באל האקאלפי

Judy 1

New member
תודה על ההסבר, והסתייגות קטנה:

תודה על ההסבר. תהיתי באמת איך קרה שהיידיש בספר שונה כל כך מהחומרים האחרים שקראתי. אני מקבלת בתודה את ההבהרה שלך, ושואלת האם תוכל לכוון אותי למקור מידע אינטרנטי או כתוב על תופעת היידיש הפונטית-סובייטית.
אני גם מסכימה איתך לחלוטין שהידע של האוכלוסייה בכל הנוגע לנושאי יהדות ולידיעת השפה העברית היה גדול, ובמיוחד הידע של הסופר גרין שאת ספרו אני קוראת. אני גם סבורה שהוא עשה כל שיכול לספר לקוראים מנהגים, מסורות, הלכי רוח והרבה יידישקייט, שידע שהולכת ונעלמת.
לגבי המונח "באל הקאלפי" אני בטוחה שהכוונה כאן היא למי ששומר על הקופה המשותפת. לא היה שם (עדיין) שום עניין עם בחירות. עד כמה שהצלחתי לברר המילה קלפי (מיוונית) מחוברת באופן ודאי לבחירות. אך משמעותה קופסה סגורה.מי שיקרא את הפרק לא ימצא שם כל רמז לבחירות.
תודה
יהודית
 

דווידיש

New member
עברית פונטית-סובייטית

נראה לי שהערך "יידישיזם - ויקיפדיה" בגוגל יכול להיות מעניין.
 

ז ק ו

New member
ובכן; אין רמז לבחירות, אבל יש בחירות, לא כהסבר להופעת המילה

קלפי -תיבת איסוף הכסף, אלא שהיה צורך לבחור שומר לקופסה. וזה עינין צדדי.

 

שריג ש

New member
כתיב ביידיש בתקופת השלטון הבולשביקי

דווידיש, לחיזוק דבריך ראה גלויה מצורפת ביידיש, שהדגשתי בה באדום את חוות-דעתו המרומזת של הכותב, דוֹדי (שכתב גם עברית משובחת ונספה בשואה), על גזירת הכתיב שגזר השלטון הבולשביקי בשאיפתו להכרית את העברית.

 

דווידיש

New member
תודה רבה לך, שריג ש, והרשי-נא לי

שתי הערות:
1) לשתי המילים ה"עבריות" שהדגשת, יש להוסיף מילה שלישית - ה"יאנטעפֿ" (התעתיק הפֿוֹנֶטי ביידיש של ה"יום-טוב" העברי).
2) בשואה היהודים לא "נספו", היהודים "נרצחו".
והלוואי שנזכה לבשורות טובות.
 

שריג ש

New member
לדווידיש, על הכתיב ביידיש בתקופת השלטון הבולשביקי

1. הצדק איתך בעניין "יאָנטעפ" (איך מסמנים את הקו מעל הפ"א?), ואני מודָה לך על ההערה.
2. אין חולק על כך שהיהודים בשואה נרצחו, הושמדו, חוסלו באכזריות שאין דומה לה, אלא שבמקרה הספציפי הזה דוֹדי כותב-הגלויה מת בייסורי רעב בדכאו, וכאן, לדעתי, יאה יותר הפועל "נִסְפָּה".
וששנת תשע"ח תביא לנו אך טוב.
 

דווידיש

New member
פֿ , חילוקי דעות והסכמה

ובכן, הקו מעל הפ"א מסמנים, אחרי הקלדת האות, ע"י לחיצה על Alt יחד עם הספרות 0207 .
אשר למותם של בני עמנו בתקופת השואה ברעב, במחלות, במגיפות, באפיסת כוחות, באיבוד לדעת ועוד, הרי מיתות אלה באו עליהם לא כתוצאה מפגעי טבע בלתי נשלטים, כגון הוריקנים, שטפונות, צונאמים, רעידות אדמה וכד', שבעטיים אכן נספו בני אדם, אלא עקב תכנית מסודרת, מדוייקת וברורה להחריד להשמדת העם היהודי - דהיינו: ר צ ח בכוונה תחילה ! אינני מוצא הצדקה למינוח "מכובס".
אך לעומת זאת, הנני מסכים לחלוטין ומכל הלב לסיפא של הודעתך. שנה טובה !
 

