על המשפחה שלנו

מישהי1632

New member
על המשפחה שלנו

הבת שלי ננטשה על ידי החבר שלה אחרי תקופה ארוכה. עכשיו היא טוענת שזה בחלק גדול בגללי. החבר לשעבר אמר שהוא לא רוצה להיות חלק מהמשפחה שלנו, וכנראה רמז שאנחנו מופרעים (צודק...)
והאשמה כוונה בעיקר כלפי.
מה אני עושה עם המידע הזה??
 
אומרת לה שהחבר של אידיוט.

כי אם הוא בוחר אם להיות איתה או לא על סמך המשפחה שלא יהיה איתה מהתחלה. וגם אם הוא חושב דברים אילו ואחרים על המשפחה לא אומרים דבר כזה אז הוא יוצא אידיוט מכל צד שלא מסתכלים על זה. את צריכה לראות רק את הטוב ולא לקחת את זה לכיוון של האשמה עצמית לראות דווקא איך מתוך הקשיים העצומים והבעיות בריאות עשית כל מה שיכולת כדי להקים ולתחזק משפחה ואם זה מה שהבת שלך אומרת זו הסתכלות צרה של כפיות טובה שטבעית לילדים אבל מיותרת לחלוטין. אפשר על אותו קו מחשבה עקום "להאשים" אותה שבחרה את החבר.... אין פה מקום להאשמות
 

תפוח30

New member
סליחה על ההתערבות אבל החבר לא אידיוט

יש להבין - בחודשי הקשר הראשונים (ואפילו בשנים הראשונות - כל עוד לא חושבים על מיסוד הקשר) מתעלמים במקרים רבים מחוסר התאמה של המשפחה. כשבני זוג מתחילים לחשוב על חיים ממוסדים מתחילות שאלות על חגים, יחסים עם החמות, ביקורים, התערבות של המשפחה וכו'. זה נושא חשוב כי נישואים עם בן אדם זה במובן מסויים גם עם משפחתו. הוא באופן בוגר החליט שיש חוסר התאמה.
"מישהי" לא צריכה לקחת זאת באופן אישי אלא להבין שזה שהוא לא מתאים וחתך בזמן - זה לטובה.
לבת שלה היא צריכה להגיד ששכמו שהוא הלך - יהיו כאלה שיבואו. והיא לא צריכה אדם שלא אוהב את משפחתה.
ואכן אין מקום להאשמה עצמית. הקמת משפחה למרות קשיים שהיו בדרך ואת זה מה שאת. את זו מי שאת ומי שיקבל את ביתך יקבל אותה עם כל מה שמסביב. זה נכון לכל אדם (לכולם יש מטעני כאלה ואחרים).
 
הוא אידיוט כי הוא בחר להגיד את זה למקרה שלא ברור

גם אם זה היה חלק מהמניע להחלטתו לא אומרים דברים כאילו...
 

אופירA

New member
מנהל
לא מדובר פה במשפחה בעייתית ומפגרת

המשפחה אינה עבריינית, אינה זקוקה לטיפול ע"י המערך הסוציאלי, ואינה מופרעת יותר מכל משפחה אחרת. אין שום סיבה שבן זוג יגיד על משפחה כזו שהיא לא מתאימה לו בבואו להינשא לאחת מבנותיה.

ונדמה לי שהוא גם לא כל כך אמר את זה. מאוד מרגיש לי שהבת אמרה את זה יותר ממה שהחבר שלה אמר את זה. ואם הוא אכן אמר זאת - זו לא הבעיה באמת. הוא רק אמר...

הבעיה היא שהאמא תופסת את המשפחה שלה ואת עצמה ואת בעלה כלא נורמטיביים, כמופרעים, ומעבירה מסר ברור לבת שלה בנוגע לכך. והבת מחזירה לה את המסר הזה ביודעה שהוא לא יידחה, וכנראה ביודעה שיש לו פוטנציאל להסוות כמה אמיתות לא נעימות בנוגע ליחסים שלה עם החבר שנטש.
 

