להיתקל בקושי

[אופירA]

חבל, חבל, למה?

לא חייבים לעורר מריבה. לא חייבים להגיב על כל דבר ודבר.
123, את לא חייבת לדקור ישר חזרה כשפוגעים בך. אפשר גם להבליג. אפשר להשהות את התגובה ולחשוב אח"כ אם היא כל כך נחוצה.
אל תתחילו עכשיו עם עקיצות פומביות. בבקשה לא להמשיך להגיב, לא לי ולא אחת לשנייה.

 

[שחר חרישי]

(מיותר... )

 

[בילי79]

להיתקל בקושי

השבוע נתקלתי בקושי
אני חוששת שנעים לו בחברתי

 

[לאורה101]

נכון, לפעמים נחמד לו

איתנו.
זה קצת מבאס.

אבל לא לשכוח שזה זמני.
בסוף הוא ילך ויעזוב אותנו לעמיתיו, שמחה ואושר וכל טוב.
אורך רוח

 

[בילי79]

רק לפעמים?

לא רק שזה מבאס - ההיתקלות בו הייתה מכוונת מצידי.
יש דברים שצריך להתמודד איתם.
קצת מבאס?
אין לי מילים לנוראות התחושה הזו. אותי באופן אישי היא מובילה לייאוש.
אני מתקדמת ומצליחה להשיג מטרות ומרגישה ייאוש אז מה יהיה???

אבל אני מצפה לטוב. כשמגיעים לתחתית היתרון שאפשר מכאן רק לעלות
אלא שאני לא בטוחה שזו התחתית...

וחלק מהמטרות שלי הן להיכנס למקומות האלו מבחירה
היתרון הוא אולי שלא הקושי זמני אלא אנחנו.
ללא תלות ברצונותינו הרגשות מגיעים ביחד.. ככל שמוכנים יותר לסבול כך גם ההנאה יותר אפשרית. אם יש לך נעליים את הולכת גם על הרים וגם על מרצפות.. לנעליים זה לא משנה
אני לא חושבת שאפשר לחוות רגשות רק על פי בחירה.. אם מצליחים להגיע ליכולת לחוות רגשות מקבלים את כל העסק ביחד. (לא פלא שאין להן ביקוש גדול- למאלחשים לעומת זאת יש ויש- אוכל, סיגריות, אלכוהול, ספורט וכד')

כך שאני מקווה לטוב, רק שיגיע בהדרגה שלא ימוטט אותי

ואני מקווה מאד שאיש מקצוע יסכים ללוות אותי באופן הזמני לפחות בשנים הראשונות

, אלא אם כן נצליח לעבור את הקושי תוך פגישה או שתיים כמובן.

תודה לאורה על האיחולים הטובים.

 

[לאורה101]

היי בילי

אז נניח שזה לא 'קצת' מבאס, אםנגיד שזה הרבה זה יעזור? אני חושבת שלא. לדעתי כדאי להנמיך/להקטין אותו לפחות בדיבור/במחשבה שלנו וזאת בתקווה שאכן הוא יצמצם לו גם בפועל.
להכניס את עצמי לקושי? לא בשבילי! יש מספיק קשיים גם ככה.
במידה שנייה אני כן עושה את זה גם בלי להתכוון לזה, בעיקר בלי להתכוון לזה!! אבל כעת מנסה לשנות את זה.
לפעמים אפילו סמנטיקה יכולה לעזור ולשפר את תהליכי המחשבה שלנו.
קראת מה שכתבתי בפורום השני כשהיה לי רע ומשארתי בבית?
כי באחת התגובות אני זוכרת שהתחלתי לכתוב 'שוב' או 'כרגיל' ואז עצרתי לרגע ומחקתי את זה וכתבתי משהו אחר. זה מעיד לדעתי על היכולת לצמצם את הרע למקרה הספציפי הזה, לעכשיו, ולא לגרור אותו למשך זמן רב, הווה או עבר, במילים כמו 'תמיד' וכו'. זה גם עוזר להכיל את הרע הזה בקטן ולזכור גם כשאנחנו למטה שעוד נעלה ונהיה יותר למעלה.
מקווה מאד שתמצאי טיפול יעיל וטוב עבורך.
שבת שלום

 

[בילי79]