שריג ש

New member
תודה ושאלה ביידיש

תודה רבה על הטיפ לסימון פֿ!
אין לי שום ויכוח איתך באשר לשואה המחרידה ולתוכנית הזדון הסדורה להשמדת עַמנו; הרי שנינו עומדים ממש באותו צד של המתרס. עשרות רבות מבני משפחתי אכן נרצחו בגיאיות ההריגה בלטביה ובליטא, ודומה שבעניין דוֹדי שמת ברעב בדכאו, המחלוקת בינינו היא סמנטית בעיקרה.
אני מרשה לעצמי לעבור לתחום אחר לאור ידיעותיך ביידיש.
בניקוד חוברת שירה מזרחית נתקלתי בביטוי הגזעני הישן פרענק פּאַרעך. מזיכרון ילדות עתיק נדמה לי שהצורה הנכונה היא פּאַרְךְ, אבל לא זכיתי לתמיכה מצד בני דורי, צברים כמוני, ששמעו יידיש בבית. פּאַרעך במילון יידי הוא עָפָר, ופּארְך - גזזת, שחין, ספחת, ונראה לי שלכך מכוון כינוי הגנאי.
התוכל לחוות דעה מהי הצורה הנכונה? מודָה לך מראש.
 

דווידיש

New member
ניסיון תשובה לשאלה בייִדיש,

אך תחילה עוד התייחסות אחרונה ל"מחלוקת" : אכן, היא כביכול בתחום הסמנטיקה,
שכידוע עוסקת בחקר המשמעות, ומכאן שגם כידוע, החיים והמוות בידי הלשון.
ועכשיו ל"פּאַרְךְ" - זיכרון ילדותך העתיק לא הטעה אותך, הצורה הנכונה היא "פּאַרְךְ",אשר משמעותה המקורית היא "גזזת, שחין, ספחת", כפי שציינת. ברבות הימים נוספו למילה משמעויות גנאי, כגון "גס, מלוכלך, מגעיל" וכד', והיא הייתה נפוצה למדי במריבות בין היהודים במזרח אירופה.
כיון שהמילה מסתיימת בשני עיצורים גרוניים/ענבליים רצופים, המקשים את ההגייה על חלק ניכר מהאנושות, הוסיפו לה ביניהם, בַדיבור, את התנועה 'ע' (E), שלאחר מכן תפסה את מקומה, בטעות כמובן, גם בכתובים.
ואגב, 'עָפָר' הוא "פּאָרעךְ" (ולא "פּאַרעךְ").
שבת שלום.
 

דווידיש

New member
ושיפור קטן:

ה'עפר, אבק' הנכון הוא "פּאָרְךְ", אך גם הוא סבל מאותה תסמונת כמו ה"פּאַרְךְ", ונעשה "פאָרעךְ".
 

שריג ש

New member
תודה

תודה רבה, דווידיש! הנחתי שתנועת e נועדה לפרק (בדיבור) את צרור העיצורים להקלת ההגייה, בדומה לתהליך הפונטי שחל בעברית בשמות הסגוליים:
כַּלְבְּ > פירוק הצרור: כַּלֶבּ > אסימילציה של התנועות: כֶּלֶב. אלא שבעברית התקבעה התוצאה הסופית גם בכתב.
תודה גם על "השיפור הקטן". השכלתי.
ובעניין ה"מחלוקת" - משאירה לך את זכות המילה האחרונה...
שבת שלום.
 
למעלה