חברות ..ואני עדיין בכיתה א'

טוסקה

New member
אז מה היא בעצם רוצה עכשיו? לנתק את הקשר? או

לגרום לך להרגיש רע ו"לסחוט" עוד ועוד התנצלויות? אם היא רוצה לנתק קשר - לא נותר אלא לומר לה "חבל, אני יודעת שהיית לצדי כשהזדקקתי לך ואני מודה לך על זה אבל חשבתי שהחברות שלנו חזקה יותר..." ואם היא רוצה לגרום לך להרגיש רע - אתה יכולה לומר לה שהיא מצליחה בכך
 

רק נועה

New member
לא ברור..

השבוע התקשרתי אליה מספר פעמים גם כדי להציע עזרה בדבר מסוים וגם כדי לשוחח איתה על הנושא ו"להשלים" איתה...אמנם היא ענתה לי אך השיחות היו יבשות ולא הגענו לסיכום כלשהו.. "אז אני לא אקשקש איתך יותר..." כך הגיבה כשאמרתי שאינני פנויה כמו קודם לשיחות יומיומיות, השתבללה ונעלבה... מה שאני מרגישה עכשיו שהיא יושבת עם מחשבון וסופרת.. זה לא בשבילי
 
נועה'לה נראה לי שהיא נעדתה תלותית בקשר

נראה לי שהקשר ממש לא בריא - אם השיחה היומיומית לא חשובה לך ואילו ולה היא כמו אויר לנשמה.
 

אודרי11

New member
נועהלה..

אם יש משהו שאני לא יכולה לחיות איתו..(פלוס עוד כמה דברים
), זה עם סחיטה רגשית...במיוחד אחרי שעוברים את זה עם הורים..ושם אין הרבה ברירות. עברתי משהו דומה, ואני יכולה להגיד לך בודאות שאני לא מצטערת על הניתוק....כבר דברנו השבוע על שואבי האנרגיות....אלה מוציאים ממך את המיץ, כמה שיהיו טובים ועוזרים, ונהדרים, אם הם שואבים את האנרגיות...צריך להתרחק. אני מאמינה שאת הודית לה על מה שהיא עשתה בשבילך, ואני בטוחה שאת מעריכה מאד את העזרה שלה, אבל אם זה תלוי עכשיו ב"מה אני עשיתי בשבילך"....אז מבחינתי אין בעייה של לנתק...
 

רק נועה

New member
אודרי..

הודתי לה עשרות פעמים
אצטרך לנתק אף שקשה לי ההרגשה שהיא תראה אותי כ"מנצלת", למרות שאין זה כך..
 

אודרי11

New member
נועהלה

בטוח שאת תרגישי לא הכי נוח עם הניתוק...אבל , לא נראה לי שיש לך מנוס מזה...אין כבר בסיס לחברות הזאת....
 
מועה'לה - אני הייתי כותבת לה מכתב../images/Emo30.gif

אמרת שהיא לא מחוברת לאינטרנט - ובמכתב אפשר להסביר ולתת לצד השני זמן תגובה ומחשבה ללא לחץ של שיחה פנים אל פנים. ד"ר חיים שפירא באחת ההרצאות שלו אומר שהוא לא מוכן שחברים יבקרו אותו כשהוא בבית חולים, למה לתת להם את ההנאה לראות אותו סובל וכואב? שיבואו לבקר אותו במסיבה לאחר שהרוויח 50 מיליון שקל ולא בבית חולים!
בהצלחה נועה'לה - תני לה זמן להתקרר ואני מאמינה שאם יש חיבור אמיתי ביניכן - החברות תימשך.
 

רק נועה

New member
חונה'לה...

שוחחתי איתה בטלפון אך היא מקובעת ונעולה... עדיין היא שם בתקופה שנעניתי לכל שיחה, לכל מפגש, אף שפיהקתי ארוכות.. אומר לך בכנות - היא שיעממה אותי... אבל העניקה לי עזרה רבה ואני השבתי לה בעצות, הקשבה, הכלה, אוזן ענקית היתה לי .. עכשיו חזרתי ללחץ בעבודה, מקום חדש בו עליי להוכיח את עצמי, לימודים, צמיחה אישית ושאיפות, קריאת חומר עיוני בבית, מה שדורש השקעה רבה, והפטפטת כבר לא נחוצה לי
כן, אני מוכנה לעשות למענה מה שתבקש ובהחלט שומרת לה פינה קטנה בלב...
 

גלבועא

New member
קראתי את השרשור לאורכו

כמי שידוע שאינו מצליח לשמור קשרים באמצעות טלפון, אי-מייל אני זוכר את הפעם האחרונה בה "ננזפתי" על כך שאינני מתקשר בכלל [באמצעות שליח] וסגרתי ענין חד וחלק ומהר. מהצד השני, כיוון שאני נשוי אינני מכיר את הסיטואציה שאת מדברת עליה, בה מישהו מבחוץ [למעט זוגתי ו/או אחד מבני משפחתי] יפעל בכזו עוצמה בשבילי ועבורי, וכמו שאני מכיר אותי, גם הייתי דוחה בשתי ידיים את העזרה, ולו רק בגלל המחויבות שהייתי מכניס את עצמי אליה, ו"אי הנעימות" שתיארת עכשיו. עוד דבר שאני מקפיד עליו מאוד מאוד, חברים יש ב'אגד' או ב'דן' בעבודה? אף פעם לא. תמיד כך מלמדני ניסיוני הארוך, כשיש חיכוכים, אי הסכמה ודברים דומים, העבודה היא המקום הכי פחות מתאים לזה. [זה כמו שמעולם לא היה לי רומן במקום העבודה, גם כשהייתי רווק]. אין לי הצעות בשבילך. מה שאני הייתי עושה, הייתי מזמן שיחה מסביר את עמדתי, מבהיר שזה מה שיש, מסרב להיעלב או להיסחט רגשית, וזהו.
 