לאורה היקרה

רציתי לכתוב לך קודם על רגשות שמגיעים כתוצאה מהכרת המציאות ועל כמה שהיא חיונית
וחשוב להכין תוכניות להשגת כבוד עצמי ולצבירת ביטחון ורק אחר כך להתמודד עם הרגש עם עצמו ועם אחרים שמהווים שיקוף
רציתי לכתוב ש"הפתרון הוא תיקון מחשבתי, במקביל לפעולה, ולא הנמכת הרגש." ביהירות מסוימת, כאילו הגעתי לאיזה השגים של תיקון מחשבתי או פעולה
ובמקביל על חשיבות התמיכה הטיפולית
רציתי לומר שהיום אני מבינה שצריך מטפל שהוא גם מראה את המציאות במקביל לתמיכה
ואפילו משהו על כך שטיפול תמיכתי שמחזק את האדם במקום לעודד אותו לשינוי הוא דבר שעשוי להיות גרוע יותר מלהיות בלי טיפול
בקיצור ... לא הייתי מאחלת לאף אחד את הייסורים שאני חווה כרגע
ואני חושבת שהן תוצאה חלקית של המחשבות שלי שגם אם הן נכונות
הן דורשות צנזור מיידי כדי שאשאר בחיים. ואם זה נקרא הדחקה אני לוקחת מנה כפולה ממנה מיידית.

את יודעת זה לא נכון
ההרגשה שיש לי עכשיו
לא מצדיקה שום מחשבה
אני אדם די חזק חיובי ואופטימי
והפרפקציוניזם מכניס אותי לדיכאון
והבדידות מכניסה אותי לדיכאון
והבעיה שכאדם חיובי ואופטימי יש לי המון כוחות לביצוע
יחד עם זאת אני אדם מאמין
וכך אני תקועה עם עצמי בעולם הזה
עד שהמחשבות והמעשים שלי ישתנו או עד שאמות
מה שיגיע קודם

 

[אוראוראור1019]

בילי, היי. קראתי את מה שכתבת

ונדהמתי מעומק הייאוש. כלומר, לקח לי זמן לקרוא ולקרוא אותך עד שהבנתי שאת ממש במצוקה.
אני לא כל כך הצלחתי להבין אותך , אולי כי כתבת לא קונקרטי, אבל אני ככ מצטערת לשמוע שאת במצוקה, וזה בטח מתקשר גם למה שכתבת למעלה , על הקושי עם היעדרן של תמר ונעמי (שראי מה שכתבתי שם, אני מאוד מזדהה איתך). זה מרגיש אולי לא בטוח ממש לפתוח כעת, כי אולי לא יהיה מי שיחזיק?...
ואולי זה קשור גם למה שכתבת לי באופן אישי?...

מהמעט שכן הבנתי, אולי את נמצאץת במערבולת כזאת ללא מוצא של אם ללכת לטיפול חדש או לא?... ואולי זה אומר שכרגע את זקוקה למטפלת שלא רק תקבל אלא גם תניע לשינוי.
אנחנו כנראה עברנו דברים דומים ואני יכולה להגיד לך שהיום אני אצל פסיכולוגית חדשה כזאת כמו שתיארת.
וזה מאוד מאוד מדויק עבורי המילים שכתבת:
צריך מטפל שגם מראה את המציאות במקביל לתמיכה... ושבצריך לעודד לשינוי.

אני נורא מקווה שיש לך כבר אחד כזה, אבל מדברייך נראה לי די ברור שאין לך...

אם תרצי כתבי כאן עוד.

רוצה לחזק את רוחך. מכתיבתך עולה לי דמות מפוכחת, אינטליגנטית, רואה את המציאות, מודעת. וגם כאובה כמובן. מאוד כאובה. אבל כאמור עם הרבה כוחות ויכולות. נראה לי שאני מאמינה ביכולות שלך ובכוחות שלך לעשות שינוי (ולא כקלישאה או כאמירת שווא, אלא דווטקא מהמקום של המפוכחות/ או אולי ההתפכחות וכל החוזקות שכתבתי קודם.

מחזיקה אצבעות

 

[בילי79]

היי אוראור

היה לי קצת קשה בזמן הכתיבה זה נכון
כרגיל ההודעה שלך חיממה את הלב ואת זה לא איכפת לי שידעו

כפי שגם כתבתי בשרשור אחר, השבוע הלכתי לטיפול פסיכולוגי. היה בסדר, אפילו טוב מאד.
חוץ מזה גם הייתי במפגש משפחתי. שאמנם היה לי לא כל כך קל, והמשפחה מאד מפרגנת לי..

אני לא יודעת מה לעשות- ממש התלהבו משינויים שאני עושה בחיים, מעריכים אותי, את דעותי, את המעשים שלי. היה לי ממש קשה בפגישה..
וחוץ מזה שיש עוד שינויים חיוביים בחיים שלי בתקופה האחרונה (יש גם דברים פחות חיוביים ואיתם אני מסתדרת)
כל הדברים הללו, מובילים לסטרס מסוים.
מקווה שכאן יפרגנו לי פחות, שבעתי ממילים טובות.
מצד שני, אני לא מחפשת ביקורת.
ומצד שלישי, כבר נאמר לי לא לנסות להשפיע על התגובות בפורום, היה מי ששלח אותי למסרים פרטיים.
אז אם בא לכם, תגיבו.

