חזרה בתשובה

[yehudit4god]

חזרה בתשובה

שנים שאני מתנדנדת
היחסים שלי עם הבורא תמיד היו טובים. זאת לא הבעיה. האמונה שלי היום חזקה מתמיד ואני יודעת בפעם הראשונה מעל לכל ספק שהוא שם. הרגשתי את הכח שלו בחודשים האחרונים בצורה בלתי מוסברת.
ויחד עם זאת, ולמרות שאני שומרת שבת .. וכשרות.. ומשתדלת ככל יכלתי לא לפגוע באחרים, שומרת לשון הרע, שולחת את ילדיי למסגרות דתיות.. מנסה ונלחמת יום יום על מחשבות טובות, כיבוד הורים ועשרת הדיברות אבל אני פשוט לא מצליחה לעבור את השלב הזה.
יש בי קול שרוצה לברוח בקיצוניות לתוך הדת בלי להסתכל אחורה, ויש קול נוסף שעוצר ולוחש לי שהכל שטות אחת גמורה.
זה תמיד היה כך.
ובפנים, קנאה אדירה ועמוקה לאלה שאין בהם את הקול הקטן. לאלה שהאמונה ואורח החיים הדתי באים להם בטבעיות וללא קושי. לאלו שחיים את זה כאילו זו הדרך היחידה לחיות.
איך אתם עושים את זה? איך?
רוצה גם.

 

[אלישיר]

אני חושב שאת רואה מציאות מוטעית, ברשותך:

בעזהי"ת
&nbsp
&nbsp
אציג את עצמי למבחן. ספר תהילים נניח. אני יודע את חלקו הגדול בעל פה. חוזר ואומר בכל יום את אשר אני יודע. רוב הזמן אני אומר סתם, אבל גם הרבה פעמים קורה שאני מגיע להשתפכות נפש באמירת הפסוקים הקדושים והנפלאים הללו. ואז יראה אותי מישהו מהצד, אומר כך תהילים, מילה במילה וברגש רב, בצורה שלא כל כך רגיל לראות אנשים אומרים, ובטח יחשוב לעצמו שמי יודע איזה צדיק אני. אולי אפילו יחשוב כמוך, שהאמונה ואורח החיים הדתי באים לי בטבעיות וללא קושי.
&nbsp
וכמה רחוק מהאמת. כולי פצע מכה וחבורה טריה. נופל נפילות רוחניות שוב שוב, מבלי יכולת לספור כמה כבר נפלתי. מתמודד כל פעם עם צרה חדשה, עם טלטול חדש, עם נמיכות רוח שאמנם הרבה פעמים אני מתגבר עליה - אבל עדיין מתעקשת לרדוף אחרי בעקשנות וקורה שגם מצליחה להשיג אותי...
&nbsp
בכל מקום שבו נהיה, בכל מדרגה ובכל מעלה, הן הגבוהות והן הנמוכות, נתמודד עם מחשבות מבלבלות, עם ערפל שאופף אותנו בכל פעם מחדש, עם קושי להוציא לפועל את אשר אנחנו כל כך משתוקקים אליו. וצריך להתעקש לעשות את המעט שאנחנו כן מצליחים לעשות, וצריך לזכור תמיד את דברי רבי נחמן מברסלב, עד כמה המעט הזה חשוב לפני ה' יתברך, עד כמה הוא מאיר באור יקרות.
&nbsp
&nbsp

 

[yehudit4god]

התגובה שלך השאירה אותי בדמעות

כמה אמת במה שאתה אומר ויושר.
הלוואי שכולם מסביבי היו שקופים ואמיתיים ככה גם מחוץ למסך.

