לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן

פורום יידיש

"געזען האָב איך ייִדישע ווערטער ווי פֿײַערלעך קליינע ווי פֿונקען, געצויגן פֿון פֿינצטערן אַרץ. געפֿילט האָב איך ייִדישע ווערטער, ווי טײַבעלעך ריינע, ווי טײַבעלעך ריינע, די טײַבעלעך וואָרקען און וואָרקען אין האַרץ" ... (משה קולבאַק).
ברידער און שוועסטער, אַזוינס האָט איר נאָך נישט געזען! "ײִדיש, ײִדיש און ווידער אַ מאָל ײִדיש" – דאָס איז אונדזער מאָטאָ. • דאָ וועט איר לייענען ײִדיש און וועגן ײִדיש. • דאָ וועט איר זיך טרעפֿן מיט ײִדישיסטן און ײִדישיסטקעס פֿון איבער דער גאַנצער וועלט. • דאָ וועט איר זיך נישט דאַרפֿן שעמען מיט אײַער מאַמע-לשון. • דאָ וועט איר זיך פֿילן אין דער הײם, אינטים און אײַנגענעם. • דאָ וועלן זיך די פֿאַרביסענע העברעיִסטן ברעכן צײן צו פֿאַרשטיין עפּעס וואָס. הקיצור, אַלע סיבות אין דער וועלט אײַנטײל צו נעמען אין אונדזער פֿאָרום. מיט כּבֿוד און דרך-ארץ, נועם סטאַריק, חיים לוי.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום יידיש

"געזען האָב איך ייִדישע ווערטער ווי פֿײַערלעך קליינע ווי פֿונקען, געצויגן פֿון פֿינצטערן אַרץ. געפֿילט האָב איך ייִדישע ווערטער, ווי טײַבעלעך ריינע, ווי טײַבעלעך ריינע, די טײַבעלעך וואָרקען און וואָרקען אין האַרץ" ... (משה קולבאַק).
ברידער און שוועסטער, אַזוינס האָט איר נאָך נישט געזען! "ײִדיש, ײִדיש און ווידער אַ מאָל ײִדיש" – דאָס איז אונדזער מאָטאָ. • דאָ וועט איר לייענען ײִדיש און וועגן ײִדיש. • דאָ וועט איר זיך טרעפֿן מיט ײִדישיסטן און ײִדישיסטקעס פֿון איבער דער גאַנצער וועלט. • דאָ וועט איר זיך נישט דאַרפֿן שעמען מיט אײַער מאַמע-לשון. • דאָ וועט איר זיך פֿילן אין דער הײם, אינטים און אײַנגענעם. • דאָ וועלן זיך די פֿאַרביסענע העברעיִסטן ברעכן צײן צו פֿאַרשטיין עפּעס וואָס. הקיצור, אַלע סיבות אין דער וועלט אײַנטײל צו נעמען אין אונדזער פֿאָרום. מיט כּבֿוד און דרך-ארץ, נועם סטאַריק, חיים לוי.
x
הודעה מהנהלת הפורום
המשך >>

לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט-שרשור שבועי'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט-שרשור שבועי
06/01/2017 | 14:33
25
38
נראה לי שכך אקל מעט על הקריאה. מנהל הפורום הנכבד מוזמן לשרשר את ההודעות הקודמות לכאן.
יידיש >>
לצפיה ב-'פֿאַרקלענער-פֿאָרמעס בייַ סובסטאַנטיוון-א ווארט'
פֿאַרקלענער-פֿאָרמעס בייַ סובסטאַנטיוון-א ווארט
06/01/2017 | 14:35
2
19
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום ניקח קצת הפוגה מאוצר המילים ונתפנה לדקה של דקדוק.
 הנושא שנלמד הוא "פֿאַרקלענער-פֿאָרמעס בייַ סובסטאַנטיוון"-צורת ההקטנה של שם העצם.
למעשה ישנן שתי צורות הקטנה:
דימינוטיוו- הוספת "_ל" בסוף שם העצם.
 אימינוטיוו- הוספת "_עלע" בסוף שם העצם.
הקטנה הופכת באופן אוטומטי את תגית הידוע לסתמי על כל המשתמע מכך בהטיות השונות (לא אערב בדוגמות מושאים כדי לא לסבך יותר מדי, למתעניינים אני מצרף קישור לחומר הזה מתיכון א' לאומנויות, וגם מצרף את הדוגמאות משם).
דוגמה:
זכר- דער טיש (השולחן)←דאָס טישל←דאָס טישעלע
נקבה- די טיר (הדלת)←דאָס טירל←דאָס טירעלע
 סתמי- דאָס ליד(השיר)←דאָס לידל←דאָס לידעלע
בריבוי ההקטנה עובדת בצורה הבאה:
דימינוטיוו- הוספת "_לעך" בסוף שם העצם.
אימינוטיוו- הוספת "_עלעך" בסוף שם העצם.
*תגית הידוע היא "די".
דוגמה:
די לידל←די לידלעך
 די לידעלע←די לידעלעך
לקריאה נוספת:
http://www.iddish.co.il/LessonShow.aspx?id=72

