חוב לחברת איקיוטק בע"מ - מכתב עו"ד מאיקיוטק

iqtech

New member
חוב לחברת איקיוטק בע"מ - מכתב עו"ד מאיקיוטק

חוב לחברת איקיוטק בע"מ
קיבלתם מכתב מעו"ד בעניין חוב לחברת איקיוטק בע"מ ואינכם יודעים במה מדובר ? נראה שהגעת למקום הנכון.
במאמר זה יוסבר מיהי חברת איקיוטק, מה מהות החוב, כיצד נוצר החוב ומהן האפשרויות העומדות לחייב אשר קיבל מכתב התראה מהחברה.
אז מיהי חברת איקיוטק:
חברת איקיוטק הינה חברה ישראלית המחזיקה במלוא הזכויות, לרבות זכויות כספיות של אתרי האינטרנט:
אודישנים www.auditions.co.il (להלן: אתר האינטרנט" ו/או "אודישנז").
כרטיסון www.kartison.co.il
ספורטיפ www.sportip.co.il
וי אי פי סלבס www.vipcelebs.co.il
אקסג'וב www.xjobs.co.il
ספייסר www.spicer.co.il
בייבס www.babes.co.il
ממותגים www.memutagim.co.il
דייטמאסטר www.datemaster.co.il
השירותים הניתנים באתר והתשלום בגינם:
לדוגמא, אתר אודישנס הינו אתר המאגד מידע אודות אודישנים רבים המתקיימים בישראל, לתפקידים שונים ולמדיות שונות. כך, אדם המעוניין לקבל מידע על אודישנים חשובים הנערכים ע"י מיטב החברות במשק, יכול לקבל את המידע, בהודעות למכשיר הטלפון הנייד שלו, דרך האתר.
כמובן שהשירותים הניתנים ע"י האתר הינם שירותים בתשלום, במקרה דנן, מדובר במנוי שבועי מתחדש.
חיוב הלקוח בגין השירות מבוצע ישירות דרך חשבון הטלפון של המנוי, הכול כאמור בתקנון האתר המופיע בכתובת הבאה:http://www.auditions.co.il/main/minisite/?k=&ymid=#pannel5.
החוב:
כאמור, השירות הניתן למנוי הינו שירות בתשלום ולשם כך קיים הליך הרשמה ובו זיהוי כפול.
במעמד ההרשמה, מזין המנוי את פרטיו, כמו גם מספר הטלפון שלו, ולאחר מכן מקבל הודעת SMS לטלפון הנייד אותו הזין בעמוד ההרשמה. את הקוד שקיבל, מזין המנוי בעמוד הבא ובכך מאשר את ההרשמה בזיהוי כפול.
הנה כי כן, מנוי הנרשם לאתר מזוהה כדין, הכול כמתחייב לפי הוראות משרד התקשורת לחברות הסלולר.
(בעניין זה הנכם מוזמנים לעיין בפקודת פרשנות, כמו גם בהצעת חוק מסחר אלקטרוני התשע"א–2011 והצעת חוק מסחר אלקטרוני- 2008, הכול לצורך הבהרת כשירות חתימה אלקטרונית).
עוד יודגש כי חברת איקיוטק מחזיקה פירוט מדויק בנוגע לכל חיוב וחיוב והדבר מהווה רשומה מוסדית (ראיה בעלת משקל משפטי) לכל דבר ועניין.
האפשרויות העומדות בפני החייב:
מכתבי התראה נשלחים לחייבים טרם פתיחת הליכים בהוצאה לפועל. מומלץ לחייב אשר אינו מעוניין לשלם, לשכור שירותים משפטיים מעו"ד הבקיא בתחום ע"מ שייצגו למול החברה. בכל מקרה, מומלץ לא להתעלם מדרישת החוב, שכן החוב עשוי לתפוח באופן משמעותי ולהגיע להוצאה לפועל.
 

י1סף

New member
אבל אנשים לא יודעים מי אתם

וזה לא אחד או שניים. נראה שזה כולם.
מה שלא ברור זה למה המשכתם לשלוח מסרים לאנשים שלא שילמו לכם. שלחת לבנאדם מסר אחד, ולא שילם. שלחת לו שני ולא שילם. אתה שולח לו עוד אחד, כנראה שזה בסדר מצידך שהוא לא משלם. אם זה היה מפריע לך שלא קיבלת תשלום היית מפסיק לשלוח.
 
קיבלתי השבוע גם מכתב מהם!!!

ורק היום קיבלתי אותו כי זה לא נשלח לכתובת בה אני מתגווררת אלא הוריי. צריכה דחוף הסבר מה אני עושה עכשיו!!!!!

