אליך שוורצקופ
שלום לך אני רואה לאחרונה רבים מן המתעסקים בנושא ההשתמטות מן הצבא, הדיעות רבות, גם בעיתונות הכתובה וגם בשורות הפורום שלנו כאן. אחד הדיעות המעוררות אותי או אפילו מקוממות אותי, המתבונן היא ההקשר שעושים כסיבה לתופעה - "החינוך בבית לקוי" יש כאן נגיעה בסיבה כל כך שגויה שאסור לאפשר לה להתפתח ולתקוע שורשים בתודעה הציבורית. ישנו משפט - אבות כלו בוסר......, וזה בדיוק המשפט ההפוך - קרי - "בנים אכלו בוסר ושיני הורים תכהנה" אני מכיר זוג הורים , שלושה ילדים להם, האב פטריוט גדול, קשה קשה להתעלם ממה שעשה "למען המדינה" סיכן את חייו שלושים שנים בעבודות מסוכנות והרבה מאוד התנדבויות, והנה בנו הצעיר, התגייס לצבא והחל מהרהר בצורך לעזוב את הצבא כי המסגרת לא מתאימה לו, האב והאם ניסו בכל מאודם למנוע זאת, הרבה "ציונות" שפכו בבית, והרבה דוגמאות אישיות על "הקרבה לטובת הכלל במדינה " סיפר האב לבנו והדבר לא עזר כלל וכלל, כעבור חודשיים של בירוקרטיה בצבא, שוחרר החייל. ועתה נשאלת השאלה - האם רצונו של החייל להשתחרר מן הצבא תלוי בהורים? הויי.. כמה זה מגוחך לגבי הזוג הזה. אבל שאלה אחרת עולה מדוע איפשר הצבא כל כך בקלות לחייל שנקלע למצוקה רגעית וחולפת, לקום ולעזוב את הצבא בפרק זמן כל כך קצר? הצבא כלל לא התמודד , לא ניסה להציע לחייל מקומות שירות אחרים, תפקידים אחרים, כלום כלום - החייל הלך לקב"ן, כעבור שבוע ימים מרגע שהיה אצלו, הוא כבר החזיר ציוד בבאקום. ולבסוף גם זאת ישנן סיבות רבות לשיחרור אני חושב שישנו סחף רב מדי בכל העניין הזה אשר פוגע גם באותן "סיבות מוצדקות". ואסיים בזאת התפלאתי מאוד כאשר הצבא הוציא את החייל הזה עם תעודת שיחרור נורמטאיבית, עם מענק שחרור, ועם מענק לימודים והוא רק שנה אחת עשה את הצבא. לדעתי היה צריך הצבא ליצור פרוגרסיביות בהטבות למשתחררים- שירתת שנה? וגם סיבותיך מוצדקות- המענקים למיניהם באופן זהה לתקופת השירות. כלומר - יש כאן מכלול רחב מאוד שעוזר להתפתחות התופעה הזו שאני רואה אותה שלילית. אי אפשר להצביע על סיבה אחת כסיבה עיקרית - היא קודם כל מיכלול והמיכלול הזה הוא "תרבות מתפתחת" במדינה. ברכות
