגלללל.. מ ד ה י ם... סיפור הזוי ומיסטי'
וואו אגלללל.. מ ד ה י ם... סיפור הזוי ומיסטי
29/11/2007 | 10:01
1
1
אני מאמינה שזה היה המלאך רפאל.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'גמני, שEרון, גמני... אלא שהיה לי'
גמני, שEרון, גמני... אלא שהיה לי
29/11/2007 | 11:20
1
DELAY רב - שנים...ולא כל כך ידעתי איך לאכול את זה...

חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'מי חיכה לאמיר?'
מי חיכה לאמיר?
28/11/2007 | 13:28
38
2
קיץ 1973 ..ממש לפני המלחמה, גרנו מספר חודשים בוינה, אמא , אבא ואמיר הקטן בן השנה.

כשמזג האויר היה נעים , היינו יוצאים אחר הצהריים לטייל עם הילד , בפארקים הנפלאים של העיר האירופיאית הנכבדה הזאת...

יום אחד טיילנו באחד הפארקים, שבטבורו אגם מלאכותי וברבורים שטים להם שם בנחת, ונגשנו לנוח על אחד הספסלים אשר היו פזורים ברחבי הפארק...להפתעתינו על הספסל אליו ניגשנו, ישבה לה בדד בובת בד נחמדה חדשה לגמרי...הסתכלנו סביב, אבל נפש חיה לא היתה בסביבה, חשבנו אולי תיכף יבוא מישהו ששכח את הבובה, ישבנו שם כשעה , כשבינתיים אמיר שיחק עם הבובה , אבל אף אחד לא חזר לחפש אותה, ולכן החלטנו לקחת אותה איתנו הביתה.

עברו מספר ימים, ושוב יצאנו לטייל באותו הפארק, ובדרכנו לאגם עם הברבורים עברנו שוב ליד אותו ספסל עליו ישבה הבובה..ומה רואות עינינו?....שוב יושבת לה על אותו הספסל בובת בד נחמדה וחדשה, קצת שונה מהראשונה אבל באותו סגנון.....

האם מישהו השאיר מתנות לאמיר שלנו?
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אם את מתעקשת שנגיב דווקא כאן'
אם את מתעקשת שנגיב דווקא כאן
28/11/2007 | 14:07
32
1
סיפורך נחמד - אך ציפיתי לאיזה סוף מפתיע באמת כמו למשל:

"גם את הבובה השניה לקחנו.
ואז כעבור כמה ימים - בעודי מנקה את הבית, נפלה הבובה הראשונה לרצפה ומתוכה נפל דבר מה....
התכופפתי לראות מה נפל וראיתי - קופסה שחורה קטנה סגורה בסוגר זהב. - פתחתי את הקופסה ובתוכה פתק קטן כתוב בשפה זרה....
הפניתי את תשומת ליבו של בעלי לעניין - ובעצתו ניגשתי לאזרח מקומי לקבל תרגום.
בדיעבד הסתבר שעלינו על רשת מרגלים טראנס-אטלנטית והצלנו את אירופה מטרור ופיגועים".
==============================================================

"את הבובה השנייה השארנו על הספסל בפארק.
והחלטנו לחכות בהיחבא ולראות אם מישהו בא לקחת אותה מתישהו.
כעבור 3 שעות הופיע גבר לבוש גלימה שחורה וכובע שהסתיר את פניו.
התיישב על הספסל - הביט ימינה ושמאלה - ובמהירות הכניס את הבובה מתחת לד"ש בגדו.
ואז קם ונעלם בין הצללים."................
========================================
"מאחר ואף אחד לא בא לקחת גם את הבובה השנייה - שמתי בתיק ונסענו הביתה.
לאחר יומיים נזכרתי בבובה וכשהוצאתי אותה נראתה מכווצת משהו - חיטטתי בתיק ומצאי סטיפה גדולה של כסף"
============================================================

וואווווווווו כמה סופים אפשר להוסיף לסיפור שלך

===================================================
כל הסיפורים כאן פשוט מדהימים.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אודרי-אהבתי!'
אודרי-אהבתי!
28/11/2007 | 14:12
31
לצפיה ב-'שעה לפני החתונה שלי לא היה לי צלם'
שעה לפני החתונה שלי לא היה לי צלם
28/11/2007 | 14:18
3
3
הייתי בסלון הכלות מהבוקר, הלבישו אותי איפרו אותי
עשו לי אבועגילה ושמו לי כובע רחב שוליים (זו היתה האופנה)
ונסענו לצלם שהוא הדוד של בעלי, הגענו לסטודיו שעה לפני החתונה
הוא ראה אותי את הכלה ואמר צריך לשים שתי סיכות בצדדים כדי שיראו את הפנים.
אני לא הסכמתי לשים סיכות רציתי שהשיער יהיה פזור איך שהוא.
והוא מתעקש, אני לא מצלם את את לא שמה שתי סיכות, לא בסטודיו ולא באולם.
אמרתי לו אז אל תצלם.
הוא לא צילם. גם לא הגיע לחתונה. אשתו שהיא הדודה היגיעה. (היא הכירה את השגעונות שלו).
תוך שעה צילצלנו לחברים למשפחה וחבר של הבעל של אודרי הכניס אותנו בין שתי כלות לצילומי
סטודיו, וגם הגיע לחתונה לצלם.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'וואלה נכון'
וואלה נכון
28/11/2007 | 14:25
1
3
הזכרת לי את המשבר הצילומי בחתונה שלך.......ואיך סידרנו לכם בשתי דקות צלם חתונות..
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חחחחחחח אני כל הזמן נזכרת בסיפורים אבל כבר'
חחחחחחח אני כל הזמן נזכרת בסיפורים אבל כבר
28/11/2007 | 14:36
2
לא נעים לי.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חחחח מיקה זה מראה שכאשר מתעקשים'
חחחח מיקה זה מראה שכאשר מתעקשים
29/11/2007 | 10:06
1
מקבלים את מה שרוצים
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-' נהג המונית '
נהג המונית
28/11/2007 | 14:18
15
4




לפני עשרים שנה נהגתי מונית לפרנסתי.
כשהגעתי בשעה 2:30 לפנות בוקר לכתובת שנמסרה לי, הבניין כולו היה חשוך למעט אור חיוור שבקע מדירה בקומת הקרקע. בנסיבות כאלו, נהגים רבים היו מפעילים את הצופר פעם או פעמיים, ממתינים כדקה ואז מסתלקים מן המקום. אבל אני, שבחיי נתקלתי בהרבה אנשים מסכנים, שתלויים בנהגי מוניות כאמצעי תעבורה ממקום למקום, נהגתי בדרך כלל ביתר סבלנות. רק במקרים שהרחתי סכנה, הייתי נמנע מלגשת אל הדלת ולצלצל בפעמון ולהודיע על בואי. הרבה פעמים היו אלה אנשים מבוגרים או חולים שנזקקו לעזרתי בנשיאת תיק. ניגשתי אל הדלת בקומת הקרקע ונקשתי עליה קלות. "רק רגעעעע" שמעתי קול שברירי ומבוגר עונה לי. נשמעה גרירה של חפץ כבד על הרצפה, ולאחר הפוגה קלה נפתחה הדלת. אשה קטנה, בערך בשנות ה-80 לחייה, עמדה מולי בפתח. היא היתה לבושה בחליפה מהודרת ובכובע מפואר מקובע לראש בסיכה נוצצת, כמו כשגברת בשנת 1940 היתה מתגנדרת לכבוד יציאה לקולנוע.. לצידה, על הרצפה, עמדה מזוודת פלסטיק. הדירה נראתה כאילו אף אחד לא גר בה במשך שנים. הרהיטים היו מכוסים כולם ביריעות בד. לא היה כל שעון על הקיר, לא קישוטים או חפצים שימושיים על המזנון. באחת הפינות עמד  ארגז גדול מלא בתמונות ובכלי זכוכית.

"האם תוכל לשאת את מזוודתי אל המונית?" שאלה האשה . הרמתי את המזוודה, והושטתי לה את זרועי השניה כדי לעזור לה. כשהגענו אל המונית היא מסרה לי את הכתובת אליה היא רוצה להגיע והודתה לי מאד על כמה אני אדיב ונעים. "אה, שטויות.." אמרתי לה, "זו הדרך בה אני נוהג עם כל! לקוחותיי מנסה שכולם יהיו מרוצים.." ואז היא פנתה אלי וביקשה: "האם תהיה מוכן לנסוע לכתובת שנתתי לך דרך מרכז העיר?" אני קצת התפלאתי ואמרתי לה: "זו לא הדרך הקצרה ביותר, את יודעת. " והיא ענתה לי "לא נורא, לא אכפת לי לשלם את המחיר. אני לא ממהרת לשום מקום. אני בדרך למעון לחולים סופניים ." הצצתי בה דרך המראה, עיניה נצצו כשדיברה. "אין לי כל קרובי משפחה בחיים. הרופאים אומרים שלא נותר לי עוד הרבה לחיות". דבריה מאד נגעו ללבי. שלחתי את ידי אל המונה וכיביתי אותו. "בואי, תגידי לי, באיזו דרך היית רוצה שאסע?"

במשך השעתיים הבאות שוטטנו בכל העיר. היא הראתה לי את הבנין בו עבדה פעם בצעירותה כנערת מעלית. אחר כך נסענו דרך! השכונה בה היא ובעלה קנו את ביתם הראשון וגרו בה בשנים הראשונות לנישואיהם. אחר כך היא ביקשה ממני לעצור ליד ! מחסן רהיטים, שפעם בעבר הרחוק היה אולם ריקודים בו היא נהגה לצאת לרקוד בסופי שבוע. לפעמים היתה מבקשת ממני להאט או לעצור ליד בנין זה או אחר, והיתה יושבת שקטה, נועצת מבט בחשיכה. כאשר הסתמנו קרני הזריחה הראשונות היא אמרה: "עייפתי. עכשיו בוא ניסע לכתובת שנתתי לך." נסענו לשם בדממה, עד שהגענו. היה זה בניין נמוך, כמו מעון לזקנים, עם שביל שנכנס עד לפתח בניין הקבלה. שני אחים יצאו לקראתנו, וקיבלו את פנינו. נראה היה שהם המתינו לנו. פתחתי את תא המטען והוצאתי את  מזוודתה. האשה כבר היתה ישובה בכסא גלגלים. "כמה כסף אני חייבת לך?" שאלה אותי, כשהיא מחטטת בתוך תיק היד שלה. "שום דבר" עניתי. "מה פתאום! זו הפרנסה שלך" היא מחתה. "יהיו נוסעים אחרים שמהם אתפרנס" עניתי לה. כמעט בלי לחשוב  התכופפתי לעברה ונתתי לה חיבוק. היא נאחזה בי חזק. " נתת לגברת זקנה כמה רגעים של נחת.. תודה לך.." היא אמרה. לחצתי את ידה, ונפניתי לעבר המונית. מאחוריי – נסגרה הדלת. הקול שנשמע היה קול לא רק של סגירת דלת, אלא של סגירת חיים.

לא יכולתי לעבוד עוד באותה משמרת... סתם שוטטתי ברחובות ללא מטרה. לא הצלחתי להוציא את הגברת הזקנה מראשי. מה היה! קורה לו היו שולחים אליה מהתחנה נהג עצבני וחסר סבלנות? מה היה קורה לו הייתי! אני נותן ציפצוף אחד קצר ואחר כך מסתלק מן המקום?
במחשבה לאחור, אני חושב שבכל ימי חיי לא עשיתי מעשה טוב או חשוב יותר מן החסד האחרון הזה שעשיתי עם הגברת. מקובל עלינו לחשוב שכל חיינו סובבים סביב הרגעים הגדולים שלנו. אבל הרגעים הגדולים באמת תופסים אותך , לפעמים, במצבים הכי לא צפויים
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'מדהים!'
מדהים!
28/11/2007 | 14:21
1
לצפיה ב-'דאדאס גיליתי שני דברים הסיפור מדהיייייייייים'
דאדאס גיליתי שני דברים הסיפור מדהיייייייייים
28/11/2007 | 14:24
9
5
מלא רגש ורגישות וחום ואכפתיות, ודבר שני חשבתי שאתה אשה כל הזמן
ועכשו גילEתי שאתה גבר. אז אחלללללה.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'מיקא--החושים שלך אכן מחודדים...'
מיקא--החושים שלך אכן מחודדים...
28/11/2007 | 14:43
7
5
את הסיפור הזה, בשינוי מה הביאה כבר לפורום
לפני שנים,
אם אינני טועה גברת בשם "אפילוג"
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'ביטי מה גילEתי ולא ידעתי עוד???'
ביטי מה גילEתי ולא ידעתי עוד???
28/11/2007 | 14:46
לצפיה ב-'ביטוש...אתה מתבלבל '
ביטוש...אתה מתבלבל
28/11/2007 | 14:46
3
3
אני הערתי , לא מיקא...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אודרי--לא התבלבלתי, כי...'
אודרי--לא התבלבלתי, כי...
28/11/2007 | 15:04
1
2
מיקא חושדה בדדש שהוא גברת...
הסיפור, לא מוכיח את ההפך, כי הוא סיפור
שבעבר סיפרה אותו אישה.
נכון הוא שלפי זכרוני, הסגנון היה קולח יותר.
לזכותך יאמר, שגם את זכרת, שכבר שמעת
את זה בעבר.
מברוק וכל הכבוד גם לך.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חחחחחחחחחחחחחחחח מבולבלות אנחנו ביטי'
חחחחחחחחחחחחחחחח מבולבלות אנחנו ביטי
28/11/2007 | 15:06
1
טוף אני חייבת לטוס לרכבת, שלא אפספס אותה.
תחכו לי עם הסיפורים מקווה למצוא גם את שלך ביטי.
מחכה להם..............חחחחחחחחחחחחחחח צוחקת למפרע על חשבון
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חברים להירגע בבקשה . הסיפור לא שלי.'
חברים להירגע בבקשה . הסיפור לא שלי.
28/11/2007 | 15:15
3
אני  לא  נהג  מונית.
מיקא  לא  יפה  .  כך  לחשוב  עלי.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'ביטי, רוצה להוסיף ולספר'
ביטי, רוצה להוסיף ולספר
28/11/2007 | 17:00
1
4
שקיבלתי את הסיפור הזה למייל שלי לפני יומיים....
זה כנראה מתגלגל ברשת...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'malibi-את רואה איזה חיי מדף...'
malibi-את רואה איזה חיי מדף...
30/11/2007 | 17:48
2
ארוכים וכמה גלגולים עובר כל סיפור בנט?
אף אחד לא ניצל מפניו.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'דאדאס...את הסיפור הזה קיבלתי במייל...'
דאדאס...את הסיפור הזה קיבלתי במייל...
28/11/2007 | 16:44
3
לצפיה ב-'דאדאס...לפני שאני מתפעלת'
דאדאס...לפני שאני מתפעלת
28/11/2007 | 14:33
2
4
נדמה לי שכבר קראתי את הסיפור באיזה מקום....זה לא משהו מהמייל?
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'הסיפור מסתובב מזה שנים במייל-ממש לא בסדר!'
הסיפור מסתובב מזה שנים במייל-ממש לא בסדר!
28/11/2007 | 15:08
1
לצפיה ב-'מש נכון , נכון יד המיקרה רק היום קיבלתי'
מש נכון , נכון יד המיקרה רק היום קיבלתי
28/11/2007 | 15:19
2
את  האימל.  ושמתי  לכל  החברים.  
האם  זה  לא  בסדר??????????
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'גמני מכירה את זה מהמייל...'
גמני מכירה את זה מהמייל...
29/11/2007 | 10:07
7
לצפיה ב-'ועוד אחד'
ועוד אחד
28/11/2007 | 14:19
7
2
בימים שנראים  לי די רחוקי,הייתי ממש,איך לאמר?ענייה מרודה.
הילדה בקשה שאקנה לה חולצה."כולה" 40 שקל,שלא היו בנמצא.
דומעת ועצובה יצאתי להליכה,שבסופה החלטתי שב20 שקל האחרונים שיש לי בארנק-אקנה כזו הגרלה של "גרוד".
ואם יש אלוהים-אזכה.לא-אנא אני באה?
ביד רועדת גרדתי..ו.אכן.זכיתי ב200 שקלים!
מד התקשרתי לילדה,שזכתה מיידית ב2 חולצות,ורק אחרי שנקנו-מחיתי את הדמעות...

חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'יפה שילה מרגש מאוד'
יפה שילה מרגש מאוד
28/11/2007 | 14:25
2
3
לצפיה ב-'באמת מרגש...שילה'
באמת מרגש...שילה
28/11/2007 | 14:31
1
2
מעניין מה היו אומרים על כך מחברי הספרים כמו ה"סוד" וכאלה...כי המון סיפורים על אנשים שנתקעו בלי כסף, והתפללו בלב שמשהו יקרה,  ואופס נפל עליהם משהו...לא מעדר..כסף

חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'תודה.ואני כידוע לא כזו מסטית..'
תודה.ואני כידוע לא כזו מסטית..
28/11/2007 | 14:36
3
לצפיה ב-'שילושקה מתנה משמיים.....'
שילושקה מתנה משמיים.....
28/11/2007 | 14:40
1
5
לצפיה ב-'תודה ליידי.האמת?באותו רגע לא'
תודה ליידי.האמת?באותו רגע לא
28/11/2007 | 14:48
1
דעתי אם לבכות או לצחוק.
נראה לי שעשיתי את שניהם-יחד!
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'שילה - נוגע ללב'
שילה - נוגע ללב
28/11/2007 | 23:28
1
לצפיה ב-'יפה לך הזכיה שילה'
יפה לך הזכיה שילה
29/11/2007 | 10:08
לצפיה ב-'אודרי!הסיפור על הרופא שתרם מדמו'
אודרי!הסיפור על הרופא שתרם מדמו
28/11/2007 | 17:05
2
3
לתינוקת הפגית שלך,זה היה סיפור הזוי,ומרגש!
אנא-הביאי אותו שנית!
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אוקי שילה..אספר אותו שוב..'
אוקי שילה..אספר אותו שוב..
28/11/2007 | 17:18
1
2
לצפיה ב-'תודה.'
תודה.
28/11/2007 | 18:12
לצפיה ב-'הופעתם במצלמה נסתרת...'
הופעתם במצלמה נסתרת...
28/11/2007 | 16:04
2
לצפיה ב-'אודרי קשה לפעמים להסביר דברים....'
אודרי קשה לפעמים להסביר דברים....
28/11/2007 | 20:51
2
1
למה ואיך.......וטגידי  אמיר זה השם האמיתי??????????????