כל כך קשה לי. אני והבורא תמיד מתנדנדים, הלוואי שהייתי מצליחה לייצב את האמונה שלי וללכת בדרכו מבלי ליפול. כמה טעויות שאני עושה.. כבר אי אפשר לספור. והמצחיק הוא שאני משתדלת יותר משהוא אי פעם יבין.
כמה נלחמתי לא לפגוע באחרים, ומתוך הרצון הכי טוב והכי טהור פגעתי שברתי.
ואני לא מצליחה לסלוח לעצמי, ואני לא מצליחה לשכנע את עצמי שהוא יסלח לי בשמיים אם רק אשמור את זה וזה, דברים קטנים. לקחת על עצמי עוד משהו. המצוות לפעמים נראות לי כל כך טפשיות וחסרות משמעות (סליחה) . אני שואלת את עצמי לא פעם, מה הוא צריך להתעסק בדברים כל כך קטנים כשיש כל כך הרבה בלאגן בעולם. כשאני מבינה מצווה לעומקה ומזדהה עם המטרה אני מצליחה גם לבצע. את רוב החוקים והאיסורים אני פשוט לא מבינה... או לא מקבלת בהגיון.
כתבת יפה..
נתת לי נקודה למחשבה

 

[אופירA]

אני חרדית מבני ברק, מבוגרת, ליטאית

ומה אני? שומרת שבת.. וכשרות.. ומשתדלת ככל יכולתי לא לפגוע באחרים, משתדלת להימנע מלשון הרע (לא תמיד מצליחה), לא שלחתי ילדים למסגרות דתיות אפילו, וכיבוד הורים עשיתי כמה שפחות. אכן, מנסה ונלחמת וגדלה כל היום.

לאיזה שלב את מנסה לעבור? איזו קיצוניות, במה? מי שמתאמץ כל היום להשיג מחשבות טובות וכיבוד הורים, לא מחפש יותר מזה. הוא במקום הכי גבוה שקיים.
תני דוגמאות למה את מתכוונת. על מה את חושבת ש"צריך" מעבר.

אני לא מקנאת באלו שהאמונה ואורח החיים באים להם בטבעיות וללא קושי. הם לא יכולים לצמוח בפנימיות. יהודי שלא הולך קדימה (כשהוא נדחף בכוח המלחמה), לא עומד במקום, אלא הולך אחורה ר"ל.
את לא חיה את זה כמוני, כאילו זו הדרך היחידה לחיות? איזו דרך אחרת את חיה, אם זה מה שאת עושה? איזו דרך אחרת את חושבת שנכון לחיות?

 

[yehudit4god]

היי אופיר

במענה לשאלותייך. אני חולמת להתעורר יום אחד ולקיים הכל הכל בלי לפספס דבר. לעשות בשלמות את רצון הבורא.
הבעייה היא דווקא לא הקושי, אני מאוד מאוד חזקה והחלטית כשאני רוצה משהו.
הבעיה שכדי להחליט דבר כזה אני צריכה להיות שלמה עם אותו הדבר וכל עוד אני מפקפקת בהגיון שמאחורי מצווה כזו או אחרת אני לא מצליחה לאמץ אותה בעיניים סגורות.
הקנאה שלי לעולם החרדי היא מכך שנראה לפחות מבחוץ שהם/אתם יכולים לבצע הכל מבלי הספקות שחיות בתוכי.
אני מדברת רבות עם שומרי מסורת שפשוט מבצעים ולא שואלים דבר. ורק אני שואלת ושואלת ומחפשת הגיון וכשאני לא מוצאת אותו אני זונחת את המטרה.
אמונה עיורת - לשם אני הייתי רוצה להגיע.זה דבר שהולך כנגד ההגיון.
אני חיה בסביבה שבה אני חשופה להכל . לפעמים מוצאת את עצמי שומרת שבת מושלמת ויש גם כאלה שבועות שאני מרימה ידיים. לא עקבית.
בדברים מסויימים לא נשברתי מעולם.
כיבוד אב ואם ברוך השם. לשון הרע כמעט כמעט אפשר לומר שהצלחתי. לצערי גם פה היו נפילות לא מעטות בתקופה האחרונה. צניעות עוד רחוקה ממני .. זה יבוא בשלב כזה או אחר. בעזרת השם. יש רצון גדול. זה כבר חצי הדרך.
הלוואי שאצליח יום אחד להתחזק בלי ספקות. זו מלחמה יומיומית. אין סוף שיחות עם הבורא מבלי לראות אותו.. קשה.

