בן זוג עם בטחון וכח

בן זוג עם בטחון וכח

יש לי מצב אבסורד.

אני מחפש בן זוג שיקנה ויקרין לי בטחון. אסרטביות. החלטיות.

תכונות שחסרות לי לרוב.

מצד שני כשאני יוצא עם מישהו כזה, הרבה פעמים הוא ככ דעתן שאני מרגיש שדעתי נמחקת לגמרי.

אני מניח שהפתרון שיציאו לי פה כמו בטיפול שאני הולך זה לפתח בטחון עצמי ללא תלות באחר. לחזק את האסרטביות שלי כעצמאי. ואז לחפש מישהו שהוא פחות קורן בטחון ואסרטביות.


אבל איך נגשים לזה?
ואם לא - האם המצב הוא אבסורדי או שיש איזון שיכול להתאים?
 
קונפליקט

חייבת להודות שאני לא ממש מבינה את כוונת המשפט האחרון. אתה צודק בהבנה שלך שאתה מחפש אצל בן הזוג תכונות שאין לך. אם כך האם יתכן שאתה לא באמת מחפש זוגיות אלא מחפש השלמה לחלקים שלך כך שתרגיש שלם ומלא יותר מבפנים? ואז כשאתה מוצא בן זוג כזה אתה מרגיש שהוא בעצם מוחק אותך. חויה לא נעימה. אתה מנסה לא לאפשר מחיקה כזו? אתה מנסה להאבק בזה וכן לאפשר לעצמך לתפוס מקום או שאתה נמנע ומוותר? לפי הכתוב אני מבינה שאתה בטיפול ולכן לא מבינה למה אתה פונה גם לפורום? צורך בוונטילציה? הרבה שאלות ואני מקווה שתענה או לפחות תחשוב על זה.
 
התייחסות. תודה

״אלא מחפש השלמה לחלקים שלך כך שתרגיש שלם ומלא יותר מבפנים?״
האם באמת יש הפרדה בין מציאת בן זוג לבין הרגשה טובה ושלמה יותר מבפנים?
אולי אפשר להרגיש שלם מבפנים באופן מלא רק בזוגיות?
אני מרגיש חי שמח וחיוני יותר בזוגיות.

אתה מנסה לא לאפשר מחיקה כזו?
בתחילה אני מנסה לרצות. מעגל פינות. זורם. אבל בשל מתקדם אני לא מאפשר למחוק אותי ואז המערכת נקטעת.

לפי הכתוב אני מבינה שאתה בטיפול ולכן לא מבינה למה אתה פונה גם לפורום? צורך בוונטילציה?

א׳ תמיד כיף חשוב ומעניין לשמוע חו״ד נוספת. בייחוד שקל לי לקרוא ולהבין דברים בקריאה חוזרת ואיטית מאשר שיחה- שלפעמים נזרקים מושגים ארטילאיםן: תרגיש שלם בעצמך בלי תלות באחר. תחבק את הרגש. תתן אפשרות לרגש שלילי לצוף.

ב׳ באמת יש משהו משחרר בלשתף בכתב גם בין טיפולים פרונטליים


אודה להתייחסותך
 
בן זוג כמשלים

שלום,
בבחירת בן זוג תמיד מתקיימים שני הצדדים:
מצד אחד אנחנו מחפשים את מי שישלים את החלקים שחסרים לנו, שיחזק את תחושת הערך העצמי שלנו ויגרום לנו להרגיש טוב עם עצמינו.
מצד שני אנחנו רוצים לאהוב את עצמינו בלי להיות תלויים באהבת בן הזוג, ולהרגיש שווים גם כשאנחנו לבד.
בן זוג "מושלם" יכול לחזק את תחושת הערך העצמי שלנו מול אנשים אחרים אבל לשתק אותנו מולו, ועם בן זוג שהוא לא מושלם נרגיש טוב בבית אבל פחות טוב מול אנשים אחרים.
החשוב הוא האיזון בין החלקים: בן זוג שלא נתבייש בו - אבל גם שלא נרגיש חסרי ערך מולו, בן זוג שנשמח להיות איתו אבל נרגיש מספיק "שווים" גם בלעדיו.
האיזון חייב להתחיל בתוכינו, ואז נוכל גם לבחור את האדם שמתאים לנו וגם ליצור איתו זוגיות בריאה.
חלי
 
תודה. המשפט האחרון סתום בעיני

״האיזון חייב להתחיל בתוכינו״

איך גורמים לאיזון כזה בתוכנו?
מה זה אומר פרקטית?
 
