לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
93339,333 עוקבים אודות עסקים

פורום יידיש

"געזען האָב איך ייִדישע ווערטער ווי פֿײַערלעך קליינע ווי פֿונקען, געצויגן פֿון פֿינצטערן אַרץ. געפֿילט האָב איך ייִדישע ווערטער, ווי טײַבעלעך ריינע, ווי טײַבעלעך ריינע, די טײַבעלעך וואָרקען און וואָרקען אין האַרץ" ... (משה קולבאַק).
ברידער און שוועסטער, אַזוינס האָט איר נאָך נישט געזען! "ײִדיש, ײִדיש און ווידער אַ מאָל ײִדיש" – דאָס איז אונדזער מאָטאָ. • דאָ וועט איר לייענען ײִדיש און וועגן ײִדיש. • דאָ וועט איר זיך טרעפֿן מיט ײִדישיסטן און ײִדישיסטקעס פֿון איבער דער גאַנצער וועלט. • דאָ וועט איר זיך נישט דאַרפֿן שעמען מיט אײַער מאַמע-לשון. • דאָ וועט איר זיך פֿילן אין דער הײם, אינטים און אײַנגענעם. • דאָ וועלן זיך די פֿאַרביסענע העברעיִסטן ברעכן צײן צו פֿאַרשטיין עפּעס וואָס. הקיצור, אַלע סיבות אין דער וועלט אײַנטײל צו נעמען אין אונדזער פֿאָרום. מיט כּבֿוד און דרך-ארץ, נועם סטאַריק, חיים לוי.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום יידיש

"געזען האָב איך ייִדישע ווערטער ווי פֿײַערלעך קליינע ווי פֿונקען, געצויגן פֿון פֿינצטערן אַרץ. געפֿילט האָב איך ייִדישע ווערטער, ווי טײַבעלעך ריינע, ווי טײַבעלעך ריינע, די טײַבעלעך וואָרקען און וואָרקען אין האַרץ" ... (משה קולבאַק).
ברידער און שוועסטער, אַזוינס האָט איר נאָך נישט געזען! "ײִדיש, ײִדיש און ווידער אַ מאָל ײִדיש" – דאָס איז אונדזער מאָטאָ. • דאָ וועט איר לייענען ײִדיש און וועגן ײִדיש. • דאָ וועט איר זיך טרעפֿן מיט ײִדישיסטן און ײִדישיסטקעס פֿון איבער דער גאַנצער וועלט. • דאָ וועט איר זיך נישט דאַרפֿן שעמען מיט אײַער מאַמע-לשון. • דאָ וועט איר זיך פֿילן אין דער הײם, אינטים און אײַנגענעם. • דאָ וועלן זיך די פֿאַרביסענע העברעיִסטן ברעכן צײן צו פֿאַרשטיין עפּעס וואָס. הקיצור, אַלע סיבות אין דער וועלט אײַנטײל צו נעמען אין אונדזער פֿאָרום. מיט כּבֿוד און דרך-ארץ, נועם סטאַריק, חיים לוי.
x
הודעה מהנהלת הפורום
המשך >>

לצפיה ב-'הנצלות, בארץ הכוזרים. -1 -'
הנצלות, בארץ הכוזרים. -1 -
<< ההודעה הנוכחית
05/01/2007 | 11:11
17
63
לאחר למעלה מעשרים שנה,
מאז התחלתי לתרגם את ספרו
של אבי המנוח "גורל" סיימתי,
השבוע לתרגם אותו עד סופו.

התחלתי במלאכת התרגום,
כאשר בריאותו של אבי התדרדרה.
חיפשתי דרך לשמח את ליבו,
ידעתי שאם אבשר לו כי בדעתי
לתרגם את ספרו לעברית, הדבר ישמח אותו מאד.
אכן הבשורה, הדליקה ניצוץ בעיניו הכבויות.
אך המחלה גברה עליו הוא נפטר ביום הולדתו ה-83.
תרגמתי עד אז, את הפרק השביעי,
[מתוך חמישים ותשעה פרקים]
מאז לא המשכתי במלאכת התרגום.

השנה ימלאו עשרים שנה לפטירתו.
ומאחר, וגם אנו צאצאיו, איננו הופכים צעירים יותר,
ומאחר ובעוונותינו לא הותרנו,
דור של קוראי וכותבי יידיש.
החלטתי לקחת על עצמי להשלים את משימת התרגום.
לא התחשבתי, שגם אחותי תרגמה שמונה עשר פרקים.
לקחתי את ה'שוונג ' למן ההתחלה.
השבוע, חמישה שבועות לאחר שהתחלתי במשימה,
סיימתי את התרגום.
כל שנותר לי זה להגיה את הכתוב.
אך בעברית יש מוכשרים ממני במשפחה,
כך שלפחות העיקר כבר נעשה.