כי גם לי יש אחד אמיר
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-' אמיתי'
אמיתי
28/11/2007 | 20:57
1
1
לצפיה ב-'נחמדדדדדדדדדדדדד'
נחמדדדדדדדדדדדדד
28/11/2007 | 21:18
3
לצפיה ב-'איזה יופי של סיפור אודרי...'
איזה יופי של סיפור אודרי...
29/11/2007 | 10:04
2
אהבתי מאוד.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'הדייט!'
הדייט!
28/11/2007 | 14:36
8
2
הכרנו דרך הצאז הקולי, הזדהנו כשני בחורים גבוהים יפים, הן היו תל אביביות יפות, קבענו יום ושעה שכרנו רכב, רחוב החשמל זהו מקום המפגש עצרנו באדום לבן, צלצלנו הן ירדו 2 גברים מחופשים לאישה פתחו את הרכב והתישבו, אנו התאבננו לרגע והם מדריכים כבר לאן, המשך בתגובה
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אז מה היה??????'
אז מה היה??????
28/11/2007 | 14:38
1
לצפיה ב-'המשך.'
המשך.
28/11/2007 | 14:41
6
2
בכריזה הורה לנו השוטר לעצור, בימים של פיגועים זה מה שחסר לנו, תחפוסת כזו גרועה. הנהג יצא לשוטר שבחן אותנו שתי וערב, יצאתי והסברתי על הטעות ושהם חייבים לעזור לנו השוטר נעשה חביב וביקש מהם ת.ז. ושלח אותם לבית להביא ואנו נימלטים שאחרנו הנידת ואז פרץ הצחוק.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חחחחחחחחחחחחחחחחחח באמת סרט הודי'
חחחחחחחחחחחחחחחחחח באמת סרט הודי
28/11/2007 | 14:49
4
לצפיה ב-'ואלה'
ואלה
28/11/2007 | 15:00
3
אם השוטרים לא היו באים?...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'על זה נאמר "הצאט ועונשו"'
על זה נאמר "הצאט ועונשו"
29/11/2007 | 10:09
3
לצפיה ב-'או נאמר'
או נאמר
29/11/2007 | 12:23
1
הדייט ועונשו. אך מזל היה שהשוטרים עזרו אם היו מצלמים זה היה בפיספוסים.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אגב'
אגב
01/12/2007 | 19:26
1
1
זה סיפור אמיתי בהחלט.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אתה מוזמן להצביע ולשלוח לי מסר על הבחירות שלך'
אתה מוזמן להצביע ולשלוח לי מסר על הבחירות שלך
01/12/2007 | 20:00
2
לצפיה ב-' הו אדריאנה שלי '
הו אדריאנה שלי
28/11/2007 | 14:45
11
4
כשהייתי צעיר, ממש אחרי הצבא נסעתי לאיטליה ושם בעיירה הציורית קומו, בעודי מטייל על שפת האגם, האלפים מביטים ממעל, מאיימים ומזמינים כאחד, פגשתי את אדריאנה.

יפהפייה לטינית אמיתית היתה, והיא פסעה בצעדים מעכסים מולי. חייכתי אליה מתוך משובה כשחלפה על פני והיא קרצה לי בתגובה. בתחילה לא האמנתי למראה עיני, לא הייתי בטוח, הפניתי את מבטי אחריה. גם היא הפנתה מבטה וחייכה, חושפת שיניים לבנות וסדורות, שפתיים עבות ובשרניות.  פניתי והלכתי אחריה, הדבקתי את קצב הליכתה ופתחתי אתה בשיחה  באנגלית רצוצה.

"הו, איזה יום יפה?!" היבטתי בה בעיניים בורקות, מנסה לחשב את הצעד הבא.

"אתה לא אמריקני, נכון?" שאלה, בוחנת אותי, חיוך קל לא מוגדר משוך על שפתיה.

"לא, אני ישראלי," הצהרתי כשגופי מזדקף בגאווה, גאוות העם שזכה לתקומה בארצו. בדמיוני ראיתי את דגל ישראל מתנופף ברוח, שירת התקווה, החיילים עומדים דום בשורה ישרה כסרגל.

"יהודי,"  הוספתי, ואז הבטתי בה. רציתי לראות את תגובתה, רציתי לדעת איך מגיב צאצא של הרומאים העתיקים ששלטו בכל אגן הים התיכון וגם בארץ ישראל, לשמע המלה יהודי. אבי סבי פגש אולי את אבי סבה של היפהפייה הלטינית הזאת והסיטואציה היתה כנראה שונה. יש לשער שלָרומאי היה יתרון במפגש ההוא. אבל הנה אני כאן, יהודי נודד שהפך לישראלי, מטייל בלב הקיסרות הרומית, מבלי שייפול עליו מוראו של הקיסר, ובעזות מצח מתעסק עם אחת מצאצאיו.  

"איזה נוף אתה אוהב יותר מכל?" שאלה. שום התייחסות להיותי ישראלי. שום התייחסות להיותי יהודי. איך זה יכול להיות? הרהרתי. הלוא לימדו אותנו בבית הספר שיעורים שלמים של היסטוריית שנאת היהודים. כל העולם שונא אותנו, זה הרי ברור: פרעות קישינב, פרעות ת"ח ות"ט, וכמובן השואה, הנאצים ימח שמם, והאם האיטלקים הפשיסטים לא היו שותפים ובני ברית שלהם, ואולי הבחורה היפהפייה הזו היא בתו, נכדתו של אחד השותפים האלה?

ניערתי את ראשי מתוך כוונה לרוקן מתוכו את כל מחשבות השטות שתקפו אותי, היבטתי בה בעיניים מצועפות והשבתי לה:

"אני אוהב נוף כזה שמופיע בהפתעה, ברגע הכי פחות צפוי. למשל כשאתה הולך במדבר, ומסביבך גבעות חול זהובות שמשתרעות עד קצה האופק, ולפתע, לאחר שאתה חוצה גבעה, לא גבוהה במיוחד, אתה רואה נווה מדבר, דקלים, צמחייה ירוקה, מעיין. או כשאתה טס במטוס מעל העננים, לבנבנים וקצת שחורים, מדמיין לעצמך דמויות שונות, ענקיות, ולפתע מזדקרים רכסי האלפים המושלגים, חודרים מבעד לשכבות העננים, לבנים, קצותיהם מחודדים. כאלה נופים אני אוהב."

"קוראים לי אדריאנה," אמרה, מניעה את ראשה, שערה מתפזר על כתפיה. היא אחזה בידי ומשכה אותי אחריה. "בוא," הורתה לי ואני נמשכתי, נשרך אחריה.

"אילן," הכרזתי, "קוראים לי אילן." היא שמעה, אבל לא הגיבה כאילו אין לשמי כל משמעות בעיניה.

היבטתי סביבי. איך אני נראה בעיני העוברים ושבים, שאני נשרך כך אחריה כילד קטן? אך אף אחד מהסובבים לא התעניין בי ובמעשי. אדריאנה פתחה דלת ברזל כחולה שהיתה קבועה בפינתו של קיר אבנים ומשכה אותי אחריה. השתאיתי למראה גן קסום וסבוך של עצי נוי שהקיף רחבה עגולה ובה שולחן מרובע קטן ומסביבו ארבעה כסאות. התיישבנו ללא אומר האחד מול השני.

אדריאנה הביטה בי, פניה השזופים בוהקים בשמש שפיזזה סביבם, שפתיה פשוקות ומבטה חולמני.  

"ספר לי על עצמך אילן," ביקשה, מניחה את מרפקה על השולחן, ואת אגרוף ידה מתחת לסנטרה, "אל תספר לי מניין באת ולאן אתה הולך אלא רק על עצמך ברגע זה. הרגשתך, תחושותיך, חלומותיך, תשוקותיך…"    
ואני סיפרתי לה כמובן והיא הקשיבה בעיניים פעורות לרווחה וכשסיימתי אמרה "גם אני".

"מה את אדריאנה?" שאלתי.

"אוהבת אותך" אמרה וחיבקה אותי.

אימצתי אותה אל ליבי ומאז ועד היום לא נפרדנו, כבר שלושים ושתיים שנה.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אין מילים!'
אין מילים!
28/11/2007 | 14:51
4
3
ואם גם ,במקרה,אני מכירה את אדריאנה זו-מסור לה ד"ש ממני.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אפרופו שכחה.....'
אפרופו שכחה.....
28/11/2007 | 15:40
3
2
יום שיש שעת צהרים מאוחרת בדרך הביתה עצרתי בסופר
לקניות אחרונות לשבת...
הסופר  דחוס בקונים רועש וגועש....אני משוטטת בין המדפים....
והקניות האחרונות הפכו לעגלה מלאה במצרכים...
היגעתי לתור שהשתרך לאורכו של הסופר, מודיעים  בקרוז להזדרז
לקראת סגירת הסופר , הגעתי לקופה והקופאית מזרזת אותי ....
סוגרים עוד מעט ",צריכה עזרה"? שאלה הקופאית "רצוי מאוד",  עניתי "'עגלה מלאה ואני חונה
למטה בחניון" אוקיי....קראה לעוזר, הגיע בחור קטן רזה צנום ,והמשא כבד! ריחמתי עליו.
"אתה רוצה שאבוא עם האוטו לכניסה של הסופר" שאלתי,"זה יקל עליך"? הוא ענה בשמחה, כן!
ירדתי לחניון  הסופר שהיה עמוס ודחוס, אחד חוסם את השני , עד שהצלחתי
להשתחל החוצה ....חלפו רגעים יקרים ...  כמה טלפונים...שנכנסו בינתיים....
העסיקו אותי במחשבות שונות ...ומשונות  תוך כדי נסיעה... מגיעה הביתה.
ומחנה את האוטו ..ו-פתאום  המצרכים!!!..העגלה המלאה שלי... ששילמתי עבורה!
בנסיעה של נהגת שודים חזרה לסופר תוך כדי עמידה בפקק וכמה רמזורים אדומים מעצבנים...
הסופר נעול סגור !!!והבחור..... לא תאמינו עומד בחוץ עם העגלה שלי.......ומחכה!!!!......

חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'ליידי טי-- אחלה, מתי זה קרה?'
ליידי טי-- אחלה, מתי זה קרה?
28/11/2007 | 16:15
2
1
אולי הבחור עדיין עומד ומחכה?
(בתקווה לטיפ שמן)
ממקרה השכחה הרבים שבפורום
אנחנו יכולים למלא את המחלקה לאמנזיה
של כל בית חולים בינוני...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'ליידי-בטוחה שצ'יפרת אותו כראוי.'
ליידי-בטוחה שצ'יפרת אותו כראוי.
28/11/2007 | 16:24
4
לצפיה ב-' חחחחחחחחחחח אי אפשר איתך '
חחחחחחחחחחח אי אפשר איתך
28/11/2007 | 20:01
1
סיפור ממש יפה של ליידי טי
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפור רומנטי אהבה ממבט ראשון'
סיפור רומנטי אהבה ממבט ראשון
28/11/2007 | 14:57
7
לצפיה ב-'שווארצי...רומנטיקה פאר אקסלנס'
שווארצי...רומנטיקה פאר אקסלנס
28/11/2007 | 15:11
2
7
לצפיה ב-'תודה בנות'
תודה בנות
28/11/2007 | 15:16
1
2
אני מבטיח לכן סיבוב רומנטי בתוך הכירבולית
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'שוורציק, אהבתי את "אדריאנה שלך", נהניתי'
שוורציק, אהבתי את "אדריאנה שלך", נהניתי
28/11/2007 | 17:53
4
לצפיה ב-'הו שווארצקופ שלי....'
הו שווארצקופ שלי....
29/11/2007 | 10:12
2
היית במקום הנכון, בזמן הנכון.....לאהבה...

מרגש ומקסים.

חמישים פלוס >>
לצפיה ב-''
29/11/2007 | 11:39
2
לצפיה ב-'וואו איזה יופי של שירשור'
וואו איזה יופי של שירשור
28/11/2007 | 15:08
8
2
באתי וכבר חייבת לצאת.

אקרא את הכל בערב. כל הכבוד, המשיכו לספר
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'החיים והציון-ביד הלשון'
החיים והציון-ביד הלשון
28/11/2007 | 15:19
3
1
חזרי מהאוניברסיטה בעירנו באוטובוס.
מאחוריי שבו שתי סטודנטיות,והתחיול לשוחח ביניהן.במקרה הן שוחחו על-אחותי,שהיתה מרצה שלהן.וכמובן-לא חסכו ממנה "ברכות" מכל סוג ומין...
וכאן הייתי בבעיה.להסתובב?יזהו אנחנו דומות.להוציא מילה?יש לנו קול זהה.
על כן הוצאתי מתיקי מראת איפור,ובעזרתה ראיתי את שתי הרכלניות.התרכזתי במראן,כאילו צלמתי.
הגעתי לביתה של אותי,שקבלה תיאור מדויק של שתי ה"מקטרות".והבינה במה מדובר.
בהרצאה הבאה,רמזה להן "ברחל בתך הקטנה".ספרה לי מאוחר יותר כי רק הבעת התמהון שעלתה על פניהן-הספיקה לה!
הוברר גם אינן סטודנטיות "מבריקות"...
האמת?פספסתי את תגובתן,וצחקתי.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'שילוש, ככה, היית מלשניה???'
שילוש, ככה, היית מלשניה???
29/11/2007 | 07:48
2
לצפיה ב-'חחחחחחח שילה יא מלשנית אחת'
חחחחחחח שילה יא מלשנית אחת
29/11/2007 | 10:14
1
4
לצפיה ב-'חח ועד היום זוכרת איך אחותי'
חח ועד היום זוכרת איך אחותי
29/11/2007 | 14:58
2
עשתה עם האצבע אמרה:"ככה אני אראה להן מה זו מכשפה!"ואני ?כמה צחקתי,ככה היא התרגזה יותר..
האמת?היא היתה מרצה מה זה קשה...אוףףףףף
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-' איזה יופי של סיפורים...איזה יופי של...'
איזה יופי של סיפורים...איזה יופי של...
28/11/2007 | 16:57
1
2
)שרשור !  

מציצה מדי פעם, כשמתאפשר לי ונהנית מאד ! לכל המספרים !

ולגלות לכם משהו? בראשי כבר מתרוצצים עוד ועוד סיפורים!

אז השרשור הזה הוא גם " סיעור מוחות" לא כן ?

