תיאטרון יידיש - דיון

[פייפן]

חבל שלא צפיתי

שלום לכולם, חבל שלא עקבתי כדי לראות את השידור. בתור מתחיל , ראיתי רק הצגה אחת "האחיות פארי" . אני לא יכול להגיב על רמת היידיש, כי היא הייתה "גדולה" עלי אבל אבי הבין כמעט הכל. ההפקה עצמה היתה מרשימה למדי והיה שימוש יפה בחלל הבימה. כעורך במקצועי צרמו לי ההחלטות המוסיקליות של סדר השירים למרות שזוג השחקניות מאוד מוצלחות. שמעתי וקראתי את הביקורות על ההצגה הנוכחית אבל כנראה שבכל זאת אלך עם הורי (בכרטסי הנחה מבית שלום עליכם) שבוע טוב פייפן

 

[נחי]

דעת מיעוט

לעניות דעתי טועה נועם (וסליחה על הבוטות) בביקורתו על התיאטרון במספר רמות. הראשונה היא שזו עזות מצח לבקר כל כך בנחרצות דבר שאותו לא ראית. גם אם אתה צודק בביקורת תתכבד ותלך פעם אחת רק כדי להווכח בדבר באופן ישיר ובלתי אמצעי. העניין השני הוא שאי אפשר להתווכח עם הצלחה. העובדה היא שהתאטרון מושך קהל (ואותי בתוכו למרות שלתיאטרון העברי הרגיל אינני הולך) ולכן אי אפשר לבוא כטענות למי שמקיים מוסד הגורם נחת לכל כך הרבה אנשים.אתה רק יכול להתלונן בפני מוסדות אחרים מדוע הם לא מקימים מוסדות תרבות נוספים. שלישית כולנו יודעים כמה מועטה היא פעילות היידיש בארץ ומי שמבקר אותה בחריפות, בלי קשר לצדקת טענתו,פשוט יורה לעצמו כדור ברגל. ההערות לגבי רמתו של התיאטרון הן אולי נכונות אבל לא צריך להשמיע אותן בפורום שבו הושמעו שכן גם לא התקיים דיון רציני בטענה ולכן עצם העלאת הנושא לא תביא לשום שינוי. חבל מאד נועם שלא המשכת את הקו הראשוני שבו התחלת לגבי היותה של היידיש שפה ולא קוריוז ולכך שמי שעוסק ביידיש לא צריך להסביר את זה יותר ממי שעוסק בצרפתית, איטלקית או כל שפה אחרת. זו הייתה הטענה המשמעותית שלך וממנה יכול היה הצופה הנבון להבין גם את הביקורת כלפי התיאטרון. ההיטפלות לתיאטרון בצורה ישירה ובוטה רק הוסיפה נופך צהוב לתכנית ולא העשירה אותה.

 

[נועם סטאריק]

