מעלת השמחה
פטירת רבי נפתלי מרופשיץ מעלת השמחה
����������������������������
במשך שבוע שהה רבי נפתלי אצל רבו, החוזה מלובלין. באחד הימים שמע שמאחת החצרות בוקעים קולות מריבה. הוא פסע אל החצר ושמע שני מחותנים מתווכחים ביניהם מי ישלם את הוצאות הבדחן בחתונה. התקרב רבי נפתלי למחותנים ואמר: "איני אוהב לשמוע מריבות! אני אבוא לחתונתכם ואעשה את הבדחנות בחינם". שמחו המחותנים על המציאה וקבעו עם רבי נפתלי שיגיע במועד.
כעבור כמה ימים נערכה החתונה ולאחר החופה עלה רבי נפתלי על השולחן והחל לספר בדיחות. הקהל שמח צחק מאד.
באמצע אותו הלילה קם החוזה מלובלין והחל לערוך תיקון חצות. אך, המילים לא יצאו מפיו כראוי והדמעות לא זלגו מעיניו כרגיל, הוא חש שמשהו מתרחש בעולמות העליונים. קרא לשמשו ושאלו: "האם מתרחש משהו חריג בעיר?" הנהן השמש בראשו ויצא לברר.
לאחר זמן מה חזר והודיע לרבי: "יש חתונה בקצה העיר, שם, רבי נפתלי עומד על השולחן ועושה בדחנות במשך שעות. כולם מתמוגגים משמחה וצחוק".
הבין החוזה כי כשכולם צוחקים בשמים, הוא לא יכול לבכות והחליט ללכת לשמוע את רבי נפתלי בהחבא. הוא הגיע למקום, עמד מאחורי החלון והשתעשע לשמע בדיחותיו של תלמידו הגדול, ובפרט מהחכמה האלוקית המסתתרת בהן. מישהו הבחין ברבי והלך להודיע לרבי נפתלי כי רבו החוזה מלובלין מקשיב לבדיחותיו. נבהל רבי נפתלי, ירד מהשולחן והלך לבקש סליחה מה"חוזה".
ביקש הרבי: "חזור אל השולחן וספר בדיחות". חזר רבי נפתלי והמשיך לשמח את הקהל.
כשנפטר רבי נפתלי כתבו על מצבתו: "יחיד בדורו בחכמה אלוקית". לא רק חכמה אלוקית הייתה בו אלא הוא היה גם "בדחן אלוקי" - בדחן צדיק גדול.
"מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" - מצווים אנו להיות בשמחה, להמיר את העצב בחיוך, את הייאוש בתקוה. כולנו מטיבים בחסדים עם האחר, אך החסד הגדול הוא לשמח יהודי אחר. המעלה כה גדולה עד שאומרת הגמרא במסכת תענית: "אדם המשמח יהודי הוא בן העולם הבא".
אולי נראה כי בדיחות הן דבר פשוט ולא ראוי, רבי נפתלי השתמש בהן בחכמתו והביא להן מימד נוסף כדי לשמח יהודי אחר.
לשמוח זו מצוה גדולה, השמחה נובעת בעיקר מאושר, אדם מאושר הוא אדם היודע שהכל מאת הקב"ה לטובה, שאין רע יוצא מתחת ידו.
אם הגעת לדרגה כזו, מנף אותה גם לאחרים, שמח אותם, הראה להם צדדים יפים בחיים, עשה אותם מאושרים כמוך.
אדם המשמח את חברו זוכה לעולמות נשגבים, מה שנותר לך הוא פשוט להתחיל... לחייך...
יום טוב ובשורות טובות
והכי חשוב שמח
פטירת רבי נפתלי מרופשיץ מעלת השמחה
����������������������������
במשך שבוע שהה רבי נפתלי אצל רבו, החוזה מלובלין. באחד הימים שמע שמאחת החצרות בוקעים קולות מריבה. הוא פסע אל החצר ושמע שני מחותנים מתווכחים ביניהם מי ישלם את הוצאות הבדחן בחתונה. התקרב רבי נפתלי למחותנים ואמר: "איני אוהב לשמוע מריבות! אני אבוא לחתונתכם ואעשה את הבדחנות בחינם". שמחו המחותנים על המציאה וקבעו עם רבי נפתלי שיגיע במועד.
כעבור כמה ימים נערכה החתונה ולאחר החופה עלה רבי נפתלי על השולחן והחל לספר בדיחות. הקהל שמח צחק מאד.
באמצע אותו הלילה קם החוזה מלובלין והחל לערוך תיקון חצות. אך, המילים לא יצאו מפיו כראוי והדמעות לא זלגו מעיניו כרגיל, הוא חש שמשהו מתרחש בעולמות העליונים. קרא לשמשו ושאלו: "האם מתרחש משהו חריג בעיר?" הנהן השמש בראשו ויצא לברר.
לאחר זמן מה חזר והודיע לרבי: "יש חתונה בקצה העיר, שם, רבי נפתלי עומד על השולחן ועושה בדחנות במשך שעות. כולם מתמוגגים משמחה וצחוק".
הבין החוזה כי כשכולם צוחקים בשמים, הוא לא יכול לבכות והחליט ללכת לשמוע את רבי נפתלי בהחבא. הוא הגיע למקום, עמד מאחורי החלון והשתעשע לשמע בדיחותיו של תלמידו הגדול, ובפרט מהחכמה האלוקית המסתתרת בהן. מישהו הבחין ברבי והלך להודיע לרבי נפתלי כי רבו החוזה מלובלין מקשיב לבדיחותיו. נבהל רבי נפתלי, ירד מהשולחן והלך לבקש סליחה מה"חוזה".
ביקש הרבי: "חזור אל השולחן וספר בדיחות". חזר רבי נפתלי והמשיך לשמח את הקהל.
כשנפטר רבי נפתלי כתבו על מצבתו: "יחיד בדורו בחכמה אלוקית". לא רק חכמה אלוקית הייתה בו אלא הוא היה גם "בדחן אלוקי" - בדחן צדיק גדול.
"מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" - מצווים אנו להיות בשמחה, להמיר את העצב בחיוך, את הייאוש בתקוה. כולנו מטיבים בחסדים עם האחר, אך החסד הגדול הוא לשמח יהודי אחר. המעלה כה גדולה עד שאומרת הגמרא במסכת תענית: "אדם המשמח יהודי הוא בן העולם הבא".
אולי נראה כי בדיחות הן דבר פשוט ולא ראוי, רבי נפתלי השתמש בהן בחכמתו והביא להן מימד נוסף כדי לשמח יהודי אחר.
לשמוח זו מצוה גדולה, השמחה נובעת בעיקר מאושר, אדם מאושר הוא אדם היודע שהכל מאת הקב"ה לטובה, שאין רע יוצא מתחת ידו.
אם הגעת לדרגה כזו, מנף אותה גם לאחרים, שמח אותם, הראה להם צדדים יפים בחיים, עשה אותם מאושרים כמוך.
אדם המשמח את חברו זוכה לעולמות נשגבים, מה שנותר לך הוא פשוט להתחיל... לחייך...
יום טוב ובשורות טובות
והכי חשוב שמח