קישור לפוסט: 
 
קישור לעמוד:
יידיש >>
לצפיה ב-'תיקון***'
תיקון***
06/01/2017 | 20:23
9
דאס לידל->די לידלעך
דאס לידעלע->די לידעלעך
 
יום טוב!
יידיש >>
לצפיה ב-'א שיינעם דאנק און א גוטן שבת'
א שיינעם דאנק און א גוטן שבת
07/01/2017 | 10:37
5
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- בעלץ'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- בעלץ
08/01/2017 | 14:59
18
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
אחרי הפוסט על השטעטלים וההבטחה שלי להתעמק בנושא, השבוע נתמקד במקומות מיוחדים שקשורים לתרבות הייִדיש.
ראשית, זוכה במקום של כבוד העיירה "בלץ" (בעלז) ברומנית-Bălți, שמוכרת אולי לחלקכם מהשיר "מיין שטעטעלע בעלז" (עיירתי הקטנה בלץ). העיירה נמצאת בצפון מולדובה, וביידיש היא מופיעה גם כ"בעלז" וגם כ"בעלץ". אל תתבלבלו עם העיירה "בעלז" שבאוקראינה.
הקהילה היהודית הוקמה בעיירה בסוף המאה ה18. עד סוף המאה ה19 חיו בעיירה כ-10,300 שהיוו באותה תקופה יותר ממחצית העיר. בשיאה, פעלו בעיר טחנות קמח ומפעלי ממתקים ומזון, אלכוהול ומוצריו, סבון, נרות וצמר גפן, כמובן שהיו גם מספר "חדרים" ללימוד תורה ובית כנסת גדול. בהמשך, לכשהוקמה תחנת כח, היא הייתה בבעלות משפחת רוזנטולר היהודית. בעיירה פעלו יהודים גם במקצועות שלא אופייניים להם ,כמו עיבוד קרקעות, עבודות בנייה ועוד מקצועות כפריים.
לפני מלחמת העולם השנייה, ב1930, חיו בעיר 35,000 תושבים, ו-14,259 מתוכם היו יהודים. יהודים רבים הצליחו לברוח מבלץ, לארצות מרכז אסיה בשליטת הרוסים וכך נצלו. אלו שברחו לכפרים קרובים, נתפסו ונרצחו על ידי השלטונות הרומנים והגרמנים. ב1970 חיו בבלץ כ-15,000 יהודים. בשנות ה90, עלו רוב היהודים לישראל, וכיום מהווים היהודים בבלץ אחוז זניח מהאוכלוסיים.
השיר הפך להיות סמל לתרבות היהודית באירופה. אני מצרף גרסה חדשנית של השיר, מעט שונה. https://www.youtube.com/watch?v=i07VrsMTIaU
 
 
יידיש >>
לצפיה ב-'א טאגטעגלעכער ווארט- היינט: פאפוגיי'
א טאגטעגלעכער ווארט- היינט: פאפוגיי
05/01/2017 | 15:53
20
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,

הגענו לסוף שבוע החיות. כדי לסגור את השבוע בחגיגיות נלמד על ה"פּאָפּוגײַ"-תוכי.
המילה הזו מוכרת ממספר שפות בהן:
אנגלית-Popinjay
גרמנית-Papagei
יוונית-(παπαγάλος ‎(papagálos
ואפילו בשפות סלאביות כמו רוסית-(попугай ‎(popugaj

אבל, מקור המילה הוא מערבית-ببغاء (babḡāʾ) והוא מחקה את הצליל של התוכים.

*עובדה מעניינת- למרות כושר החיקוי של התוכי, אם הוא ישמע הקלטה הוא לרוב לא יחזור אחריה. זה מפני שהוא מחקה קולות כשהוא מתלהב וכשהוא רואה אנשים מתלהבים, מה שמראה גם על כישורי הבנה סביבתיים גבוהים במיוחד, בנוסף לשאר הכישורים שלו.
 
 
קישור לעמוד: www.facebook.com/avortyiddish
יידיש >>
לצפיה ב-'א טאגטעגלעכער ווארט- היינט: א חזיר'
א טאגטעגלעכער ווארט- היינט: א חזיר
03/01/2017 | 10:29
4
30
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד את החיה "חזיר" (דער)-מן הסתם, חזיר. שימו לב! אנחנו מדברים בהגייה אשכנזית (אשכנזית אידית) ולכן ההטעמה תבוא בהתחלה. כלומר נהגה את המילה כך: KHAzer.
המילה הזו, כמובן, מקורה בעברית. אך יש עוד מילה לחזיר. "שוויין" (דער)-חזיר. מקור המילה הזו הוא במילה הגרמנית "Schwein".
 