אינני יודע עד כמה סופר סיפורם של ניצולי השואה,
אשר שפר מזלם ומצאו מחסה בברית המועצות.
ההתייחסות לשואה באה, תמיד דרך מחנות המוות, ניצולי
מחנות ההשמדה.
בנערותי ביקרתי בכמה ישיבות של בית המשפט,
אשר דן את אדולף אייכמן.
עקבתי אחר העדויות המצמררות של הניצולים.
ספרו של אבי, איננו כזה.
זהו אולי סיפורו,
של נס אשר התרחש לו ובני משפחתו.

הם גורשו מעיירתם פולטוסק , לא לפני שנשדדו
יחד  עם שאר תושבי העיירה, ע"י האס-אס הגרמני.
נהר הבוג, הסמוך לעיירה הפך
גבולה המזרחי של פולין על פי הסכם
ריבנטרופ - מולוטוב, אשר חילק את פולין לשניים.
הגירוש התבצע לפני שהנאצים גיבשו את התוכניות,
המעשיות לפתרון הסופי.
השהות של כשנתיים בארצות ביילורוסיה ואוקראינה
היו מבחינתם של הורי, נתיב היכרות
עם "הדבר האמיתי."  ברית המועצות של סטאלין.

אבי מעולם לא חיפש סיבה להתלונן על ברית המועצות.
הכיר תודה לעריץ ולארצו על הכנסת האורחים
שנהג בפליטים היהודים.
בסך הכל היה שוויון זכויות מלא לפליטים.
גם ניתנה להם הזכות לעבוד ולהרוויח לפרנסתם.
הם, גם, לא סבלו מאנטישמיות אשר היתה אסורה,
על פי החוק בברית המועצות.

אך מאד הציקה לו השיטה הקומוניסטית.
הבילוש של ה.נ.ק.וו.ד אחר כל דבר "חשוד"
הצורך להתגונן בפני הלשנות.
העמדה לדין על "העדרות מן העבודה"

לזכור, שלא היתה עבודת כפיה בברית המועצות,
אך אזרחי ארצות זרות  נדרשו להתגייס
"למאמץ המלחמתי" הסובייטי.
עם פלישת צבא גרמניה לשטחי ברית המועצות ביוני 1941
הם נמלטו לסטלינגרד. משם, על ספינת נהרות,
שטו  על נהר הוולגה לכיוון העיר אסטרחאן, על
הדלתה בואך לים הקספי.
ממלכתם העתיקה של הכוזרים.

הפליטים פוזרו בכל העיירות שבדרך.
הורי הורדו בעיירה קראסני-יאר,
שלושים וחמישה קילומטרים צפונית לאסטראחאן.

המתקפה על העיר סטאלינגראד שהחלו בה הגרמנים,
שנה לאחר מכן הובילה את נתיב הנדודים,
אל עומק שטחה של קזאכסטאן.
הדרך הקצרה דרך הים, מאסטראחאן לעיר גורייב, נחסמה
עקב מגיפת הכולירה אשר פרצה  בעיר גורייב.
אי לכך נשלחה רכבת מאסטראחאן אל עומק המדינה, הענקית
בנתיב העובר 60 קילומטרים,
מן העיר סטאלינגרד הנלחמת על חייה.
ההימור לא הצליח. מטוסי הלופטוואפה
תקפו את הרכבת והשמידו שליש מקרונותיה.
הקזאכים גילו תושיה, כאשר קברו את הקורבנות,
במכתשים שיצרו הפצצות הגרמניות....
הרכבת הגיעה בסופו של דבר לאקטיובינסק.
שם נשארו, הורי עד סוף המלחמה.

ובכל זאת. הרי ברית המועצות,
שילמה מחיר יקר במלחמת העולם השניה.
ברחבי המעצמה, נספרו כ- 20 מליון ניספים:
חללי המערכה, נספים מרעב, מגיפות
ומן הכפור הרוסי. מלבד אלה, כמובן,
שנתפסו והובלו למחנות המוות בפולין ובשאר
הארצות הכבושות ע"י הגרמנים.
מה היה מספרם של היהודים מכלל 20 מיליון
הניספים, בברית המועצות? אולי לא ידוע,
אך ברור כי בברית המועצות
התרחשה שואה, ללא יריות או תאי גזים.
בין הפליטים, שאיכלסו את ברה"מ, היהודים היו הרוב.
ומי שאיתרע מזלו לאבד את רכושו ואמצעי המחיה שלו,
מספר פעמים במהלך המלחמה, היו אלה היהודים.
וכמי שהיוו את אוכלוסיה החלשה ביותר,
הם היו הראשונים להספות,
מרעב מכפור ומחלות.

