yehudit4god
New member
הגיון של ילדה בת 10
הייתי חייבת לשתף אותכם בשיחה שקרתה לי היום עם הבת שלי בת ה10.
אני לא יודעת למה, פניתי אני אליה בשאלה מוזרה ולרגע אחד כאילו היא הייתה האמא ואני הילדה. אולי חיפשתי שהבורא יענה לי דרכה.
שאלתי איך יתכן שהשכנים האלה והאלה הדתיים שלנו עובדים את השם בכזו אהבה ושמחה. מחייכים כל הדרך לבית הכנסת ובשבת שרים סביב השולחן.
איך השכנה שלי הולכת בצניעות מושלמת ושמחה עם זה כל כך.
ואיך אני.. כל כך רוצה את זה.
אבל לא מצליחה.
למה קשה לי.
והיא ענתה לי.. הילדה המדהימה שלי:
אמא, אין הבדל בין דתיים אמיתיים לחילונים מבחינת השם.
הוא לא רוצה שאף אחד "יעשה לו טובה" וישמור את הכל רק כדי לקבל בסוף בריאות וכסף או פרס על המאמצים.
אם אני הייתי השם.. היא המשיכה.. אם אני הייתי בורא עולם הייתי די מתעצבנת שעושים לי "טובה"
הייתי אוהבת את החילונים בדיוק כמו את הדתיים שעושים מה שאני רוצה מאהבה או שלא עושים בכלל.
היא אמרה לי.. אמא, תעשי באמת ובשמחה או שתפסיקי לשמור שבת.
את תמיד שומרת שבת בשביל אבא או אלוקים. זה נקרא לחיות בשקר.
עניתי, אז מה עדיף? לא לשמור כלום? שאני אסע פתאום בשבת אחרי 12 שנה שלא נגעתי ברכב או באש בשבת?
והיא ענתה.. כן. פשוט תפסיקי..
ודווקא אז.
מתוך התשובה ההזוייה הזו של ילדה בת 10 נכנס בי רצון עז חזק ובלתי מעורער ללכת על כל הקופה.. לזרוק את השמלות הלא צנועות. לעשות הכל. הכל הכל
אבל הפעם בשמחה
לא בכח
לא בשקר
רק באהבה
רגע גדול של הארה
ממש רגע גדול
☺
הייתי חייבת לשתף אותכם בשיחה שקרתה לי היום עם הבת שלי בת ה10.
אני לא יודעת למה, פניתי אני אליה בשאלה מוזרה ולרגע אחד כאילו היא הייתה האמא ואני הילדה. אולי חיפשתי שהבורא יענה לי דרכה.
שאלתי איך יתכן שהשכנים האלה והאלה הדתיים שלנו עובדים את השם בכזו אהבה ושמחה. מחייכים כל הדרך לבית הכנסת ובשבת שרים סביב השולחן.
איך השכנה שלי הולכת בצניעות מושלמת ושמחה עם זה כל כך.
ואיך אני.. כל כך רוצה את זה.
אבל לא מצליחה.
למה קשה לי.
והיא ענתה לי.. הילדה המדהימה שלי:
אמא, אין הבדל בין דתיים אמיתיים לחילונים מבחינת השם.
הוא לא רוצה שאף אחד "יעשה לו טובה" וישמור את הכל רק כדי לקבל בסוף בריאות וכסף או פרס על המאמצים.
אם אני הייתי השם.. היא המשיכה.. אם אני הייתי בורא עולם הייתי די מתעצבנת שעושים לי "טובה"
הייתי אוהבת את החילונים בדיוק כמו את הדתיים שעושים מה שאני רוצה מאהבה או שלא עושים בכלל.
היא אמרה לי.. אמא, תעשי באמת ובשמחה או שתפסיקי לשמור שבת.
את תמיד שומרת שבת בשביל אבא או אלוקים. זה נקרא לחיות בשקר.
עניתי, אז מה עדיף? לא לשמור כלום? שאני אסע פתאום בשבת אחרי 12 שנה שלא נגעתי ברכב או באש בשבת?
והיא ענתה.. כן. פשוט תפסיקי..
ודווקא אז.
מתוך התשובה ההזוייה הזו של ילדה בת 10 נכנס בי רצון עז חזק ובלתי מעורער ללכת על כל הקופה.. לזרוק את השמלות הלא צנועות. לעשות הכל. הכל הכל
אבל הפעם בשמחה
לא בכח
לא בשקר
רק באהבה
רגע גדול של הארה
ממש רגע גדול
☺