החזיר הוא חיה חשובה מאוד בדתות שמקורן באזור המזרח התיכון, בהן הוא נחשב לחיה טמאה. גם האסלאם וגם היהדות מתייחסות אליו כטמא ומושא גנאי, ויש אנשים שעל מנת לא להגיד את שמו של החזיר, קוראים לו "דבר אחר".
 
*עובדה מעניינת-בגן החיות התנ"כי יש חיה בשם "פקארי הצווארון" (Collared peccary). הוא אמנם לא חלק ממשפחת החזיריים, אך דומה לו מאוד. לכן, בגן החיות הרגישו צורך לכתוב בשלט "דאָס איז נישט אַ חזיר" לאחר שמספר אנשים ניסו להרע לו. תמונה של שלט הפקארי מצורפת בתגובות.
פקארי בויקיפדיה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%95%D7%9F
 
 
א ווארט-יידיש בפייסבוק: www.facebook.com/avortyiddish
יידיש >>
לצפיה ב-'פון אלע חיות אויף דער וועלט האסט געקליבן דווקא דעם חזיר '
פון אלע חיות אויף דער וועלט האסט געקליבן דווקא דעם חזיר
03/01/2017 | 14:06
1
19
וואס עפעס וועגן א קאטשקע אדער א טשערעפאכע 
יידיש >>
לצפיה ב-'אין די חיות וואך'
אין די חיות וואך
04/01/2017 | 11:52
17
מען קען נישט אנעם חזיר
יידיש >>
לצפיה ב-'געבענשט זאלט איר זיין, ווייל איר האט געבריינגט'
געבענשט זאלט איר זיין, ווייל איר האט געבריינגט
04/01/2017 | 19:24
1
17
דאס געלעגנהייט צו ארויף נעמען א בילד, ואס איך האב שוין א זייער לאנג פאטאגראפירט. 
 
 
יידיש >>
לצפיה ב-'א לוסטיקער חזיר!'
א לוסטיקער חזיר!
04/01/2017 | 20:27
8
לצפיה ב-'א טאגטעגלעכער ווארט- היינט: א הונט'
א טאגטעגלעכער ווארט- היינט: א הונט
04/01/2017 | 11:56
1
20
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,

היום נלמד את החיה "הונט" (דער)-כלב. בנוסף: "הינטיכע" או "צויג" (די)-כלבה, "הינטל" (דאָס)-כלבון וגם "הינטעלע" (דאָס)-כלבלב. גם במילה העברית "כלב" (דער) משתמשים בהגייה "Keylev" ולכן לעתים נתקלים בכתיב המעוות "קיילעוו".

כלב שוטה-"משוגענער הונט"
כַּלֶבֶת-"הונט־משוגעת" וגם "וואסערשרעק" (בהלת מים- על שם אחד התסמינים).
כלב ים-"פּאָקע" או "ים־הונט".
 
 
יידיש >>
לצפיה ב-'א טאגטעגלעכער ווארט'
א טאגטעגלעכער ווארט
02/01/2017 | 10:10
34
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
היום נלמד את החיה "אַכטפיסיקער" (דער)-תְּמָנוּן.
למעשה את המילה "אַכט"-שמונה, כבר למדנו. כך גם את המילה "פיס"-רגליים, למדנו. הסיומת "ע" או "ער" (בהתאם למין ולמספר) מצביעה על המצאות תאור. כלומר המשמעות המילולית היא "בעל שמונה רגליים" או "מתומן רגליים" אם תרצו.
 
זה הזמן לציין את חוכמתו היוצאת־דופן של התמנון.
התמנונים נחקרו ונמצא, כי יש להם זיכרון לטווח קצר וארוך והם יכולים ללמוד צורות. ישנם תמנונים כמו תמנון הקוקוס למשל, שנצפו בונים לעצמם מחסות. בטבע, התמנונים מחקים צבע והתנהגות של דגים אחרים להסוואה.
 
 
יידיש >>
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- לאַכווע'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- לאַכווע
10/01/2017 | 16:49
2
14
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
 
היום אנחנו ממשיכים בסדרת העיירות (שטעטלים) שלנו. היום נלמד על "לאַכװע" שהיא בעצם "לחווא" עיירה בבלארוס.
 