בחרתי להביא לכם קטע מתוך הספר
"גורל" בתרגומו לעברית:
אבי לומד את השיטה הקומוניסטית.

הוא בחן, כמו רבים מן הפליטים ,
אפשרות להשאר בארץ המארחת
[ביילורוסיה] לאחר שלא ראה אפשרות,
כי יחזור אי פעם לפולין.
יידיש >>
לצפיה ב-'הנצלות, בארץ הכוזרים. -2-'
הנצלות, בארץ הכוזרים. -2-
05/01/2007 | 11:34
9
19
בדיחה שאבי מספר בספרו,
על סובייטים, אשר המשיכו לקלל
את הצאר, גם אחרי נפילתו.

זאת משום שאיפשר לקומוניסטים לתפוס את השלטון...


פרק 13.

-  מהו ארטל ? שואלת האחראית לחינוך מבוגרים,
ומיד ממהרת לענות על השאלה בעצמה.
- " ארטל היא התאגדות של בעלי מקצוע,
לביצוע משימה משותפת על בסיס קואופרטיבי.
ללא כפיה או לחץ מכל סוג שהוא,
אלא מרצון חפשי ושמחה.
שלא כמו בארצות הקאפיטאליסטיות,
או כפי שהיה נהוג  אצלכם בפולין הפאשיסטית.
המעמד המשפטי של הארטל, הוא מתוך ציות..."
כך היא קוראת סעיף אחר סעיף
וממהרת לשאול את השאלה המתבקשת עם התוספות :
- אתם הבנתם ? ישנן שאלות ?
מישהו מתנגד לנאמר ? כולם מסכימים ?
אנו מגיבים בהתאם לשאלות,
בנענועי ראש - "כן" ו- "לא." לפי הצורך.

כך כמה שבתות ברציפות, לאחר העבודה.
היא משננת איתנו את החומר,
שהרי אנו עומדים להצטרף  אל הארטל
אשר נוסד זה מכבר
ובכך להפוך לאזרחים סובייטיים,
פעילים, מן השורה....
....

– די לנו להיום לעסוק במעמד,המשפטי של הארטל,
אמרה המרצה .
אנו נמשיך לטפל בחומר הזה, בשבת הבאה. טוב ?
- טוב. אנו עונים פה אחד.
-עכשיו אקרא בפניכם, מאמר מתוך העיתון "פראבדה"
היוצא בעיר מינסק, אשר ברוסיה הלבנה.
היא מצטטת מתוך המאמר הראשי:
"על מדינות סקנדינביה"  
בקושי הבינונו ולוא מילה אחת.
אך היא הקפידה לשאול מיד :
- אתם הבנתם ? וכולנו מנענעים בראשינו ב..כן ! רבתי.

אני אשר התקשיתי בהבנת השפה,
הייתי סבור שיש בינינו דבר מה, משותף.
גם המרצה, עצמה, אינה מבינה את תוכן המאמר.
אין לה שמץ של מושג מהן ...ארצות סקנדינביה.

דחקתי באחד הנוכחים לשאול  אותה על כך.
היכן נמצאות אותן ארצות סקנדינביה...
וכאן היא החלה להסתבך בלשונה.

-ארצות סקנדינביה... הן...
כאן חזר מספר פעמים המושג  " ארצות קאפיטליסטיות "
וכאשר חדלה ההתעניינות  בנושא,
הצהירה, כי עכשיו נעבור לזימרה.
- הנה מתחיל חלקו השני של הקונצרט, ממלמל מישהו.
כדי להחדיר בנו רוח  התלהבות  ופטריוטיזם,
לארץ מולדת, החדשה. היא שרה עמנו את השירים.
הנוכחים, רובם סנדלרים קשישים,
חוזרים כולם יחד על השיר "קטיושה" ...
- מהן הגניחות הללו, שאתה משמיע  בעת ביצוע השיר ?
היא מתרעמת על יהודי קשיש המזכיר לי את יונה'לה השמש,
גבאי בית כנסת כלשהו בפולין.
- צריך לשיר בשמחת חיים והתרוממות הנפש. היא מוסיפה.
הוא איננו מאבד את עשתונותיו ומשיב לה מייד :
-התחלף לי הקול !  כשהייתי קטן, שרתי יפה...
.. ולגנוח אני גונח, על כי לא שחררתם אותנו
כבר לפני עשרים שנה,
השארתם אותנו אצל הפולנים להתענות,
ראי איזה שיער שיבה קיבלתי מהם...
הנוכחים מתאפקים שלא לפרוץ בצחוק ומסיימים  את השירה.
לפני הפיזור אומר האיש:
- "ברוך שפטרנו "  לא היה זה מן הראוי,
שהייתי הולך אל בית המדרש , לומר כמה
פרקי תהילים , או לומד פרק משניות,
במקום לשיר את השיר על ה- "קטיושה ?"