 

[אופירA]

אל תסתכל בקנקן

אני חרדית ליטאית, אבל בעצם בעלת תשובה 25 שנה. ובכלל, אחת עם בעיות נפשיות.
ואני בכלל לא מתפללת כמקובל וכמנהג ההלכתי. לא הולך, למרות שעצוב לי נורא. אבל באמת לא מצליח לי. גם ברכות ארוכות יש לי איתן בעיה, וקריאת שמע על המיטה - מה זה בכלל... והלבד שלי מגביר את הבעיה.
אז מה תגידי עלי, שאני בעצם לא חרדית (כמו שחשב מוצע לשידוך אחד עלי)? ובכלל, איך בעלת תשובה יכולה לקרוא לעצמה חרדית ליטאית?

צניעות ב"ה, זה לא היה לי בכלל קשה, עם זה נולדתי. והמאמצים שלי הם להחמיר ולדקדק. אבל שבת, להגיד שאני שומרת מושלם כאשר אני כוססת את העור סביב הציפרניים ולא זוכרת הלכות בורר? אי אפשר. אז אני לא יראת שמים? לא חרדית?

את חיה בסביבה חילונית, אז בסיס הנתונים שלך לשמור שבת שונה משלי, ובכלל מכלול הנתונים שלך בנוגע לצניעות שונה לחלוטין מאחרות. את לא יכולה להסתכל על "עולם החרדים" (מי זה בכלל?), ולהגיד שהם עושים הכל ללא ספיקות. יש שם רבים מאוד שעוברים אינספור עבירות (והאמת, בלי ספיקות... בטוחים שהם בסדר גמור...).
יש דבר שנקרא גירסא דינקותא. ובזה יהיה כל אדם שלא קיבל חינוך דתי שונה תמיד כל ימי חייו מאדם שקיבל מקטנות את חינוכו למצוות. גם אני שתקועה טוב עם התפילה, יודעת היטב שזו שלא תקועה איתה נולדה לזה מילדות, וזה התעצב אצלה בנפש מקטנות. אז אולי זה מה שעושה את ההבדל בינה לביני (מלבד בעיות הקשב והריכוז שלי). כמו שלי אין ניסיון גדול בצניעות ובמאכלות אסורים, כי זה אצלי בטבע הנפשי.

את רוצה אמונה עיוורת, בלי שאלות. אבל הקב"ה רוצה את השאלות שלך, את החיפוש שלך אחר ההבנה של ההיגיון של המצווה. גם אם החיפוש הזה (וחוסר היכולת להרגיש טעם במצווה בלעדי ההבנה העמוקה) יימשכו עד אינסוף. אז תשמחי בעצמך כמות שאת, עם הנתונים והנטיות שלך, ותעשי מזה את עבודת ה' הכי ייחודית שאף אחד מלבדך לא יכול לבצע. ואל תתפעלי אף פעם ממה שאת רואה בעיניים אצל אנשים אחרים. תתפעלי ותתני כוח רק למה שהקב"ה רואה בלב שלך.

 

[GILADOS]

יישר כח ובהצלחה בדרכך!
דעי לך, שחוסר הטבעיות בעשיית המצוות איננו חסרון שיש בך, אלא הוא דבר מהותי בעבודת ה'. השולחן ערוך פותח ב- "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת השם". שימי לב: ר' יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך) לא כתב פשוט "יעמוד בבוקר לעבודת השם", אלא פתח במילה "יתגבר". כלומר- דווקא ההתגברות הזאת, בעשיה שאינה מתוך "טבעיות", היא-היא הביטוי העמוק לכך שאנו עובדים את ה' באופן האמיתי ביותר!

המון בהצלחה

 

[yehudit4god]