אתה דווקא עם הרוב שמגיע לתיאטרון

1. כתבת "שזו עזות מצח לבקר כל כך בנחרצות דבר שאותו לא ראית". ובכן כבר אמרתי כאן בהודעה אחרת שאמנם לא נוכחתי ממש בשום הצגה, כלומר לא קניתי כרטיס וישבתי באולם בעת הצגה, אבל ראיתי 2 הצגות ועוד כמה קטעי הצגות בוידיאו. אני יודע שאין דומה הוידיאו לאולם התיאטרון, אבל את ההתרשמות קיבלתי גם מתוך הוידיאו. שנית, נניח וכן הייתי בהצגות ואפילו בכולן, האם אני מוסמך להיות מבקר תיאטרון מקצועי? לא. אבל אני לא דיברתי רק מליבי אלא גם מגרונם של חברים שכן מבינים בתיאטרון וראו מאות הצגות ישראליות ואחרות וזה המקצוע שלהם. הם אומרים וחוזרים ושונים שהיידישפיל רמתו נמוכה ומביכה. 2. טיעון זה אני לא יכול להפריך אך אני לא רואה את הרלוונטיות להפרכת הטענה שלי. אתה כתבת "שאי אפשר להתווכח עם הצלחה". אפשר להתווכח. הנה אנחנו עושים זאת. בשביל לבדוק את הטענה הזאת צריך לראות איזה סוג קהל מנוי לתיאטרון הזה ואם אפשר, לבדוק גם כמה זמן הצלחה כזאת יכולה להחזיק מעמד. נדמה לי שהקהל שמגיע אכן מחפש בדיוק את החומר שעצמון מגיש להם, אבל במקום שעצמון יוסיף גם איכות כדי שגם צעירים יבואו, הוא מדשדש במקום ומתעניין רק בהעלאת הצגה... ושיהיה ב"יידיש", כי לשם זה הקמנו את המועדון הזה הקרוי יידישפיל. הוא אכן מצליח. אבל אותי למשל הוא לא מצליח למשוך פנימה וחבל, כי הייתי מאוד רוצה לראות תיאטרון איכותי ביידיש בארץ. 3. כתבת ש"כולנו יודעים כמה מועטה היא פעילות היידיש בארץ ומי שמבקר אותה בחריפות, בלי קשר לצדקת טענתו, פשוט יורה לעצמו כדור ברגל". נו, הוויכוח הזה אינו אלא סימן לבריאותה של היידיש במקרים מסוימים. הלוואי אם היינו מדברים כל הזמן על תרבות היידיש ומתווכחים על חומרים טובים ולא טובים כפי שזה קורה בתרבות העברית. זה רק יכול להועיל. אני לא רואה איפה יש כאן יריה ברגל. 4. כתבת שגם עם הטענה נכונה "לא צריך להשמיע אותה בפורום שכן לא התקיים דיון רציני בנושא". הנה עכשיו יש דיון בנושא. ואם אתה לא מרוצה מכך שאני אישית לא נוכחתי באולם היידישפיל, הרי יש כאן כמה שכן היו ואתם אתה יכול לדון ברצינות בנושא. 5. הדינמיקה של תוכנית תרבות זו ועשר הדקות שהוקדשו לנושא הכוללות בתוכן גם שתי דקות של ההצגה שהוקרנה אינה מותירה זמן להתעמק ולפתח שום נושא. אך לא יכולתי לראות את עצמון שוב שולף את הטענה שנטחנה עד דק על דיכוי היידיש בשנות ה-50 ולהישאר עדיש כאשר אני יודע שהוא בעצמו בראייתו הנוסטלגית אינו מסוגל להתחבר לצעירים שעוסקים ביידיש.

 

[בן אהרון]

ת.ט. זאל = זאלן

 

[נועם סטאריק]

אין עריכה

לפי מה שהבנתי מהם הם לא עורכים כלל את הקטעים עצמם, אלא רק את קטעי הקישור.

 

[חייםלוי]

נראה לי שדווקא שמואל עצמון לא כל

כך אשם במצב תיאטרון היידיש. הוא דווקא שומר על רמה גבוהה, עד כמה שידוע לי. לא אשכח את מה שעשה למגילה לידער של איציק מאַנגער - יצירת מופת. האמת היא שתיאטרון יידיש גם בשיא זהרו בפולין ובארה"ב היה ברובו תיאטרון שונד ששאף למכנה המשותף הנמוך ביותר. גם טעית בכך שאמרת שמעולם לא ראית הצגה ביידיש.

 

[נועם סטאריק]

אבל "יידישפיל" זה הוא

גם ביתרונות וגם במגרעות. והיידישפיל מחפיר רוב הזמן ברוב החומר. אמרת נכון, חיים, שתיאטרון יידיש מעולם לא היה היהלום שבכתר של תרבות היידיש הגבוהה וכבר הבאתי בעבר דוגמאות וקריקטורות מתוך העיתונות דאז על ה"שונד" בתיאטרון היידי בארה"ב, אבל כאן בארץ נראה שרק זה מה שבולט - הנוסטלגיה נוטפת השמאלץ. לא הבנתי על מה אתה מצביע כטעות שלי. העובדה שלא ראיתי היא טעות, או זה שלא סיפרתי שכן ראיתי (כפי שציינתי בקלטות וידיאו ובמקטעים).