=
עמכם הסליחה, אני מתקשה להעלות
את הסריקה של הפרק, מתוך הספר.
יידיש >>
לצפיה ב-'נשמע מעניין.'
נשמע מעניין.
05/01/2007 | 12:03
3
2
ביחוד התהי` שהעלה בקול אותו יהודי זקן..
יידיש >>
לצפיה ב-'דער אלטער ייד.'
דער אלטער ייד.
06/01/2007 | 18:26
2
5
וואס איז געזאגט געווארן,
ווייל ביי די סאוויעטן אין יענע צייטן,
איז דער שבתטאג געוועזן מאנטיק.
יידיש >>
לצפיה ב-'כל הכבוד, בן אהרון, וישר כח'
כל הכבוד, בן אהרון, וישר כח
07/01/2007 | 13:24
1
3
על משימת התרגום שלקחת על עצמך, חשוב מאד לדור הזה ולדורות הבאים. עד כמה שידוע לי באמת לא נכתב הרבה על יהודים שניצלו מהשואה בזכות בריחתם לרוסיה. זה גם היה מסלול בריחתם והינצלותם של הורי. אמי ברחה ב-39 ואבי ב-42 אבל הם הגיעו עד לסמרקנד, אוזבקיסטאן, וגם להם לא היתה מילה רעה להגיד על רוסיה. ועד שהתרגום יגיע לידי, לקחתי על עצמי את המשימה לקרוא את הספר במקור (תודה!).
יידיש >>
לצפיה ב-'האב הנאה הענאלע '
האב הנאה הענאלע
07/01/2007 | 16:29
1
כדאי להוסיף, אולי, כי האיש
אשר עסק בהגהת הספר [ביידיש]
והבאתו לדפוס, היה הסופר והמשורר
לייב אוליצקי.
יידיש >>
לצפיה ב-'סריקה מס' 1'
סריקה מס' 1
05/01/2007 | 12:06
4
3
לצפיה ב-'סריקה מס' 2'
סריקה מס' 2
05/01/2007 | 12:08
3
8
לצפיה ב-'סריקה מס' 3'
סריקה מס' 3
05/01/2007 | 12:11
2
4
לצפיה ב-'סריקה מס' 4'
סריקה מס' 4
05/01/2007 | 12:12
1
3
לצפיה ב-'גם משפחתי ברחה מפולטוסק'
גם משפחתי ברחה מפולטוסק
05/01/2007 | 13:13
2
בזמן השואה. העלתי קישור לסיפור משפחתך בפורום: "שואה - הנצחה ותיעוד", תודה לך על שהעלת את סיפור המשפחה, התרגום שלך חשוב מאד. אני אעלה אי"ה את סיפור משפחתי בהמשך.
יידיש >>
לצפיה ב-'אַ שײנעם דאַנק פֿאַרן איבערזעצונג'
אַ שײנעם דאַנק פֿאַרן איבערזעצונג
05/01/2007 | 19:53
2
2
און פֿאר די סקאַנירטע זײַטלעך.
איך האָב דאָס שױן, פֿאַרשטענדלעך, געלײענט פֿריִער. אין זעלבן קאַפּיטל איז דאָ נאָך אַ הומאָריסטישע אַנעקדאָטע, װעגן ראָטשילדס גאָלדענע שיך.
יידיש >>
לצפיה ב-'ראטשילדס שיכעלעך,'
ראטשילדס שיכעלעך,
05/01/2007 | 23:43
1
4
הנה הסיפור רי חיים.

אגב, בדעתי להביא פרק נוסף מתוך הספר, בעתיד הקרוב.