כיייייףףףףףףף
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-''
29/11/2007 | 11:40
לצפיה ב-'סיפורים מרתקים אחד אחד'
סיפורים מרתקים אחד אחד
28/11/2007 | 18:46
2
נהנתי לקרוא אתכם חברים. יהיה לי מאוד קשה לבחור רק אחד
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'איזה יופי של ספורים רצים פה, שגעון אתם'
איזה יופי של ספורים רצים פה, שגעון אתם
28/11/2007 | 20:46
1
באמת שיהיה לי קשה לדרג
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-' מהפח אל הפחת...'
מהפח אל הפחת...
28/11/2007 | 15:47
5
2
מלחמת יום כיפור פרצה ואנחנו הוזנקנו מהבית ישירות לאוניברסיטת בר-אילן שם עמדנו לסיים קורס של "יחידת מורות", חלקם הופנו לעזרה בבתי חולים, חלקם לבתי ספר ואותי שלחו לגן ילדים על יד פתח תקווה, אני החיילת ילדה שלא מבינה כלום בילדודים - הפכתי בן לילה לגננת בגן, לאט לאט הבנתי מה עלי לעשות והתחלתי לערוך מערכים יומיים ומשחקים לאין ספור שאנוכי שחקתי איתם ואפילו התפלשנו יחד בארגז החול.....ואז יום בהיר אחד ...לתדהמתי הגיעה הקצינה המפקחת והתחילה לצעוק עלי...וכל זה לא שהתפלשתי איתם בחול אלא שלא לבשתי מדים כתיקונם ז"א לא הייתי עם החצאית הדוקרת המעצבנת אלא מצאה אותי עם מכנסי ג'ינס, איך אפשר להשתולל עם ילדודס עם חצאית דוקרת? מסתבר לתדהמתי שהעוזרת שהיא מבוגרת ממני בשנים רבות הלשינה עלי וכל זה מאחר והיא לא יכלה לשאת שחיילת בת 18 תגיד לה מה לעשות?
שלושה משפטים בצה"ל היו לי וכולם בגלל הג'ינס.
לאחר תקופה של שקט מכוון צה"ל נרגעתי גם אני ואז הופיעה ילד חמוד שחור שער מבוייש לגן..התאהבתי בו מיידית "נמרוד" היה שמו.
הוא היה מופנם ואהב לטפס על עץ ענק שהיה לנו בגן, וממעלה העץ הוא נהג לצעוק ולקרוא לי ודרש בכח את תשומת הלב שלי..ואני לא למדתי לקח כל פעם שהגעתי אליו קבלתי ממטרה שהגיעה מהטלת מימיו ישר על ראשי, החלטתי לטפס על העץ ולהוריד אותו, כאשר הגעתי אליו הוא תפס בי בחוזקה ושניינו עפנו מהעץ ישר לתוך ארגז החול.
לילה שלם דברתי עם עצמי בנוגע לגן ובמיוחד לנמרוד המקסים שלעולם לא אשכח אותו.
הבנתי שאני וגן ילדים לא הולך ביחד.
פרשתי מצה"ל וכנראה לא למדתי לקח וישר נכנסתי בברית נישואין שהביא אותי מהפח אל הפחת.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סחלב.....'
סחלב.....
28/11/2007 | 23:23
1
2
את יודעת לכתוב..
חושבת שזו אחת הפעמים היחידות שאני קוראת
פוסט ארוך פרי עטך..
יופי.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'תודה רק נועה..'
תודה רק נועה..
29/11/2007 | 07:41
2
מהמקום שאני נמצאת בו אשמח מאוד לקבל את הפרס הראשון
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סחלב ואני חושבת שיש בך המון אהבה'
סחלב ואני חושבת שיש בך המון אהבה
29/11/2007 | 10:17
3
ועם ההיפראקטיביות שלך, את וגן הילדים הולך ועוד איך הולך ביחד...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'כמה שאת מיוחדת, סחלבית... כמה שאת מיוחדת...'
כמה שאת מיוחדת, סחלבית... כמה שאת מיוחדת...
29/11/2007 | 11:22
1
הכי הזדהיתי עם הטיפוס שלך על העץ...אוחח.. מתגעגעת לזה כל כך.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-''
29/11/2007 | 11:39
1
לצפיה ב-'הרופא המלאך'
הרופא המלאך
28/11/2007 | 17:34
14
2
התעוררתי באישון לילה, כשסימני הלידה החלו...הערתי את האיש שלי בבהלה, קום, קום...יש לי ירידת מים, צריך לנסוע לבית החולים, והאיש ששנתו ערבה עליו ונסיעה לבית החולים היתה הדבר האחרון שהתאים לו ברגע זה......אמר לי מנומנם: עזבי יש לך לפחות עוד חודש, הרי את רק בחודש השמיני...קום, קום הקשיתי , אני מדברת ברצינות...נסענו, קצת מרוגשים..מצד אחד ילדינו השלישי עומד להוולד, והלא כל כך רצינו ילדה, ומצד שני חשש כבד , אני רק בחודש השמיני...בבית החולים קיבלו אותנו ביעילות ובזריזות, הכינו אותי לקראת הלידה...ובשעת הצהריים ...נולדה בת יפיפיה, חלומינו התגשם,
בשעות הערב המאוחרות הגיעה למיטתי רופאה ובסבר פנים מודאג סיפרה לי על הבעיות הרפואיות מהן סובלת התינוקת והזמינה אותי לבוא למחלקת טיפול נמרץ תינוקות,להיות ליד התינוקת כמה שארצה, כי מצבה ממש לא טוב...אז לא ידעתי שמחלקה זו תהפוך לביתינו השני במהלך שלושת השבועות הבאים...כל הזמן הזה כשההתרחשויות הופכות יאוש לתקווה וההיפך, התחוללה דרמה להצלת הילדה כאשר נאלצו להחליף את כל דמה, פעם ועוד פעם ללא הועיל..ורמות הבילירובין הגבוהות בדמה כמעט והכריעו אותה...קם אחד הרופאים שטיפל בילדה, רופא צעיר , והעלה סברה שאולי הדם שמגיע קפוא מבנק הדם לא ממש יעיל בשבילה, ואז אמר שמכיון שסוג הדם שלו תואם לדם התינוקת הוא יתרום מדמו...וכך היה,  מיד הערו מדמו אליה..והיא התאוששה והחלימה  תוך 24 שעות.....הרופא הזה נתן חיים לילדה שלי...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'יותר מזל משכל'
יותר מזל משכל
28/11/2007 | 18:14
2
1
לפני מספר שנים, שתי חברותיי ואני יצאנו לטיול תרמילאים קצר באיי יוון.

טסנו לאתונה - משם אוטובוס צ'אקאמייאקה לפיראוס
ומשם בספינות מקומיות מאי לאי.

מטעמי חיסכון - החלטנו שאת הלילות עושים באכסניות נוער, מוטלים ופונדקים
או בפארקים לאור כוכבים.

וכך העברנו את הימים בטיול והתרשמויות מהתרבות והשפה ומנופים מדהימים
ובלילות כמו נוודות מיומנות עשינו בעיקר לאור הירח והכוכבים.

בוקר אחד קמנו בבוקר וגילינו שישנו בסמוך לשיח קקטוס קוצני - שק השינה היה מלא קוצים קטנים.

אחרי כמה לילות טרופים בשינה לא נוחה תחת כיפת השמיים, החליטו חברותיי שהלילה הן עושות במלון - כיאה לבנות מלכים חסודות.

היה ויכוח בין שלושתינו - אם מבזבזים את הכסף במלון - או שמעבירים את הלילה בתחנת הרכבת.

חברותיי התעקשו שהן חייבות שינה נורמלית במיטה ומקלחת טובה - ואני התעקשתי על תחנת הרכבת.

סופו של עניין - התפצלנו.

הן נכנסו לעשות את הלילה במלון ואני לכיוון תחנת הרכבת.

שלפני שעזבתי אותן רשמתי על פתק את שם המלון  "parking hotel" - הסתמכתי על שלט ענק שהאיר ממש מול עינינו.

וכך עזבתי את המקום - ובעזרתם של כמה אנשים נדיבים שהינחו אותי לכיוון ה"צף-צוף" (ככה כינוי את הרכבת מפאת חוסר שפה).
כעבור כשעה הגעתי עייפה ורצוצה לתחנת הרכבת וניסיתי להירדם שם על אחד הספסלים - אבל כל כמה דקות הושמע ברמקול הכרזה איזה רכבת עומדת לצאת ואיזה להגיע.

לישון, לא ישנתי - בקושי הצלחתי לעצום עיניים לכמה דקות פה ושם.

למחרת בבוקר - מרוטת עצבים ועייפה - החלטתי לחזור לכיוון המלון.

ושאלתי את העוברים והשבים איך מגיעים ל- "parking Hotel", כמובן שאף אחד לא ידע על מה אני מדברת, ולמזלי זכרתי בערך את הדרך וככה הגעתי בדחילו ורחימו לבית המלון.

ואז ממש לפני שעליתי לחדרן של חברותיי - קלטתי שהשלט הענק בחוץ שעליו כתוב "Parking hotel" היה בעצם השלט שמנחה על מיקום החנייה של המלון.

וואיי וואיי וואייו איזה דבילית שכמותי - איזה מזל שמצאתי את דרכי חזרה - אחרת אולי עד היום הייתי מסתובבת לי ביוון ומחפשת את מלון "parking hotel".

אז מה תגידו - יותר מזל משכל
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'הרגת אותי פינוקיו...'
הרגת אותי פינוקיו...
28/11/2007 | 18:54
1
2
לישון על ספסל?
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'זה טריוויאלי - אבל להיות כל כך מטומטמת'
זה טריוויאלי - אבל להיות כל כך מטומטמת
28/11/2007 | 19:47
1
ולחשוב ש-  parking hotel זה שם של מלון - זה מה שהרס אותי כשקלטתי פתאום שלכל המלונות ביוון קוראים אותו דבר

בבוקר שמתי לב שליד כל מלון יש שלט ענק עליו כתוב Parking hotel

חחחחחחחחחחחחחחחחחחח אז מה תגידי על זה???

שכל לא היה לי אז בקודקוד
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'רופא ואדם,וסיפור מרגש.'
רופא ואדם,וסיפור מרגש.
28/11/2007 | 18:17
6
1
והילדה בטח
גדלה מאז...אהה?
רגע-וספרת שניסית לאתר אותו..
אודרי-אני זוכרת.
הריי יש המשך..
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'הילדה ..גדלה, יפתה, והחכימה'
הילדה ..גדלה, יפתה, והחכימה
28/11/2007 | 18:29
5
3
אבל זה כבר לפעם אחרת...

חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אתם נפלאים -'
אתם נפלאים -
28/11/2007 | 18:53
הסיפורים, החוויות, האנשים - קוראת ונהנית, עושה היכרות עם עוד פנים וגוונים של כל אחד מכם.
אבל שום דבר אינו הזוי בעיני. הכל מסתדר לי עם מה שאני יודעת שיכול להיות.
המלאך רפאל, למשל. אני בטוחה שכל אחד מאתנו נהנה מעזרתם של מלאכים. הכסף שהגיע למיקאלה וללאונה, בספורים כאן, למשל - מלאכים "טיפלו בכך" שהגיע ברגע הקריטי.
הכל יכול להתרחש. אין מגבלות בכלל לאפשרויות. וכשהדבר מבוטא כאן, דרך הפילטר החווייתי והיצירתי שלכם - פסיפס נהדר.
אני עכשיו סובלת מכאב שיניים, ועד שאצליח לגשת לטיפול - מייחלת לביקורו של מלאך מרפא.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'היה היה פעם בעיר האורות, פריז'
היה היה פעם בעיר האורות, פריז
28/11/2007 | 19:05
3
1
מסתובבים אנחנו בתוך כנסיית נוטר-דאם ומתפעלים מהפסלים, התמונות וכל הפאר הזה ולפתע...
קול עוגב אדיר ונפלא משתפך אל תוך חלל הכנסיה
והצלילים עולים ויורדים, גואים ברעם ונחלשים ברעד
וכל המון התיירים עומדים על מקומם ומשתאים ומביטים אל עבר העוגב הענק הממוקם באחת מפאות הכנסיה. וליד הקלידים יושב לו
מישהו ופורט את נימי נפשו.
והמוזיקה, הוי המוזיקה. קטעים של באך ושל ויואלדי ועוד ועוד ואפילו מלאכי האבן הזילו דמעה.
בעודנו עומדים נפעמים, התחלפו צלילי הקסם בצלילי רגאי עליזים והנה פתאום צ'רלסטון שמח וכך הלאה וכך הלאה.
לפתע הגיעו כמה משומרי הכנסיה, הניסו את הפסנתרן והפסיקו את הקסם.
מיהרנו לראות מי זה הפורט שמילא את החלל העצום בצלילים הקסומים, והנה - איזו הפתעה. היה זה ירון, חבר מישראל, פסנתרן צעיר וחמוד שניצל את העובדה שאף אחד לא ראה, וגנב צלילים מן העוגב.
לימים הפך להיות הפסנתרן הקבוע של להקה מפורסמת בארה"ב, אבל הופעה כזו כמו שנתן בנוטר-דאם, הללויה!
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'איוונה עוד היו מכניסים אותו למנזר'
איוונה עוד היו מכניסים אותו למנזר
28/11/2007 | 20:17
לצפיה ב-'איוונקה, אני בטוחה שהריבוינע של עוילם אהב גם'
איוונקה, אני בטוחה שהריבוינע של עוילם אהב גם
28/11/2007 | 20:29
את הצלילים של ירון
חמוד הסיפור שלך
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אחחח...פאריז...אחחחח..ירון'
אחחח...פאריז...אחחחח..ירון
28/11/2007 | 23:17
כל היופי הזה עם הצלילים..
בטח את בגעגע  תמידי..
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אודרי אכן רופא מלאך '
אודרי אכן רופא מלאך
28/11/2007 | 20:22
2
לצפיה ב-'וואווווווווווו אודרי..איזה רופא עם לב ענק'
וואווווווווווו אודרי..איזה רופא עם לב ענק
28/11/2007 | 22:13
את זוכרת את שמו?
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אין על הרופא הזה.. והסיפור מדהים...'
אין על הרופא הזה.. והסיפור מדהים...
29/11/2007 | 10:18
2
לצפיה ב-''
29/11/2007 | 11:41
2
לצפיה ב-'איך כמעט קניתי...תותח!'
איך כמעט קניתי...תותח!
28/11/2007 | 19:14
4
1
לפמי שנים רבות יצאתי לטיול במרוקו.
אחת התחנות הייתה העיר אגדיר. עיר יפהפיה על חוף האוקיינוס,הגלים מכים בשצף קצף על החומה שנמתחת לאורך החוףושחפים דואים מעל והצרחות שלהם מחרישים את האוזניים.

על החומה ,שפעם הקיפה את העיר מוצבים תותחים ,תותחים מימי נפוליון כפי שסיפרו לנו.

בעוד אני מטיילים לאיטנו על התיילת,מתותח לתותח ,ראינו פתאום ליד אחד התותחים איש הדור עומד ומלטף כאילו באהבה רבה את התותח !
הסתקרנו והתקרבנו אליו והאיש בירך אותנו לשלום וגילה אף הוא סקרנות לגבינו.
האיש דיבר אנגלית עם מבטא צרפתי כבד,נראה איש מכובד לבוש חליפה שכבר ידעה ימים יפים יותר.
מהון להון ,סיפר לנו האיש סיפור קורע לב על ילדתו הפעוטה שזקוקה לניתוח עיניים מסובך אחרת תאבד מאור עיניה .
ואילו הוא ,למרבה הצער איבד את כל הון משפחתו,שפעם היתה משפחה אמידה מאד ומכובדת ביותר,ואין באפשרותו לממן את הניתוח.
עיניו דמעו וכולנו חשנו עצב עמוק והשתתפות ביגונו והחלטנו ביננו שאולי כדאי לשאול אם אנחנו יכולים לעזור בצורה כלשהיא.

האיש נראה נפגע מאד מההצעה, הודה לנו מקרב לב ,אך אמר שכבודו אינו מרשה לו לקבל את הצעתנו.

כולנו הצטערנו מאד , איחלנו לו ולבתו שימצאו פתרון שיציל את עיניה ועמדנו להמשיך בטיולנו.
האיש נראה פתאום מהוסס...ובקול נבוך אמר שאולי בכל זאת...נוכל לעזור לו.
חיכינו למוצא פיו,אך הוא עמד דומע ליד התותח וליטף אותו באהבה.
" תותח זה שייך לי !" אמר לבסוף"זה הדבר היחיד שעוד נשאר לי מנכסי משפחתי ! אין לי ברירה אני חייב למכור אותו !"
דבריו היו מלאי כאב וקולו נשבר מבכי !
עמדנו משתאים ותוהים :מי יקנה תותח ???
מישהו שאל מה מחירו והסכום שהאיש נקב לא היה בשמיים בכלל !בעצם היה ממש מחיר טוב עבור תותח ! (אפשר לחשוב שידעתי מה מחיר תותחים בכלל!)
ידעתי שאישי,בתוקף עיסוקו באותם ימים ,יהיה מאד מרוצה אם יוכל להשיג תותח כזה !

באותם ימים לא היו טלפונים ניידים,לא יכולתי לשאול אותו והחלטתי לקחת סיכון וולהפתיעו עם התותח !
מה עוד שהאיש הבטיח שאין צורך לשלם לו מיד,אלא מקדמה זניחה,והתשלום יעשה בעת קבלת המשלוח !זה לא נשמע מופרך,כי באותם ימים ובאותם טיולים כולם קנו  שטיחים בשיטה זאת וגם כדים ועוד דברים...אז למה לא תותח??? אמנם כמה גבות הורמו והיו כאלה שניסו למנוע ממני את העסקה,אך עדיין הייתי אז בשלב הדווקא !

נתתי לו את הכתובת ,את הפרטים של המלון בו שהינו והייתי מאד גאה בעצמי !
השגתי במחיר מציאה של  ממש תותח מימי נפוליון !

פתאום השיג אותנו האיש ,רץ ומתנשף ותוך אלף התנצלויות מספר שכבר היה בדואר לסדר את עניין המשלוח אלא שבדואר התברר לו שהוא חייב לשלם סכום די נכבד ...עבור אריזת התותח !
וזה חייב להיות במזומן ! אז אם אני יכולה ברוב טובי לתת לו את הסכום עבור האריזה כאן ועכשיו,אוכל להוריד אותו מהחשבון ,עם קבלת הסחורה בבוא הזמן !

נורה אדומה נדלקה והבהבה לפניי כמו בסרטי באגס באני ! והיות וגם לתמימותי היה איזה גבול ויתרתי בצער רב על העסקה המפתה !

אבל ! כמה מכם   כמעט וקנו תותח ???