נכנסתי לכלללללל הלינקים שהם שמו בהודעה המקורית ואני לא מכירה שום דבר,לא שלחתי. ואני חייבת להם 2000 ש"ח.
 

דובונה1

New member
ולמה השתלטתם על הפורום ומחקתם את כל השרשור

את כל השרשור תגובות של האנשים שפדעתם בהם?
זאת חוצפה!!!!!!!! כל מי שקיבל מהם מכתב דומה שיצטרף לפורום בפייסבוק.
מה חשבתם? שאנשים בישראל בתקופה של היום יהיו פראיירים????

גם ההשתלטות ומחיקת הפרטים בתפוז בבדיקה, וכו כן גם הפורום המזוייף וההתחזויות בבדיקה!
 

karmititu

New member
התפרסם ראיון עם מנכל איקיוטק עם תשובות

קראתי כרגע ראיון שנוהל מול מנכ"ל איקיוטק בעניין דרישות החוב, שאלו אותו שאלות נוקבות, יש שם התייחסות שחייבים לקרוא. לראיון עם מנכל איקיוטק
 

t345

New member
בן אופק מנכל במרום הפקות בתרגיל עוקץ

קיבלתי מכתב מעורכי דין שנרשמתי לשירותי תוכן באינטרנט אם גם אתם תגישו תלונה במשטרה ואל תשלמו לא לוותר מדובר בנוכלים
תיכנסו ללינק בפייסבוק מה לעשות בענין לכל מי שקיבל מכתב מעורך דין של חברת איקיוטק
לינק לפייסבוק תיכנסו
https://www.facebook.com/groups/403683989736888
 
גם אני קיבלתי מכתב !

חשוב לציין שכמובן לא קיבלתי שום פנייה קודמת בעניין,
ואין לי מושג על מה מדובר - ובטח שלא אישרתי שומדבר המצריך תשלום. בנוסף, מס' הטלפון שלי שצוין - הוא כבר לא המס' שלי בערך שנתיים.
קיבלתי את המכתב היום, וכתוב שעליו לשלם את החוב (שכמובן איני מתכננת כלל לשלם) תוך 7 ימים מקבלת המכתב (ומצויין כי הוא נשלח ב 18/8).

לסיכום - מה עושים?!
הבנתי מפה שזה תרגיל עוקץ כלשהו ואין מה לשלם...
אני בצבא - ולא נמצאת הרבה בבית...
הצעות? פעולות?
 

mikomak

New member
חובות לחברת איקיוטק- על הזויות המשפטית

חובות לחברת איקיוטק- על הזויות המשפטית
רוכשים תוכן בתשלום?
יצא לי לעיין בתיק אחד בעניין איקיוטק וביקשתי לשתף אתכם במה שראיתי ובדעה שצמחה לי מכך.
בתיק, חייב שנסתפק מפאת השמירה על פרטיותו בכינוי חייב, טען כי ביצע הרשמה לשירותי התוכן בתשלום של במרום היותו קטין, כאשר היה בגיל 16, ועל כן הוא טוען שיש לבטל את חיובו בתשלום בגין שירותי התוכן של במרום.
החייב גם הלין על המחאת הזכות בחובו לחב' איקיוטק וטוען שאינו מכיר את החברה ולא שמע על חברת איקיוטק מעולם.
החייב פנה לרשימת תפוצה רחבה של גורמים, אמצעי תקשורת ורשויות.
בפתח הדברים נסקור, כי חוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969 קובע, כי: המחאת זכות 1. (א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב.

ונסקור גם את העובדה, כי חברת "במרום" חשפה באמצעי התקשורת (ראו כתבה YNET 22.08.2013) (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4421163,00.html), שהמחתה לחמש חברות פעילויות עסקיות שונות. ביניהן איקיוטק לה 15 שירותים שונים שהלקוחות החייבים, השתמשו בהם ולא שילמו באמצעות האינטרנט בשלב מסוים, בין היתר מדובר בשירותים: "ספורטיפ" -שירותי מידע בתחום הספורט, "כרטיסון" - אתר דרכו אפשר לקנות כרטיסים מוזלים להצגות, "ממותגים" – חברה שמוכרת מותגים במחיר נמוך, "דייט מאסטר" - שירות סרטונים שאמור לסייע להתחיל עם בנות, ו"ספייסר", חברה דרכה אפשר לצפות בסרטוני רכילות ובידור.
חשבתם מי מהלקוחות שקנו השנה קוקה קולה, דיאט קוקה קולה, קינלי, ספרייט ויתר הממותגים יודעים שבעצם אין חברה כזאת "קוקה קולה ישראל" והחברה בישראל בכלל נקראת "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ" ח"פ 51048213.

