אַ טאָגטעגלעכער וואָרט-שרשור ניבים
- פותח הנושא א ווארט
- פורסם בתאריך
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש מערבית
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
תודה לגל, שהזכיר לי שאי אפשר לדבר על כל כך הרבה מקומות מבלי לייחס להם את הקשר ליידיש. לכן, את היומיים הארחונים הקדשתי לקצת יותר למידה על הניבים הפחות מוכרים לי ואת הימים הקרובים נקדיש לניבים. על מה נלמד?
יידיש מערבית
יידיש תיכונה
יידיש מזרחית (צפון־מזרחית ודרום־מזרחית)
יינגליש (יידיש מודרנית, שמדוברת בארצות הברית)
היינט-יידיש מערבית (מערבֿ ייִדיש).
קודם כל נעשה סדר, למרות שכיום אין דוברי יידיש מערבית כשפת אם, בעבר זו הייתה הלהג הרשמי של הספרות האידית.
תחילת היידיש כולה במאה ה-9 בה יהודים החלו להתיישב בגרמניה, בערים שפייר, וורמס ומיינץ (שפירא, וורמייזא ומגנצא-שו"ם). לכשהתיישבו הם החלו לדבר להגים המקומיים ועם הזמן, החלו לפתח להג נפרד ששימש את כל היהודים בגרמניה, הלהג הזה התאפיין במילים מהספרות היהודית, בעברית ובארמית.
עם הזמן נקרא הלהג הזה בשם "ייִדיש-דײַטש"-גרמנית יהודית וגם "עברי-טייטש"-גרמנית עברית.
כשיהודים החלו להגר מזרחה הם לקחו איתם את השפה ושם החלו לפתח שינויים בהגייה בקירוב לשפות המקומיות וכן שאלו מהן מילים חדשות. עדיין, הניב המערבי שימש כניב התקני. עם הזמן, יהודי גרמניה בפרט ויהודי מערב אירופה בכלל, החלו לזנוח את השימוש ביידיש כדי להיטמע באוכלוסייה המקומית.
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של היידיש הגרמנית הוא הולם המלא, שנהגה בדומה לדיפתונג הגרמני au. כך למשל, תורה נהגתה כ-Tauroh באשכנזית וכ-Taureh ביידיש. כמו כן, יש הבדלים באוצר המילים.
הכתיב הראשון של היידיש, הוא ברכה למחזור וורמייזא (וורמס) מ1272. המשפט:
"גוּט טַק אִים בְּטַגְֿא שְ וַיר דִּיש מַחֲזוֹר אִין בֵּיתֿ הַכְּנֶסֶתֿ טְרַגְֿא"
מזהים?
בתמלול כללי ליידיש מודרנית (בלי שמירה על כללי דקדוק):
"גוט טאָג אים קומען עס ווער דאָס מחזור אין שול טראָגען."
תרגום חופשי:
יום טוב יבוא על נושא מחזור זה לבית הכנסת.
*כמובן שמאז, היידיש המערבית התפתחה והספרות בה דומה יותר ליידיש המודרנית.
 
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1323391441055932/?type=3&theater
 
