חברות ..ואני עדיין בכיתה א'

אודרי11

New member
ברור שזה דו צדדי...

אחרת זו לא חברות....גם סתם ידידות עם מישהו, בלי מחויבות זה דו צדדי, אתה מדבר ומספר משהו מעניין, וההוא מקשיב ונהנה... הבעייה היא תמיד במינון....גם עם חברות מאד טובות, צריך להגביל את המינון...אסור ששום דבר יהיה יותר מידי אינטנסיבי...אחרת זה עלול להפוך לאובססיבי.....
 

shkedud

New member
אודרי, מינון הוא דבר חשוב בכל תחום, בוודאי

ביחסי אנוש!!! אם אינטנסיביות מתאימה לשניט הצדדים - סבבה. הבעייה מתחילה כשצד אחד זקוק יותר, והצד השני לא מעוניין/יכול...
 

רק נועה

New member
כן...

בחברות טובה וכנה מגיעים לממוצע האינטנסיביות המתאים לשני הצדדים..בלתי אפשרי לקיים קשר כאשר אחד רוצה יותר והשני זקוק לפחות..
 

shkedud

New member
אלא אם כן שמים את זה על השולחן

ושני הצדדים יודעים שאלו הצרכים של כל אחד, ואז גם אם יש חוסר הסכמה - זה פתוח וידוע, ואף אחד לא צריך להרגיש אשם. נראה לי שבחברות טובה ניתן להגיע לדיבור כזה
 

אודרי11

New member
הבעייה שחברות בימינו...

חייבת להיות מושתתת גם על סובלנות כלפי הצד השני מבחינת זמן פנוי ויכולת הקשבה....מה לעשות שאנחנו לא חיים בסרט אנגלי שמתרחש במאה ה-18 כשהבחורות מסתובבות כל היום שלובות זרועות, בשמלות פרחוניות וכובעים עם מלמלות, ושמשיות קטנות מצוייצות, ומלהגות כל היום על המסיבה הבאה...וכדי להעביר את הזמן (שיש להן בשפע), הן רוקמות, מציירות או מנגנות... אנחנו חיים בתקופה מאד תובענית מבחינת הזמן הפנוי, המתיחות במדינה הבעייתית שלנו , והטרדות הפרטיות של כל אחד במשפחתו וכמובן מזג האויר הבלתי אפשרי הופכים אותנו לקצת חסרי סבלנות.........אבל, יש חברויות יפות ואפשר לשמר אותן יפה, אבל צריך המון סובלנות כלפי הצד השני......
 

shkedud

New member
אויייי, אודרי, הייתי מתה לחיות בסרט אנגלי

(נגיד: "על גאווה ודעה קדומה" כזה) ללכת שלובת זרוע עם חברה, וללבוש שמלות מלמלה עם שמשייה, ולרכל על כל הרוזנים והדוכסים בסביבה. אוףףףףףף כמה שזה משמעמם...
ונחמד... (אגב, כמה צביעות הייתה בתקופה הזו
) נכון, אודרי, החיים בתקופה שלנו מאוד תובעניים, והמתח מסביב ואנחנו באמת בעלי פתיל קצר (וזה גם לא בריא לבריאות
) אבל - אני חושבת שאם חברות חשובה וטובה ונכונה, ניתן לשמר אותה. מישהו פעם אמר לי משפט נורא יפה: "אם מנגנים נכון, לא כואבות הידיים" - וכך גם בחברות!!!
 

אודרי11

New member
העיקר שהדלקתי אצלך את הפנטזיה...../images/Emo6.gif

גם בימינו יש הרבה צביעות, מה לעשות...אלה תכונות אנושיות... קנאה, שנאה, צביעות, חמדנות....הם חלק בלתי נפרד גם ממערכות יחסים שנראות מאד "חבריות".
 

B T1

New member
שקדוד---מתה לרכל על...../images/Emo6.gif

שמוליק רוזן וכרמל דוכס? אני חושב ששניהם כבר היסטוריה....
 