ולשם גלוי נאות עליי לציין כי לאחר זמן התברר לי שלא הייתי היחחידה שלה הוצע התותח ! האיש היה מאד עקבי ועיקש והציע את הצעתו המפתה לתיירים תמימים . מי יודע אם מישהו על פני הגלובוס אינו מחכה לתותח מימי נפוליון...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'זהירות גנבים בחו"ל'
זהירות גנבים בחו"ל
28/11/2007 | 20:18
2
לצפיה ב-'נוכל תותח וואלה..הזוי לגמרי..יפה'
נוכל תותח וואלה..הזוי לגמרי..יפה
28/11/2007 | 22:04
4
לצפיה ב-'חחחחחח את גם תותחית וגם תמימה ליאונתי'
חחחחחח את גם תותחית וגם תמימה ליאונתי
29/11/2007 | 10:20
2
לצפיה ב-'לא פחות ולא יותר..תותח '
לא פחות ולא יותר..תותח
29/11/2007 | 12:10
לצפיה ב-'סיפור טרוויאלי'
סיפור טרוויאלי
28/11/2007 | 20:34
8
אין לי סיפורים על מפגשים מהעולם החיצון, לא שכחתי את הילדים בגן חיות ואפילו לא אכלתי את הרגל של השכנה ולא קניתי טנק.
אבל...
בשבוע שעבר יצאתי לפגישה בתל אביב.
בבוקר ראיתי שיש לי פנצ'ר בגלגל ועמדתי להחליפו, לאחר מכן חשבתי שלא בטוח לנסוע לתל אביב כשאין לי גלגל רזרבי תקין.
נסעתי לפנצ'רמכר והוא היה תפוס עם שני לקוחות לפני. החלטתי שאגיע לפגישה בתל אביב בזמן וחיכיתי בסבלנות.
לאחר כעשרים דקות התפנה האיש אליי והחליף לי את הגלגל.
יצאתי לתל אביב כארבעים דקות אחרי הזמן המתוכנן. ידעתי שאגיע בזמן למרות שמבחינת הזמן והשעה לא היה כל סיכוי.
בכל זאת ידעתי שאגיע.
לפני נתניה הודיע שלט מע"צ שיש עומס בצומת פולג עד וינגייט. הגעתי למקום והיה פתוח לחלוטין. נסעתי הלאה וכל הדרך פתוחה, ממש כמו שבת. הגעתי לחנייה ומיד ליד המעלית היה מקום. החנתי ורצתי. הגעתי לפגישה...... בדקה איחור.
יש ניסים קטנים בדרך.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'האמונה מנצחת אלימא '
האמונה מנצחת אלימא
28/11/2007 | 20:38
4
3
לצפיה ב-'תודה על ההתייחסות'
תודה על ההתייחסות
28/11/2007 | 20:43
3
באמת לא היית צריכה.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'למה אלימא? אני אהבתי את הסיפור סיפור פשוט'
למה אלימא? אני אהבתי את הסיפור סיפור פשוט
28/11/2007 | 20:47
2
עם המון אמונה מהחיים, ולי יש בעיית זמן, תמיד מאחרת, אפילו היום
יצאתי רבע שעה לפני שהייתי צריכה להיות על הרכבת.
אז אותו דבר כמו שאמרת, אמרתי לעצמי אני אגיע בזמן לרכבת והגעתי עוד  חיכיתי כמה דקות.
זה מאוד מדבר אלי, אתה צודק לפעמים מגיבים מתוך נימוס והתייחסות אבל לא הפעם.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'תודה תודה'
תודה תודה
28/11/2007 | 20:52
1
באמת לא התכוונתי להעליב, אבל לפעמים השד הפולני מתגבר.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-''
28/11/2007 | 20:56
לצפיה ב-'אלימאאאאאאאאאא...סיפור שולי,הא??'
אלימאאאאאאאאאא...סיפור שולי,הא??
28/11/2007 | 21:22
איזה יופי..ההתכווננות ותוצאותיה..
כ"כ נכון.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'וואו אלימא.. אתה פשוט מחובר טוב טוב'
וואו אלימא.. אתה פשוט מחובר טוב טוב
29/11/2007 | 10:23
1
אל עצמך, אל בוראך, אל הטבע, אל העולם הזה.

ידיעה אמיתית כזו, יש רק לאלה שמחוברים היטב לעצמם.

אותי זה מדהים.

כששלמה המלך ביקש חכמה מאלוהים, הוא התכוון לידיעה הזו...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'רגשת אותי שרון'
רגשת אותי שרון
29/11/2007 | 20:33
2
לצפיה ב-' זר במיטתי...'
זר במיטתי...
28/11/2007 | 21:12
17

אני בת חוה חולמנית ורומנטית..
חלומותיי צבעוניים ומלאי חיות
את רובם אני זוכרת בבוקר,
מתענגת עוד רגע קט על
החלום השברירי..,
המיטה - אהובתי




אותו לילה חלמתי עליו ועליי, על החוף בשארם א-שייך, יורדים למים  עם השנורקל והסנפירים,
בעולם הדממה הפרטי שלנו,וכל היופי החי התת מימי נפרש בפנינו..ואז...תחושה מוזרה...הוא פורע
את שערותיי, מנגן בתלתלים הפרועים ופניו שוקעות בסבך..נעים..נעים...
אהמ..ממממממממ....לא ברור..איך יתכן ובמים הוא מערבל את שערי??? הרי אינני יכולה לחוש שם את ידיו
בטוחות כל כך על ראשי..........אזעקה לבבית...

בקפיצה נחשונית התעוררתי........
זינוק למתג האור..
משקפיים, מבט מהיר למיטתי..
ו.............
הצצצצצצצצצצצצילווווווווווווווווווווווווו..
עכבר שדה לוקה בהפרעת קשב וריכוז מתרוצץ עליה כרדוף שד..........

ברחתי..נטלתי מרסס..התזתי בפראות, סירחון כבד, עם המטאטא ניסיתי להבריחו
מערסל חלומותיי..נעלם הפיצפון..
סגרתי את הדלת וטסתי לחדר האורחים..
זהו זה, מגיע לי, הכל בגלל הבוגונויליה  אדירת המימדים  שמגיעה עד לחלוני, הפתוח  תמידית.
זה עכבר מפגר, חשבתי לעצמי, מקווה שהוא איננו היא, והיא לא הרה, ולהם אין יורשים,
ושהם לא הגיעו להתנחלות חדשה, הבית שלי. טוב, אני אשכיר לו את הבית...
ואעבור לגורד שחקים, אולי לעזריאלי בהתחלה...
מזל שלא התעוררתי עם כל החיות מהסאפרי, תארו לעצמכם  מה זה להיות עם עטלף במיטה, או גירית,
או עיט......
שעמם לי נורא, הלכתי להתקלח וללבוש עלה תאנה, כי כל הבגדים נשארו בחדר, איזה כייף:))
דרך אגב - העלה התאים לי מאוד לצבע השיער..
נשארתי ערה  עד עלות השחר...
בסך הכל לא נורא להתעורר עם עכבר במיטה,
הייתי כבר עם שפן לבן, נמר שאיבד את חברבורותיו, אריה שואג אך חסר שיניים,חתול יפה שחוסר נאמנותו
אילץ אותו לגור במיטות אחרות, כלבלב מתוק אך בוסרי למדי, שימפנזה חביבה שהיתה כבדה למדי..
ועוד אי אילו יצורים..
עכבר שדה - מי יודע מה חלף במוחו הזעיר, הגוליברית הזו, מעולם לא התנסיתי במגע כה קרוב עם
חיה ענקית, והקולות שהיא משמיעה..חטפתי סחרחורת.......

אנחנו לא חיים באושר ועושר,
אני עדיין בגילגולי הנוכחי,
והנ"ל  זכה להתגלגל מחדש...
מי ומה הוא עכשיו, אינני יודעת...

חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'כל הג'ונגל במיטתך '
כל הג'ונגל במיטתך
28/11/2007 | 21:16
7
1
לצפיה ב-'אם רק...אם רק..'
אם רק...אם רק..
28/11/2007 | 21:20
6
1
היית כותבת כמה דקות מוקדם יותר...אז מיקי מאוס שלך היה מוצא לו מקום כבוד בתקציר שלי...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אודריייייייייייייי..שימעי נא הסכיתי נא....'
אודריייייייייייייי..שימעי נא הסכיתי נא....
28/11/2007 | 21:24
5
1
הגעתי הביתה ב-20.30 ורצתי למחשב לשכתב ת'סיפור שלי..
עכשף אני גומעת את הכתובים היפים של כולם.........
איזה פרי נהדר נושאת התחרות הזו
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חכי זו רק ההתחלה...'
חכי זו רק ההתחלה...
28/11/2007 | 21:26
יהיו פה עוד הרבה סיפורים....  אני דוחה את הסיפור הרומנטי שלי למחר...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'תארי לך'
תארי לך
28/11/2007 | 21:33
3
שהעכבר הזה היה נסיך חלומות בגילגול הקודם.
ועדיין רואה עצמו ככזה.
מה הוא חושב עליך? האאאאאאאא?
נחמד.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'הוא כבר לא חושב.. אלימא'
הוא כבר לא חושב.. אלימא
28/11/2007 | 22:17
2
הוא לא הספיק לגלות לי מה חשב עליי..
<דמעה נוטפת על לחיי>...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'תבדקי את המיטה טוב טוב הלילה'
תבדקי את המיטה טוב טוב הלילה
28/11/2007 | 22:19
1
ליל מנוחה לך ולחמשושים המופלאים
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'לילהטוב בובהההההההה..המסנג'ר הפך לצפרדע'
לילהטוב בובהההההההה..המסנג'ר הפך לצפרדע
28/11/2007 | 22:29
קירקר ,קירקר והתנפח עד שהתמוטט..
סורי פורפי
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חחחחחחחחחחחחח נעה איזה מטאפורה'
חחחחחחחחחחחחח נעה איזה מטאפורה
28/11/2007 | 21:20
4
3
לצפיה ב-'נועלה, היית צריכה לנשק אותו...'
נועלה, היית צריכה לנשק אותו...
28/11/2007 | 21:37
3
בטח הוא הנסיך ההוא על הזברה הלבנה
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'הוא נישק אותי..חחחחחחחחחחח'
הוא נישק אותי..חחחחחחחחחחח
28/11/2007 | 21:44
2
1
צ  מ  ר  מ  ו  ר  תתתתתת..
אולי אני הנסיכה שלו? הייתי עכברה ג'יפה בגילגול הקודם?
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'קודם כל, אם היית עכברה לא היית יודעת שאת'
קודם כל, אם היית עכברה לא היית יודעת שאת
28/11/2007 | 22:18
1
ג'יפה. שנית כל, מצידי את נסיכה גם אם הנסיך לא משהו. תדע זאת כל אשה עבריה, גם בלי נסיכים את שווה שמיניה
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'בבדאי איוונק'ה'
בבדאי איוונק'ה
28/11/2007 | 22:34
הנסיכה זקוקה לנסיך לצורך "תשמישי מיטה"..
במקרה כנ"ל אין תחליף הולם לטעמה
ועל שאר ירקות באופרה אחרת...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'נועל'ה, נהדרת אחת. ידעתי למה חיכיתי לסיפור'
נועל'ה, נהדרת אחת. ידעתי למה חיכיתי לסיפור
29/11/2007 | 09:18
2
2
שלך
יפהההההההה
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'תודההההה שקדוד...'
תודההההה שקדוד...
29/11/2007 | 10:08
1
ואיפה שלך???????
תאמת, הכל קצת התבלגן לי מול העיניים,
לדעתי הסיפורים היו צריכים להיות כתובים ברצף,
ותגובות - בשירשור אחר...
יום נפלא לך
ורק שמחה בלב..
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'שלי??? עוד לא נולד נהנית לקרוא'
שלי??? עוד לא נולד נהנית לקרוא
29/11/2007 | 10:39
וכמו שאמרת - מתבלגן מול העיניים,
אבל אחלה בלגן...
גם לך יום נפלא
עם הרבה שמחה בלב ואור בעיניים, מה שמזכיר לי לשאול אם תיקנת את המשקפופס
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אמא'לה.. רק נועהההההה'
אמא'לה.. רק נועהההההה
29/11/2007 | 10:28
סיוט ממש.

מילא אם היה צפרדע...

נשיקה אחת והוא שלך לעולמים
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפורים יפים הבאתם ידידי היקרים ואני ,,,'
סיפורים יפים הבאתם ידידי היקרים ואני ,,,
28/11/2007 | 21:26
6
דווקה רוצה להתרפק על הימים שהיינו ילדים אבל קודם אספר בדיחה שגם קשורה לעניין,,

צילצולהפעמון,,,,

אחד ניכנס לבית מרקחת ושואל את הרוקח "אפשר לצלצל" כן אומר הרוקח האיש מוציא פעמון ומתחיל לצלצל,,,
ולמה אני מספר לכם את זה?? כי זה מזכיר לי את

צלצול הפעמון שהיה הצליל של ילדותינו. זה היה הצלצול של מוכר הקרח בימי הקיץ החמים, של מוכר הנפט בימי החורף הקרים. של שמש בית הספר שהביא לנו את הצלצול הגואל שבישר על סיום השיעור ותחילת ההפסקה. מפעם לפעם שימש הפעמון גם את מוכר האלטע זאעכן שעבר ברחוב וקנה דברים ישנים. וכן טוב להתרפק על העבר לפעמים,,,
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'שיט,שעה ישבתי לכתוב ספור והוא עף לי'
שיט,שעה ישבתי לכתוב ספור והוא עף לי
28/11/2007 | 22:36
5
פתום קפצו הסמיילים וכל ההודעה שלי עפה
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'תכתבי שוב'
תכתבי שוב
28/11/2007 | 22:41
1
1
לצפיה ב-'שיט, עוד פם? אין צ'אנס.'
שיט, עוד פם? אין צ'אנס.
28/11/2007 | 22:44
4
לצפיה ב-'אני מבינה אותך פלג, עש שאני כתבתי'
אני מבינה אותך פלג, עש שאני כתבתי
28/11/2007 | 22:41
2
ואני לא רגילה לכתוב כל כך הרבה
אבל מה לא עושים בישביל שי כזה נהדר
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'ומעניין כתבת זויקה '
ומעניין כתבת זויקה
28/11/2007 | 22:42
לצפיה ב-'דפקא יפה לך ארוך'
דפקא יפה לך ארוך
28/11/2007 | 23:17
3
לצפיה ב-' איך מצאתי את אחי האבוד'
איך מצאתי את אחי האבוד
28/11/2007 | 22:36
8
המעשה שהיה כך היה
לפני כ-20 שנה נסעתי מטעם העבודה לגאנה.
אז גאנה הייתה מדינה מתפתחת
באקרה הבירה, התרנגולות טיילו להנאתם ברחובות, וכל בוקר
נשים טיאטאו את הרחובות עם מטאטאים מנצרים.
האנשי גאנה , היו אנשים עניים מאד אך חביבים ביותר.
באחד מסופי השבוע נסענו לטוגו, שמבחינתו היית שיא המודרניות.
בתי מלון, קונדיטוריה, מעליות, מה להגיד ציויליזציה בהתגלמותה.
אך בחזרה לאחי האבוד
בגבול בין גאנה לטוגו
שהוא גבול די מאולטר, חצר גדולה וערב רב של אנשים, עגלות, חמורים וג'יפים
לא ידעתי שאסור להעביר כסף גאנאי מעבר לגבול
והיה לי בערך 200$ בכסף גנאי, סכום עתק בישביל אנשי גאנה.
הפקיד אמר לי שאני צריכה להפקיד אצלו את הכסף, ושלא כדאי לי לדרוש קבלה
כי אז אני אצטרך לנסוע לאקרה ושוב בחזרה לגבול , כדי לקבל את כספי.
הוא גם פתח מגירה בה ראיתי צרורות של כספים, וזה אמור היה לשכנע אותי שכספי בידים טובות.
משום מה לא השתכנעתי, אך גם לא הית לי ברירה הפקדתי את הכסף
תוך כדי שאני נפרדת מכספי לעולמים.
בקיצור נסענו לטוגו, בילינו ואז חזרנו לגבול
אנחנו מחכים למסמכים ואז אני שומעת

MY SISTER מוכר והפקיד שמח לקראתי לקבל את אחותו האבודה עם הכסף.

וכך הרווחתי את כספי ואח אבוד בחזרה.


חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'זהו..זויקה..עכשף רואים לך ת'שורשים'
זהו..זויקה..עכשף רואים לך ת'שורשים
28/11/2007 | 23:00
1
סיפור יפה אחותי
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'דם סמיך ממים נועה'
דם סמיך ממים נועה
28/11/2007 | 23:07
4
לצפיה ב-'זויקה באמת לא יאומן כי יסופר'
זויקה באמת לא יאומן כי יסופר
28/11/2007 | 23:01
3
2
לצפיה ב-'ומיקאלה תחשבי, איך זה היה נגמר בארצנו?'
ומיקאלה תחשבי, איך זה היה נגמר בארצנו?
28/11/2007 | 23:09
2
4
לצפיה ב-'נגמר זה בטוח היה נגמר הכסף'
נגמר זה בטוח היה נגמר הכסף
28/11/2007 | 23:16
1
1
לצפיה ב-'מרק וצימרמנים (שירים שלפני נעמי שמר)'
מרק וצימרמנים (שירים שלפני נעמי שמר)
29/11/2007 | 00:47
1



"מאיזה מוסיקה אתה שואב את השראתך" נשאלתי לא פעם ע"י הגרופי היחידה שלי (אימי ז"ל) בנסותה לברר מהיכן השריטה.
ובכן. גבריאל גרסיה מארקס קיבל את השראתו מהבולרוס של פרנצ'סקו הגבר, גודאר מהשנסונרים הגדולים , קוסטריצה מברגוביץ', פליני מנינו רוטה וגם אנוכי הקטון לא זכיתי באור (בקושי פנס כיס) מן ההפקר. הימים טרם ימי פרוץ המדינה כשהאנגלי עדיין בארץ ואני נשלחתי בשליחות עלומה אל מושבות הגליל לחפור סליקים ולתקן סטנים למען תקומתנו הלאומית. לאחר יום עבודה מפרך התכנסנו כולנו, היבניאלים ,המסחאים ,הסג'ראים ועבדכם הנאמן סביב סיר גדול של מרק אבן (אני הבאתי את האבן ובני המושבות את התרנגולת והירקות) וודקה. כטוב ליבנו במרק הוציא שפריצוביץ' הבריון את הגרמושקה העתיקה שלו ופצח במחרוזת של 'צימרמנים' שכדרכו של ה ז'אנר   לא היה בהם שום קשר בין המקצבים, המילים והמנגינה. הערב נגמר כאשר שפריצוביץ' שורר ללחן 'שורו הביטו וראו'  את השורות האלמותיות : "שורו הביטו וראו -ששולה נכנסה להריון להריון- ולא ממויישל'ה שלה, ממויישל'ה שלה - אלא מהאקורדיוניסט התותחון".  מוישל'ה לא נשאר חייב . הוא שלה את האבן מתחתית הסיר ויידה אותה בקשת רחבה לעבר איש הגרמושקה ששמט את הכלי, שנפח נפיחה מוסיקלית חרישית, והתכופף.
אני, שישבתי מאחוריו, לא הכרתי את האיזונים העדינים של איכרי הגליל התחתון וחטפתי את סלע קיומו של המרק ישר במצח.
נלקחתי על גבי חבצלת הפרדה לבה"ח פוריה, אושפזתי למספר ימים ושוחררתי עם המלצה למפקד ההגנה באיזור שאם שריטה במוח כמו שיש לי,  כדאי וראוי  שאשלח לחפור אצל הרוויזיוניסטים.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'יופי של סיפור עם HAPPY END זויקה'
יופי של סיפור עם HAPPY END זויקה
29/11/2007 | 07:46
2
לצפיה ב-'my sister זויקההה'
my sister זויקההה
29/11/2007 | 10:43
לא יאומן כי יסופר.

