איך להשלים עם זה?



 
לדעתי אפילו בלי לקרוא מה שכתבת ההשתקפויות של

מה שבתוכך משליכות גם על הספר. כמו שאת חוטפת זאפטות בחוץ גם מה שאת כותבת בגלל שאת חושבת ומאמינה ברמה כל כך חזקה ושלילית על עצמך זה מקרין על כל מה שקשור אלייך כולל הספר אני בטוחה בזאת בודאות
 
מישהי

לו יכולת לאמץ ולהפנים את כל מה שנכתב פה ולהפוך אותו לדיבור הפנימי שלך - זה היה נפלא. זה סוג הדיבור שרצוי שתהיי מסוגלת לדבר אל עצמך. ככה מצליחים ולומדים לא לההרס מתגובות של אנשים הנאמרות או שאת מתרגמת את הדברים.
 

מישהי1631

New member
תודה רבה לכולן,

איזה כייף שיש עם מי לחלוק.
אני תוהה, לאור דברים שכתבתן, מהי הנקודה שהתעקשות על משימה/פרוייקט הופכת ל"לדפוק את הראש בקיר".
יש שלב שצריך לומר: לא הולך. ביחוד לא לזרוק כסף שאין לך על פרוייקט חסר סיכוי.

אני מודעת לעובדה שמצב רוח רע וחוסר בטחון מאד משפיעים על המחשבה והיצירתיות. בעיקר במשימה יצירתית. אם זה קריאת מאמר, אני יכולה לעשות את זה במצב רוח על הקרשים, אבל לחשוב באופן יצירתי - ממש לא.

אני יכולה להסתובב חודשים עם בעייה שעלתה בסיפור שהמצאתי, ואין לי עם מי להתייעץ. מביאה את הדמויות לקונפליקט וסיבוך, ולא מצליחה לחלץ אותן משם, כמו בחיים...

ולגבי העבודה עם העורכת - יותר מדי פעמים אני מגיעה למערכת יחסים אישית או מקצועית, בו הטובה הגדולה ביותר שאני יכולה לעשות לצד השני היא לעוף לו/לה מהעיניים. זה נוצר משילוב הרסני של אישיות בעייתית שלי, כנראה שילוב של חוסר בטחון, חולשה ותוקפנות יחד עם חוסר כישרון, וזה מכשיל אותי שוב ושוב, החל מהעבודה, חדר כושר, חוסר חברים ועורכים ספרותיים.
 
בדיוק בשביל זה יש ליווי כתיבה / כתיבת צללים

הצעת את כתב היד כמו שהוא להוצאה לאור בלי לקחת עורכת קודם?
&nbsp
ושאלה נוספת - אם את יודעת שיש אצלך שילוב הרסני כפי שתיארת, מדוע שלא תנסי לשנות אותו עד כמה שתוכלי?
 

מישהי1631

New member
אלומה יקרה,

שלחתי לך מסר בפרטי.

ודאי שלא הצעתי את כתב היד להוצאת ספרים. רציתי לעבוד באופן מעמיק עם עורכת לפני כן. לקחתי עורכת ושם נתקעתי. העבודה איתה לא מתקדמת.
 
למעלה