B T1

New member
מעניין שגם במשפחתי, קראו לעמנואל "צנון"../images/Emo6.gif

 
התחשבנויות..מילה ארוכה ../images/Emo6.gif

ואם לפני המחלה היא הייתה ידיה בלבד..שתשאר ידידה בעיניי חברה זה המון ,זה אוצר ,ודי נדיר.
 
שקדוד, יש לי חברה אחת

שנכנסת להגדרה שלך והחברות הדדית מגיל 6.
אלטרואיזם קיים לדעתי רק אצל הורים מסויימים לילדיהם.
 

shkedud

New member
פורפורית, "הדדיות" זה שם המשחק. גם בחברות

גם בזוגיות... ואת זה כבר אמרנו... אלטרואיזם טהור, אמיתי - לדעתי מאוד מאוד נדיר. כולנו חושבים בראש וראשונה על עצמנו, וזה טבעי ואנושי, כל עוד זה לא ממש פוגע בקיצר - לא פשוט. יודעת ומבינה את כל החומר מצויין. 100 בתיאוריה ובדיקלומים. במעשי וביישום - הרבה יותר קשה (לכולנו). פורפורית - גם לי יש חברה טובה טובה (בדיוק כפי שתארת) מכיתה ב'. יש בינינו הבנה נדירה. אבל רק אחת כזו (וזה נהדר!!!)
 

גלבועא

New member
בקורס "האימון" המנחה הסביר שלכל אחד

חייב להיות אינטרס בתוך מערכת היחסים. המילה אינטרס לא התפרשה בצורה שלילית [כמו שאנחנו נוטים להבין אותה] אלא בציפיה אנושית טבעית ל-לקבל משהו ממערכת היחסים, כמו לתת. הם קוראים לזה "שירותים" וטוענים שברגע שאין "שירותים" עבורי בתוך מערכת יחסים - זה הזמן לצאת ממנה, ואין דבר פסול, מבחינתם לבדוק כל מערכת יחסים חדשה לאור "מה אקבל מזה". אאל"ט, והאימון הוא הרי פיתוח טכניקות להדרכת בני אדם מהפסיכולוגיה ההומניסטית, הקוגניטיבית, הבהיוויוריסטית [לאחר העדכון שנעשה בה בעקבות מתקפת חומסקי], אריך פרום בספרו הידוע "מנוס מאהבה" מסביר שהאלטרואיסט הוא האיגואיסט הגרוע מכולם, כי על ידי מחיקת האגו לכאורה והזדהות עם האחר הוא ממלא "ריקנות" איומה וקשה ולא בריאה.
 

שילה1

New member
גלבוע-לא הבנת נכון.ה"אינטרס" יכול להיות

גם שיחה נעימה ומחכימה,תובנות על החיים,עצות מועילות,עידוד,ולאו דווקא מעשים של ממש. ולנושא האימון האישי-זה הליך בו משתמשים בטכניקות שונות ובשילוב ביניהן,כדי להגיע לתוצאות המקוות,הן מטרות האימון. האימון אינו "פרי פיתוח" אלא הליך או דרך מסויימת,שהותאמה לעולם המןדרני על מנת להגיע להשגים מסויימים,ללא עזרת הפסיכולוגיה וכל השאר.היינו:ההליך נבע מאי רצון להשתמש בכלים ההם באופן טוטאלי. ואם אלו הדברים ששמעת בהרצאות שלך-אנא,סלח לי,ובעיקר למרצה שלך! אלו היו 60 שניות על נושא הקרוב ללבי.
 

גלבועא

New member
שילה

כשמדברים אתי על גירוי-תגובה אני מייד נזכר בסקינר, כמדברים אתי על צמיחה אני נזכר בפסיכולוגיה הומניסטית לסוגיה, כשמדברים אתי אינטרס אני נזכר באריך פרום, שינוי מזכיר לי פסיכולוגיה קוגנטיבית [משחקיהם של בני האדם, למשל..] מבחינתי, מבחינה תיאורטית, אימון הוא תולדה ופיתוח של תראפיה פסיכולוגית, תוך ויתור מודע על ההתעסקות הפסיכולוגית. לגבי האינטרס, לא זוכר שאמרתי משהו אחר ממה שכתבת לי.
 
למעלה