העיירה עברה בין שלטונות רבים עד שב1918 נקבע כי העיירה תהיה בשטח פולין. ב1939 העיירה נכבשה על ידי הרוסים, אך במבצע ברברוסה הגרמנים הצליחו להשיג שליטה על העיר. באחד באפריל 1942 הועברו יהודי העיר (2,350 תושבים) לגטו, שהכיל רק שני רחובות ו-45 בתים, והוקף גדר תיל. הצפיפות הייתה מטר רבוע לכל תושב. השמועות על מעשי הטבח ברחבי האזור התפשטו אל לחווא, והצעירים היהודים אורגנו במחתרת בהנהגתו של יצחק רוחצ'ין (Rochczyn), ראש קבוצת בית"ר המקומית. בסיועו של היודנראט, הצליחה המחתרת לאסוף סכינים ומוטות ברזל, אך המאמצים לצבור נשק לרוב לא צלחו. באוגוסט 1942 היו היהודים בלחווא מודעים לחיסולם של הגטאות הסמוכים, בעיירות לוניניץ ומיקשביץ, וב-2 בספטמבר נודע להם כי חקלאים מקומיים הצטוו לחפור בורות מחוץ לעיר בהוראת הנאצים. מאוחר יותר באותו יום, 150 חיילים ו-200 שוטרים מקומיים הקיפו את הגטו. רוחצי'ן ואנשי המחתרת רצו לתקוף את גדר הגטו בחצות על מנת לאפשר לאוכלוסייה לברוח, אך אחרים סירבו לעזוב את הקשישים והילדים. ראש היודנראט לופטין ביקש כי הפעולה תידחה לבוקר. בשלושה בספטמבר הודיעו הגרמנים ללופטין כי הגטו עומד להתחסל והורו להכין את תושביו לגירוש. על מנת להבטיח את שיתוף הפעולה של מנהיגי הגטו, הבטיחו לו כי חברי היודנראט, רופא הגטו ו-30 עובדים, שאותם יוכל לבחור, יינצלו מהגירוש. לופטין סירב להצעה, ומסר בתגובה "או שכולנו נחיה, או שכולנו נמות". כאשר נכנסו הגרמנים לגטו, התקיף לופטין באש את מפקדת היודנראט, וזה היה האות להתחלת המרד. קרב זה היה הראשון ממרדי הגטאות.
 
כ-1,000 יהודים הצליחו לברוח, מתוכם כ-600 הצליחו לתפוס מחסה בביצות פריפיאט הסמוכות. רוחצ'ין נורה ונהרג כשקפץ לתוך נהר. על אף שעל פי ההערכות 120 מהבורחים הצליחו להצטרף לפרטיזנים, מרבית האחרים אותרו ונהרגו. כ-90 מתושבי הגטו שרדו את המלחמה.
 
כיום העיירה נמצאת בשליטת בלארוס, כ-200 קילומטרים דרומית למינסק.
 
מצורפת מפת הגטו (האזור המתואר בתוך גדר התיל).
 