קישור לדף: https://www.facebook.com/avortyiddish
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
תודה לגל, שהזכיר לי שאי אפשר לדבר על כל כך הרבה מקומות מבלי לייחס להם את הקשר ליידיש. לכן, את היומיים הארחונים הקדשתי לקצת יותר למידה על הניבים הפחות מוכרים לי ואת הימים הקרובים נקדיש לניבים. על מה נלמד?
יידיש מערבית
יידיש תיכונה
יידיש מזרחית (צפון־מזרחית ודרום־מזרחית)
יינגליש (יידיש מודרנית, שמדוברת בארצות הברית)
היינט-יידיש מערבית (מערבֿ ייִדיש).
קודם כל נעשה סדר, למרות שכיום אין דוברי יידיש מערבית כשפת אם, בעבר זו הייתה הלהג הרשמי של הספרות האידית.
תחילת היידיש כולה במאה ה-9 בה יהודים החלו להתיישב בגרמניה, בערים שפייר, וורמס ומיינץ (שפירא, וורמייזא ומגנצא-שו"ם). לכשהתיישבו הם החלו לדבר להגים המקומיים ועם הזמן, החלו לפתח להג נפרד ששימש את כל היהודים בגרמניה, הלהג הזה התאפיין במילים מהספרות היהודית, בעברית ובארמית.
עם הזמן נקרא הלהג הזה בשם "ייִדיש-דײַטש"-גרמנית יהודית וגם "עברי-טייטש"-גרמנית עברית.
כשיהודים החלו להגר מזרחה הם לקחו איתם את השפה ושם החלו לפתח שינויים בהגייה בקירוב לשפות המקומיות וכן שאלו מהן מילים חדשות. עדיין, הניב המערבי שימש כניב התקני. עם הזמן, יהודי גרמניה בפרט ויהודי מערב אירופה בכלל, החלו לזנוח את השימוש ביידיש כדי להיטמע באוכלוסייה המקומית.
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של היידיש הגרמנית הוא הולם המלא, שנהגה בדומה לדיפתונג הגרמני au. כך למשל, תורה נהגתה כ-Tauroh באשכנזית וכ-Taureh ביידיש. כמו כן, יש הבדלים באוצר המילים.
הכתיב הראשון של היידיש, הוא ברכה למחזור וורמייזא (וורמס) מ1272. המשפט:
"גוּט טַק אִים בְּטַגְֿא שְ וַיר דִּיש מַחֲזוֹר אִין בֵּיתֿ הַכְּנֶסֶתֿ טְרַגְֿא"
מזהים?
בתמלול כללי ליידיש מודרנית (בלי שמירה על כללי דקדוק):
"גוט טאָג אים קומען עס ווער דאָס מחזור אין שול טראָגען."
תרגום חופשי:
יום טוב יבוא על נושא מחזור זה לבית הכנסת.
*כמובן שמאז, היידיש המערבית התפתחה והספרות בה דומה יותר ליידיש המודרנית.
 
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1323391441055932/?type=3&theater
 
קישור לדף: https://www.facebook.com/avortyiddish
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש תיכונה
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
אנחנו מתחילים להתעמק ביידיש המודרנית יותר, שמדוברת גם כיום והיום נלמד על הניב הפולני, היידיש התיכונה (צענטראַל־מזרח ייִדיש-יידיש של המזרח התיכון).
הניב הפולני נשמע הרבה בארץ וכן אצל קהילות חרדיות רבות בעולם (להוציא קהילות מסוימות כמו חב"ד שמדברות בניב צפון מזרחי). לניב הפולני יש כמה מאפיינים בולטים שמבדילים אותו משאר הניבים.
תנועת אָ (קָמץ־אלף)- נהגית כ-U ולא כ-O
תנועת וּ (מלופּן וָו)- נהגית לפעמים כ-I ולא כ-U
תנועת ײַ (פתח צווי יודן)-נהגית כ-A ארוכה ולא כ-AY
תנועת ע (עַין)-נהגית לפעמים כ-EY ולא כ-E
בעקבות המרכזיות של פולין בתרבות היהודית באירופה, הניב הפולני היה מרכזי ביותר וחצרות חסידיות רבות שהוקמו בפולין ובגליציה השתמשו בו. בעקבות כך הוא התפשט בקלות. בחסידות סאטמר, חבריה עודדו להשתמש בשפה זו בלבד לאחר התבססותה בארצות הברית. בעקבות כך, יידיש "תקנית" או ליטאית נדחקה לשוליים וכמעט לא מדוברת בחצרות חסידיות בארה"ב.
כיום כשלושה רבעים מדוברי היידיש בעולם, מדברים ביידיש תיכונה/פולנית. למרות זאת, הניב הליטאי (הצפון מזרחי), נבחר בתור הבסיס לתקן היידיש העולמי, בשל הדומי שלו לניבים העתיקים יותר.
אני מצרף מפה בתקריב לניבים המזרחיים.
 