לפעמים צריך לתת אמון באנשים
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'מקרים אמיתיים שקרו לי'
מקרים אמיתיים שקרו לי
29/11/2007 | 03:19
1
2

כתבתי אותם בבלוג הבא

http://blog.tapuz.co.il/580
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'על הסיפורים האלו,שהעלו חיוך על פניי'
על הסיפורים האלו,שהעלו חיוך על פניי
29/11/2007 | 08:56
1
וחממו את לבי-תודה לכולכם.
ים נפלא.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-':-עליך, להביא נער חרמן מהרחוב השכן'
:-עליך, להביא נער חרמן מהרחוב השכן
29/11/2007 | 10:03
10
6
יום שישי בערב ומשעמם לי מוות.
כל חברי כבר התגייסו לצבא, רק אני נשארתי לפני גיוס
על מנת להשלים את לימודי.
כבר אז כל דבר לקח לי יותר זמן מאשר לאחרים.
אני יושב וחושב מה לעשות בעיקר מה לעשות עם עצמי, כאשר צלצל הטלפון.
בקול ההכי סמכותי שיכולתי לגייס אמרתי באפרכסת: הלו....
בצד השני שמעתי יבבה של נערה, הלו הלו, יללה לתוך השפוף. עזור לי בבקשה.
מי את ומה את רוצה שאלתי.
אני דליה וגרה ברחוב ארלוזורוב, בוכה היא
ומה אני יכול לעזור לך דליה מר"ח ארלוזורוב? הקשתי עליה
הורי הלכו לקונצרט, נשארתי לבד בבית וכאשר ניסיתי לחמם את הפיצה בתנור
התנור השמיע פיצוץ גדול ונהיה חושך בכל הדירה. אני מפחדת לבד בחושך.
אם הורי יבואו הביתה בעוד כמה שעות, אבי יהרוג אותי שקלקלתי את התנור החדש.
תעזור לי בבקשה ותבוא לפחות לעשות לי אור בבית.
בת כמה את שאת כל כך פחדנית? שאלתי.
אהיה בת 18 בחודש הבא יבבה, אם לפני כן לא אמות מפחד.
עשיתי חשבון מהיר. ר"ח ארלוזורוב ממש לידי, אין לי משהוא טוב יותר לעשות
ונערה מחכה שהאביר יבוא ויציל אותה מהדרקון... החשוך.
לאחר שהרגעתי אותה, שאלתי מספר שאלות ויצאתי לדרך אליה.
תוך מספר דקות הגעתי לכתובת שנתנה. הסתכלתי על הקומה הראשונה
של הבית המשותף, אכן חושך גמור.
עליתי במדרגות. גם בחדר המדרגות לא דלק אור ואת זה היא לא הזכירה לי.
דפקתי בדלת של הדירה החשוכה. לאחר רעשים מוזרים נפתחה הדלת
ודמות חשוכה וגדולה עמדה בפתח.
אמרתי, אניBT אני מניח שאת דליה שאיתה דיברתי בטלפון לפני רגע.
כן, כן אמרה ושפשפה את ידיה לחלוק הרחב שלבשה.
הגעת מהר, לא חשבתי שתגיע במהירות כזו.
שאלתי, מה היו הרעשים שבקעו מהדירה לפני רגע?
כלום, היא ענתה, בחושך הפלתי כמה כסאות כאשר באתי לפתוח את הדלת.
בוא כנס איתי למטבח ונסה לתקן את החשמל שיהיה אור.
איפה לוח החשמל שלכם שאלתי.
לא יודעת מה זה, קודם כנס.
נכנסתי לחשיכה הגמורה השחורה ביותר שאי פעם ראיתי.
דליה חבקה אותי וקרבה את ראשה לראשי באינטימיות כאשר פתאום
נדלק האור בחדר ולעיני התגלו כ-20 בני נוער בנים בנות שיושבים
במעגל על הרצפה ובאמצע עדיין היה בקבוק שצוורו פנה למקום הריק של דליה
ה-20 פרצו במחיאות כפיים סוערות וצעקות הידד לדליה על הצלחתה.
התברר לי שהחברה שחקו אמת או חובה ועל דליה הטילו את המשימה
"להביא נער חרמן מהרחוב השכן"
מבוכתי הייתה רבה ותוך המבוכה אני מסתכל מסביב ומחפש מושיע
כאשר גיליתי פרצוף אחד מוכר בניהם. גידי היה, השובב השכונתי.
הסתכלתי בעיניו  במבט חודר והוא אמר בקצת אי נעימות, מה אתה רוצה ממני,
לא עשיתי כלום, אני רק נתתי להם את מספר הטלפון שלך.
נשארים חברים?
(טוב נו... עם חברים כאלה, מי צריך אוייבים?)
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'BT פעם חרמן - תמיד חרמן יא מצחיקול'
BT פעם חרמן - תמיד חרמן יא מצחיקול
29/11/2007 | 10:32
9
לצפיה ב-'הו BT הרגת אותי עם הסיפור הזה'
הו BT הרגת אותי עם הסיפור הזה
29/11/2007 | 10:48
3
2
לצפיה ב-'b.t, נשארת וחצי'
b.t, נשארת וחצי
29/11/2007 | 14:20
2
2
תאוותך בידך - ואנחנו הרווחנו סיפור יפה.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'טרולית--תראי איזה חשדנית את...'
טרולית--תראי איזה חשדנית את...
29/11/2007 | 14:42
2
הלכתי לעשות לה קצת אור, ולא יותר...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חח אהבתי BT!'
חח אהבתי BT!
29/11/2007 | 15:05
1
לצפיה ב-' ביטי עבדה עליך, טוב לך תדע'
ביטי עבדה עליך, טוב לך תדע
29/11/2007 | 15:44
2
5
לצפיה ב-'לעבוד עלי זה לא חכמה,...'
לעבוד עלי זה לא חכמה,...
29/11/2007 | 16:29
1
1
אני איש תמים...
שיינסו לעבוד על אחי...
לא יכלו לו, הוא יושב על הרצת מניות.
סיפר שפינו את התא הסמוך, כי יש שמועה
שעוד מעט אולמרט בא ולא בתור מבקר...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חחחחחחחחח לא נראה באופק בינתיים'
חחחחחחחחח לא נראה באופק בינתיים
29/11/2007 | 16:33
1
לצפיה ב-'חרמן חמוד'
חרמן חמוד
29/11/2007 | 22:14
2
לצפיה ב-'בי טי אחלה סיפור מקורי כל הכבוד!'
בי טי אחלה סיפור מקורי כל הכבוד!
30/11/2007 | 16:55
2
לצפיה ב-'האמנון המופלא'
האמנון המופלא
29/11/2007 | 10:08
15
3
מעשה שהיה כך היה.

לפני שנים רבות, באחד מחופשותינו באתר עין גב לשפת הכנרת, יצאתי לדייג אמנונים עם בני שהיה אז ילד קטון.

עלק דייג. הצטיידנו בקערה ובה צפו פירורי פיתה מליל אמש, חיתול שבמרכזו חור [על טיטולים שמענו רק באגדות], וישבנו לשפת האגם. בני השקיע את הקערה במי האגם.

אני כדייג מנוסה מזגתי כוס קפה שהכנתי במראש, הצצתי סגרית בוקר, תליתי עיני במרומים בשאלה הנצחית של כל דייג "יאכלו?"

לקטן לא היה ספק, הוא היה בטוח בשלל הדגה שיבוא.

ואכן לא חלף זמן רב, וסביב הקערה החלו להתאסף דגיגי אמנונים מהשכונה. עזי הנפש שביניהם וכנראה גם הרעבים חדרו מבעד לחור והתנפלו על שאריות הפתה שכתמי חומוס  עדיין היו עליה.

כשאזל הקפה בתרמוס, אמרי לקדיש זוגער "עד כאן. יש לנו שלל רב"

חזרנו לקראוואן. לא אלאה אתכם בעוללות המושטונים, אבל כשאספנו מטלטלינו ושמנו פנינו דרומה נותרו מהם רק שלושה. וכשהגענו הביתה, שרד רק אחד. אבל הוא היה לדוגמאה מפוארת לתורת המינים של דארווין - החזקים שורדים.

המושט הוכנס אחר כבוד לאקווריון המשפחתי, ואני, אשר לא יגורתי בא לי. הוא גדל והלך לנגד עינינו עד לגודל של מושט תקני למחבת. ואכן הרהורי טיגון החלו לחלוף במוחי אבל הוא כבר היה על תקן בן בית.

ואז החלה הצרה. חושיו הטבעיים סמנו לו שהגיעה עת פרו ורבו והוא החל לחפור בתחתית החולית של האקוריון שכבר מזמן היה ריק מתושביו - האמנון זלל אותם בשלבי צמיחתו. וכך הפך המתקן לביצה עכורה של חול ושברי צדפדות המסתחררים להם בעוד הדחפור התת מימי חופר ללא לאות.

מאחר ולטגנו כבר לא בא בחשבון, שקלתי להורידו אחר כבוד באסלה, אבל - לא נעים....

וכך יום אחד, באישון ליל, כשהילד נם, הכנסתי אותו לדלי ולקחתי אותו לגן מאיר בתל אביב בו הייתה בריכה ושם הטלתי אותו אחרי שנפרדנו לשלום.

חלפו שנים, צדעי האפירו, ויום אחד בדרכי למצודה השוכנת מול הגן, חשתי באיזה צורך מוזר לחצות את הכביש ולהכנס לגן. רגלי נשאוני לשפת הבריכה. ובעודי עומד וצופה במים העכורים, פתע ראיתי דג גדול קרב לשפת הבריכה. "וואלה" חשבתי, "זה היה יכול להיות אחלה דג בתנור". עודי מהרהר והנ"ל פונה אלי ואומר :

"אתה בטח לא זוכר אותי, אבל אני המושט שהטלת לכאן לפני שנים והצלת את חיי. לאות תודה, אני מעניק לכך משאלה אחת. שאל ותתגשם"

"רגע, רגע" עניתי כשחזרה אלי נשימתי. "מה עם שלוש משאלות?"

"אל תצחיק אותי" כך המושט. "שלוש משאלות, תלך להנס כריסטיאן. שאל או שאני מסתלק. אין לי זמן, זו עונת הרביה ומחכות לי כמה מושטיות למטה."

התבוננתי סביבי, ועיני נפלו על המצודה. שמש של בוקר הזרחה מאחוריה והיא נראתה זוהרת.

"עשיני חבר מרכז ליכוד" לחשתי.

"כה יהי" התיז זנב האמנון וצלל למי הבריכה.

פניתי לאחור וצעדתי לעבר הכניסה למצודה. "אידיוט" לחשתי לעצמי. "לו בקשת מליונים, יכולת גם לסדר לעצמך מקום וגם להתעשר"

משכתי בכתפי, דגי זהב ומושטים יש רק באגדות.

נכנסתי ללובי והשומר והותיק שלא הכיר אותי ממש פנה אלי ואמר:

"בוקר טוב מר ...., שכחת אמש את תעודה החבר שלך במרכז בלשבת ה-יו"ר". אמר והושיט לי את התעודה. התבוננתי בתמונה, זה אני והשפם.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חחחחחחחחחחח..טי.ג'יי סיפור מקסים..'
חחחחחחחחחחח..טי.ג'יי סיפור מקסים..
29/11/2007 | 10:13
1
ומלא שמחת חיים
כן ירבו
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'נחמד...נחמד הסיפור שלך TJ'
נחמד...נחמד הסיפור שלך TJ
29/11/2007 | 10:26
1
האם לקחת את בנך לביקור משפחתי ? אצל דוד אמנון ?

חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'TJ--סיפור נהדר...'
TJ--סיפור נהדר...
29/11/2007 | 10:33
2
1
זה מסביר לנו עליך הרבה (אולי יותר מדי-ממש חצי אוטינג)
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'TJ , אהבתי ת'סיפור שלך'
TJ , אהבתי ת'סיפור שלך
29/11/2007 | 10:50
1
לצפיה ב-'מרכז הליכוד מונה קבוצה מצומצמת ונבחרת'
מרכז הליכוד מונה קבוצה מצומצמת ונבחרת
30/11/2007 | 18:50
של 2700 איש ואישה בלבד.
נכון ש-TJ הוא כוכב עליון, אבל
בימים שעברו הלכתי לראין את חברי המרכז.
2700 סיפורים שונים ומשונים כיצד הגיעו הלום.
לא כולם הצליחו לתפוס דג, יש בניהם כאלה
שאפילו לא יודעים מה זה חכה או מכמורת.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חחחחחחחחחחחחח TJ'
חחחחחחחחחחחחח TJ
29/11/2007 | 10:55
2
וואלה הזוי
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'t.j, לאור המילה האחרונה'
t.j, לאור המילה האחרונה
29/11/2007 | 14:16
1
1
בסיפור המופלא שלך, אני מתפלאת שהדג לא היה שפמנון.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'TJ-רק לימני שכמוך קורים כאלה דברים.'
TJ-רק לימני שכמוך קורים כאלה דברים.
29/11/2007 | 15:25
לצפיה ב-'תודה על הטיפ TJ'
תודה על הטיפ TJ
29/11/2007 | 14:16
6
1
בהזדמנות הקרובה אגדל לי אמנון משאלות משלעצמי
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפור הזוי-מוקדש אישית לטרולית'
סיפור הזוי-מוקדש אישית לטרולית
29/11/2007 | 15:22
2
2
זה היה בדיוק ב12.2.2000.השעה היתה 14.30לערך.שבי לביתי מלויתה של אימי ז"ל,עם מספר חברים קרובים,והנסיכה.
בחוץ גשם זלעפות ורוחות,ובלב-כאב עמוק,צער,תחושה של אובדן ויתמות.
התיישבתי על כסא,ליד שולחן האוכל הגדול,וחפנתי ראשי בידיי,למען לא תראנה דמועתיי.
ולפתע,הנסיכה:"אמא אמא תראי מהר על הסורג של החלון לידך.."
הרמתי מבטי.על הסורג עמדה ציפור,יונק הדבש.
קמתי,התקרבתי,הציפור לא זזה.
הס הושלך בחדר.כולנו התבוננו.והציפור?עמדה לה כך שעה ארוכה.
חברי הסבירו לי כי כלל אין זו עונה של יונק הדבש,והם בקיאים בנושא."אז מה זה?"שאלתי.והנסיכה:",אמא זו הודעה מסבתא,בטוח!"
הסתכלתי עליה במבט של..נו באמת..
ואז הסבירה אחת החברות שנכחה במקם,כי הנשמה טרם מצאה לעצמה מנוחה נכונה,וכי ייתכן שזו נשמתה של אמי המנוחה.
כידוע-מאמינה קטנה במיסטיקה אנוכי.אבל עובדה-בכל 12.1,כל שנה,מגיע לאותו חלון בדיוק יונק הדבש,כאילו להזכיר לי את התאריך,הספור,או שמא..האגדה!
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'שילה אני מאמינה שכן'
שילה אני מאמינה שכן
29/11/2007 | 15:50
1
1
לצפיה ב-'יופי של סיפורים נוספו...'
יופי של סיפורים נוספו...
29/11/2007 | 16:37
1
איך נוכל לבחור  מביניהם?

תגידו יש לכם סבלנות לקרוא עוד סיפורים?....כי לי יש עוד אחד שחשבתי להוסיף פה...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'טי ג'יי יופי של סיפור עם הפי הנד'
טי ג'יי יופי של סיפור עם הפי הנד
29/11/2007 | 15:49
2
5
לצפיה ב-'שילה,'
שילה,
29/11/2007 | 17:02
1
תודה חמה על ההקדשה. התרגשתי מהסיפור, כי הוא שב ומאשר את הידוע לי על החיים ההמשכיים שלנו. לגבי זאת לא מיסטיקה בכלל. זו מציאות.
אני מסכימה עם החברה שלך.לדעתי, יונק הדבש שהופיע ביום הלוויה הוא נשמת האם, שעטתה דמות של צפור, כדי שתוכלו להתמודד עם הנוכחות שלה, כל אחד מכם כמידת פתיחותו ומוכנותו.
אגב, הבחירה ביונק הדבש דווקא היא רמז לזהותה (יניקה-אמהות, מתיקות) ומסר-צוואה לאופטימיות.
הביקורים האחרים אינם בהכרח הנשמה עצמה, יכול להיות שמלמעלה האם שולחת צפרים אחרות לשם קשר. ייתכן גם שזו הנשמה.
אני עצמי זכיתי לבקור סמלי חד פעמי, ביקור-פרידה, של הורי לאחר פטירתם. זו הייתה חוויה מדהימה.
אשוב למחשב יותר מאוחר. בינתיים אמליץ על  2 ספרים בנושא של ד"ר ניוטון, נדמה לי: "מסע הנשמות", ו"גורלן של נשמות".
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'תודה טרולית.'
תודה טרולית.
29/11/2007 | 17:12
אכן-אמי היתה אופטימית ללא תקנה,עד לרגעיה האחרונים,וטוב שירשתי זאת ממנה.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-' עוף גוזל'
עוף גוזל
29/11/2007 | 20:12
8
2
עוף גוזל.
בוקר. אני פוקחת עיניים, מסתכלת אם גם הוא שומע את מה שאני שומעת.
הוא כרגיל מעדיף ת'שינה ואני ניגשת לחלון לקול צווחות מוזרות.
צווחות בעלות צבע של קריאת עורב או חתול מיוחם, אבל לא.
שמענו בקולות מעין זעקה, מצוקה.