"...סיפרתי אחר כך לבורנשטיין על השיחה הזאת הוא חייך בביטול:
-  שיעשו גם הם, הרי רובם מתביישים בכלל ביהדות שלהם הוסיף
- "הם עוטפים אותה בסמרטוטים" והוא מספר לי מהתלה ,
על שני בטלנים המשוחחים בבית המדרש, על הונו של הברון דה- רוטשילד.
-  איזה נעליים נועל הברון רוטשילד ? שואל האחד.
-  ברור, שנעלי זהב עונה השני.
-  ואם בוצי בחוץ, הכיצד ינעל רוטשילד נעלי זהב ?
-  יעטוף אותם בסמרטוטים כמובן, עונה השני.
-  אז מה הואילו חכמים מקשה הראשון אם במקום נעלי זהב,
יהלך הברון, רוטשילד, נעול בסמרטוטים ?
-  אזי יחוררו חורים בסמרטוטים וכל הקהל יראה כי אלו אכן נעלי זהב, מציע הבטלן השני.
-  ואם יכנס הבוץ דרך החורים שואל הראשון...
-  אזי יסתמו אותם בקש מציע השני פתרון גאוני.

רק ראש של בטלנים יתן ליהדות מעמד של "נעלי רוטשילד"
-  ביהדות אין מה להתבייש, מסכם בורנשטיין את השיחה,
אחרת היא  תראה כמו נעליו של רוטשילד.
-  שמרתי את הסיפור בזכרוני , הייתי חוזר ומספר אותו בכל הזדמנות .
פועל יוצא מכך : מעולם לא הסתרתי את היותי יהודי...."
יידיש >>
לצפיה ב-'סריקה מס' 2'
סריקה מס' 2
05/01/2007 | 23:44
5
לצפיה ב-'יפה מאוד ר' בן'
יפה מאוד ר' בן
06/01/2007 | 08:20
3
גם התרגום, וגם קטעי המקור כמובן. כל הכבוד על העשיה.
יידיש >>
לצפיה ב-'תודה ר' מנדל '
תודה ר' מנדל
06/01/2007 | 18:20
2
1
שוחחתי השבוע עם חיים לוי,
סיפרתי לו שתירגמתי את הספר של אבי,
שיבחתי בפניו את תרומתו של הפורום,
לשיפור היידיש שלי.

הוא טוען, שכך קרה גם אצלו.

יש כאן חברים רבים  אשר לא אמנה, כמובן, את שמם,
אך אתה ביניהם , שכיף לקרוא ולשוחח איתם.


יידיש >>
לצפיה ב-'דאס איז'
דאס איז
06/01/2007 | 20:56
1
א פארגעניגן צו ערן אזלעכע רייד, מיין יידייש איז אוך פארבעסערט געווארן דא אין פארום.
יידיש >>
לצפיה ב-'קראתי את שכתבת'
קראתי את שכתבת
10/01/2007 | 19:15
1
ורציתי להגיב, ועד שעלה החלון, שכחתי כמעט מה שרציתי לכתוב, והנה אני כותב בעברית ולא ביידיש.

איך האב געלעייענט אז איר האט פארבעסערט דא אין פורום אייער יידיש, איך קען פון מיר זאגען אז דא אין פורום האב איך יך אויסגעלערענט צו שרייבען אוף יידיש און בפראט אוף יידיש,
יא איך האב זיך דערמאנט, בן אהרון דו שרייבסט אז דו האסט מתרגם דיין טאטענס בוך, און פון די בילדער ואס דו האסט דא אראפ געלייגט זעט מיר אויס אז איך וואלט הנאה געאט צו ליינען דעם יידישען בוך, אוו קען איך דאס בוך געפינען אין מיין גלות אין יקנעם, האדער אערגעצ וו.
אדאיינק
יידיש >>

הודעות אחרונות

23:27 | 26.10.17 Judy 1
19:39 | 26.10.17 ציקימינגו 22
07:00 | 10.10.17 אומפהלומפה
11:40 | 02.10.17 Judy 1
19:54 | 26.09.17 ציקימינגו 22
18:53 | 26.09.17 Judy 1
11:14 | 25.09.17 לאוניד מנדלזון

חם בפורומים של תפוז

אירוח בנושא יחסים בין אחים ואחיות
אירוח בנושא יחסים בין...
ביום ראשון, 19.11, נארח את קרן גאולה, מנחת הורים,...
אירוח בנושא יחסים בין אחים ואחיות
אירוח בנושא יחסים בין...
ביום ראשון, 19.11, נארח את קרן גאולה, מנחת הורים,...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