 

[חייםלוי]

הטעות היא בכך שאמרת שמעולם לא ראית

הצגה בתיאטרון חיה, לא בוידאו. אף אחד לא אוהב לשמוע ביקורת על מפעל חייו ועוד ממישהו שאומר שלא ראה אף אחת מיצירותיו. לגבי תיאטרון יידיש בעבר בארץ אני עוד זוכר שאמי ע"ה ניסתה ללכת מדי פעם להצגה ובסוף התייאשה. יש גבול לרדידות שהיא יכלה לסבול. מעניין שבספרות ושירה יידיש הגיעה לפסגות הגבוהות ביותר אצל אותו קהל קורא יידיש ודובר יידיש בעוד שהתיאטרון מדשדש אי שם למטה. אולי לפרופ' שיינטוך הפתרונים.

 

[נועם סטאריק]

עמדו בפני שתי ברירות:

לשתוק, מכיוון שלא ראיתי במו עיניי את ה"יידישפיל", או לדבר מגרונם של עשרות שבאופן אישי שמעתי מהם את הדברים. אני בחרתי להגיד. תאמינו לי שעכשיו זה עולה לי ביוקר

חכו להשמצות שיהיו מיד אחרי התוכנית... חיים, האם תוכל להרחיב במילה על אמא שלך ותיאטרון? האם היא אהבה תיאטרון באופן כללי אך לא הצליחו להתלהב מהיידישפיל או שלא הכירה כלל את הז'אנר התיאטרלי.

 

[חייםלוי]

היא לא התלהבה במיוחד מתיאטרון

היא היתה יותר אשת ספר. קראה בלי סוף ביידיש ובעברית. אבל הלב שלה נמשך למילה מדוברת ביידיש ולכן ניסתה כל פעם ללכת לתיאטרון. חות מאשר ל"מגילה" אליו הלכנו 4 פעמים היא נגעלה מהרמה הירודה. בסוף התייאשה לגמרי והיתה הולכת להרצאות ביידיש על ספרות.

 

[בן אהרון]

סקאנדל קטן באמת לא יזיק.

אמש האזנתי, בחצי אוזן לאיזה בלה בלה טלביזיוני, תוכנית על סילסולים בזמר העברי המתחדש. תאמינו לי תשפוכת מעליבה אינטליגנציה של כל נעבעך מצוי. אומרת לנו המנחה: הזמר הסילסולי, הוא מרכז הקונצנזוס, של הזמר העברי. ואני אומר לה לגברת, על דעת היועץ הפרטי שלי, שרוב הסילסולים הם זיופים ! תאמינו לי, מכל התכניות עד להקאה בטלביזיה, של הזמר הים תיכוני, המזרחי, בסגנון עדות המזרח. זמר רדוד משעמם שבלוני שנמאס מזמן. לו היו מקדישים, ואני מדבר רק על הערוץ הראשון ה"ממלכתי" חלק מן הזמן, לאותם זמרים/ות עולים מחבר העמים, השרים את שירי העם ביידיש, ובשפות אחרות, היינו נהנים יותר. ישנם הרבה שפובלובים/ות ביניהם, שעדיין לא נתגלו, ואולי גם לא יתגלו לעולם. לזכור, שזמר ברמתו של מישה אלכסנדרוביץ לא הגיע מעולם, לטלביזיה הישראלית. לתכניות הרדיו בקול ישראל מוקצבת רבע שעה [!] לשפת היידיש. רבע שעה ! מה אפשר כבר לומר ברבע שעה ? בקושי נפיחה. אגב, נודע לי, שגם רבע השעה הזו אינה נקלטת כלל, במכשירי הרדיו, בגלל קילקול מתמשך במשדרי קול ישראל. ההתיחסות לתרבות ולשפה של יהודי מזרח אירופה, התייחסות קצת מוזרה. כי אין ביניהם "הופכי שולחנות מקצועיים לפלפים של ממש. בטח גם "שמאלנים" לא עלינו. פעם דיברו בארץ הזאת על קיפוח עדתי. מישהו יכול לומר לי באיזה צד האשכנזים ? יאללה חברהלעך, מעגייט קיין אוגנדה ?

 

[נועם סטאריק]

צו דער זאך!

באוגנדה היינו מפתחים סוג של יידיש-אפריקונס

כבר דיברתי על זה בעבר שבערבי חגים ובימים שיש להם משמעות יהודית ניתן לראות תוכניות שכוללות שירים ומטעמים אחרים ביידיש בערוצים הרוסיים. בערוץ ישראלי? יוק!

 

[magy]

צודק בן אהרון....בכל מילה.

 

[חייםלוי]

תיאטרון יידיש - דיון