אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- שרשור כליזמר וכלי נגינה
- פותח הנושא א ווארט
- פורסם בתאריך
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- כליזמר
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
בימים הקרובים נתמקד בכלי נגינה. ראשית, נתעמק קצת בתרבות הנגינה האידית, ה"כְּלֵיזְמֶר" (דער) (בכתיב נוסף, "קלעזמער") הלחם של המילים "כְּלֵי־זֶמֶר", הוא המונח שמשמש לתיאור המסורת המוזיקלית של יהודי מזרח אירופה שהחלה בסביבות שנת 1500. להקות הכליזמר היו מורכבות מכמה נגנים בודדים, שהכלים הבולטים שנוגנו היו לרוב כינור, ויולה, חליל, תוף וצ'לו. בהמשך נוספו כלים כמו פסנתר, אקורדיון וגם הקלרינט שהפך להיות סמל מזהה ללהקות הכליזמר.
כיום ישנה תחייה מחודשת של הכליזמרים הן בקרב הציבור הדתי, והן בקרב הציבור החילוני, בארץ ובעולם.
 
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1328865127175230/?type=3&theater
 
קישור לדף: www.facebook.com/avortyiddish
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
בימים הקרובים נתמקד בכלי נגינה. ראשית, נתעמק קצת בתרבות הנגינה האידית, ה"כְּלֵיזְמֶר" (דער) (בכתיב נוסף, "קלעזמער") הלחם של המילים "כְּלֵי־זֶמֶר", הוא המונח שמשמש לתיאור המסורת המוזיקלית של יהודי מזרח אירופה שהחלה בסביבות שנת 1500. להקות הכליזמר היו מורכבות מכמה נגנים בודדים, שהכלים הבולטים שנוגנו היו לרוב כינור, ויולה, חליל, תוף וצ'לו. בהמשך נוספו כלים כמו פסנתר, אקורדיון וגם הקלרינט שהפך להיות סמל מזהה ללהקות הכליזמר.
כיום ישנה תחייה מחודשת של הכליזמרים הן בקרב הציבור הדתי, והן בקרב הציבור החילוני, בארץ ובעולם.
 
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1328865127175230/?type=3&theater
 
קישור לדף: www.facebook.com/avortyiddish
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פידל
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
היום נלמד את כלי הנגינה "פידל" (דער וגם די), כינור.
הכינור הוא אחד הכלים המזוהים עם היהודי הנודד באירופה, ובמיוחד עם נגני הכלי־זמר.
 
מקור המילה הוא באלה הרומית "וִיטוּלָה" שהיא אלת השמחה והניצחון. משם נוצר הפועל הלטיני "vitularia" כלומר לחגוג. הכינור כנראה שימש בחגיגות אלו. מהלטינית, השפות הרומאניות אמצו את המילה כ"viola" ולימים גם את המילה "violin" שלימים תשמש את האנגלית המודרנית. השפות הגרמאניות כמו אנגלית וגרמנית אמצו את המילים "fiddle" ו"fiedel" בהתאמה.
היידיש כמובן אמצה את ההגייה הגרמנית.
 
הכינור הוא כלי שמאוד מזוהה עם היהדות. החל ביובל ודוד המלך במקרא, וכלה במקהלות היהודיות באירופה.
 
בפולקלור היהודי נכתבו עליו מחזות כמו "פֿידלער אויפן דאַך" (כנר על הגג) שעובד גם לסרט ו"ייִדל מיטן פידל" (יהודי עם כינור) וכן ספרים כגון "הכינור" וגם "נער עם כינור", ורבים אחרים.
 
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1331347290260347/?type=3&theater
 
קישור לדף: www.facebook.com/avortyiddish
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
היום נלמד את כלי הנגינה "פידל" (דער וגם די), כינור.
הכינור הוא אחד הכלים המזוהים עם היהודי הנודד באירופה, ובמיוחד עם נגני הכלי־זמר.
 