אופירA

New member
מנהל
מתעלמת, לדעתי

ההרגשה שלי היא שהבת שלך המציאה את זה קצת, כדי להאשים אותך במקום את עצמה במערכת היחסים איתו.
היא מאשימה אותך, כי היא יודעת שתקחי ללב. אף אחד מלבדך לא חושב שהבית שלכם מופרע (בגלל שבני המשפחה לא בקשר הדוק או בגלל שאין לך דוקטורט ואתם לא מרוויחים בשמיים...).

עד כמה שידוע לי, לא היו איזה קצרים מיוחדים בינך לבינו באופן אישי בכל התקופה שהוא היה חבר שלה, לא כן? אם כן אין לו שום סיבה לטעון שהמשפחה שלך בעייתית באופן מיוחד.
כל משפחה מופרעת בדרכה שלה, בצורה זו או אחרת. אין משפחות נורמליות לחלוטין, בלי שריטות. מבחינת החבר, המשפחה שלך די סבירה. הורים עובדים, אף אחד לא מאושפז בבי"ח פסיכיאטרי לתקופות ארוכות, אף אחד לא ישב בכלא, הדירה שלכם לא מלאה עד אפס מקום בעיתונים וחפצים שבורים כמו אצל מופרעים אגרנים, אף אחד לא כלא את הילדים ומנע מהם ללכת לביה"ס כמו אצל מופרעים אמיתיים, יש אוכל מבושל ולא אוכלים אצלכם רק במבה וביסלי, בקיצור - בית נורמלי. שריטות יש בכל משפחה, ואפילו פשפשים.
זה לא הופך אתכם למופרעים! תזכרי את זה טוב.

מה שכן, לבת שלך יש מצוקה עקב העובדה שאת לא מעריכה את עצמך ואת המשפחה שלכם, ושרויה דרך קבע ברגשי נחיתות שמקשים על היחסים ביניכן. ואת המצוקה שלה בקשר ביניכן היא מבטאת בדרכים האלה. לכן חשוב בהחלט שתלמדי לשנות את המבט שלך על עצמך למבט יותר בריא ותקין. כאשר את תעריכי את עצמך ותהיה לך תפיסת עצמי חיובית ותקינה, היא תוכל להעריך אותך גם כן ולהרגיש יותר שלווה. תפיסת העצמי שלה מעורערת עקב תפיסת העצמי/המשפחה השלילית מאוד שלך, והיא מאמצת את המבט השלילי שלך על עצמך כדי להשעין עליו (באופן רעוע במיוחד) תפיסת עצמי חיובית כלפי עצמה. זה עצוב מאוד, ובהחלט לא משרה שלווה על בת בוגרת...
במידת האפשר היה טוב אם היית הולכת יחד עם הבת שלך לשיחות משפחתיות אצל עו"ס בנוגע לקשר ביניכן והקשיים שלכן איתו.
 
תודה, אופירה!

באת לי ממש בזמן עם הפוסט הזה
 
אני מצטרפת להערכה של אופירה

שהפרידה לא קשורה למשפחה ושבתך מתקשה לקחת אחריות. נטישה זה קשה וכואב,
קל יותר וכואב פחות להאשים בכך מישהו מבחוץ(ובפרט מי ששונא את עצמו גם כך...)במקום להתמודד עם העובדה שהוא כנראה לא אוהב אותה יותר.

אני מתמודדת ראויה ביותר ב"תחרות המשפחות המופרעות", סיכוי סביר שאפילו אנצח

ובכל זאת, לילדים שלי יש חברים והם אפילו אוהבים להתארח אצלינו למרות מופרעותנו הזועקת לשמיים
אז אולי בכל זאת לא הכל קשור אלינו...
 

מישהי1631

New member
תודה לכן, הרבה חומר למחשבה

מלכת השלג - למה"מופרעותכם זועקת לשמיים?" תרצי לספר קצת?

כתבתן הרבה דברים נכונים, אבל הפגיעה היא ישר בבטן. עוד דחייה מהחברה הנורמלית. קשה לספוג את זה.
 

