אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שרשור מקצועות ובעלי מלאכה

[א ווארט]

אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שרשור מקצועות ובעלי מלאכה

 

[א ווארט]

אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- לערער/ין

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
השבוע נתמקד במקצועות, הן מודרניים והן שאפיינו את היהודים באירופה.
היום "לערער" [דער] - מוֹרֶה ו"לערערין" או "לערערקע" [די] - מוֹרָה.
מקור המילה הוא בפועל "לערן" (בדומה ל-Learning באנגלית) - ללַמֵּד. בהוספת המילית "זיך" מתקבל הפועל ללמוד - "לערנען זיך".
מורה בחדר (תלמוד-תורה) הוא "מלַמד" (meLAmed) [דער] או לפעמים "רבּי" (rebe) [דער].
למידה מהנה! לערנט זיך מיט געשמאק!

 

[ז ק ו]

אם כבר מדברים על לערער - מלמד > מורה,

כדאי להזכיר גם את הנגזרות הנוספות: לערנער - למדן, געלערנטער - מלומד.

 

[א ווארט]

כשנלמד על כל נגזרות הפועל הנ"ל

לערן מול לערנען ולערן זיך וההבדל בין זיך לערנען לזיך אויסלערנען, תכנסנה גם המילים שציינת. טיפין טיפין, השבוע לומדים קצת מקצועות.

 

[א ווארט]

אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שוסטער

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נמשיך בלמידת המקצועות ונלמד את המילה "שוסטער"-סנדלר. המילה זהה למקבילתה הגרמנית "Schuster". המקור הוא הלחם של המילה "Schuh" (ביידיש-שוך, נעל) והפועל הלטיני "Suō" (לְחַבֵּר).
כל אדם ששם משפחתו הוא שוסטער, יבדוק ויגלה שאחד מאבותיו היה סנדלר. אצל יהודים, רבים אמצו את שם המקצוע שלהם כשם משפחתם.
&nbsp
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1338006972927712/?type=3&theater
&nbsp
קישור לדף: www.facebook.com/avortyiddish

 

[ציקימינגו 22]

בהמשך למקצועות. חידה. מדוע לא יחסר בשר בכלא ? צ'י

 

[ז ק ו]

מה שהיה הוא שיהיה!

דער מעצגער האט דאך א יאטקע, וועט פלייש מסתמא נישט פעלן.

 

[ציקימינגו 22]

א'יאטקע ועיס איך נישט. אובער שניידן האטער פין אלע זייטן.

דער רעבע.האט "געכאפט די שניט".
צ'י

 

[א ווארט]

אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- ריכטער

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום, המקצוע שנלמד הוא "ריכטער"-שופט. המילים "רעכט" ביידיש, ו "Right" באנגלית (בשתיהן-צדק) הן מאותו מקור, שמשמעותו בעבר "קו ישר" (משם גם הגיעה המשמעות הנוספת-ימין. גם "ריכטיק"-אמת).
&nbsp
היום נלמד גם פתגם:
"וואָס קען ווערן פון די שאָף אַז דער וואָלף איז דער ריכטער?"
-"מה יקרה לַכִּבְשָׂה, עם הזאב הוא השופט?"
&nbsp
שם המשפחה הנפוץ "ריכטר" או "ריכטער" מצביע על היות אחד מאבות המשפחה שופט.
&nbsp
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1338911849503891/?type=3&theater
&nbsp
קישור לדף: www.facebook.com/avortyiddish

 

[א ווארט]

אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- קרעמער

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום בשבוע המקצועות, נלמד את אחד המקצועות הנפוצים ביותר אצל יהודים בגולה "קרעמער" - חֶנְוָנִי. שם המקצוע הוא שילוב של המילה "קראָם"-חנות עם סיומת התואר "ער".
*מילה נוספת לחנות היא "געשעפט"
&nbsp
שם המשפחה "קרעמער" או בכתיב אחר "קרמר" מצביע על היות אחד מאבות המשפחה חנוני.
&nbsp
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1340500736011669/?type=3&theater
&nbsp
קישור לדף: www.facebook.com/avortyiddish

 

[א ווארט]

אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שמיד

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
&nbsp
היום נלמד עוד מקצוע בסדרה שלנו, והיום "שמיד"-נַפָּח, חַרָשׁ־בַּרְזֶל. מילה נוספת לתיאור בעל המקצוע היא "שמידער".
&nbsp
מקור המילה הוא בשורש האינדו אירופאי שמשמעותו "לחתוך".
&nbsp
בשל שכיחות המקצוע, שמות המשפחה בעקבותיו התפזרו ברחבי העולם. שמות כמו שמיד, שמידט, גולדשמידט (צוֺרֵף), שמידער, שמידל, סמיד, סמית', שמי, שמיט ועוד, נפוצים מאוד. לדוגמה, סמית' הוא שם משפחתם של כחצי מיליון בריטים וכ-3 מיליון אמריקאים, והוא שם המשפחה הנפוץ ביותר במדינות אלו!
&nbsp
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...tif_t=photo_comment&notif_id=1486025601187554
&nbsp
קישור לדף: www.facebook.com/avortyiddish

 

[א ווארט]

אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- אויטאָר

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,

לסוף שבוע המקצועות נלמד את המילה "אויטאָר"-סופר. המילה מתכתבת עם המילה האנגלית "author". היהודים באירופה עסקו בכתיבה רבה של סיפורים ושירים בנושאי קודש וחול. את יצירותיהם לומדים עד היום (כמו למשל את יצירותיהם של שלום עליכם, י"ל פרץ, ח"ן ביאליק, ש"י עגנון). רבים מהסופרים אמצו לעצמם שם עט. כך למשל שמו של שלום עליכם הוא בכלל שלום רבינוביץ', ושמו של אחד העם הוא אשר צבי (הירש) גינצברג.
מילה נוספת לכותב היא "שרײַבער"-סופר, כותב, מורה לכתיבה. שם המשפחה "שרייבער" נפוץ, ומקורו בשם המקצוע.

קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1343570162371393/?type=3&theater

קישור לדף: https://www.facebook.com/avortyiddish