 
יידיש >>
לצפיה ב-'דפדפתי קצת בדף הפייסבוק, והגעתי לפוסט 'ניטל''
דפדפתי קצת בדף הפייסבוק, והגעתי לפוסט 'ניטל'
10/01/2017 | 22:35
1
9
ובקישור שהבאת שם יש הסבר מקיף על השם ומקורותיו וסיבותיו, ועל המנהג שלא ללמוד תורה בלילה הזה. ויש עוד הסבר פשוט, שלא נמצא שם: ניטל = ניט לערנען 
יידיש >>
לצפיה ב-'לא נתקלתי בזה, מעניין!'
לא נתקלתי בזה, מעניין!
12/01/2017 | 21:54
8
בכל זאת יש ליהדות נטייה למצוא הצדקות למילים מסוימות. זה דווקא נשמע ממש הגיוני!
יידיש >>
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט-ליובאוויטש'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט-ליובאוויטש
12/01/2017 | 22:00
11
שֲׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נכיר את הכפר והשטעטל "ליובאוויטש" (ברוסית: Люба́вичи; בפולנית: Lubawicze) שהוא הכפר לוּבַּבִיץ' במחוז סמולנסק ברוסיה.
המקור לשם העיירה מסופר בספר הזיכרונות של אדמו"ר הריי"צ (יוסף יצחק שניאורסון). על פיו, אדם בשם מאיר הקים אותה, ובגלל שתושביה היו אוהבי הבריות, ואוהבי כל יצוריו של הבורא, נקרא שמה ליובוב- שמשמעות שמו היא "אהבה".
בשנת 1812, הרב דובער שניאורי החל לבסס את חסידות "חכמה, בינה, דעת" (חב"ד) בעיירה ליובאוויטש.
ב-1880 גרו בכפר 1,516 איש ו-978 מתוכם היו יהודים. על פי מקורות שונים מאותה שנה היו בכפר 313 בתים, 2 כנסיות אורתודוקסיות ושני בתי כנסת. השוק בליובאוויטש היה השוק הגדול ביותר בפלך מוהילוב, שגלגל למעלה מ-1.5 מיליון רובלים.
לאחר מהפכת אוקטובר (1917) נטשו מנהיגי חסידות חב"ד את הכפר והאוכלוסייה היהודית של הכפר החלה להצטמצם ומספרהּ ירד בהדרגה.
בשנות ה-20 של המאה העשרים ישבו בעיירה כ-950 יהודים – כמחצית אוכלוסייתה. בין מלחמות העולם הם התפרנסו ממלאכה זעירה, מסחר ועבודה חקלאית; במלה"ע השנייה, כבשו הגרמנים את העיירה ב-21 ביולי 1941. לאחר ימים אחדים נאסרה קבוצת יהודים ונאמר להם שהם מובלים לעבודה, אך כולם נורו למוות. כחודש לאחר מכן הוכרחו היהודים לשאת טלאי צהוב. ב-27 בספטמבר 1941 יהודי העיירה רוכזו בגטו. הם נצטוו להתייצב בכיכר המרכזית של העיירה ולקחת מטען יד בלבד. בכיכר הם נשדדו, 17 מהם נאסרו ונרצחו, והיתר הועברו לגטו. גטו ליובאוויטש כלל רחוב אחד בלבד וב-19 הבניינים שבו נדחסו כ-500(!) יהודים – בני המקום ופליטים ממקומות אחרים. תושבי הגטו נלקחו לעבודת כפייה בתיקון ואחזקת דרכים וגשרים. ב-4 בנובמבר 1941, חוסל הגטו כאשר אנשי אס אס ושוטרים מקומיים גירשו את היהודים מבתיהם לכנסייה וממנה נלקחו בקבוצות ונרצחו בירי בתעלה לא רחוק מהעיירה.
כיום יש בעיירה בית השייך לרבי מליובאוויטש (נקנה בתחילת שנות ה-90 עבורו) ומוזיאון השייך לתנועת חב"ד ליובאוויטש שהוקם על ידי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים בשנת 2000, אך אין תושבי קבע יהודים בכפר, שאוכלוסייתו מונה כ-460 איש בלבד.
מצורפת מפת העיירה, שמראה את מרכזיות החצר החסידית.
 