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1323962670998809/?type=3&theater
 
קישור לדף: https://www.facebook.com/avortyiddish
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
אנחנו מתחילים להתעמק ביידיש המודרנית יותר, שמדוברת גם כיום והיום נלמד על הניב הפולני, היידיש התיכונה (צענטראַל־מזרח ייִדיש-יידיש של המזרח התיכון).
הניב הפולני נשמע הרבה בארץ וכן אצל קהילות חרדיות רבות בעולם (להוציא קהילות מסוימות כמו חב"ד שמדברות בניב צפון מזרחי). לניב הפולני יש כמה מאפיינים בולטים שמבדילים אותו משאר הניבים.
תנועת אָ (קָמץ־אלף)- נהגית כ-U ולא כ-O
תנועת וּ (מלופּן וָו)- נהגית לפעמים כ-I ולא כ-U
תנועת ײַ (פתח צווי יודן)-נהגית כ-A ארוכה ולא כ-AY
תנועת ע (עַין)-נהגית לפעמים כ-EY ולא כ-E
בעקבות המרכזיות של פולין בתרבות היהודית באירופה, הניב הפולני היה מרכזי ביותר וחצרות חסידיות רבות שהוקמו בפולין ובגליציה השתמשו בו. בעקבות כך הוא התפשט בקלות. בחסידות סאטמר, חבריה עודדו להשתמש בשפה זו בלבד לאחר התבססותה בארצות הברית. בעקבות כך, יידיש "תקנית" או ליטאית נדחקה לשוליים וכמעט לא מדוברת בחצרות חסידיות בארה"ב.
כיום כשלושה רבעים מדוברי היידיש בעולם, מדברים ביידיש תיכונה/פולנית. למרות זאת, הניב הליטאי (הצפון מזרחי), נבחר בתור הבסיס לתקן היידיש העולמי, בשל הדומי שלו לניבים העתיקים יותר.
אני מצרף מפה בתקריב לניבים המזרחיים.
 
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1323962670998809/?type=3&theater
 
קישור לדף: https://www.facebook.com/avortyiddish
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש צפון מזרחית
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום ומחר נתמקד ביידיש מזרחית (צפונית ודרומית).
ראשית, יידיש צפון מזרחית (ליטוויש).
רגע, אם יידיש מערבית זה "מערב־ייִדיש" ויידיש תיכונה זה "צענטראַל־מזרח ייִדיש" אז מה זה "ליטוויש"?
עיקר הקהילה היהודית (או לפחות מרכזה) בצפון מזרח אירופה היה בליטא, הליטאים נקראים ביידיש "ליטוואקעס". על כן שפתם היא "ליטוויש". בשביל להמשיך להבין מדוע הניב הזה הוא מרכזי בימינו, אנחנו צריכים להבין את התרבות החרדית.
החרדים מתפלגים לשלושה זרמים עיקריים:
החסידים, המתנגדים והספרדים.
הספרדים-חרדיות שהחלה להתפתח רק לאחר קום המדינה, עם המפגש בין יהדות ארצות האסלאם ליהדות החרדית המזרח אירופאית במוצאה, והיא עדיין בשלבי התפחותה, כשספרדים רבים עומדים על קו התפר שבין חרדים לדתיים או דתיים לאומיים.
החסידים-מתאפיינים בכך שלכל אחת מן הקהילות החסידיות יש מנהיג - "אדמו"ר" (אדוננו מורנו ורבנו), תפקיד העובר לרוב ב"שושלות" משפחתיות קבועות של רבנים, שיטה שפחות אופיינית לחרדים הליטאים. בין החסידויות הגדולות והבולטות ניתן למנות את חסידות גור, ויז'ניץ, סאטמר ובעלז. בדרך כלל נישאים בני החסידויות הגדולות לבנות אותה חסידות.
המתנגדים/הליטאים-הליטאים כונו בעבר גם מתנגדים, בשל התנגדותם לחסידות. ראשיתה של התנגדות זו במערכה שניהלו הגאון מווילנה ותומכיו נגד תנועת החסידות המתעוררת בשלהי המאה ה-18. מאוחר יותר הוקמו במרחב הליטאי מוסד הישיבה המודרני ותנועת המוסר, שנעשו גם הם מזוהים עם ה"ליטאים". כל דור נקבע מנהיג שהוא "גדול הדור" ובמותו הוא מוחלף.
ועכשיו (מצטער על ההסבר המייגע) ליידיש:
לניב הצפון מזרחי יש שני מאפיינים בולטים במיוחד.
1-הגיית וֹי (וָו־יוד) כ-EY ולא כ-OY. לדוגמה- המילה "ברויט" (לחם) נהגית כ Breyt.
2-שילוב האותיות ש ו-ס. כך למשל המילה "פלייש" (בשר) נהגית כ"פלייס".
*המאפיין השני ידוע לרעה והדורות האחרונים מתעלמים ממנו באופן מובהק ומקפידים על הגייה נכונה יותר.
מאחר שרוב ההגייה נשמרה, והיא קלה ללמידה (בניגוד להגייה הפולנית למשל, שלעתים התנועות משתנות בה בהתאם להטעמת התנועה), נקבע הניב התקני של היידיש (על פי ייִוואָ YIVO-המוסד המרכזי האחראי על השפה) על בסיס ההגייה הליטאית.
קישור לאתר ייִוואָ- https://www.yivo.org
 