הצווחות חזרו ונשנו  והקפיצו אותנו מהמיטה לחלון.
אנחנו גרים בשכונה תל אביבית המעוטרת בעצים המתגבהים עד ומעבר לקומה הרביעית בה אנו גרים.
בסבך הענפים של העץ ממול נגלה לעינינו עוף גדול ולידו מתגודדים ארבעה או חמשה מבני מינו אבל קטנים יותר.

טווס וגוזלים. בחיי. אמיתי.

היה נפלא להתבונן בהם, אני חושבת שהם היו בשיעור מעוף. גם אני.
בלית ברירה ניתקנו מהחלון להתארגן ולצאת לעיסוקנו.
כשחזרתי הביתה אחרי כמה שעות, צדה את עיני תזוזה חפוזה על מעקה החלון.

U קלטתי, זה אחד הגוזלים, טווס גוזל. פחדתי לזוז, לא הרפיתי מבטי ממנו, הוא התחיל לדדות על המעקה הלוך ושוב
ולהציג בגאווה את סימני יפעת זנבו לעתיד.
מרחוק נשמעו שוב קריאות הטווסה האם, כמו בבוקר.
הגוזל משך את צווארו כלפי מעלה, התנער והפיק קולות קריאה עדינים וחלשים מכדי שיגיעו ליעדם.
רחמי נכמרו עליהם. נו, עוף גוזל חתור אל השמים... הוא מפחדדדדד.
פיזרתי פיסות לחם קטנות על המעקה ויצרתי שביל לתוך הבית, הטווסון ניקר בתיאבון עד ש.. וואו! הוא בבית! וואו!
בהתחלה קרטע בחדר ואחר כך בפרפור כנפיים התרומם והתיישב על סיר במדף במטבח.
אשקר אם אומר לכם שלא עלה בדעתי לאמץ ולגדל אותו. אז פנטזתי קצת, לקחתי ספר וישבתי לקרוא
כאילו זה טבעי שיושב לו טווס צעיר אצלי על הסיר במטבח.
מידי פעם העפתי מבט לוודא שכל זה אינו חלום.
אחרי כשלוש שעות ויתרתי על החלום לאמץ אותו, מרדף קצר ובעזרת מגבת רחצה אספתי טווסון אלי ברכות
וירדתי בלב הולם ארבע קומות בוכיות. פרידה.
הלכתי אל הבית של האילם, בהמשך הרחוב, יש לו חצר מוקפת בחומת גרוטאות שמסתירה מוזרות.
שם בינות לסנאדות, מכונות כביסה עתיקות, צינורות מעוקמים וכלים שבורים, פרקתי את הצרור החי מידי אל האדמה
והגוזל הרגיש בבית.

כעבור שבוע.

בוקר. האיש שלי יוצא ראשון את הבית. כעבור כמה דקות הוא מתקשר אלי, פתחי את הדלת ותראי מי מחכה לך שם.
U תוכי ענק. תוכי יפיוף, חבלז. דאיייייייייייי!!
בצעדים מהוססים נכנס פנימה אל תוך הבית. סגרתי את הדלת.
ושוב, לקחתי ספר וישבתי לקרוא כאילו זה טבעי שמסתובב לו תוכי ענקי ובצעדים מגונדרים ומלכותיים, מודד לי את הבית.
מידי פעם העפתי מבט לוודא שכל זה אינו חלום.
לאחר כמה שעות ויתרתי על החלום לאמץ אותו והזמנתי את מומחי הצפארי.
המצחיקים האלה, שניים, הגיעו עם קופסת קרטון קטנה, אה..... הם אומרים, זה לא תוכי, זה פסיון הזהב.
התחיל מרדף בבית, הלה לא רצה לחזור הביתה, שני המומחים התגלו כאקרובטים בריקוד קומי.
נפרדתי. הפעם לא לפני שתיעדתי את הכוכב במצלמת הוידיאו.
צלמת לא מקצועית שכמותי, בפעם הבאה אצלם את המרדף.

חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'שויי בעלי הכנף מצאו אצלך שאנטי'
שויי בעלי הכנף מצאו אצלך שאנטי
29/11/2007 | 20:16
1
לצפיה ב-'טווס ופסיון זהב? שיו.... שויי'
טווס ופסיון זהב? שיו.... שויי
29/11/2007 | 20:25
3
1
אין כמוך מכניסת אורחים

בעלת הבית בשאנטי, ואורחים בשאנטי
אני רבע עוף
אפשר לבוא אליך?
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפור מדהים שויי!'
סיפור מדהים שויי!
29/11/2007 | 20:29
2
לצפיה ב-'"הילד הזה הוא..אני!"'
"הילד הזה הוא..אני!"
29/11/2007 | 21:56
1
הנסיכה בכיתה ב',ומתלוננת כי ילד מסוים מציק לה.
באחד הימים,יכיתי ליד הבית,זו הראתה לי את הילד,ואני בדדקטיות רבה הסברתי לו שרצוי לדבר וא להציק.
ובעוד אני מסבירה,עומד לו בצד ילד רזה וקטן,בלונדיני ובעל עיניים כחולות כים.
לפתע פונה אליי:"את אימא של ש?"."כן" עניתי לו.והוא"שתדעי לך  כשאהייה גדול,ש תהייה החברה שלי".
חייכתי,הלכתי לדרכי.
עברו שנים,נסיכתי בת 15.יום אחד נכנת הביתה עם עלם חן רזה,בעל עינים כחולות,ואומרת:"אמא תכירי.זה א. החבר שלי".
אני מסתכלת,וחושבת מהיכן מכירה יהעלם..והיא שקוראת את מבי,אומרת:"אמא את זוכרת את הילד שהיה בכיתה ד' כשהיתי בא' ואמר שיהיה חבר שלי?זה הוא!,וכעת הוא חייל.."
ובכן רבותיי-3 וחצי שנים בילו שניהם יחד,ועד היום,הילד הצנום,שלא מכבר מלאו לו 24,הינו בין באי ביתי הקבועים.
ומי שביקר בביתי בכל מיני הזדמנויות,לבטח ראה אותו.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חמוד'
חמוד
29/11/2007 | 22:13
לצפיה ב-'והנה פסיון הזהב שהתארח אצל שוי'
והנה פסיון הזהב שהתארח אצל שוי
29/11/2007 | 23:20
2
1
היא שלחה לי אותו במסר בגלל האיטיות של תפוז

ואני מנסה עכשיו להביאו לפורום.
מקווה שיצליח לי.

הפסיון יפהפה
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'טווס? תוכי? הרגת אותי שווי'
טווס? תוכי? הרגת אותי שווי
29/11/2007 | 23:34
10
לצפיה ב-'פסיון?..של מל גיבסון? שגרם לשערוריה בכנסיה?:-'
פסיון?..של מל גיבסון? שגרם לשערוריה בכנסיה?:-
30/11/2007 | 12:57
7
לצפיה ב-' הבחירה'
הבחירה
30/11/2007 | 07:33
12
1
ראשית אוקטובר, סוף שנות השבעים, ורד ואני, אחרי סיום כל המטלות לאוניברסיטה, יושבות
על המזרון הדק והמעופש בדירתה  בתל אביב, היא קמה כדי לערבב את הסיר בו מבעבע מרק
הפטריות  מהשקית ואני משתרעת במלוא מטר השבעים שלי וראשי המגולח ובוהה בעלי המריחואנה
שהיא מגדלת  במרפסת..ברקע קולה הזך של קארן קרפנטר  שרה Talkin' to myself and feelin' old
Sometimes I'd like to quit
Nothing ever seems to fit
Hangin' around
Nothing to do but frown
Rainy Days and Mondays always get me down
ורד חוזרת אליי ולמזרון ואני חושבת שהפרידה מיאקי רק עשתה לי טוב, שנתיים של סקס פרוע וארוחות בוקר של חביתה בפיתה
בקיוסק מול דירתינו, הדביקות הבלתי ניתנת להפרדה של שנינו אחרי שרצחנו במו בחירתינו את העובר שצמח לי ברחם, אחרי שהפסקתי
ליטול גלולות, כי רציתי לבדוק אם אני מסוגלת להרות בגיל 21...ורד מלטפת את רגליי ויש בה משהו רחום וחנון כמו ביאקי, רק שזה
בא אסוף בגוף עגלגל ובשפתיים מצוירות..ואז היא מתקרבת ולוחצת את עצמה אליי, התחושה שונה, בחיבוק הזה יש דרישה, משאלה,
או הכרזה שלא קראתי אותה קודם..

עוד לפני שאני  מספיקה לתהות מה עושים הלאה נשמע צילצול הפעמון בדלת .."אה, ידיד שלי צריך להגיע מהצפון..",
ורד נוטשת אותי ואת עצמה וקופצת לכיוון הפרוזדור הצר שבקצהו הדלת..אני מביטה לשם, ורד פותחת את הדלת, במקום ניצב
בחור גבוה שאת פניו איני רואה בבירור ומסביבו הילה עצומה בוהקת בכל צבעי הקשת, משהו מכה בי, שונה מהמכות שחטפתי
משני הנערים שתפסו אותי אז בחצר בית הספר וקרעו לי את החולצה האחידה, שונה מהבעיטה האדירה שקבלתי בחזה כשהודיעו לי
שאבי נורה במסגרת תרגיל צבאי, שונה מהחור בלב שנפער בי אחרי מותו, המשהו הזה הבלתי מזוהה זועק בכל  עצמות ראשי,
"האיש הזה  הוא בעלך"..

ורד והאיש הזה מתקרבים אליי, אחר כך הוא אמר שנראיתי לו שלוה ויפה כמי שישנה שעות ארוכות בתוך מגדל גבוה, ריק מאדם,
עטוף צמחיה סבוכה..היא מכירה לי אותו, העיניים שלו לא נתקעות לי בחזה, הן מסתכלות בי בהנאה גלויה..ורד שמה תקליט
של ליאונרד כהן וצלילי "סוזן" ממלאים את החדר..וגם -Oh the sisters of mercy, they are not departed

or gone.
They were waiting for me when I thought that I just can't go on.
And they brought me their comfort and later they brought me this song.
Oh I hope you run into them, you who've been travelling so long.

Sisters of Mercy... אנחנו שותקים..נותנים ללאונרד אהובנו את כל הבמה...

למחרת אני מספרת לכולם שאני מתחתנת.
חצי שנה חולפת ואנחנו נישאים באולם עם רבע עוף ובורקס,
כשאני מתחבאה רוב הזמן בשרותים,
ומנגבת מלחיי את טיפות הרוק  של המוזמנים ומעשנת טיים ארוך.
שנה אחר כך נולדת המלאכית שלנו עם טביעת אצבע ברורה מלמעלה,
ללא פגם, ללא מתום, אך מסומנת.
You who wish to conquer pain,
you must learn what makes me kind;
the crumbs of love that you offer me,
they're the crumbs I've left behind.

את ורד אינני פוגשת יותר לעולם.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'וואו נועה'
וואו נועה
30/11/2007 | 07:54
1
איזה תיאור מרגש תוך מתן ביטוי לרוח התקופה. עשר. נשאר לך אולי קצת מהמריחואנה ההיא?
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'נעה את מהממת אותי כל פעם מחדש'
נעה את מהממת אותי כל פעם מחדש
30/11/2007 | 07:56
1
הסיפור שלך מחמם את הלב, מרגש, מציף רגשות חמים
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'איזה יופי של מילים , תיאורים... נועלה.. נועלה'
איזה יופי של מילים , תיאורים... נועלה.. נועלה
30/11/2007 | 09:09
2
1
רק את. רק את יכולה ...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אז רק שתדעו...'
אז רק שתדעו...
30/11/2007 | 09:32
1
6
שכמעט כל סיפור שלכם...והיום זה הסיפור המקסים של נועה...מזכיר לי משהו מיוחד שקרה לי.....מה יהיה? טוב אז אני אספר עוד שני סיפורים...תרצו תקראו ..לא תרצו שיהיה כמו עם המזון ציפורים..ירצו יאכלו לא ירצו לא יאכלו..
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'נועה-איזה סיפור!'
נועה-איזה סיפור!
30/11/2007 | 09:44
3
לצפיה ב-'נועההה'
נועההה
30/11/2007 | 09:41
4
2
לצפיה ב-'נועהה,מרגש ומרתק לקרא אותך'
נועהה,מרגש ומרתק לקרא אותך
30/11/2007 | 09:46
3
2
לצפיה ב-'תודה לך חברים ושוורצי...'
תודה לך חברים ושוורצי...
30/11/2007 | 14:41
2
השארתי לעצמי עלה אחד למזכרת..
אם תרצה, אשלח לך פיסה בדואר רשום
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'לך = לכם'
לך = לכם
30/11/2007 | 14:45
1
5
לצפיה ב-'לא בדואר חו"ח'
לא בדואר חו"ח
30/11/2007 | 19:02
הדוורים האלה מסטולים אי אפשר לסמוך עליהם
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'נועה זרקת אותי אל שנות השבעים הנפלאות'
נועה זרקת אותי אל שנות השבעים הנפלאות
30/11/2007 | 09:47
2
אל השירים של אז,
אל האהבה הגדולה שהיתה,
אל חולות סיני וסנטה קטרינה,
אל המריחואנה
אל ליאונרד כהן והלו מריאאאאן....
נפלא
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'נועהלה' לא יודעת למה , אבל כשאני קוראת אותך'
נועהלה' לא יודעת למה , אבל כשאני קוראת אותך
30/11/2007 | 15:24
1
מרגישה כאילו אני משוחחת איתך ....

הכתיבה שלך שזורה במין תוגה...תובנה ....וערגה .... ..מאוד נוגעת לי...

חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'בוקר טוב,והסיפור שלי'
בוקר טוב,והסיפור שלי
30/11/2007 | 09:36
8
2
אימי עלתה ארצה עם הוריה ואחד מאחיה בשנת 1950 והועברו למעברה בשרון,לאחר  מספר חודשים סבי חש ברע ואושפז בבית חולים בצריפין,אז סרפנד,המרחק בין המעברה בשרון לצריפין היה ארוך וללא כבישים סלולים,אימי שהינה בת זקונים וסבתי נסעו לבקר את סבי יום יום,יום אחד הגיעו לשם וסבי לא היה במיטתו,בבהלה שאלו היכן הוא ונמסר להם כי אמש נפטר ותוך זמן קצר יקחו אותן להלוויתו,העיברית לא היתה שגורה בפיהן וכל הנסיונות להסביר שיש להודיע למשפחה עלו בתוהו,הועלו על רכב מקרטע עם גופת סבי ונסעו הישר לבית העלמין,בצער,כאב והרבה בכי סבי נקבר  אימי וסבתי הוסעו למעברה,ישבו שבעה   וכשרצו לעלות לקברו בתום השבעה איש לא ידע לומר להן היכן קבור,לא בטוחה כי אנשי הסוכנות עשו מאמצים לאתרו, ומאז במשך 40 שנה ניסו בני המשפחה שעלו אחר כך ארצה  לאתר את הקבר ולא הצליחו,נסעו לכל בתי הקברות מחיפה בצפון ועד אשדוד בדרום  לא מצאו ולכל בית עלמין שאימי נכנסה טענה,זה לא פה! אני זוכרת את המקום,, כל מספר חודשים היה יוצא אחד מבני המשפחה ומסיע את אימי ואת סבתי לבתי עלמין,אולי יזהו את המקום,דבר אחד ידעה סבתי לומר לי תמיד,הוא קבור ברחובות,תחפשי את  ורק את תמצאי,ניסיתי במשרד הפנים,ותרתי בכל בתי העלמין  ולא מצאתי,חלפו 40 שנה וסבתי הלכה לעולמה בשיבה טובה,בהלוויתה אימי ביקשה שאנסה שוב לאתר את הקבר,מעיק ,כואב ולא נותן לה מנוח שאינה יודעת היכן אביה קבור,החלטתי שהפעם אני לוקחת על עצמי פרוייקט ומוצאת את קברו,פניתי לכל הגופים והמוסדות הקשורים לנושא ובעצת  איש משרד הפנים קיבלתי טלפון של מחלקת הרשומות במשרד הפנים בירושלים.
בהתרגשות עמוקה סיפרתי את הסיפור,מסרתי פרטי סבי כולל מספר ת.ז. ,האיש מעברו השני של הקו נשמע אדם מבוגר והתרגש יחד עימי,מסר לי שיהייה קושי  אולם לוקח על עצמו מצווה זו וימצא לי,הבטיח להתקשר אלי ברגע שיגלה דבר מה רק שעלי לקחת בחשבון שזה יקח זמן רב כי עליו לנבור באלפי מסמכים משנות החמישים,המתנתי בסבלנות וציפיה דרוכה.
יום אחד התקשר אלי האיש והודיע לי בשמחה כי מצא את כל מסמכיו של סבי,ביקשתי שישלח לי בפקס על מנת להצליב עם המידע שיש לי ולשמחתי ראיתי שבמסמכים רשומים כל פרטי סבתי  ואימי,שהן היחידות שהיו  בעת קבורתו,והסתבר לי כי במקום שם משפחתו של סבי רשמו את שם אביו ולכן לא  אותר מקום קבורתו,עם המיידע הזה יצאתי לחב' קדישא,לאחר חיפוש של יומיים  בפנקסי החברה יצא עימי איש חב' קדישא ואמר" אני לוקח אותך לקברו של סבך,"יצאתי עימו לחלקת הקבר   ועל משטח הבטון ראיתי את פרטי סבי,,התקשרתי לאימי והודעתי לה כי אני באה לקחת אותה לאיזה בית קברות ונראה אם תזהה משהו,עדיין לא סיפרתי,נכסתי עם אימי לבית הקברות והתקרבנו לאזור קברו ,ולפתע  אימי נעצרה  והחלה לבכות ובהתרגשות עצומה הובילה אותי לקבר עצמו ואמרה,"כאן אבי קבור רק שהיו פה עצים גבוהים וממול בית אריזה",נכון היא צדקה שנה קודם לכן נהרס בית האריזה,
אין טעם להרבות במילים על השמחה,ההתרגשות,הקמנו מצבה וכל שנה עורכים לו אזכרה,חבל  שסבתי לא זכתה.
הסיפור המדהים הוא שסבתי ביקשה רק מימני,הקבר נמצא באותו הרחוב בו גרתי בדירתי הקודמת מרחק הליכה וכמה שורות לפני  קבורה סבתו  של החוקי שלי.
עבודה מאומצת של שלושה חודשים עם תוצאה מרגשת.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'מדהים אלקה'
מדהים אלקה
30/11/2007 | 09:46
1
לצפיה ב-'יו אלקה. מרגשששששש'
יו אלקה. מרגשששששש
30/11/2007 | 09:46
2
לצפיה ב-'סיפור מדהים אלקה.. 40 שנה "במדבר"....'
סיפור מדהים אלקה.. 40 שנה "במדבר"....
30/11/2007 | 09:54
מרגש מאוד... וכל הכבוד שהצלחת לקיים את צוואתה של סבתך
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'מרגש מרגש מרגש ביותר, אלקה...'
מרגש מרגש מרגש ביותר, אלקה...
30/11/2007 | 09:56
3
לצפיה ב-'סיפור מרגש מאד'
סיפור מרגש מאד
30/11/2007 | 10:42
2
עברה בי צמרמורת
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'תודה חברים,כשכתבתי'
תודה חברים,כשכתבתי
30/11/2007 | 12:43
את הסיפור הוצפתי בהתרגשות ודמע רק מלהיזכר באימי הבוכיה,המתייפחת ואסירת התודה.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אלקה וואוו כמה מרגש'
אלקה וואוו כמה מרגש
30/11/2007 | 14:38
1
לצפיה ב-'אלקה, איזה סיפור מרגש, חבל שסבתך לא זכתה..'
אלקה, איזה סיפור מרגש, חבל שסבתך לא זכתה..
30/11/2007 | 14:39
2
לצפיה ב-'האם נגמרה כבר התחרות נושאת הפרסים?...'
האם נגמרה כבר התחרות נושאת הפרסים?...
30/11/2007 | 09:48
5
1
אני יכול כבר להוריד מהגב שלי את הפרסי
שנשאתי במשך כל ימי  התחרות?
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אני מבקשת הסבר .מה זה הזוי?'
אני מבקשת הסבר .מה זה הזוי?
30/11/2007 | 09:51
3
1
אחרת ,לא אדע איך לבחור .
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'אם יש לך צמרמורת כזאת שזוחלת...'
אם יש לך צמרמורת כזאת שזוחלת...
30/11/2007 | 09:54
1
משיפולי הגב, עד לאיזור של המוח הקטן....סביר להניח שהוא הזוי..
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'פורפורית אל תיתפסי למילה'
פורפורית אל תיתפסי למילה
30/11/2007 | 09:55
1
1
תבחרי בסיפורים שהכי אהבת וזהו
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'טופ שרו. אתעלם מהייקיות שלי '
טופ שרו. אתעלם מהייקיות שלי
30/11/2007 | 09:59
5
לצפיה ב-'BT תמשיך לסחוב אותם עד היום בערב'
BT תמשיך לסחוב אותם עד היום בערב
30/11/2007 | 09:56
1
לצפיה ב-'תה עם נענע'
תה עם נענע
30/11/2007 | 10:01
5
1
תה עם נענע

