בהצלחה לפסיכולוגיות החדשות, ו...משפחה לבד בליל הסדר

מישהי1632

New member
בהצלחה לפסיכולוגיות החדשות, ו...משפחה לבד בליל הסדר

חלק מהכותבים כאן מכירים את ההיסטוריה המשפחתית העגומה שלי ואת היחסים הקרים עם משפחת בעלי. אביו של בעלי (הוא אלמן עם מטפלת נחמדה שגרה אצלו. פעיל ולא סיעודי) הודיע אתמול שהוא לא רוצה לארח השנה את ליל הסדר. האחות קפצה מיד ואמרה שגם היא לא, כי היא לבד (גרושה) ושהאח ואשתו שגרים בעיר אחרת (אגואיסטים שחבל על הזמן) יארחו. (מדע בידיוני...)
אני לא בריאה וקשה לי להרים דברים. סיפרתי בעבר. אחרי ה-מחלה וניתוחי שחזור שד. לפני חודש עברתי ניתוח תיקון מספר כבר לא זוכרת, שלא עזר כלום.
לגיטימי שהסבא לא ירצה לארח בגילו. כולל התזמון ה"מדהים" - המטפלת שלו בחו"ל לאחרונה, והבנות שלי יצאו מגידרן לבקר אותו ולבשל לו. דבר שהבת הבכורה לא טרחה מעולם לעשות בשבילי, גם לא אחרי הניתוח הגדול לפני כמה שנים, כי היא מעריצה את הסבא ואותי היא לא סובלת.
הטון של השיחה הריח כ"לא רוצה להיות אתכם בחג". לא היו שם רצון טוב או חמימות.
בעלי ואני יכולים לארח, להתחנן בפני משפחת בעלי שיבואו, אולי הם יזכו אותנו בבואם ואולי לא. חגים ואירועים משפחתיים לא מעניינים אותם. אין לנו מקום אחר ללכת אליו. אולי בית חב"ד עם אנשים זרים. מעולם לא חגגתי כך את פסח.
 
לבד בחג

חגים הם רגעי מבחן ליחסים במשפחות, והרבה משפחות נכשלות בו.
אירוח המשפחה לסדר נתפס אצל חלקינו כחגיגה ואצל חלקינו כעול מעיק ומיותר.
בחלק מהמשפחות גם עצם הבילוי המשותף בסליל-סדר נתפס כעול מעיק ומיותר.
אפשר להצטער על כך ולנסות לבנות מסורת נעימה של ארוחות חג עם הנכדים לכשיבואו, אבל אי אפשר להכריח אנשים להנות מחוויה שנתפסת בעיניהם כמעיקה.
יש אנשים שחוגגים עם חברים, הולכים לבית מלון או אפילו יוצאים לחו"ל וכך הופכים את החג לחופשה נעימה ונמנעים מהתמודדות עם המתחים המשפחתיים.
נסי לראות איך את מבלה את ערב החג בצורה שתהיה לך נעימה ביותר, רק עם מי שרוצה לבלות איתך ושיהיה לכם נעים ביחד.
 

מישהי1632

New member
תודה לכן, חלי ואלומה

לצערי המשפחה הקרה של בעלי זה כול מה שיש. אין לי כמעט חברים ואין לי כסף להסתלק בחגים - לא בארץ ולא לחו"ל. (כך אחותי פתרה את בעיית החג. היא, בעלה והילדים בחו"ל.) כבר מזמן אני רוצה להצטרף לקהילה כלשהי. לא לחזור בתשובה, כי אני חילונית, אבל יש בעיר שלי קהילות רפורמיות, ואני יודעת שיש בהן חילונים רבים. לא רק לפסח. שיהיה לי לאן ללכת בימי שישי בערב או בשבת בבוקר, שיהיה עם מי לחגוג את החגים. בעלי לא מוכן.
 
אז תצטרפי לקהילה בלעדיו

את לא זקוקה לאישור שלו. גם לי אין כלום, אפילו לא בעל. יש לי 2 אחים ואת יודעת מה דעתי עליהם. לא חלק מהחיים שלי. יש בית חב"ד בעיר שלי ויש לי גם הזמנה מהשח"ע לשעבר, שגר עכשיו רחוק ממני אבל מסדר לי טרמפ אליו ובחזרה, מה שב"משפחה" שלי לא טורחים לעשות, אבל השנה כנראה לא אסע לשום מקום כי אני אחרי ניתוח וקשה לי מאוד לשבת בגלל הכאבים.
 
אני לא מרגישה טוב

הרבה במיטה. ותודה
 
אלומה, תרגישי טוב! שתהיה לך התאוששות מהירה!


מדובר בניתוח שרצית בו זמן רב? אם כן אז אני ממש שמחה בשבילך!
 

מישהי1632

New member
כן הצענו.

ומסתבר שהאח ומשפחתו חוגגים במקום אחר ולא טרחו להודיע לאיש.

מה שלומך, שחר?
 

מישהי1632

New member
ואני יודעת שצריך להפסיק להפגע מאותם אנשים

שוב ושוב להעלב.
המשפחה המורחבת היא מצב די אבוד. אני לא קיימת בשבילם. תיאורטית, כדאי למצוא אנשים חדשים, לדמיין שעברתי לארץ אחרת, להמציא את עצמי מחדש.
מעשית - אין לי מושג איך עושים את זה.
 
השלב הקשה מאחוריך!

ברגע שהשלמת עם זה שאין לך מה לצפות מהמשפחה, ושאת צריכה לחפש את אושרך במקום אחר - עכשיו נותר רק לברר על קבוצות ומסגרות ולמצוא את זו שתתאים לך ביותר.
עלו כאן כמה הצעות מעניינות, כולן שוות בדיקה - ואין לי ספק שיש גם אחרות.
בהצלחה!
חלי
 

Gali04

New member
עצוב כ"כ להבין שמשפ' היא לא מה שחשבנו כל החיים


תמיד מגיעות האכזבות, אחת אחרי השניה, בטח במקרה שלך....
וכאילו היית צריכה להתרגל לכאב, אבל לא! הכאב בכל פעם חד יותר ויותר.

אולי באמת צריכים לתפוס אותם כמשפ' מסוג אחר, משפ' שלא נותנת מעצמה לך, משפ' שסגורה בצרכים של עצמה מבלי לראות אותך ואת משפחתך.

כשתפחיתי את הציפיה מהם, מעשיהם המוזרים והמעציבים כבר לא יהיו כה חדים עבורך, כל פעם יניו חדים פחות ופחות. משערת שלעולם לא תהיה אפטית כלפיהם, אך הכאב לא יהיה כה חד עבורך וזה המון.

מבינה אותך...
 
למעלה