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1325262860868790/?type=3&theater
 
קישור לדף: https://www.facebook.com/avortyiddish
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום ומחר נתמקד ביידיש מזרחית (צפונית ודרומית).
ראשית, יידיש צפון מזרחית (ליטוויש).
רגע, אם יידיש מערבית זה "מערב־ייִדיש" ויידיש תיכונה זה "צענטראַל־מזרח ייִדיש" אז מה זה "ליטוויש"?
עיקר הקהילה היהודית (או לפחות מרכזה) בצפון מזרח אירופה היה בליטא, הליטאים נקראים ביידיש "ליטוואקעס". על כן שפתם היא "ליטוויש". בשביל להמשיך להבין מדוע הניב הזה הוא מרכזי בימינו, אנחנו צריכים להבין את התרבות החרדית.
החרדים מתפלגים לשלושה זרמים עיקריים:
החסידים, המתנגדים והספרדים.
הספרדים-חרדיות שהחלה להתפתח רק לאחר קום המדינה, עם המפגש בין יהדות ארצות האסלאם ליהדות החרדית המזרח אירופאית במוצאה, והיא עדיין בשלבי התפחותה, כשספרדים רבים עומדים על קו התפר שבין חרדים לדתיים או דתיים לאומיים.
החסידים-מתאפיינים בכך שלכל אחת מן הקהילות החסידיות יש מנהיג - "אדמו"ר" (אדוננו מורנו ורבנו), תפקיד העובר לרוב ב"שושלות" משפחתיות קבועות של רבנים, שיטה שפחות אופיינית לחרדים הליטאים. בין החסידויות הגדולות והבולטות ניתן למנות את חסידות גור, ויז'ניץ, סאטמר ובעלז. בדרך כלל נישאים בני החסידויות הגדולות לבנות אותה חסידות.
המתנגדים/הליטאים-הליטאים כונו בעבר גם מתנגדים, בשל התנגדותם לחסידות. ראשיתה של התנגדות זו במערכה שניהלו הגאון מווילנה ותומכיו נגד תנועת החסידות המתעוררת בשלהי המאה ה-18. מאוחר יותר הוקמו במרחב הליטאי מוסד הישיבה המודרני ותנועת המוסר, שנעשו גם הם מזוהים עם ה"ליטאים". כל דור נקבע מנהיג שהוא "גדול הדור" ובמותו הוא מוחלף.
ועכשיו (מצטער על ההסבר המייגע) ליידיש:
לניב הצפון מזרחי יש שני מאפיינים בולטים במיוחד.
1-הגיית וֹי (וָו־יוד) כ-EY ולא כ-OY. לדוגמה- המילה "ברויט" (לחם) נהגית כ Breyt.
2-שילוב האותיות ש ו-ס. כך למשל המילה "פלייש" (בשר) נהגית כ"פלייס".
*המאפיין השני ידוע לרעה והדורות האחרונים מתעלמים ממנו באופן מובהק ומקפידים על הגייה נכונה יותר.
מאחר שרוב ההגייה נשמרה, והיא קלה ללמידה (בניגוד להגייה הפולנית למשל, שלעתים התנועות משתנות בה בהתאם להטעמת התנועה), נקבע הניב התקני של היידיש (על פי ייִוואָ YIVO-המוסד המרכזי האחראי על השפה) על בסיס ההגייה הליטאית.
קישור לאתר ייִוואָ- https://www.yivo.org
 
