כמובן שזאת ציניות
בתגובתה של האנונימית יש לא מעט שיפוטיות בקשר למניעים של האחר, ובצורה מתוחכמת יותר התרסה כנגד האינטליגנציה - החל בהתייחסות לקוראים ה"תמימים", ובהמשך בהתייחס למניעים ה"ציניים" של המנהלות.
(לי זה מזכיר את הפיתוי דרך השאלות המתחכמות של הנחש - שרמז שבורא עולם חושש שתיפקחנה עיניהם. אבל איך הוא מפתה את האישה? אומר לה שאם היא תאכל היא לא תמות. וזה היה דבר נכון..)
מאוד קל לכתוב באיזה כינוי אנונימי ולגנות אנשים שעושים
מי שעושה - לעיתים גם טועה.
והיתה נכונות להודות בטעויות ובלמידה מצדן של המנהלות. מי שמצפה למושלם- ובכן, זו ציפיה שגם אם כרצון פנימי היא לגיטימית, אך אינה ריאלית.
שנית, איננו יכולים לצפות את העתיד. כמה אנשים מתגרשים אחרי שחשבו שמצאו את אהוב ליבם? כמה אנשים משנים מקצוע? כאן היה חוזה של שנה, והוא נגמר, והן היו כאן כל השנה ובכך התחייבותן הסתיימה.
כל השיקולים של המנהלות ושל תפוז- כולם יכולים לנחש, בעיקר מדובר על השלכות של הכותבים עצמם, כי מי שידע בוודאות את המניעים הן המנהלות והנהלת תפוז.
ומי שהתחיל בהשוואות של התגובות מזכיר לי אנשים שמשווים בין הילדים 'ההוא חכם יותר, השני גם חכם אבל פחות' - איזו יהירות! מחפשת להרגיש טוב על חשבון אחרים.
אחד הדברים הקלים ביותר כדי להרגיש יותר טוב מבלי לפעול, הוא להקטין את האחר
מדובר בזלזול בוטה באנשים שהשקיעו אם כי לטעמי חוסר הכבוד הוא של המזלזל בעצמו. ועל כן סביר בעיני שהוא יכתוב בכוכבית כפי שקרה.
את יודעת שחר, המילה שקר מורכבת מחיבור האותיות ק' ור' העוקבות והש' שאמורה להגיע אחריהן (מבחינה כרונולוגית) נמצאת במילה אבל בתחילתה, הסדר שונה.
מדוע השקרים מצליחים? מכיוון ששזורים בהן נקודות של אמת
זה לא הופך אותם לנכונים.
אם תשימי לב הכוכבית כתבה שלדעתה (מבלי לכתוב בענווה המתבקשת שמדובר בדעתה אלא כביכול בעובדה מבוססת) - יש קצת חטא כלפי האמת
היא כותבת דבר והיפוכו כדי ליצור פרובוקציות
ואת נכנסת למלכודת כשאת מגיבה אליה ברצינות
מזכיר לי את אחת הפרידות האחרונות מהמטפלת שכל הפגישה מזלזלת בי סותרת אותי ועושה את כל הדברים שהיא יודעת שלא אהובים עלי
ואחר כן צועקת עלי "עופי מפה!" גם כשאמרתי שאני הולכת
למה אני מזכירה זאת? העזיבה שלי הייתה למרות שהיא ביקשה שאשאר לסיים את השלוש שעות שלנו... ואני אחרי שעה וחצי רציתי שנסיים. זו היתה פגישה שההתעללות הנפשית שלה בי הגיעה לשיאים שטרם הגיעו- ואין לך שחר מה לקנא בפגישה הארוכה יותר.
היא נורא רצתה לעבוד איתי. פיתתה אותי להנחות כשרציתי לעזוב, עשתה לי מניפולציות פסיכולוגיות - מזכיר לי מה שעושים לתגובות שלך
אם היית שואלת אותי שחר - לפעמים מוטב לא להגיב שמרי על הזמן שלך וגם על הכבוד שלך. לפעמים כשאדם מזלזל אני לא מגיבה לא מכיוון שאין לי מה לומר, אלא כי לא נעים לי הדיאלוג.