מקור המילה הוא באלה הרומית "וִיטוּלָה" שהיא אלת השמחה והניצחון. משם נוצר הפועל הלטיני "vitularia" כלומר לחגוג. הכינור כנראה שימש בחגיגות אלו. מהלטינית, השפות הרומאניות אמצו את המילה כ"viola" ולימים גם את המילה "violin" שלימים תשמש את האנגלית המודרנית. השפות הגרמאניות כמו אנגלית וגרמנית אמצו את המילים "fiddle" ו"fiedel" בהתאמה.
היידיש כמובן אמצה את ההגייה הגרמנית.
 
הכינור הוא כלי שמאוד מזוהה עם היהדות. החל ביובל ודוד המלך במקרא, וכלה במקהלות היהודיות באירופה.
 
בפולקלור היהודי נכתבו עליו מחזות כמו "פֿידלער אויפן דאַך" (כנר על הגג) שעובד גם לסרט ו"ייִדל מיטן פידל" (יהודי עם כינור) וכן ספרים כגון "הכינור" וגם "נער עם כינור", ורבים אחרים.
 
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1331347290260347/?type=3&theater
 
קישור לדף: www.facebook.com/avortyiddish
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פלייט
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד על כלי נגינה נוסף, שבשנים האחרונות השימוש בו בלהקות הכלי־זמרים מתמעט. "פֿלייט" [די], חליל צד.
מקור השם הוא מצרפתית עתיקה "Flaute", שם התרחש הלחם בין המילים "flaujol", חלילון ו"laut", חזק. משם המילה עברה לגרמנית כ"Flöte" וליידיש כ"פֿלייט".
היתרון של חליל הצד הוא צליל רב-גוני. צליליו הנמוכים יכולים להיות רכים וחלשים, האמצעיים נעימים ועדינים, ואילו הגבוהים חזקים, חדים ומבריקים. חלילן מקצועי יכול אף לשנות את אופיים של הצלילים כך שלמשל הצלילים הנמוכים יהיו חדים וחזקים יותר, והצלילים הגבוהים יהיו חרישיים ועדינים. המנעד הרחב בכלי אחד אידיאלי לזמרים נודדים שלא יכלו לסחוב הרבה. כך התחבב החליל על הכלי־זמרים. עם השנים החליף אותו הקלרינט (קלרנית בעברית, קלאַרנעט [דער] ביידיש).
 
קישור לפוסט:https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1331476200247456/?type=3&theater
 
קישור לדף: https://www.facebook.com/avortyiddish
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד על כלי נגינה נוסף, שבשנים האחרונות השימוש בו בלהקות הכלי־זמרים מתמעט. "פֿלייט" [די], חליל צד.
מקור השם הוא מצרפתית עתיקה "Flaute", שם התרחש הלחם בין המילים "flaujol", חלילון ו"laut", חזק. משם המילה עברה לגרמנית כ"Flöte" וליידיש כ"פֿלייט".
היתרון של חליל הצד הוא צליל רב-גוני. צליליו הנמוכים יכולים להיות רכים וחלשים, האמצעיים נעימים ועדינים, ואילו הגבוהים חזקים, חדים ומבריקים. חלילן מקצועי יכול אף לשנות את אופיים של הצלילים כך שלמשל הצלילים הנמוכים יהיו חדים וחזקים יותר, והצלילים הגבוהים יהיו חרישיים ועדינים. המנעד הרחב בכלי אחד אידיאלי לזמרים נודדים שלא יכלו לסחוב הרבה. כך התחבב החליל על הכלי־זמרים. עם השנים החליף אותו הקלרינט (קלרנית בעברית, קלאַרנעט [דער] ביידיש).
 
קישור לפוסט:https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1331476200247456/?type=3&theater
 
קישור לדף: https://www.facebook.com/avortyiddish
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פויק
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד על אחד הכלים החשובים ביותר בכל הרכב מוזיקלי. התוף, או ביידיש "פּויק" [די] וגם "באַראַבאַן" [דער].
שתי המילים הן למעשה "אוֹנוֹמָטוֹפֵּאָה" (תַּצְלִיל בעברית). תַּצְלִיל היא מילה שמשמעותה נגזרת מהצליל שהיא מפיקה. למשל, זמזום, רשרוש, גרגור. אבל מה שמיוחד במילים "פּויק" ו"באַראַבאַן" הוא שהתצליל שלהן בא ממקורות שונים. המילה "באַראַבאַן" שאולה מהמילה הרוסית "бараба́н", שהיא למעשה שאולה ממקור תורכי, שהוא למעשה תצליל לקול התוף. המילה "פּויק", קרובה למילה הגרמנית "Pauke" שהיא תצליל בפני עצמה. מבחירת התצליל ניתן להסיק שגובה הצליל וסגנון הנגינה בתוף בכל אחת מהתרבויות היה שונה.
המילה "פּויק" שכיחה יותר בשימוש.
 