מחלקה פנימית א' רחשה בקולות הרגילים של בוקר חדש. בעצם בקושי בוקר, השחר רק עזב והבוקר טרם הגיע ממש.

"אף פעם לא הבנתי מדוע הם מתחילים כל כך מוקדם בבוקר?", חשב ד' ונאנח קלות תוך שהוא מנסה לזוז מעט במיטה במאבקו האבוד עם מכשירי הניטור המחוברים לחזהו.

"אולי אם אעצום עיניים יחשבו שאני ישן ויניחו לי לעוד מספר דקות" מלמל לעצמו. אך ידע כי זו תקוות שוא. האחות ע' שאת קולה כבר שמע, לא תיפול בפח לתעלול ילדותי כזה, וחוץ מזה, זה לא משנה לה בכלל אם החולה ישן...

אבל משהו שונה ומוזר גרם לו לפקוח את עיניו בשנית. ריח לא מוכר וצלילים מוזרים. הוא הביט סביבו בפליאה:

"איך הגעתי לכאן?". מיטתו עמדה בפאתי שדה. זו הייתה שעת בוקר מוקדמת, הטל עדיין הבהיק על ראשי הפרחים והעלים,. חבורת נערים ונערות הקיפו בחור בוגר מהם והקשיבו בענין לדבריו, כשהוא מחזיק בידו צמח ירוק מרובה עלעלים.

"רגע, מה זה? אני מכיר אותם. לא יכול להיות. זה א' וזה י' וזו ח' וזה..וזה..אלו החברה מהשכבה בצופים...אז היכן אני?"

"אתה בחדר 4 בפנימית א' וכנראה האחות טעתה בתרופות שקבלת בלילה..."

"לא נכון. אני בדקתי איתה פעמיים לפני שבלעתי, ורק לאחר האישור הנעלב משהו שלה הסכמתי לקבל אותם"

"זהו. כרגיל, קרוב למדריך אני עומד. כל כך הרבה שער היה לי אז? והכיסים? למה  תמיד הכיסים הציצו מבעד למכנסי החאקי הקצרים והמקופלים?"

"...אז מישהו יודע מה הצמח הזה, ומה עושים איתו". הגיע עליו קול המדריך.

שקט היה סביב, אף אחד לא ידע.

"אנחנו מוסיפים אותו לתה" ענה קול אחד ממש לידו. הוא פנה ולידו עמדה ש'.
שקטה כרגיל, היא הפנתה אליו מבט. שנים הם מכירים, ואף פעם לא הביט בעיניה.

"היתכן כי חום יכול להיות יפה כל כך? מדוע חשבתי תמיד כי רק עינים כחולות הן יפות?"

"כי אף פעם לא שמת לב לעיניי.." ענה לו מבטה. ריח של מנטה עלה באפו עת ש' מוללה בידה צרור עלים ירוקים והושיטה לו להריח. הוא קרב אפו לכף ידה
וריח חדש ומופלא עלה בנחיריו. היא קרבה ידה עוד ושפתיו נגעו בקצות אצבעותיה.
"זה נענע, וזה טעים מאד בתה. אתה חייב לנסות פעם". אמרה, לחשה. והוא, נער בתיכון ידע בוודאות כי לא חשוב אילו ריחות עוד יגיעו לאפו, את הריח הזה הוא לא ישכח.

בערב, עת שב לביתו, ולאחר שאימו הקפידה לוודא שחלץ נעליו בכניסה, התקלח, אכל, ישב בחדרו, עיניו עצומות וריחה של ש' ממלא את החדר.

"אולי תשתה כוס תה" שמע לפתע את קולה של אימו מפתח החדר.

"אולי תניחי...בעצם כן, דווקא מתחשק לי". תשובתו, ואולי הקול השונה כל כך, הפתיעו את האם והיא לא יספה. דקות ספורות לאחר מכן, הגיעה וספל תה מהביל בידה. שוב הביטה בו בפליאה ובמבט משועשע קמעה הניחה הספל ועזבה את החדר ללא מילה.

כאשר היה בטוח שהיא התרחקה, הוציא מהמגירה גבעול ירוק שכבר החל מאבד את צבעו הרענן, הכניסו לכוס, המתין מעט ולגם בזהירות. הטעם השונה כל כך מהתה שאימו הכינה מילא את פיו, ומראות היום וחום עיניה של ש' שבו ומילאו אותו.

"ש', ש'" הוא מלמל לעצמו וידע כי הלילה הוא כבר לא יעצום עין.

"מחר אני מציע לה חברות..." הייתה המחשבה האחרונה שחלפה בראשו טרם נרדם.

נורות האזהרה הבהבו בפראות בעמדת האחיות.

"חדר 4" קראה ע' בהתרגשות לאחות השניה. "הזעיקי מיד את הרופאים. זה מצב חרום" הוסיפה בעודה ממהרת לחדר.

תוך דקה שתיים, היו סביב ד' רופאים ואחיות, מפעילים נוהל חרום כנדרש במצבו.
בעינים עצומות למחצה הביט באחות ע' ושפתיו מלמלו לעברה.

הרופא שגחן מעליו שאל: " מה, מה אמרת? אולי מישהו כאן הבין מה הוא אומר?"

"אני חושבת שהוא אמר – 'תה עם נענע'..." ענתה ע' בקול שקט מאד, שלא כהרגלה.

"מה זה נענע?" שאל הרופא, ומבטאו הסגיר כי על גדות הוולגה שותים תה אחר.

"בעצם אני לא בטוחה..." לחשה ע'. מבטה אל המוניטור שמעל ראשו. הקו העולה ויורד האמור לציין את פעילות הלב, חתך את המסך מצד אל צד, והעיד כאלף עדים, כי את התשובה היא כבר לא תדע אף פעם....



חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'TJ זה מה שנקרא למות מאהבה'
TJ זה מה שנקרא למות מאהבה
30/11/2007 | 10:11
1
1
אוהבת מאוד את הכתיבה שלך
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפורים מדהימים.אין מילים'
סיפורים מדהימים.אין מילים
30/11/2007 | 11:36
1
לצפיה ב-'באותו בית החולים, באותה מחלקה...'
באותו בית החולים, באותה מחלקה...
30/11/2007 | 13:17
1
2
שכב איש עצוב אחד.
כל בוקר העירו אותו ב-6 כאשר אפילו הציפורים עוד לא מצייצות.
החליט האיש החלטה וביצע.
אסגור חזק את עיני, בכוח ולא יעזו להפריע לי במנוחתי.
חשב ועשה.
סגר את עיניו בחוזקה וגם כאשר דיברו אליו הרופאים
והאחיות, הוא לא השיב.
נרדם וישן שינה עמוקה וטובה.
התעורר על כך שגלגלי המיטה חורקות ומפעם לפעם
מיטתו מתנגשת בקיר זה או אחר.
מעליו נורות נאון שהעירו את הפרוזדור בו הסיעו את מיטתו
שני סניטרים של בית החולים.
פקח את עיניו ושאל בתמהון: לאן אתם לוקחים אותי?
לחדר המתים, השיב לו הגבוהה בן השניים.
אבל אני לא מת, אני חי, מחה האיש נמרצות.
שתוק, ותעצום את העיניים, במשרד יודעים הכל טוב יותר ממך.....
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-' המת הזה מעניין אם דיבר פה או שם'
המת הזה מעניין אם דיבר פה או שם
30/11/2007 | 15:01
לצפיה ב-'הנענע שבתה והזכרונות היפים לפני המוות יפה'
הנענע שבתה והזכרונות היפים לפני המוות יפה
30/11/2007 | 14:59
לצפיה ב-'החלטתי בכל זאת לשים את הסיפור הזה כאן'
החלטתי בכל זאת לשים את הסיפור הזה כאן
30/11/2007 | 12:26
20
1
מזמן רציתי לכתוב על זה והיום אני מנצלת את ההזדמנות הזו
של תפוז לספר סיפורים..... מהחיים, מהמציאות או סתם מהדימיון פרוע.

בגלל שזה ארוך אוציא את זה בשני חלקים......בסדר?

אם החלק הראשון לא יעניין אז אל תקראו את השני.....חחחחחחחחחח

חלק א'

הייתי בת 16, אחותי בת 20
זה היה בשלהי הקיץ של שנות השישים, יצאנו לערב של בילוי.
היינו בגילאים שנערות/נשים נראות בטיבן ונראנו ממש טוב.
יצאנו לאחד הדיסקוטקים שהיו "אְין" באותם ימים.
העברנו ערב נעים עם הרבה מוזיקה סואנת וריקודים.
לקראת חצות עזבנו את המקום והתכוונו לקחת מונית הביתה.

בעודי צועדת לכיוון המונית, פגעה בי מכונית.(שנסעה אחורנית)
בכאב מה התקפלתי בתוכי ואחזתי ברגלי שחטפה מכה.
אחותי רצה לקראתי וגם נהג המכונית שעצר מיד, ניגש אלינו.
גבר יפה תואר, עיני שמיים חלומיות, שיער שחור כפחם,
גוף חסון, לבוש בטוב טעים – בקיצור חתיך מהמם.

אני מצטער, קרה משהו? מה קרה? היכן כואב? וכו'.
מפאת עיניו המדהימות שכחתי את כאבי וטבעתי בהן כבחלום.
בנות, אני אקח אותכן הביתה, זה המעט שאני יכול  לעשות עבורכן.
כמה שמחתי, הוא יקח אותי הביתה, אני אשב לידו במכוניתו המפוארת.
נכנסתי לשבת ליד הנהג, החתיך האמיתי. אחותי נכנסה לשבת מאחור.
בעודו מתניע את המכונית, נפתחו שתי דלתות המכונית מאחור ושני
חברה נכנסו לשבת משני צידיה של אחותי.
לפני שמי מאיתנו הצליחה  להפליט מילה, הוא אמר: "אלה חברים שלי"
זה בסדר ויצא לדרך מבלי לתת לנו אפשרות לשנות את דעתנו או מה.

אחרי דקות מספר שמתי לב שהוא נוסע בדרך אחרת.
שאלתי אותו והוא אמר שרק רגע הוא פונה לכיוון האחר, על הדרך,
צריך לאסוף בתחנת הדלק – שם יש לו מסעדה – את הקופה היומית.
עברה תחנת דלק אחת ועוד אחת ואנחנו כבר בדרך חיפה, לא שייך לכלום.
התחילו לחלחל בליבי מחשבות מוזרות ומפחידות ובתקיפות שאלתי שוב,
היי לאן אתה נוסע? התקיפות שלי היתה עדינה יחסית לתגובתו של
החתיך – "שבי בשקט, מה הבעיה שלך?"
כאן כבר חלפו במוחי תמונות מפחידות מסרטים על חטיפה, אונס וכו'.
עוד רגע אנחנו מגיעים לפניה של תל-ברוך – תל-ברוך תמיד תואר
בעינינו כמקום מפחיד לפשע, זנות ואונס.

דקה לפני שרצה לפנות שמאלה לחוף תל ברוך, שאגתי עליו שיעצור
ובאותו מעמד פתחתי את דלת המכונית, על אף שהיינו בנסעיה מהירה.
הוא פנה כמובן, על אף הדלת הפתוחה ועקב זאת נטרקה שוב הדלת.
בכוח עליון עלה בי האומץ והתעוזה לעשות דבר, שעד היום אינני מבינה
איך עשיתי זאת. תוך כדי הנסיעה והפניה שמאלה, השתטחתי לכיוון
הצד של הנהג, דחפתי את רגלי לדוושת הבלם ולחצתי בכוח עליון.
המכונית הסתובבה על המקום, היו שם חולות והיה לו קשה להשתלט.
בינתיים מאחור שמעתי את אחותי מתחננת לשניים האחרים שיעזבו אותה.

המכונית נעצרה, פתחתי הדלת ויצאתי מהר. פתחתי את הדלת האחורית
ובכוחות אחרים ניסיתי לעזור לאחותי להשתחרר משני הביריונים האלה.
הפכתי באחת לאדם אחר, אדם שלא היה מוכר לי עד לרגע זה.
התנפלתי כחיה על אחד מהם, הכתי ושרטתי בפניו, שאגתי על אחותי
שתכה גם בשני ואיך שהו היא הצליחה להשתחרר ויצאה אף היא מהמכונית.

רצנו חזרה לכביש דרך חיפה – הרגשתי את עצמי בסרט אימים, מה זה אמיתי?
מה זה באמת קורה לנו או שאני חולמת?
ואיך הצלחנו להשתחרר מהם? בטוח שיד אלוהים היתה כאן.
חשבנו שיכולנו להם, חשבנו שהצלחנו כמו בסרטים להתחמק ולהנצל
מהאסון שעמד לקרות לנו......ח ש ב נ ו......חשבנו את כל זה בעודנו רצות לכיוון
הכביש הראשי - דרך חיפה.

אז מה להמשיך??

חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סודית !!! אין לי מילים....תמשיכייייייי'
סודית !!! אין לי מילים....תמשיכייייייי
30/11/2007 | 12:31
7
לצפיה ב-'בטח תמשיכי'
בטח תמשיכי
30/11/2007 | 12:34
2
1
מה ככה להחזיק אותנו במתח?
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סודית, נו...'
סודית, נו...
30/11/2007 | 12:36
1
לצפיה ב-'נו סודית...כבר אין לי צפרניים...'
נו סודית...כבר אין לי צפרניים...
30/11/2007 | 12:48
2
לצפיה ב-'סודית--תמשיכי, איזה מתח? 220V'
סודית--תמשיכי, איזה מתח? 220V
30/11/2007 | 12:49
4
1
יש לי פיפי רק מהסקרנות והמתח...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'YYYY, מה באמת קראתם הכל??'
YYYY, מה באמת קראתם הכל??
30/11/2007 | 13:01
3
1
נו טוב, אז אני אמשיך......זה ייקח עוד קצת זמן.
אין לי את זה מוכן....אשתדל לעשות זאת מהר, כי אני צריכה כבר לצאת.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'נוווווווווווווווווו....'
נוווווווווווווווווו....
30/11/2007 | 13:10
1
לצפיה ב-'תשתדלי לא לצאת בפנים...'
תשתדלי לא לצאת בפנים...
30/11/2007 | 13:20
1
1
אני מחכה להמשך...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סודית-את לא יוצאת לשום מקום.'
סודית-את לא יוצאת לשום מקום.
30/11/2007 | 13:24
הפורום דורש!
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-' חלק שני ואחרון......'
חלק שני ואחרון......
30/11/2007 | 13:44
10
1
..............
רצות ורצות, הגענו לכביש, כל הזמן מבטנו הופנו לאחור, לראות
אם הם הצליחו לצאת מהחולות ולעקוב אחרינו. הפחד שיתק כל פיסה,
בגופנו, בליבנו והראש היה ריק....חלול....
רצנו כבחלום, לא החלפנו בינינו מילה....הפחד שלט בנו ואלם אותנו.
בהליכה מהירה המשכנו לצידי הכביש וניסינו לעצור טרמפ.
למזלנו הרב עצרה ממש מיד, סוסיתא ובאושר גדול נכנסו לשבת
ליד הנהג.....איש מבוגר, איש עבודה, מין כזה אבא טוב נראה.
בנשימות מקוטעות ומילים רועדות סיפרנו לו שרודפת אחרינו
מכונית עם שלושה פושעים בתוכה.
כמה היא היתה נוחה הסוסיתא הזאת, כמה היתה היא שווה באותו רגע.
ישבנו במכונית הלומות מפחד, ממחשבות ושוב הפננו מבטנו לאחור.

ראיתי את המכונית, היא נוסעת אחרינו....החסרתי פעימה, נתתי לאחותי
סימן שתביט אחורה ואז גם אמרתי לנהג הסוסיתא ש.....הנה הם שוב
כאן, הם ממשיכים לעקוב אחרינו. ביקשתי ממנו שינסה לנסוע מהר יותר.
הם הגיעו אלינו.....נסעו לצידנו.....הביטו בנו ועצרו את נשימתנו.
ואז.....הם התקרבו יותר, ניצמדו לסוסיתא והתחילו לצעוק לכיוון הנהג –
"תעצור מיד את הרכב ותוריד את הזונות האלה מהאוטו שלך".
ראינו את פני הנהג, הפחד ניכר בפניו, ראו שהוא מתלבט במחשבות.
ואז צעק אחד מהם....."יא זונה, הולכת להזדיין ומשאירה ת'ילדים בבית"
התחננו לנהג שלא יאמין להם וימשיך לנסוע, אבל הוא שינה מבטו אלינו.
ואז שוב צעק האחר...."תעצור מיד ת'רכב או שאני יורה" ובידו אקדח
מופנה לכיוון הנהג......(תבינו, זה לא היה בסרט, זה היה אמיתי.)
אין לי מילים לתאר את הרגעים האלה......אבל.....
הסוסיתא עצרה מיד והנהג ברגשות מעורבים הורה לנו לרדת מיד.
כל התחינות והבקשות לא הועילו.....תרדו מיד, אני לא רוצה צרות.
ירדנו עם דמעות בעיניים ותפילה בלב.
מהר חצינו את הכביש ועמדנו שם, על השטח הזה שמפריד בין שני צידי הכביש.
הם היו חייבים להמשיך לנסוע כמובן ואנחנו חזרנו אחורנית, חזרנו שוב
לצידי הכביש ועצרנו מכונית אחרת שלקחה אותנו לתחנת המשטרה הקרובה.

שם בתחנה סיפרנו את הסיפור שלנו וביקשנו שיחזירו אותנו הביתה.
החוקר ביקש מאיתנו פרטים....איזה פרטים? דבר לא ידענו.....
לא שם של אף אחד מהם, לא מספר המכונית וממש נאדה.
ידענו רק לספר שזו מכונית אמריקאית בצבע כחול ושלושה בחורים
שנראים בערך ככה.......

למחרת היום היתה כתבה בעיתון.......
"שלושה חשודים בחטיפה ומעשים מגונים בשתי צעירות"
אמא הראתה לנו בערב את הכתבה וביקשה שנבין למה היא תמיד
דואגת כשאנחנו יוצאות ולפעמים מאחרות......צחוק הגורל לא??
אחותי ואני שתקנו שתיקה משותפת ונתנו באימי מבט של הבנה.

אחרי כמה חודשים ראיתי את המכונית, הייתי בטוחה שזו היא.
צילצלתי למשטרה והם באו, ראו את מספר האוטו, בדקו בקשר
פרטים ואמרו לי....."אין לך מושג על מי נפלתן, הוא פושע מוכר
מיפו (הנהג) ערבי, בין של איזה מיוחס ובגלל זה עד היום אין להם שום
הוכחות שתוכלנה לעזור להם לעצור אותו. הם אורבים לו כבר שנים.
שאלו אם אהיה מוכנה להעידבבית משפט ואני בתמימות אומרת ש...."בטח".

אחרי תקופה ארוכה של בדיקות וחקירות היה משפט....לשלושתם.
אחותי כבר עזבה את הארץ והייתי צריכה ללכת לשם לבד, פחדתי נורא.
ובכדי לא להאריך את סיפור המשפט שנמשך איזה שנה , אספר לכם בקיצור
ש............

בסופו של דבר הם נשפטו על פי עדותי.
הנהג קיבל 10 שנים והשניים האחרים 3 שנים.
הימים בבית המשפט – בעומדי מולם ומעידה נגדם, וכולי
בת 16 וחצי, היו ימים קשים, עם הרבה סיוטים.
הם תמיד הסתכלו בי, בעומדי בדוכן העדים והיו עושים
לי מבטים מפחידים וסימנים כאלה של פושעים......
אני אהרוג אותך – עם התנועה הזו של היד על הגרון.
עברתי תקופה קשה מאד מאד אבל אחריה בא פסק הדין
ושיחרר אותי מכל הפחדים.

אוף, עד היום זה עושה לי צמרמורת, עד היום אני זוכרת
כל פרט, כל מילה שנאמרה או לא......והכל כמו סרט עובר מול עיני.

זהו.....סוף טוב הכל טוב......


חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'יו סודית איזה מזל היה לכן...'
יו סודית איזה מזל היה לכן...
30/11/2007 | 13:49
1
1
איזה סיפור מפחיד...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפור מצמרר.ואתן אמיצות!כל הכבד!'
סיפור מצמרר.ואתן אמיצות!כל הכבד!
30/11/2007 | 13:59
3
לצפיה ב-'איזה אומץ סודית'
איזה אומץ סודית
30/11/2007 | 13:56
1
כל הכבוד!!!
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סודית.כל הכבוד .מורידה ת'כובע בפנייך'
סודית.כל הכבוד .מורידה ת'כובע בפנייך
30/11/2007 | 14:08
2
לצפיה ב-'סודיתי--ממש סיפור מהסרטים...'
סודיתי--ממש סיפור מהסרטים...
30/11/2007 | 14:06
1
אם הייתי יודע שבתוכנית הגנה על עדים
שולחים לשוויץ, גם אני הייתי מוכן להעיד.
לא חשוב על מי ועל מה... העיקר שוויץ
איזה ארץ נהדרת, שבו אפילו השוחד הוא בפרנקים.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'שיווווווווווו... אפשר לצאת מהחדר האטום...'
שיווווווווווו... אפשר לצאת מהחדר האטום...
30/11/2007 | 14:16
ממש עשית לי מתח....
ידעתי שיותר עדיף לעשות סקי...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סודית מה שעברתן אללה יסטור, איזה מזל איזה'
סודית מה שעברתן אללה יסטור, איזה מזל איזה
30/11/2007 | 14:49
1
אומץ, אני לא רוצה לחשוב מה יכל לקרות לשתיכן. העיקר שנגמר בטוב.
בטח עברת תקופה לא קלה אחרי המקרה הזה.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפור מצמרר סודית..'
סיפור מצמרר סודית..
30/11/2007 | 14:51
3
לצפיה ב-'וואו סודית... הצטמררתי.. את כל זה עברתן?'
וואו סודית... הצטמררתי.. את כל זה עברתן?
30/11/2007 | 16:04
כולה ילדות קטנטנות.....

ממש מפחיד...

כל הכבוד שהיה לך העוז והאומץ לעמוד מולם ולהעיד,
זה לא דבר של מה בכך, זו טראומה אמיתית...

קבלי חיבוק ענקי
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סודית, מדהים, איזה כח יש לבן אדם בשעת צרה'
סודית, מדהים, איזה כח יש לבן אדם בשעת צרה
30/11/2007 | 16:29
מצמרר מאד
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'Cafe Super '
Cafe Super
30/11/2007 | 13:36
7
2

הגענו לאמסטרדם בטיסת לילה מניו יורק, היינו עייפים מאד מכיון שלא הצלחנו לישון בטיסה, לידי ישבה בחורה שבארוחה שחילקו שתתה שני בקבוקי יין ונרדמה בנחרות קצובות.....
הדיילות של חברת התעופה ההולנדית הצדיקו במראה הלא משובב שלהן, את המושג הידוע "פרה הולנדית" בנוסף לכך היו אנטיפטיות בעליל..ואנחנו לא הצלחנו לישון...
בשעת בוקר מוקדמת, הגענו למלון, וכמובן שהחדר לא היה מוכן,  השארנו את המזוודות בחדר המטען ויצאנו עייפים ומרוטים להסתובב ברחובות אמסטרדאם...הצלחנו ככה לראות קצת את שוק הפרחים והנה ממול בית קפה נחמד, החלטנו להכנס לשתות קפה ולנוח בתקווה שעוד מעט נקבל את החדר ונלך קצת לישון.  קיבלנו את התפריט ובו סוגים שונים של קפה, אחד מהם היה CAFÉ SUPER  שהיה הכי יקר,כמובן  , האיש שלי שהוא נהנתן ידוע, אבל בור גמור בכל הנוגע לעשבים עליזים ונחמדים, אמר לי : תשמעי אנחנו תיירים, ניקח את הקפה הטוב ביותר ..  אוקי..הקפה הגיע , לגמנו ממנו, היה טעים ומרענן..
אחרי זמן די קצר הרגשנו שכל העולם מסתובב סביבנו, הגענו כושלים למלון, שם קיבלנו סוף סוף חדר, נפלנו על המיטה, וכל מיני מראות יפים הסתובבו סביבינו, עיגולים צבעוניים, זיקוקי דינור,  מוזיקה קצבית, ו....חשק מיני עז......מה 'נגיד לכם היה לנו סקס כזה שקצת קשה לשחזר אחר כך.....
אחורי זה נרדמנו והתעוררנו רק בערב לקול נפצים , זיקוקים והמולה, חשבנו ששוב דחפו לנו משהו  להזיות.....אבל מסתבר שהיה יום ההולדת של המלכה והרעש היה לכבודה...יצאנו לפגוש חבר שגר באמסטרדם, סיפרנו לו והוא התפקע מצחוק...ברור שבקפה היתה מריחואנה...
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'מלכי העשבים אתם!חחח.אהבתי!'
מלכי העשבים אתם!חחח.אהבתי!
30/11/2007 | 13:45
1
לצפיה ב-' מסטולים'
מסטולים
30/11/2007 | 14:14
2
לצפיה ב-'את בטוחה שלא היו ה-M&M של גונן?'
את בטוחה שלא היו ה-M&M של גונן?
30/11/2007 | 14:19
1
2
לצפיה ב-'אודרי זה סופר מצחיק'
אודרי זה סופר מצחיק
30/11/2007 | 14:56
2
לצפיה ב-'סופר דה לה סופר'
סופר דה לה סופר
30/11/2007 | 15:01
1
1
העיקר שהנהנתן - נהנה
וזוגתו - עימו..
אחלה סיפור אודרי
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'ההשראה ממך נועלה..'
ההשראה ממך נועלה..
30/11/2007 | 15:07
1
אחרי הסיפור שלך נזכרתי.... , בפעם הבאה שהיינו באמסטרדאם היינו עם הבת שלנו שהיתה בת 13...אז לא היה נעים...נזהרנו מאד ושתינו רק תה..
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'חחחחחחחחחחח אודרי'
חחחחחחחחחחח אודרי
30/11/2007 | 16:09
1
חרגתותי עם הקפה סופר

את בכלל, הכל קורה לך בסופר
קלמטה, קופנהאגן, מריחואנה....

את סופר אודרי
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'התנצלות - לא, זה לא סיפור זו באמת התנצלות'
התנצלות - לא, זה לא סיפור זו באמת התנצלות
30/11/2007 | 14:46
11
3
מסיבות שונות (לחץ בעבודה, מחלתה של אמי וכו'), לא יכולתי לעקוב אחרי שרשור הסיפורים המופלאים... ועכשיו, קשה לי מאד להתחיל לקרוא הכל ולהגיב. אי לזאת רציתי להתנצל שלא קראתי ולא הגבתי ואני יכולה רק להצטער שלא הייתי שותפה לחגיגה הזו.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'טוסקה העיקר שאמך תחלים ותרגיש טוב'
טוסקה העיקר שאמך תחלים ותרגיש טוב
30/11/2007 | 14:52
4
ובזמנך החופשי תקראי כל פעם סיפור אחר, כי הסיפורים מהחיים וכל כך מדהימים.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'שומרים לך מקום בתחרות השירים הבעל"ט'
שומרים לך מקום בתחרות השירים הבעל"ט
30/11/2007 | 15:21
3
7
לצפיה ב-'מקום שני כבר מובטח לך.'
מקום שני כבר מובטח לך.
30/11/2007 | 15:22
2
1
לצפיה ב-'נו טוב, i'll humour you... מי מקום ראשון?'
נו טוב, i'll humour you... מי מקום ראשון?
30/11/2007 | 15:37
1
לצפיה ב-'יש לך יריב רציני. הוא העביר לי'
יש לך יריב רציני. הוא העביר לי
30/11/2007 | 16:24
משהו מפרי נוצת כנפו, עת נפגשנו לאחרונה בסיאנס.

הלַכתי לאורך השביל הטובל בירק, עת פתע
שמעתי קול קורא מאחרי: "התדע מי אני?"
הפניתי ראשי, התבוננתי בה ואמר: "לא אוכל
לזכור את שמך".
והיא אמרה: "אנכי התוגה הגדולה אשר
ידעת לראשונה בימי עלומיך".
ומראה עיניה כמראה הבקר אשר הטל עודו
תלוי בחללו.
שעה קלה עמדתי דומם, ואחר אמרתי: "האמנם
כבר מיצית עד תם קובעת דמעותיך?"
היא חיכתה ודבר לא אמרה, ואני חשתי כי
דמעותיה למדו את שפת החיוכים.
היא לחשה לי: "פעם שַחתָ, כי לעד תשמור
יגונך".
פני חפרו מבושה ואמר: "אמנם כן, אך שנים
חלפו עברו, ואני שכחתי".
אז לקחתי ידה בידי ואמר: "אך את היית
לאחרת".
והיא השיבה: "כי הייתה תוגת העבר
לשלוה".


חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'טוסקה...'
טוסקה...
30/11/2007 | 14:57
2
1
אכן זו חגיגה של זכרונות מפיסות חיים המתוארים באופן
יוצא מהכלל

אל לך להצטער, מאחלת לאימך החלמה ורפואה שלמה,
הרי זה הדבר החשוב ביותר בחיינו..
אמן ואמן.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'בריאות שלמה לאמך טוסקה...'
בריאות שלמה לאמך טוסקה...
30/11/2007 | 15:04
1
3
לצפיה ב-'תודה וחן חן למאחלים'
תודה וחן חן למאחלים
30/11/2007 | 15:36
1
לצפיה ב-'טוסקה קודם כל איחולי החלמה לאימך'
טוסקה קודם כל איחולי החלמה לאימך
30/11/2007 | 16:11
ושנית, אם יתאפשר לך, אפילו מבלי שתגיבי, שווה לקרוא את הסיפרים.

הם מדהימים אחד אחד.

זה אחד השירשורים השווים שהיו בפורום
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'בריאות לאימך'
בריאות לאימך
30/11/2007 | 17:52
לצפיה ב-'טוסק'
טוסק
30/11/2007 | 21:28
3
לצפיה ב-'רק עכשיו'
רק עכשיו
30/11/2007 | 16:37
סיימתי לקרא אתכל הסיפורים ,כולם מדהימים ומרתקים.
נראה שתהייה בחירה קשה
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'סיפורים נפלאים'
סיפורים נפלאים
30/11/2007 | 16:55
2
2
תודה שסיפרתם
אין לי מושג איך ניתן לבחור מנצח, כל הסיפורים נהדרים.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'צלליתה, אתן לך רמז.'
צלליתה, אתן לך רמז.
30/11/2007 | 17:23
1
2
עייני בשורה השלישית בשרשור.
חמישים פלוס >>
לצפיה ב-'מי שלא הספיק לשלוח סיפור...'
מי שלא הספיק לשלוח סיפור...
30/11/2007 | 18:40
1
יכול לשלוח במקומו ציור
או גרפיטי עם הקטע של הקיר
עליו הוא קשקש את יצירתו
חמישים פלוס >>

הודעות אחרונות

06:05 | 24.02.20 גבר בדרכו שלו
10:43 | 18.02.20 חיא2
13:52 | 17.02.20 גבר בדרכו שלו
04:13 | 13.02.20 גבר בדרכו שלו
06:36 | 11.02.20 גבר בדרכו שלו
05:00 | 09.02.20 גבר בדרכו שלו
12:00 | 07.02.20 riki yot levi
06:06 | 03.02.20 רעמת זהב
03:54 | 03.02.20 גבר בדרכו שלו
03:46 | 02.02.20 גבר בדרכו שלו
22:41 | 01.02.20 riki yot levi
20:19 | 29.01.20 גבר בדרכו שלו

חם בפורומים של תפוז