Shamy

New member
מצלצלים לורדה..

ועכשיו ברצינות, אני הייתי מנסה להבין למה הבטחון העצמי של ביתך כל כך רעוע שהיא בוחרת להאמין לבחור אחד שלא מכיר את הרקע של המשפחה במקום שהיא תגיד לעצמה שגבר שממיין על סמך רקע משפחתי לא שווה דקה התייחסות. מאידך אולי ביתך מנסה להעיר את תשומת ליבך לאיזה שהיא התנהגות שלך או של המשפחה שמפריע לה ואינה מסוגלת לומר זאת בקול ואולי לברר איתה מה בדיוק לדעתה גורם בהתנהגות המשפחה "להבריח" בני זוג ולטפל בזה בצורה עניינית. וחוץ מזה בכללי נשמע שביתך מעט חסרת בטחון אם "נטשו" אותה ולא הסתיימו היחסים..אני הייתי ממליצה ללכת לפגישה ייעוץ כללית עם ביתך ולבחון האם יש נושא כאוב לא מדובר שניתן בקלות לפתור או האם את נודניקית ומנדנדת לה?(אם היה מציק לה היא הייתה אמורה להתייעץ פה לפי ההיגיון הבריא שלי אבל עובדה שנראה שזה מפריע לך יותר משזה מפריע לה דהיינו אולי היא רצתה לסיים את היחסים ולא היה לה תירוץ טוב אז היא ממציאה כאלה דברים? ואז להבין למה היא לא סיפרה את המציאות כפי שהיא?) יש פה הרבה חורים בסיפור הזה, והאמת נשמע לי קצת מוזר..המלצתי היא ללכת לייעוץ חד פעמי עם ביתך ולבחון את זה לעומק אם זה כל כך מטריד את מנוחתך.
 
מישהי

קראתי את הדברים שלך וגם של שאר החברות. דברים רבים שנכתבו על ידי החברות נכונים ואף קולעים. מה שמדאיג בתגובה שלך הוא המהירות שאת לוקחת על עצמך את האשמה וגם בתך שותפה לכך. בדרך כלל כשיש קשר לא נפרדים בגלל שהמשפחה לא נראית לבחור. אם יש אהבה קשה מאוד להיפרד מתוך שיקולים הגיוניים. מה שקורה הוא שמתחתנים ומתרחקים מהפלג שאתו מרגישים לא נח. אי לכך הערכת הכותבות נראית לי נכונה יותר.
החלק המטריד בתגובתך הוא האוטומטיות שאת לוקחת את האשמה על עצמך. התנהגות מוכרת לרבים. נכון שלוקח זמן לעבד את הדברים ולסרב לקחת על עצמך את מה שמושלך עליך בחזרה לגורם המאשים. ברגע שאת מקבלת את הדברים הצד המאשים עוד יותר מאמין בדבריו.
לא נראה שיש מה להוסיף כי הרוב כבר נכתב. בהחלט מדאיג שבתך מאשימה אותך מבלי לראות שהבחור עושה מניפולציה מכוערת כדי לצאת מהפרידה נקי יותר. וכן קחי אותה לטיפול או לשיחה משותפת אצל גורם טיפולי.
בהצלחה
 

מישהי1632

New member
תודה רבה לכן,

הצעתי לבתי לפנות לגורם טיפולי (עוד בטרם כתבתי באתר). בשלב זה היא לא רוצה. אני מקווה שהיא תתעשת.
 
מישהי, הי

רצעתי לשאול שאלת הבהרה: היו תקלים כלשהם בינך לבין החבר של בתך? או שאולי התרחשו הרבה מריבות בנוכחותו? אולי הוא היה עד להתרחשויות לא נעימות כלשהן? יש איזו סיבה הגיונית שעשויה לחזק את טענת בתך שזו הסיבה לעזיבה שלו?
בכל אופן אני מצטרפת לדעת שאר המגיבות ששכתבו שזו כנראה אינה הסיבה האמתית להפסקת הקשר. אלא או תירוץ מוזר של הבחור או פרשנות של בתך. מה בעצם היתה מטרת השיחה שלה איתך? לשם מה היא באה ומאשימה אותך בזה? איך היא רצתה שתגיבי או תרגישי?
 