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1325262860868790/?type=3&theater
 
קישור לדף: https://www.facebook.com/avortyiddish
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יידיש דרום מזרחית
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום אנחנו כבר מסיימים עם היידיש ה"קלאסית". רגע לפני שנתחיל ללמוד על ה"ייִנגליש" אנחנו צריכים לסיים עם היידיש המזרחית, ליתר דיוק היידיש הדרום מזרחית (דרום־מזרח ייִדיש).
היידיש הדרום מזרחית (אוקראינית) שימשה במזרח אוקראינה, במזרח פולין וברומניה, כולל בוקובינה, בסרביה ומולדובה. מכיוון שהניב הזה התפתח בדיוק בקו התפר בין היידיש התיכונה ל"ליטוויש", הוא קיבל השפעות משני הצדדים. כך למשל:
תנועת הקמץ (קָמץ א-אָ)ִ נהגית כ-U ולא כ-O, בדומה להגייה התיכונה. עם זאת, תנועת וּ (מלופּם וָו) נהגית בצורה שדווקא מזכירה יותר את ההגייה התיכונה, כ-I כמו ביידיש התיכונה. תנועת יי (צווי יודן) נהגית כבמקור בתנועת EY ולא בתנועת AY כמו שקורה ביידיש התיכונה.
ניתן לומר, שההגייה יותר דומה להגייה הפולנית מאשר לאחותה הצפון מזרחית.
מה שמעניין הוא, שבעוד שבליטא, שבה התרבות הייתה תרבות של ספרות וקריאה (בשל תרבות הישיבות של ה"מתנגדים") ולכן הניב המקומי הפך לבסיס של היידיש הכתובה, באוקראינה, התרבות הייתה מאוד חובבת תיאטרון וכך הניב הפך להיות הבסיס לתיאטראות יידיש ברחבי אירופה. למעשה, הביצוע המתועד הראשון של מחזה תיאטרלי ביידיש הוא הקומדיה "סערקעלע" משנת 1862, שהתקיימה בבית המדרש לרבנים בז'יטומיר (אוקראינה). התיאטרון היידי נקטע בעקבות צו ממשלתי מ-14 בספטמבר 1883 אשר אסר על הצגות תיאטרון ביידיש ברחבי האימפריה הרוסית. אבל, להקות נודדות המשיכו לבצע את הרפרטואר שלהן ברומניה, בקרקוב ובגליציה, שבהן חלו הגבלות פחות חמורות מאשר באימפריה הרוסית, מה שתרם לביסוס התיאטרון היידי במזרח אירופה. בשנת 1889 אף ייסד יענקב בער גימפל (1840–1906), מוסד ייחודי במזרח אירופה: תיאטרון קבוע בלבוב, שהצליח להעלות רפרטואר ביידיש ברציפות עד מלחמת העולם השנייה.
היום, אני מצרף כרזת פרסומת להצגת "המלך ליר היהודי" בכיכובו של יעקב אדלר מ-1898, שימו לב לכתיבה המיושנת והלא אחידה. זהו מחזה שנכתב ע"י יהודי, בניב האוקראיני.
 