 
יידיש >>
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- ביאַליסטאָק'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- ביאַליסטאָק
12/01/2017 | 22:04
11
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
היום נלמד על ה*עיר* ביאַליסטאָק (ביאליסטוק) בפולין. בשיאה העיר מנתה כ-60,000 יהודים שהיוו שני שלישים מאוכלוסיית העיר!
העיר נוסדה במאה ה-14. לכשהתחילה להתפתח באזור המאה ה-18 ולהפוך לעיר מרכזית, היגרו אליה יהודים רבים, ברובם מגורשים מרוסיה. עקב כך, מצב היהודים בעיירה היה ירוד ורבים היו עניים וחסרי בית. היהודים עסקו בעיקר בתעשיית הטקסטיל. הקהילה היהודית קיבלה זכויות לשלטון עצמי בשנת 1745, ב-1765 התגוררו בעיר 765 יהודים. עד שנת 1895 חיו בעיר 47,783 יהודים, שהיו כ-73% מכלל האוכלוסייה. ב-1906 פרץ בעיר פוגרום נגד יהודי העיר, ונרצחו בו כ-100 יהודים. בשנת 1913 מנתה הקהילה 61,000 יהודים. הקהילה הגדולה הייתה מרכזית ולכן בין השנים 1915 - 1929 היותה מרכז חסידי לחסידות סלונים כאשר האדמו"ר רבי אברהם וינברג (השני) קבע את מגוריו ובית מדרשו בעיר. בשנת 1922 קבעה ישיבת נובהרדוק בהנהלת הרב אברהם יפה'ן את מרכזה בעיר, והפכה את ביאליסטוק למרכז תורני ליהודי פולין.
ביאליסטוק בלטה בהיותה מרכז של מעמד הפועלים היהודי בפולין ושל תנועותיו הפוליטיות, ויהודיה היו פעילים בין היתר בבונד ובמפלגה הקומוניסטית הפולנית. גם התנועה הציונית יוצגה בביאליסטוק על-ידי מגוון רחב של מפלגות ותנועות נוער, וגם לגופים אורתודוקסיים היה בה ייצוג נכבד. בביאליסטוק פעלה מערכת ענפה של חינוך יהודי שעם מוסדותיה נמנו בתי ספר שלימדו בהם בפולנית, בעברית או ביידיש, מרכזים להכשרה מקצועית וישיבות. בעיר הייתה גם פעילות נרחבת של מוסדות תרבות מגוונים וראו בה אור כמה עיתונים ביידיש.
כשהגרמנים כבשו את ביאליסטוק חיו בה כ-50,000 יהודים. אל הגטו כבר הוכנסו 43,000 יהודים. באמצע יולי 1943 החליטו השלטונות בברלין לחסל את גטו ביאליסטוק ולהעביר את מתקני הייצור שלו לאזור לובלין. בגטו התגוררו באותה העת כ-30,000 יהודים, וההחלטה לחסלו נשמרה בסוד. ב-16 באוגוסט 1943 לפנות בוקר כיתרו את הגטו חיילים גרמנים, אנשי ס"ס וכוחות עזר אוקראינים בפיקודו של גיאורג מיכלסן (Georg Michalsen). ברחובות הגטו הודבקו בשם היודנרט כרזות שקראו לכל היהודים להתייצב לפני שער הגטו לקראת גירוש. רוב יהודי הגטו נענו לקריאה, אבל קצתם הסתתרו בבונקרים ובמחבואים שהוכנו מראש.
בביאליסטוק פעלה גם מחתרת גדולה, שהורכבה משני חלקים, שאחדו תחתם מגוון תנועות ציוניות ולאומניות. זמן קצר לפני האקציה הגדולה (אוגוסט 1943) ניסתה המחתרת, שמנתה כ-200 איש, לתכנן התקוממות, בהנחה שרבים מהיהודים הלא-מאורגנים יצטרפו אליה ברגע האחרון. ב-16 באוגוסט בשעות הבוקר הופצו בגטו בחיפזון כרוזים שקראו לתושבים שלא למלא אחר פקודות הגרמנים, אך ההמונים לא ידעו מה הם אמורים לעשות, משום שהמחתרת בגטו הייתה חשאית ורק חבריה ידעו על קיומה.
בשעה עשר באותו הבוקר פרצה ההתקוממות בכמה מקומות מרכזיים בגטו. רוב הלוחמים נפלו בתוך שעות אחדות. 71 מהם, שהסתתרו בבונקר של המחתרת ברחוב חמיילנה (Chmielna), נתפסו ונורו ב-19 באוגוסט. אחדים הצליחו להסתתר; טננבוים ומושקוביץ שלחו יד בנפשם.
מעריכים כי כ-150 מתושבי גטו ביאליסטוק הצליחו להימלט מהגטו ומהחלק הארי של העיר והצטרפו לפרטיזנים ביער. בחורף 1943/44 התארגנה ביערות ביאליסטוק קבוצה של כ-80 פרטיזנים יהודים, "פארהויס" שמה ("קדימה", ביידיש).
ב-7 ביולי 1944, כששחרר הצבא הסובייטי את העיר, נותרו בביאליסטוק כמה עשרות יהודים שהתגוררו בצד הארי של העיר בזהות בדויה או במקומות מסתור.
מצורפת מפת ביאליסטוק ומפת הגטו (ביידיש).
