אַ טאָגטעגלעכער וואָרט-שרשור שבועי

א ווארט

New member
נכון

בלשון הדיבור נהוג לומר פראנקפורט או פראנקפורט אם מיין (בגרמנית: פרנקפורט על נהר הריין), בספרות היהודית קרויה העיר פרנקפורט דמיין (בארמית: פרנקפורט של מיין).
 

ז ק ו

New member
און וויבאלד מעןרדט שוין אין אן יידיש פארום

ועגן דאס שפראך 'אראמיש', איז ריכטיג צו דערמאנאן אז אויף יידיש רופט זיך די שפראך 'כאלדעאיש'
 

א ווארט

New member
אַ טאָגטעגלעכער וואָרט- ביראָבידזשאן

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם,
לקראת סוף שבוע המקומות, נתעמק היום ב"ייִדישע אויטאָנאָמע געגנט"- המחוז היהודי האוטונומי ברוסיה.
הוחלט על הקמת המחוז ב1928, על מנת לתת גם ליהודים מרכז משלהם , מאחר שחוקת ברית - המועצות הכירה רק במיעוטים היושבים בשטחים מסיומים , ואלו היהודים מפזרים בכל חלקי המדינה וכן כדי לעקר את הרגש הציוני החזק מלב היהודים .
אז הובאו 20,000 יהודים לעיירה "טיחונקיה סטנצייה" עוד ב1928. ב1932 שונה שם העיר לבירוביג'אן (ביראָבידזשאַן) ועם הקמת המחוז, ב-1934 היא הפכה לבירתו.
השפה הרשמית באזור הייתה יידיש ולא עברית. עד שנת 1934 יצאו 11,000 יהודים מבירוביג'ן , ואז הוחל בגיוסם של מתישבים חדשים . בשנת 1939 ישבו בחבל 23.000 יהודים , אך אלו היוו רק כ - 20 אחוזים מכלל התושבים במחוז. האקלים הבעייתי הקשה על ההתיישבות באזור. כאשר האוכלוסייה היהודית במקום גדלה, החלה להתפתח בו תרבות יהודית. יצא עיתון ביידיש בשם בּיראָבּידזשאנער שטערנ (כוכב בירוביג'ן). רחובות העיר נקראו על שם סופרים יידים כמו שלום עליכם וי.ל. פרץ. הכתיב היידי שונה, בתחילה תוך ביטול האותיות הסופיות (למשל: ביראבידזשאנ) ובהמשך היידיש החלה להיכתב באותיות קיריליות ולא עבריות.
הטיהורים הגדולים של סטלין בין 1936 ל־1938 פגעו מאוד באליטה היהודית בעיר ורבים מהם הואשמו בבגידה והוצאו להורג. בין 1946 ל־1948 הגיעה לעיר קבוצה נוספת של מהגרים יהודיים מאוקראינה. בין 1948 ל־1953, שנת מותו של סטלין ערך השלטון הקומוניסטי שורה של טיהורים נוספים ורבים מראשי התרבות היהודית הוצאו להורג באשמת בגידה וכל מוסדות התרבות היהודית נסגרו. לאחר מלחמת העולם השנייה היה ניסיון לחדש את ההתיישבות כפתרון לפליטים, אולם הרעיון לא צלח. באותו זמן מספר היהודים הגיע לשיא של כשליש מהאוכלוסייה המקומית. הקמת מדינת ישראל וטיהורי אוכלוסייה בלמו את ההתיישבות היהודית באזור.
עם התמוטטות ברית המועצות, הוקמו מחדש מוסדות התרבות, נחנך בית הכנסת והוקמה קהילה יהודית דתית. בשנות ה-90 חודשה ההוצאה לאור של העיתון היידי "בירָאבידזשאנער שטערן", אך רוב הכתבות הן ברוסית.
ב-2005 חיו באזור כ-188,000 תושבים, מתוכם רק כאלפיים יהודים. אף על פי שהיהודים מהווים חלק קטן מאוד באוכלוסיית המחוז השם והמעמד של המחוז לא השתנו. בהתאם לתוצאות מפקד אוכלוסין משנת 2010 מספר היהודים ירד ל-1,628 והם מהווים פחות מ-1% מאוכלוסיית המחוז.
בתמונה ניתן לראות את הכניסה לעיר ביום חורפי.
&nbsp
קישור לפוסט: https://www.facebook.com/avortyiddi...718502723227/1320526868009056/?type=3&theater
&nbsp
קישור לדף: https://www.facebook.com/avortyiddish/

 
למעלה