חוק החוזים ומסחר אלקטרוני- מה אומר החוק ?
אין מחלוקת אפילו בקרב חסידי הקוד הפתוח, כי החתימה הדיגיטאלית על ההסכם במסך ההרשמה הינה חתימה מחייבת (מהווה ראיה בכתב לפי פקודת הפרשנות, כמו גם חתימה כשרה לפי הצעת חוק מסחר אלקטרוני התשע"א–2011 והצעת חוק מסחר אלקטרוני- 2008).
אין מחלוקת גם, שמבחינת הדין בישראל (ולדעתי כמו גם ביתר מדינות העולם), הצעה הנשלחת באמצעות אימייל והודעה על קבלתה באמצעות אימייל חוזר, משלימות יחדיו כריתת חוזה בישראל, בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973.
בית המשפט בתל אביב גם קבע בת"א (תל-אביב-יפו) 715417/07 - פלאפון תקשורת בע"מ נ' מלאך טום ואח' . תק-של 2007(4), 22000, כי
"מאחר ואין אנו חיים בהתנתק מן המציאות לאור חיי השגרה בימינו, מכשירי הטלפון הסלולריים אינם מוצר נדיר ואין כמעט נערים שאין בידיהם מכשיר שכזה, ניתן לומר כי אף פעולת הרכישה והשימוש בטלפון סלולרי הינה פעולה שדרכם של קטינים לעשותה.
הכלל הגדול בדיני חוזים של מוצא שפתיך תשמור ועשית, או "חוזים יש לקיים", חל על קטינים כמו על כל אדם וגם קטינים בדרך כלל, אינם יכולים לבטל חיוביהם החוזיים אלא אך בתנאים ועל-פי העילות הקבועים לכך בחוק. תהא צדייתו של המחוקק לקטינים ולנעשקים אשר תהא, כל עוד לא ניתנו להם זכויות מיוחדות בחוק מפורש, נשאר משפט אחד להם ולכל אזרח אחר (ראה בג"צ 709/79 עמיר כהן נ' שר הביטחון ו-5 אח', פ"ד לד(2), 465)
התוצאה היא, שאין ממש בטענות הנתבעים לגבי העדר עילה נגד הנתבע 1 מהטעם שהיה קטין בעת ההתקשרות."

אם כן, על מה המחלוקת ?
לפי מערכת ה CRM של איקיוטק, נרשם החייב לשירותי התוכן – מידע על אודישנים, בהסכמת הוריו, תוך גם, שמילא את פרטיו בתוך מסך הרשמה של החברה וכן בכרטיס האישי שנפתח עבורו באתר האינטרנט של החברה, אישר את תקנון השירות ועשה עוד פעולות שונות במסגרת התקשרותו עם החברה ואף ניצל את שירותיה לטובתו.
החייב גם, קיבל במסגרת ההתקשרות כרטיס אישי ומילא בכרטיסו האישי אצל החברה פרטים נוספים, בין היתר נתונים אישיים על עצמו ולמשל את צבע שיער ראשו, את גובהו, נתונים נוספים על מבנה גופו "השרירי", לרבות מידת המכנס שלו, תיאור חזותו, צבע עיניו, מידת חולצתו, ומידת נעליו, תאריך הולדתו. ומספר הטלפון הסלולארי שברשותו ומספר הטלפון הקווי בביתו.
חשוב לומר, שכבר במסך ההרשמה באינטרנט הופיעה בצורה ברורה, בין היתר גם, תמצית השירות ולרבות העובדה שמדובר במנוי בתשלום, את אמצעי התשלום השונים בהם ניתן לשלם ואת מחירו של השירות וכן את דרכי הביטול, יצירת הקשר עם שירות הלקוחות וכו'.

כאן אולי המקום, להזכיר את התרשמותו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניינו של אותו מסך ההרשמה בדיוק, שקבע בת"צ 1869-09 בעניינו של אותו מסך ההרשמה ממש, כי:

"אין אני מוכן לקבל את הטענה כי התובע לא קרא או לא הבין את משמעות מעשיו והרישום שביצע באתר "במרום" ו/או כי לא הבין את תוכנם ומשמעותם של המסמכים והתקנון שהוא אישר את קריאתם והסכמתו לאמור בהם.
...
המשיבה/הנתבעת חברת במרום מספקת שירותים הקשורים לעולם הבמה והבידור, לרבות מידע והצעות להשתתף במבחני בד/אודישנים להפקות שונות. המבחנים לאודישנים אלו, נעשים במשרדיה של "במרום", המתווכת בין המתאימים לתפקידים הדרושים ובין ההפקות השונות. (ראה סעיפים 3 - 7 לתצהיר בן אופק מנכ"ל "במרום".)
ביום 13/2/2007 נרשם התובע, לשירות האודישנים הניתן על ידי "במרום".
ההרשמה בוצעה באמצעות אתר האינטרנט של "במרום".
על מנת להבטיח כי כל פרטי ההרשמה ותנאיה יהיו בהירים ונהירים היטב לנרשם, ההרשמה מבוצעת בשלבים מבוקרים."
אומנם, במסך הראשוני שאישר החייב בעת הרשמתו קיים בכל מקרה נוסח ועיצוב שמתאים בין היתר, גם לכללים שקבע משרד התקשורת (ולרבות סרגל רגולציה) ואף בחלק מהמועדים בהם היה מנוי אצל החברה, ביקש הנ"ל לשלם חלק מהתשלומים באמצעות חשבון הסלולר וזאת לאחר שגם ביקש לאשר את התשלום בחשבון הסלולר באמצעות אישור כפול לפי הנחיות משרד התקשורת (ראו הנחיות כבוד השר מיום 05.11.2007 וכן השינוי בתנאי הרישיון למפעילות מיום 24.05.2011, תוספת שניה נספח ו'), אך בכל מקרה ניכר שהמחלוקת עם החייב הינה מחלוקת חוזית רגילה בהתאם לדיני החוזים ומרבית העניינים או כל העניינים, שבין הצדדים, ואף לרבות עצם ההתקשרות לא נעשו באמצעות המפעיל הסלולארי כלל.
כבר הזכרנו, שבמסגרת ההתקשרות גם, קיבל החייב גם הרשאה ייחודית לכניסה לאזור הפרימיום באתר החברה וכן גישה לתכנים בתשלום באתר ולרבות הזכות להקים לעצמו כרטיס אישי באתר האינטרנט כאמור - והכל כפי שבפועל עשה.
למעלה מן הצורך ייאמר, שמאחר שאין מחלוקת אמיתית על החתימה הדיגיטאלית וכריתת החוזה, הרי שחובת ההוכחה להראות שהחוזה בוטל, שולם ו/או הופר, מוטלת על החייב בלבד כאמור ברע"א 11100/02 רונן חצור נ' ניסים דותן (פורסם בנבו).
"נטל השכנוע מוטל על המערערים, שכן טענתם לפיה בוטל ההסכם היא מסוג "הודאה והדחה". אין יסוד להבחנה בין טענה כי החיוב החוזי נפרע, לבין טענה כי החיוב בוטל בהסכמת הצדדים – בשני המקרים מודה הנתבע בכך שהחיוב התקיים בעבר, ומציין עובדה נוספת אשר לגרסתו פוטרת אותו מן החיוב בהווה. לפיכך, הנטל על הנתבע להוכיח כי שוחרר מחיובו החוזי. המערערים הודו כי חתמו על הסכם שכר הטרחה, ולא הוכיחו כי ההסכם בוטל. מכאן, שההסכם בר תוקף.
טענת המערערים לפיה הם אינם חבים בתשלום כיוון שהמשיבים לא קיימו את חלקם בחוזה אף היא מסוג "הודאה והדחה", ולכן נטל השכנוע מוטל עליהם גם כאן. נטל זה לא הורם. אין גם יסוד לומר כי אכיפת ההסכם אינה צודקת, שכן לא הוכח יחס בלתי סביר בין הסכום שהתחייבו המערערים לשלם לבין העבודה שביצעו המשיבים עבורם, וגם לא הוכח כי השירות שניתן להם על ידי המשיבים היה לקוי. "

עיון נוסף במערכת העלה, שהחייב אומנם נקשר עם החברה בשנת 2006 בהיותו בן 16 וכמה חודשים, אך הוא אישרר שוב את הרשמתו ואת מכלול התנאים גם בשנת 2008 בהיותו בגיר בן 19 שנים ובכל מקרה לא מיותר להביא את הציטוט המלא בהחלטת בית המשפט בת"א (תל-אביב-יפו) 715417/07 - פלאפון תקשורת בע"מ נ' מלאך טום ואח' . תק-של 2007(4), 22000 שקבע:
".....לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בקשר לכשרותו של הנתבע 1 להתחייב בהסכמים שעליהם חתם, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את טיעוני התובעת, וזאת מכל הנימוקים שהועלו על ידה בסיכומיה, שאותם אני מאמץ.
אוסיף ואומר כי חוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות, התשכ"ב - 1962 (להלן: "החוק"), אינו אוסר על קטין לבצע פעולות משפטיות, אלא רק קובע תנאים שונים לתקפותן. להלן ההוראות הרלוונטיות לעניינינו בחוק (ההדגשות שלי-י.ד.):
כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו.
כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט.
אדם שלא מלאו לו 18 שנה הוא קטין; אדם שמלאו לו 18 שנה הוא בגיר.
פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו; ההס
 
למעלה