איזון מתחיל בתוכינו

שלום,
משמעות האיזון היא שאני מקבל את עצמי כמו שאני - עם ההכרה שאני לא מושלם - אבל עדיין יכול להרגיש מספיק טוב עם מה שיש בי.
אני רוצה בן זוג שיעשיר את חיי אבל אני לא תלוי בו והוא לא מכתיב את הערך העצמי שלי.
אני יכול להעריך את הדברים היפים שיש בו בלי להרגיש נחות לצידו, ואני יכול להרגיש מספיק טוב עם מה שיש לי גם מול אחרים שנראים "שווים יותר".
אני גם יודע שמה שרואים מבחוץ לא בהכרח משקף את כל האמת, וגם "חתיך הורס" הוא לא אדם מושלם בכל המובנים.
חלי
 
איזה צד של העיקרון הזה אינך מצליח ל"הבין"?

את זה שאחרים אינם מושלמים או את זה שאתה הינך בעל ערך?
 
הכל מובן. אבל עדיין לא מוטמע

כשאני רוצה לבחור בן זוג. אני משווה למודל מושלם.
ואני מוצא כאלה שמולם אני מרגיש בעל ערך נחות.

אחרת אני לא מתאהב
 
מובן ולא מוטמע

הרבה פעמים בתהליך של טיפול ההבנה מקדימה את היכולת להטמיע אותה. יש לזה סיבות רבות שלא כאן המקום לפרט, אבל חלק מהתהליך הטיפולי נועד לטמיע את ההבנה - תוך הבנת הגורמים שמפריעים להטמעה להתרחש.
 
מרגיש תקוע בשלב ההבנה כבר שנתיים עם 3 מטפלים.

איך מתקדמים לשלב ההתטמעה?

נסיונותיי לצאת עם גברים שלא נמשכתי אליהם במאת האחוזים - גרמו לכשלון
ונסיתי כמה וכמה פעמים. בשלב מסוים זה פשוט מרגיש לי מגע לא נעים
 
בין ההבנה וההטמעה

הבנה הינה תהליך רציונלי. הטמעה כרוכה גם בשינוי רגשי.
לפעמים אנחנו מבינים מה נחוץ לנו ומה צריך להשתנות אבל מה שחוסם אותנו הוא רגש: מעצור לא רציונלי ולא מובן שמופיע ברגע שההגיון אומר לעשות את מה שנראה לנו נכון.
העבודה צריכה להיות דרך הבטן ולא דרך הראש, וכאן יכולות לסייע טכניקות אחרות, כמו היפנוזה, מיינדפולנס וכו' שמאפשרות לגעת בחוויה הרגשית תוך "עקיפת" ה"פילטרים" הרציונליים.
אני מקווה שההסבר מובן, הדברים מאד מורכבים.
שבת שלום,
חלי
 
למה צריך לעקוף את ה"פילטרים הרציונליים", הרי איתם אין בעיה?

במקרה שהחלק הרציונלי שלי מבין את מה שצריך להבין אבל שינוי בכל אופן לא מתרחש, זה בגלל שחסר הגשר הזה מעל הנהר העמוק והרחב שבין הראש ללב. ואז צריך משהו שיגשר, לא משנו שיעקוף.. לא?
 
צריך קודם כל להגיע אל הרגש,

לתת לו ביטוי כדי להבין אותו ורק אז ניתן יהיה לגשר.
כל זמן שאנחנו עובדים רק עם הראש הרגש לב בא לידי ביטוי.
 
יכולות להיות דרכים שונות להגיע לאותה מטרה

אני מציעה לך לשאול את המטפלת שלך איך היא חושבת להגיע מהבנה להטמעה.
 
אני דווקא אשמח מאוד אם כן תפרטי על התהליך הטיפולי

שאמור לגרום לקישור בין הבנה להטמעה. אני משערת שמדובר בטיפול דינמי. 30 שנה אני הולכת ופורקת ומזבלת ובוכה וחוץ מהקלה רגעית (במקרה הטוב, כשיש תיקוף) אני הולכת הביתה עוד יותר עצבנית ומדוכאת ממה שבאתי, ועוד יותר מוצפת. בשלב שבו אני נמצאת היום אין לי בכלל תת-מודע. כמעט כל מניע שלי ברור לי ואני יודעת מה הגורמים לכל מיני דברים. מכאן ועד להטמיע המרחק גדול. מה עוד צריך לקרות כדי שאטמיע אחרי 30 שנה??
 
גם אני אשמח לדעת איך הטמעה מתרחשת

ולמה זה לוקח כל כך הרבה זמן לבנות את הגשר בין מה שהשכל יודע למה שהרגש חש...
 
למעלה