הי נועה,

תראי מה שקרה לך עם החברה , פשוט את צריכה אותה פחות..... היית מוגבלת, תקועה בבית. מכורח הנסיבות, הקשר היה אינטנסיבי יותר! היום כשאת לא מוגבלת יותר ,וסביר להניח רוצה גם להספיק הכל. כל מה שהחמצת בתקופת פציעתך. את אולי פחות פנויה או זמינה, זה לא אומר שזנחת אותה.. אבל אם החברה דורשת את פרעון השטר עכשיו ומידית , לדעתי זאת קטנוניות... היא עזרה לך....יבוא יום ואת תעזרי לה. חברים אמיתיים לא מתחשבנים כל הזמן.... החיים די ארוכים כדי להחזיר חובות מהסוג הזה.
 

אגל ט ל

New member
היתה לי פעם חברה שבאה רק ללוויות

היא פשוט הבטיחה את מקומנו בלווייה שלה... גם כן אינטרסנטית.... (אפילו לא סיפקה לנו אולטרה סול לשעות הצהריים הקשות)
 

צלליתה

New member
יש לי הרגשה

שככל שאני מתבגרת החברויות נעשות לי קשות יותר יש לי הרגשה שחברות מגיעות עם אג'נדה נורא ברורה ואני בעוונותי מתקשה לקרוא אותן ומתקשה להבין מה הן בדיוק רוצות ומה אני בדיוק לא נתתי להן בשנה האחרונה יש לי מלאן סיפורים על חברויות שהסתבכו מאוד ואני באמת לא מבינה כאשר אגב הסתבכות מתיסחת גם לגברים שהיו בינינו קשרי ידידות רק אתמול בלילה היתה לי שיחה ארוכה, והזויה, עם מי שלפני שנה שנתיים החשבתי כחבר מאוד טוב. אנחנו אחרי 3 חודשים בהם הוא סרב לדבר איתי טוטאלית. לא ענה לשיחות שלי, לא החזיר טלפונים, לא ענה למייל אז כן. אני יודעת שהוא לא הרגיש טוב, בדיוק בגלל שהוא לא הרגיש טוב אני התקשרתי. ואני בהחלט בן אדם מהסוג שמבין רמזים, כך שאפשר היה להחזיר מייל קצר בנוסח סלחי לי יקרתי ראיתי שהשארת אלפי הודעות אני אחזור אליך שיהיו לי כוחות, או משהו כזה. אבל לא. 3 חודשים נעלם ופתאום הוא שוב הבסט פרינד שלי. אני לא פתחתי את הנושא לדיון, הבנתי שאם אני רוצה להשאר חברה אני צריכה להכיל את המוזרויות שלו. (ובעצם, אני אוהבת אותו קצת בגלל ולא רק למרות המוזרויות) בכל אופן הבנתי שכאשר הייתי בת עשרים החיים היו מסוברים והחברויות פשוטות. ודוקא היום כאשר בענינים רבים החיים הפכו לבאמת פשוטים, בעיניני חברות הכל נעשה לי מסובך נורא. כאשר יש חברות שאני רוצה לשמר אני משתדלת מאוד להתנצל, גם אם אין לי מושג מה החטא שלי. פעמים אחרות אני נותנת לזה להתאדות. הנה עכשיו התפנתה לי לאחרונה משבצת של חברה. אנא שלחו קורות חיים, ויפה שעה אחת קודם. חסרונה מאוד מורגש.
 

שילה1

New member
יכולה לשלוח אלייך את זו שפיניתי מהמשבצת שלי.

אולי תתאים לך..
 
וואו צלליתה .אוהבת את כתיבתך

גם אצלי לאחרונה התפנתה משבצת,אני ניסיתי להתקשר פעמיים לא עזר. זהו..מבחינתי ..שתחפש אותי.. לגבי הקושי ,חבר מזכיר לי שמידת מה פרח.. יש להשקותו מדי פעם.
 

אודרי11

New member
פורפור את צודקת...

צריך להשקות, ולעדור ולזבל, ולעקור כמה עשבים שוטים מסביב.....ובכל זאת לפעמים כל זה לא עוזר והפרח נובל...
 

shkedud

New member
כמה אנשים אתן באמת מכירות שנותנים

רק על מנת לתת? שלא מתחשבנים? שהם אלטרואיסטיים לגמרי בלי לצפות לתמורה? האמת שבגדול יחסים בריאים כן מושתתים על קבלה ונתינה, אבל ברגע שמתחילות התחשבנויות פולניות זה מאווווד מתיש.
 
למעלה