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1333078063420603/?type=3&theater
 
קישור לדף: https://www.facebook.com/avortyiddish
 
 
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד על אחד הכלים החשובים ביותר בכל הרכב מוזיקלי. התוף, או ביידיש "פּויק" [די] וגם "באַראַבאַן" [דער].
שתי המילים הן למעשה "אוֹנוֹמָטוֹפֵּאָה" (תַּצְלִיל בעברית). תַּצְלִיל היא מילה שמשמעותה נגזרת מהצליל שהיא מפיקה. למשל, זמזום, רשרוש, גרגור. אבל מה שמיוחד במילים "פּויק" ו"באַראַבאַן" הוא שהתצליל שלהן בא ממקורות שונים. המילה "באַראַבאַן" שאולה מהמילה הרוסית "бараба́н", שהיא למעשה שאולה ממקור תורכי, שהוא למעשה תצליל לקול התוף. המילה "פּויק", קרובה למילה הגרמנית "Pauke" שהיא תצליל בפני עצמה. מבחירת התצליל ניתן להסיק שגובה הצליל וסגנון הנגינה בתוף בכל אחת מהתרבויות היה שונה.
המילה "פּויק" שכיחה יותר בשימוש.
 
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1333078063420603/?type=3&theater
 
קישור לדף: https://www.facebook.com/avortyiddish
 
 
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- צימבאל
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
היום הפוסט עוסק בכלי נגינה די מיוחד. "צימבאַל" [דער]-צימבָּלוֹם.
 
הצימבָּלוֹם הוא כלי הקשה בעל מיתרים, הנפוץ כיום בשימוש בעיקר בהונגריה. זהו כלי נגינה שנעשה פופולרי בהונגריה ונמצא בשימוש בקבוצת העמים והתרבויות שכללה את אזור הבלקן, את יוון ואת האזור הדרומי והמזרחי של האימפריה הרוסית והקיסרות האוסטרו-הונגרית של פעם (כיום בלרוס, הונגריה, רומניה, מולדובה, אוקראינה, פולין, צ'כיה וסלובקיה). הנגינה בצימבָּלוֹם מתבצעת (באופן טיפוסי) באמצעות הקשה בשני מקושים על המיתרים.
 
לשמיעה: https://www.youtube.com/watch?v=N63gikqYyWI
 
שבת שלום!
 
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1335270833201326/?type=3&theater
 
קישור לעמוד: https://www.facebook.com/avortyiddish
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
היום הפוסט עוסק בכלי נגינה די מיוחד. "צימבאַל" [דער]-צימבָּלוֹם.
 
הצימבָּלוֹם הוא כלי הקשה בעל מיתרים, הנפוץ כיום בשימוש בעיקר בהונגריה. זהו כלי נגינה שנעשה פופולרי בהונגריה ונמצא בשימוש בקבוצת העמים והתרבויות שכללה את אזור הבלקן, את יוון ואת האזור הדרומי והמזרחי של האימפריה הרוסית והקיסרות האוסטרו-הונגרית של פעם (כיום בלרוס, הונגריה, רומניה, מולדובה, אוקראינה, פולין, צ'כיה וסלובקיה). הנגינה בצימבָּלוֹם מתבצעת (באופן טיפוסי) באמצעות הקשה בשני מקושים על המיתרים.
 
לשמיעה: https://www.youtube.com/watch?v=N63gikqYyWI
 
שבת שלום!
 
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1335270833201326/?type=3&theater
 
קישור לעמוד: https://www.facebook.com/avortyiddish
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.