מישהי1632

New member
שחר, לשאלתך

לא היה שום עימות ביני לבין החבר. השתדלתי לקבל אותו יפה והוא גם ציין זאת בפני הבת שלי.
דיבור בקול רם על מחלות, בעיות, מחשבות רעות, ויכוחים עם הבעל - לצערי כן...
אכן, אני צריכה ללמוד לשתוק, לא רק בעבודה, גם בבית.
גם אם קשה לי, ואני לא מרגישה טוב, וכול עבודות הבית עלי כמעט בלי עזרה, צריך לשתוק כשיש אורחים בבית.
אני לא יודעת איך הבת שלי רצתה שאגיב. מניחה שרצתה שארגיש אשמה. אני כועסת מאד על החבר שהיה צריך להעלות את זה בזמן הפרידה. כשנפרדתי בעבר מבני זוג, הרביתי להשתמש בשקרים לבנים.מעולם לא אמרתי שההורים לא נראים לי, גם כשזה היה כך. מה הטעם לומר את האמת וכול האמת כאשר הקשר ממילא נגמר? למה לפגוע במי שלא עשה לי כול רע? בעיקר לגבי נתונים שהאדם השני לא יכול לשנות.
 

אופירA

New member
מנהל
אמנם לא יעזור מה שאגיד, ובכל זאת -

משפחה בה מדברים על מחלות, בעיות, מחשבות רעות, ומתווכחים בין הבעל לאשה - אינה משפחה מופרעת, אלא נורמלית לגמרי.
אפילו כשיש אמא שמקטרת/מדברת לעצמה כשיש אורחים, זה בגדר משפחה נורמלית לחלוטין.
אין שום סיבה לשתוק בבית.
אמנם יש סיבה טובה להפסיק להאמין במחשבות הרעות, זה כן. אבל לא בשביל שאיזה חבר לא יעזוב את בתך. אין לו סיבה בגלל זה לעזוב.

כמובן, שכל מה שאנו אומרים על המשפחה הנורמלית שלך לא משכנע אותך, כי ברור לך ש"החברה הנורמלית" שוב דחתה אותך.
למעשה, את לא מוכנה בשום אופן לחשוב לרגע על משהו אחר.
לצערי, תמשיכי כל ימי חייך לספוג דחיות כאלה מ"החברה הנורמלית", אפילו כמה פעמים ביום, רק ואך ורק בגלל שאת מאמינה שכל מי שאינו את הוא נורמלי, ושאת/המשפחה שלך אינם נורמליים. וכל עוד את מאמינה שכל מה שכל אחד אומר עלייך (באופן שלילי) הוא נכון (ומה שאומרים עלייך חיובי לא נוגע בך בכלל, אינך מאמינה לו, כפי שלא האמנת לשום מילה שאמרנו לך כאן בשרשור זה).

אם זה באמת כואב לך עד שאת רוצה שזה ייפסק (הבעיטות האלה), את מוזמנת להפסיק להאמין לאמונות המוזרות שלך.
 
זה נכון. מישהי אין שום דבר בחוץ לכן אין טעם להאשים את

עצמך ואת החברה כל מה שאת חווה בחוץ את רוטטת מבפנים הקולות שבתוכך מתלבשים על המציאות החיצונית כל עוד הקולות והאמונות שלך שליליים את תראי אותם בפניהם דבריהם ומעשיהם של הסובבים אותך ככה זה עובד. ממליצה כמו אופירה להחליף דיסק ולא להאמין עוד למחשבות השליליות
 
את עשית מלא שינויים חיצוניים אבל לא עשית את השינוי הפנימי

הנדרש והוא היחיד שישנה באמת את מרחב המציאות שלך לכזה נעים ומקבל
 
למעלה