יידיש >>
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פֿראנקפֿורט'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- פֿראנקפֿורט
13/01/2017 | 17:17
6
13
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
הפוסטים בימים האחרונים מחדירים בי עצב, ככל שאני חוקר עוד את יהדות אשכנז, כואב לי על האובדן הגדול של קהילה כל כך משמעותית. לכן, היום בחרתי להתעמק קצת בעיר פרנקפורט (ביידיש-פֿראנקפֿורט אם מיין, בספרות נקראה העיר "פרנקפורט דמיין" וגם בראשי־תיבות "פפד"מ"), שההתיישבות בה היא כמעט רציפה מימי הביניים ועד היום.
המקורות המוקדמים ביותר המתייחסים להתיישבות יהודית בפרנקפורט הם מקרה העמדתו לדין של יהודי בפרנקפורט על ידי לותאר הראשון בשנת 855, ועדותו של היסטוריון בן פרנקפורט משנת 1682 שטען כי יהודים התגוררו בפרנקפורט כבר במאה השישית. מקורות מוצקים יותר קיימים החל מן המאה האחת עשרה והשתים עשרה – בשנת 1074 נתן היינריך הרביעי כתב זכויות ליהודים בתחום שלטונו – ופרנקפורט בכלל, ומכאן ואילך ניתן למצוא כתבי מכירה של בתים על ידי יהודים, ציונים של הקהילה בספרות ההלכה ועוד. ב-1241 התחולל טבח בקהילה שמנתה כ-200 איש, 159 אנשים נהרגו בטבח ושמותיהם שמורים בספר שנכתב בעיירה מגנצא (מיינץ). ב-1270 אנחנו מוצאים כבר רובע יהודי בסמוך לקתדראלה ובית-העלמין בעיבורה של העיר.בשנת 1349 התחולל הטבח השני ביהודי העיר. הקהילה הושמדה והרובע היהודי נשרף, ולא שוקם עד שנת 1360. אז, שינוי מכריע חל כשציווה פרידריך השלישי בשנת 1442 על בידודם בגטו. אף ששלטונות העיר התנגדו לכך, נאלצו לקבל עליהם את הדין לבסוף, ובשנת 1462 הוגבלו מגורי היהודים ל"רחוב היהודים", ובו נאלצו להסתפק יותר משלוש-מאות שנה. מספר התושבים עלה מ- 102 נפש בשנת 1431 ל- 250 בשנת 1520 והלך וגדל קמעה קמעה עד שהגיע ל- 900 נפש בשנת 1569, 1,200 ב- 1580 ו- 2,200 ב- 1600.
בשנת 1796 נשרף הרובע היהודי בעקבות כיבוש נפוליאון.
"מה קודרת סמטה זו ומה אפלה, שחורה ומפוייחת חזותם של מרבית הבתים" כותב מחבר אלמוני על סמטת היהודים בשנת 1797, המוסיף ואומר להלן: "היהודים שלנו רובם סוחרים מנוסים ואיני סבור שגוזמה בידי אם אומר כי אלמלא היהודים לא הייתה עירנו משגשגת וחשובה כפי שהנה".
משנת 1616 ואילך לא גורשו היהודים שוב מפרנקפורט. תחת זאת החלה תקופה של מעורבות גוברת והולכת בכלכלת העיר ובמסחר. מרבית היהודים עסקו בכספים, במסחר בבגדים ובכלים משומשים (כיוון שנאסר עליהם באופן גורף לעסוק בייצור), ובמסחר בפירות וכדומה. עדות לשגשוג שנחלו יהודי פרנקפורט ניתן למצוא בכך שלמרות המסים הכבדים עד מאוד שהושתו עליהם, המשיכה הקהילה להתקיים.
אנחנו קופצים קדימה בשנים, בהן שגשגה העיירה, אל תקופה אפלה יותר. במרְץ 1933 נבחר נציג המפלגה הנאצית לראשות מועצת העיר, ואווירה אנטישמית השתלטה על פרנקפורט, מלווה בהפגנות והתנכלויות ליהודים. יהודים רבים ברחו, בין היתר אנה פרנק (שעליה יש חומר בלי סוף, מומלץ מאוד לקריאה), אמה, ואחותה ברחו לעיר אאכן. אביה נשאר עד סוף השנה. בליל הבדולח, נשרפו כל בתי הכנסת, בתי הספר, הישיבה ומוסדות הציבור של הקהילה, והיא חדלה מלהתקיים כקהילה.
מ-1939 ועד ל-30 בספטמבר 1942 נשלחו עשרת אלפים מ-14,460 היהודים שנותרו בעיר לאחר ליל הבדולח (מתוך כ-30,000 יהודים שהיו בה ב-1930) למחנות השמדה. ב-1942 הוכרזה פרנקפורט כיודנריין - "נקייה מיהודים". למרות זאת, גם בתחילת 1943 עוד נשלחו ממנה יהודים למחנות השמדה.
הקהילה בפרנקפורט חדשה את עצמה לאחר השואה וכיום גרים בה כ-10,000 יהודים.
בתמונה- סמטת היהודים בפרנקפורט.
יידיש >>
לצפיה ב-'בקשר לכתיב של שם העיר;'
בקשר לכתיב של שם העיר;
13/01/2017 | 17:44
5
10
 