קישור לפוסט:https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1326282654100144/?type=3&theater
 
קישור לדף:https://www.facebook.com/avortyiddish
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום אנחנו כבר מסיימים עם היידיש ה"קלאסית". רגע לפני שנתחיל ללמוד על ה"ייִנגליש" אנחנו צריכים לסיים עם היידיש המזרחית, ליתר דיוק היידיש הדרום מזרחית (דרום־מזרח ייִדיש).
היידיש הדרום מזרחית (אוקראינית) שימשה במזרח אוקראינה, במזרח פולין וברומניה, כולל בוקובינה, בסרביה ומולדובה. מכיוון שהניב הזה התפתח בדיוק בקו התפר בין היידיש התיכונה ל"ליטוויש", הוא קיבל השפעות משני הצדדים. כך למשל:
תנועת הקמץ (קָמץ א-אָ)ִ נהגית כ-U ולא כ-O, בדומה להגייה התיכונה. עם זאת, תנועת וּ (מלופּם וָו) נהגית בצורה שדווקא מזכירה יותר את ההגייה התיכונה, כ-I כמו ביידיש התיכונה. תנועת יי (צווי יודן) נהגית כבמקור בתנועת EY ולא בתנועת AY כמו שקורה ביידיש התיכונה.
ניתן לומר, שההגייה יותר דומה להגייה הפולנית מאשר לאחותה הצפון מזרחית.
מה שמעניין הוא, שבעוד שבליטא, שבה התרבות הייתה תרבות של ספרות וקריאה (בשל תרבות הישיבות של ה"מתנגדים") ולכן הניב המקומי הפך לבסיס של היידיש הכתובה, באוקראינה, התרבות הייתה מאוד חובבת תיאטרון וכך הניב הפך להיות הבסיס לתיאטראות יידיש ברחבי אירופה. למעשה, הביצוע המתועד הראשון של מחזה תיאטרלי ביידיש הוא הקומדיה "סערקעלע" משנת 1862, שהתקיימה בבית המדרש לרבנים בז'יטומיר (אוקראינה). התיאטרון היידי נקטע בעקבות צו ממשלתי מ-14 בספטמבר 1883 אשר אסר על הצגות תיאטרון ביידיש ברחבי האימפריה הרוסית. אבל, להקות נודדות המשיכו לבצע את הרפרטואר שלהן ברומניה, בקרקוב ובגליציה, שבהן חלו הגבלות פחות חמורות מאשר באימפריה הרוסית, מה שתרם לביסוס התיאטרון היידי במזרח אירופה. בשנת 1889 אף ייסד יענקב בער גימפל (1840–1906), מוסד ייחודי במזרח אירופה: תיאטרון קבוע בלבוב, שהצליח להעלות רפרטואר ביידיש ברציפות עד מלחמת העולם השנייה.
היום, אני מצרף כרזת פרסומת להצגת "המלך ליר היהודי" בכיכובו של יעקב אדלר מ-1898, שימו לב לכתיבה המיושנת והלא אחידה. זהו מחזה שנכתב ע"י יהודי, בניב האוקראיני.
 
קישור לפוסט:https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1326282654100144/?type=3&theater
 
