הנבואה הלא הגיונית מהתורה בדבר הכותל המערבי שלא יחרב לעולם

barbur

New member
הנבואה הלא הגיונית מהתורה בדבר הכותל המערבי שלא יחרב לעולם

בס"ד

האם יש דבר חזק יותר בצד הטומאה יותר משנאה על רקע דתי מצד הגויים כלפי עם ישראל מאז ניתנה התורה לישראל בסיני וירדה שנאה לעולם? ידוע שמעצמות רבות ניסו וגם הצליחו להחריב ולכבוש את ירושלים כשכולם התמקדו בעיקר בקודש הקודשים, ביהמ"ק, שספג אינספור מתקפות בין היתר מצד הבבלים, היונים, הרומאים, הביזנטים, הפרסים, המוסלמים, הסלג'וקים, הצלבנים, המונגולים, התורקים והבריטים.

כעת נסו לדמיין את ההתלהבות, הטירוף והשגעון שאחזו בהם כשעשו הכל כדי להחריב את כל סממניה היהודים של ירושלים לרבות ביהמ"ק על ארבעת כתליו שהקיפו אותו,

והרי הם עשו שימוש בכלים החזקים והמתוחכמים ביותר שעמדו לרשותם ועובדה שהצליחו להחריב באמצעותם את ביהמ"ק יחד עם כתליו הדרומי, הצפוני ואפילו את המזרחי, אך את הכותל המערבי אף לא אחת מכל מעצמות העל האלה לא הצליחה להפיל, בצורה שאף אחד לא יכול להסביר או לתפוס בשכלו האנושי.

ולו יצויר שכל אויבי ישראל ושונאיו יחוסו דוקא על הכותל המערבי פעם אחר פעם מבלי לנסות להחריב גם אותו מתוך התחשבות, רגישות, חמלה ורחמים? הם הרי באו משולהבים עם מטרה אחת ברורה שהיתה לנגד עיניהם להחריב כל סממן יהודי שנקרא בדרכם. מאות מלחמות התרחשו ליד הכותל המערבי והוא נשאר עומד על תילו ובנוסף לכל אלה הוא נשמר גם מרעידות אדמה ולא נפל. אלא שחייב לומר מה שמובן לכל שיש כאן משהו שהוא מעל הטבע, ואכן כתוב: "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שיר השירים ב, ט), ועל כך כתבו חז"ל במדרש שיר השירים רבה: "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ - אחר כותל מערבי של ביהמ"ק, שנשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם... ולמה? ששכינה במערב", והדבר מהוה הוכחה חד משמעית לעצם קיומו של בורא עולם ולכך שהתורה היא מן השמים ושכל מילה הן בתורה שבכתב והן בתורה שבע"פ היא אמת לאמיתה.

אילו היה אדם נוכל משרבט כמה חוקים ומשפטים משכלו ומנסה לשכנע את כל בני האדם שבורא עולם נגלה אליו ובחר בו להיות השליח שיתן את התורה הזאת לאנושות כולה וכראיה לאמיתות תורתו היה כותב שקיר כזה או אחר חזק ככל שיהיה לעולם לא יפול, שהרי כל אדם שהיה רוצה להפריך את תורתו השקרית היה יכול לבוא ולהרוס אותו ובכך להוכיח בקלות ובמהירות שהבסיס לכל התורה שלו שקרי, ומכאן שרק בורא עולם יכול לכתוב דבר כזה בתורתו ולהתחייב על כך בצורה חד משמעית שלא משתמעת לשתי פנים.

וחשבתי לומר שלמעשה כל עם ישראל נמשל לכותל המערבי, שכשם שנאמר שכינה במערב, ישראל מגלים פני שכינה ברמה הגבוהה ביותר בכל הבריאה. גם את עם ישראל ניסו להשמיד אינספור פעמים אך ללא הועיל, ללא כל קשר לעצמה האדירה של אותה מעצמה שחרטה את המטרה המרושעת הזאת על דגלה, והסיבה לכך היא פשוטה. אף אחד לא יכול לפגוע בעם הנצח שהוא מעל הטבע ומחובר לאינסוף ב"ה, שהרי אין הטבע שולט במי שהוא מעל הטבע אלא להיפך, ומה שעוזר לישראל להתחבר לצד האלוקי, הנשמתי והנצחי הזה הם התורה והמצוות, ללמדנו על חשיבותם הרבה במשך כל הדורות וגם בימינו.

מעולם לא היה זה הצבא שהציל אותנו מכל הסכנות, האיומים והמלחמות ח"ו מאחר ולא זאת בלבד שהצבאות המפוארים והמפלצתיים לא הועילו למעצמות הגדולות בתבל להוציא את תכניותיהן מהכח אל הפועל, אלא שכל אותן מעצמות נמחקו כליל מעל פני האדמה יחד עם צבאותיהן, ומכאן מוכח שהכח לעולם לא היוה גורם משמעותי בענין הזה ובמיוחד נגד העם הנבחר, מאחר ו-ד' הוא מקור כל הכוחות כולם ושולט בכולם והוא לא יאפשר לשום אדם, עם או כח חזק ומרושע ככל שיהיה שיפגע בעם שעבורו נברא העולם או מנוע מהם לבצע את המטרה לשמה נברא העולם - ללמוד את התורה הקדושה ולחיות על פיה, שהרי אחד משמותיו יתברך הוא "אלוקים" ואין שום כח זולתו שהוא חיצוני לו.

הנה כמה מציוני הדרך המשמעותיים בהיסטוריה של ירושלים:

ג'תתל לבריאת העולם (70 למניינם) - טיטוס מחריב את ביהמ"ק השני.
ג'תתצט לבריאת העולם (135 למניינם) - אדריאנוס חורש את ירושלים, ובונה עליה את "איליה קפיטולינה".
ד'פד לבריאת העולם (324 למניינם) - כיבוש הביזנטיים.
ד'שעד לבריאת העולם (614 למניינם) - כיבוש הפרסים.
ד'שפח לבריאת העולם (628 למניינם) - כיבוש מחדש של הביזנטיים.
ד'שצח לבריאת העולם (638 למניינם) כיבוש ירושלים ע"י המוסלמים, הכליף עומר מפנה מקום הר הבית.
ד'תפ לבריאת העולם (720 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י אביסייד מוסלמים.
ד'תשס לבריאת העולם (1000 למניינם) - כיבוש א"י ע"י המוסלמים (פאטמיים).
ד'תתלא לבריאת העולם (1071 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י הסלגו'קים.
ד'תתנח (1098 למניינם) - כיבוש מחדש של ירושלים ע"י המוסלמים (פאטמיים).
ד'תתנט לבריאת העולם (1099 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י הצלבנים.
ד'תתקמז לבריאת העולם (1187 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י צאלח א-דין.
ד'תתקפט לבריאת העולם (1229 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י פרידריך ה-2.
ה'ד לביראת העולם (1244 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י המונגולים.
ה'גט לבריאת העולם (1299 למניינם) - כיבוש הארץ בידי גזאן המונגולי.
ה'רעו לבריאת העולם (1516 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י התורכים.
ה'תרעז לבריאת העולם (1917 למניינם) - כיבוש ירושלים ע"י הבריטים.

[חלק מהנתונים הובאו מדברי התורה של הרב יוסף מזרחי ואתר היהדות של אור עליון]
 
למעלה