פעם כשישבתי במעצר, ועוד בשבת קודש...
בעזהי"ת
לא קל להיות מאחורי סורג ובריח. בטח בבית מעצר לא קל - כשהתנאים שם גרועים בהרבה אף מבית סוהר. כשמכניסים אדם לרגע או שניים, יום או יומיים, הרבה פחות מעניין 'אותם', מכבוד האדם שלו. נמצא לי בתא קטן דחוס באנשים, נודף ריחות רעים מפינת השירותים שאפילו אין לה דלת, כל שכן אסלה, גם מים זורמים ישירות לא - פתח את החור בקיר שממנו מתיזים ישר קדימה מים למקלחת, ומתיישהו המים יגיעו גם לחור השירותים ויפנו לתוכו את הלכלוך. אני מתאר מעט, כי לא באתי כאן לתאר לשם התיאור, אלא לשם המחשת עוצמת המשך דברי. לומר שאיני מדבר בדרך מליצה, אלא כדרך חיים, מול הצרות שאני מתמודד מולן:
בכל עת שהאדם אינו מרוצה ממשהו שמתרחש בעולם, הקטן או הגדול, ישים את כל מגמתו כנגד ספר התהילים הקדוש, עד אשר ירא ה' יתברך וישקיף משמיים וירחם.
ראיתי הרבה עצות, והכל נשאר מאחור. זו לא רק העצה היחידה, אלא בלאו הכי כוללת את כולן.