 

[אוראוראור1019]

הי בילי

יש לי מחשבות על דברייך אבל... כשארגיש יותר טוב. להת בינתיים

 

[Gali04]

שינוים חיוביים וסטרס

את אומרת שיש לך שינויים חיוביים בחיים לאחרונה וזה טוב, לא? האם זה גורם לך לסטרס?

ואם יש שינויים חיוביים אז למה התחושה היא לא טובה? האם הפחד הוא מן הטוב, שקשה לעיכול ובליעה? האם משם נובע הסטרס?

 

[בילי79]

גלי אני מעדיפה שלא תגיבי להודעות אישיות שלי

בהודעתך האחרונה אלי בשרשור עם שחר, במהלך חילוקי דעות שלי עם חברתך הטובה 123* , את מצאת לנכון להתערב בסיטואציה שכלל לא היתה נוגעת אליך וכתבת לי:
"את בהחלט יכולה לבקש מגולש מסוים שלא להגיב כלפייך בציניות והוא מצידו רשאי, שלא לכבד את בקשתך."

וכפי שהצעת כך אני נוהגת כעת- אני מבקשת מגולש מסוים - ממך, שלא להגיב להודעות אישיות שלי.

 

[Gali04]

צודקת, את באמת באמת

את באמת באמת לא ראויה לאות אחת בודדה, שיוצאת מהמקלדת שלי.
&nbsp
לא יודעת באמת מהי הסיבה שבעטייה הגבתי מלכתחילה לטיפוס רושף יוהרה, עליונות וחוצפה כמוך.
&nbsp
אין שום ספק, כי שגיתי, כשהגבתי לך.

 

[אופירA]

בבקשה, אל תיפגעי

נכון שזה מאוד לא נעים לקבל תגובה כזו, אבל אפשר לעצור, להשהות את התגובה חזרה, ולזכור שכשאדם מאוד כאוב קשה לו מאוד להרגיש את זולתו.
בבקשה תעצרו כאן, אל תגיבו לי ולא אחת לשנייה.

 

[אוראוראור1019]

אופירה, תודה שאת שומרת עלינו

 

[אופירA]

בילי, להבא תשלחי בבקשה הודעה כזו במסר פרטי

חבל לפגוע ולהכאיב, גם כאשר מאוד קשה לך ומאוד לא נעים לך.

 

[Gali04]

 

[שחר חרישי]

אופירה, אני לא יכולה שלא להתפעל

מהאמפתיה וההבנה בהן את עוטפת את בקשתך לחדול מהריב. אילו אני הייתי בין הכיתות, פניה רכה כזאת היתה מצליחה להרגיע אותי ולגרום לי להבליג. מצדיעה לך! (מתבקש סמיילי מצדיע אך כותבת מהנייד... )

 

[שחר חרישי]

בילי, את יכולה לנסות להסביר לי?

קראתי אותך גם בפורום השני, וקשה לי להבין - אם את חווה שינויים חיוביים - מה מכניס אותך לכזה מצב רוח שלילי?
הפחד מעצם השינוי - מתקופת חוסר היציבות ואי הידיעה שהוא מכיל?
הפחד שהשינוי לא יהיה לנצח, ושהטוב החדש יגנז לך כמו האור של היום הראשון? שעכשיו יש לך מה להפסיד?
תסכול מזה שעד שכבר קורה משהו טוב - זה לא הטוב המושלם שלו ציפית, אלא טוב חלקי שהוא פשוט "לא זה"?
משהו אחר שקשה לי כרגע לחשוב עליו?

כי תקחי את המשפט הזה, לדוגמה: "המשפחה מאד מפרגנת לי...

" - אני לא הצלחתי להבין אותו. כלומר - את הסממילי העצוב במחובר להצהרה הכל כך משמחת הזאת. תוכלי לנסות להסביר? אם נ ביןאותך יותר (מתוך הנחה שעוד אנשים לא מבינים עד הסוף) - גם כי זו הרגשה באמת נפלאה להיות מובנת בעומק... אפילו גואלת הייתי אומרת. וגם כי ככה הדברים עשויים להתחדד לך עצמך. וגם כי כשנבין אולי יהיה לנו משהו מועיל להגיד, מי יודע?

 

[בילי79]

שחר, לא אמשיך בדיון על גבי הפורום.

אם את רוצה, נוכל לעבור למסרים.