 
"(ביידיש-פֿראנקפֿורט אם מיין, בספרות נקראה העיר "פרנקפורט דמיין" וגם בראשי־תיבות "פפד"מ"), "
 
 
נראה לי;  פֿראנקפֿורט אם מיין, בגרמנית,  פרנקפורט דמיין, בא מארמית.
יידיש >>
לצפיה ב-'נכון'
נכון
14/01/2017 | 16:00
4
8
בלשון הדיבור נהוג לומר פראנקפורט או פראנקפורט אם מיין (בגרמנית: פרנקפורט על נהר הריין), בספרות היהודית קרויה העיר פרנקפורט דמיין (בארמית: פרנקפורט של מיין).
יידיש >>
לצפיה ב-'און וויבאלד מעןרדט שוין אין אן יידיש פארום'
און וויבאלד מעןרדט שוין אין אן יידיש פארום
14/01/2017 | 17:29
3
11
ועגן דאס שפראך 'אראמיש', איז ריכטיג צו דערמאנאן אז אויף יידיש רופט זיך די שפראך 'כאלדעאיש' 
יידיש >>
לצפיה ב-'וואס איז כאלדעאיש?'
וואס איז כאלדעאיש?
14/01/2017 | 22:18
2
5
לצפיה ב-'ביידיש, כאלדעאיש. בעברית, ארמית.'
ביידיש, כאלדעאיש. בעברית, ארמית.
<< ההודעה הנוכחית
14/01/2017 | 22:26
1
6
לצפיה ב-'אוקיי פאשרטיי איך איצט.'
אוקיי פאשרטיי איך איצט.
16/01/2017 | 09:36
8
לצפיה ב-'אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- ביראָבידזשאן'
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- ביראָבידזשאן
14/01/2017 | 16:03
10
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
לקראת סוף שבוע המקומות, נתעמק היום ב"ייִדישע אויטאָנאָמע געגנט"- המחוז היהודי האוטונומי ברוסיה.
הוחלט על הקמת המחוז ב1928, על מנת לתת גם ליהודים מרכז משלהם , מאחר שחוקת ברית - המועצות הכירה רק במיעוטים היושבים בשטחים מסיומים , ואלו היהודים מפזרים בכל חלקי המדינה וכן כדי לעקר את הרגש הציוני החזק מלב היהודים .
אז הובאו 20,000 יהודים לעיירה "טיחונקיה סטנצייה" עוד ב1928. ב1932 שונה שם העיר לבירוביג'אן (ביראָבידזשאַן) ועם הקמת המחוז, ב-1934 היא הפכה לבירתו.
השפה הרשמית באזור הייתה יידיש ולא עברית. עד שנת 1934 יצאו 11,000 יהודים מבירוביג'ן , ואז הוחל בגיוסם של מתישבים חדשים . בשנת 1939 ישבו בחבל 23.000 יהודים , אך אלו היוו רק כ - 20 אחוזים מכלל התושבים במחוז. האקלים הבעייתי הקשה על ההתיישבות באזור. כאשר האוכלוסייה היהודית במקום גדלה, החלה להתפתח בו תרבות יהודית. יצא עיתון ביידיש בשם בּיראָבּידזשאנער שטערנ (כוכב בירוביג'ן). רחובות העיר נקראו על שם סופרים יידים כמו שלום עליכם וי.ל. פרץ. הכתיב היידי שונה, בתחילה תוך ביטול האותיות הסופיות (למשל: ביראבידזשאנ) ובהמשך היידיש החלה להיכתב באותיות קיריליות ולא עבריות.
הטיהורים הגדולים של סטלין בין 1936 ל־1938 פגעו מאוד באליטה היהודית בעיר ורבים מהם הואשמו בבגידה והוצאו להורג. בין 1946 ל־1948 הגיעה לעיר קבוצה נוספת של מהגרים יהודיים מאוקראינה. בין 1948 ל־1953, שנת מותו של סטלין ערך השלטון הקומוניסטי שורה של טיהורים נוספים ורבים מראשי התרבות היהודית הוצאו להורג באשמת בגידה וכל מוסדות התרבות היהודית נסגרו. לאחר מלחמת העולם השנייה היה ניסיון לחדש את ההתיישבות כפתרון לפליטים, אולם הרעיון לא צלח. באותו זמן מספר היהודים הגיע לשיא של כשליש מהאוכלוסייה המקומית. הקמת מדינת ישראל וטיהורי אוכלוסייה בלמו את ההתיישבות היהודית באזור.
עם התמוטטות ברית המועצות, הוקמו מחדש מוסדות התרבות, נחנך בית הכנסת והוקמה קהילה יהודית דתית. בשנות ה-90 חודשה ההוצאה לאור של העיתון היידי "בירָאבידזשאנער שטערן", אך רוב הכתבות הן ברוסית.
ב-2005 חיו באזור כ-188,000 תושבים, מתוכם רק כאלפיים יהודים. אף על פי שהיהודים מהווים חלק קטן מאוד באוכלוסיית המחוז השם והמעמד של המחוז לא השתנו. בהתאם לתוצאות מפקד אוכלוסין משנת 2010 מספר היהודים ירד ל-1,628 והם מהווים פחות מ-1% מאוכלוסיית המחוז.
בתמונה ניתן לראות את הכניסה לעיר ביום חורפי.
 
 
יידיש >>

חם בפורומים של תפוז

מכינים עוגת גבינה מכל הלב וזוכים בפרסים!!!
מכינים עוגת גבינה מכל...
שלחו לנו מתכון + תמונה של עוגת הגבינה הכי מקורית...
מכינים עוגת גבינה מכל הלב וזוכים בפרסים!!!
מכינים עוגת גבינה מכל...
שלחו לנו מתכון + תמונה של עוגת הגבינה הכי מקורית...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