קישור לדף:https://www.facebook.com/avortyiddish
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- יינגליש
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד על ניב קצת מיוחד.
"ייִנגליש" או "אַמעראידיש" הלחם של המילים יידיש ואנגליש, ואמריקה (אמעריקע) ואידיש בהתאמה. הכוונה למילים שאולות מהיידיש שמשמשות יהודים בארצות דוברות אנגלית, ואת האוכלוסייה שנמצאת בקשר איתם. במובן הרחב יותר השמות האלו מתארים צורת השיחה כולה של קהילות אלו.
הפעם הראשונה שנעשה שימוש במונח "אמראידיש" הוא על ידי הסופר היהודי "לאו רוסטן" שטבע את המונח. בשל התפשטות היהודים בארצות דוברות אנגלית, ועסקנותם במסחר, צורת הדיבור הזו רווחת במיוחד. בלשנים טוענים כי יש כמה מאות אלפי דוברים של ה"ניב" המתפתח הזה. היינגליש נכתבת באותיות אנגליות. דוגמאות למילים:
Alrightnik- בחור טוב
Boychick-ילדון
Fin- קיצור של המילה פינף, הכוונה לשטר של חמישה דולרים
Mensch-מענטש, גבר חזק, ג'נטלמן
Nextdooreker-שכן
Chutzpah-חוצפה, מילה שאולה מעברית
Klutz-מגושם או טיפש, מהמילה האידית לבול עץ
Meshugener-משוגענער, משוגע
בניו יורק, ניתן לשמוע ברחוב כמעט בכל מקום סימנים ליינגליש. לא נדיר לשמוע את מוכר הבייגל שואל אם הלקוח מעוניין ב"Shmeer" (שמיר) של גבינה, או שרוכל ברחוב יבטיח לך שהסחורה שלו היא "Kosher" (כָּשר) כדי להדגיש את האותנטיות שלה.
התפתחות הניב עדיין נמשכת והיא מושא לחקר בלשני יידיש בכל העולם, למרות שהוא עדיין נחשב חלק מהאנגלית ולא ניב בשפה האידית.
לקריאה נוספת:ּ
הסבר נוסף (אנגלית)-
http://www.jewish-languages.org/jewish-english.html
מילון יינגליש-אנגלית-
http://www.jewish-languages.org/jewish-english-lexicon/
כתבה מעיתון "מעריב" ב1979 (בשני חלקים)-
http://www.jewish-languages.org/jewish-english-lexicon/
http://www.jewish-languages.org/jewish-english-lexicon/
 
קישור לפוסט:https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1326901827371560/?type=3&theater
 
קישור לדף: www.facebook.com/avortyiddish
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד על ניב קצת מיוחד.
"ייִנגליש" או "אַמעראידיש" הלחם של המילים יידיש ואנגליש, ואמריקה (אמעריקע) ואידיש בהתאמה. הכוונה למילים שאולות מהיידיש שמשמשות יהודים בארצות דוברות אנגלית, ואת האוכלוסייה שנמצאת בקשר איתם. במובן הרחב יותר השמות האלו מתארים צורת השיחה כולה של קהילות אלו.
הפעם הראשונה שנעשה שימוש במונח "אמראידיש" הוא על ידי הסופר היהודי "לאו רוסטן" שטבע את המונח. בשל התפשטות היהודים בארצות דוברות אנגלית, ועסקנותם במסחר, צורת הדיבור הזו רווחת במיוחד. בלשנים טוענים כי יש כמה מאות אלפי דוברים של ה"ניב" המתפתח הזה. היינגליש נכתבת באותיות אנגליות. דוגמאות למילים:
Alrightnik- בחור טוב
Boychick-ילדון
Fin- קיצור של המילה פינף, הכוונה לשטר של חמישה דולרים
Mensch-מענטש, גבר חזק, ג'נטלמן
Nextdooreker-שכן
Chutzpah-חוצפה, מילה שאולה מעברית
Klutz-מגושם או טיפש, מהמילה האידית לבול עץ
Meshugener-משוגענער, משוגע
בניו יורק, ניתן לשמוע ברחוב כמעט בכל מקום סימנים ליינגליש. לא נדיר לשמוע את מוכר הבייגל שואל אם הלקוח מעוניין ב"Shmeer" (שמיר) של גבינה, או שרוכל ברחוב יבטיח לך שהסחורה שלו היא "Kosher" (כָּשר) כדי להדגיש את האותנטיות שלה.
התפתחות הניב עדיין נמשכת והיא מושא לחקר בלשני יידיש בכל העולם, למרות שהוא עדיין נחשב חלק מהאנגלית ולא ניב בשפה האידית.
לקריאה נוספת:ּ
הסבר נוסף (אנגלית)-
http://www.jewish-languages.org/jewish-english.html
מילון יינגליש-אנגלית-
http://www.jewish-languages.org/jewish-english-lexicon/
כתבה מעיתון "מעריב" ב1979 (בשני חלקים)-
http://www.jewish-languages.org/jewish-english-lexicon/
http://www.jewish-languages.org/jewish-english-lexicon/
 
קישור לפוסט:https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1326901827371560/?type=3&theater
 
קישור לדף: www.facebook.com/avortyiddish
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.