קשה לי

מילי1991

New member
קשה לי

קשה לי כי אני יודעת שזו האמת מצד אחד
אבל לא מתבטלת לחלוטין, לדרך הזאת וכל חוקיה, מאידך
קשה לי אולי כי אני מאמינה, כחלק מהדרך, להגשים את עצמי, את חלומותיי ואולי זה פחות עולה בקנה אחד עם כל עולם התשובה
קשה לי כי אני רוצה להתאהב, לחוות אהבה אמיתית
קשה לי כי אני אדם מורכב ואין לי מספיק אמונה שלכשיבוא מישהו בשידוך, הכל יסתדר גם מבלי שנכיר טוב -טוב אחד את השניה
(למרות שהדרך הרגילה לא הכי מוכיחה את עצמהעד כה)
קשה לי להאמין שאני צנועה, גם אם הלבוש אומר זאת, בעוד אני מוצאת גברים לדבר איתם סתם כך, לפלרטט איתם, בעיקר כי אני צריכה תשומת לב
אני לא תמיד מאמינה לעצמי, למה שאני לובשת, שזו אני, כי אני אוהבת לצחוק ואני בן אדם פשוט, רגיל ומזדהה, אוהבת כל כך הרבה אנשים שהם לאו דווקא מייצגים את הקונספט של האדם הדתי
קשה כי אני מאמינה בערכים של התורה
כי אני יודעת שהעולם הזה זמני, מושך אותי ומספר לי סיפורי סבתא
קשה מפאת הרגע, קל נוכח המחשבה על הסוף,שאנו כולנו צועדים לעברו
אני רוצה להנות מהחיים, אבל לא יותר מידי, כדי לא לשכוח את התכלית
אני יודעת שזו האמת, אני רוצה אותה, אך לפעמים לא יודעת כבר מה ה' מצפה ממני? אולי לקצת-פחות, בשביל לעתיד לבוא להשיג הרבה יותר (להפסיד בקרב כדי לנצח במלחמה..)
נולדנו לאהוב
 

אופירA

New member
מנהל
תחושת סתירה עצמית

להגשים את עצמך זה הדבר הכי חשוב בחייך, והדרך לא סותרת את זה.
אם את בדרך, התקדמת בקיום מצוות בצורה הדרגתית ומרגישה שאינך מסוגלת עדיין להפסיק לדבר עם גברים, כי את צריכה תשומת לב - אינך אמורה לקבל על עצמך מה שאת מרגישה שאינך מסוגלת.
אך טוב מכל לקבל הכוונה מרב מורה דרך, שאת מרגישה שמבין אותך היטב ונותן לך מענה שמתקבל על דעתך.
אדם פשוט שאוהב לצחוק ולהזדהות ולאהוב אנשים - גם חילוניים - הוא האדם הכי חיובי בעולם. זה לא סותר את העובדה שהוא לא חושף בבגדים את חלקי גופו. אין שום סיבה לאהוב רק את מי שמייצג את הקונספט של האדם הדתי, ולא לאהוב אחרים.

אם תשני את ההסתכלות שלך על מעשייך, ותביני את עצמך (את הצורך בתשומת לב, את ההרגשה שגדול עלייך כרגע להפסיק לדבר עם גברים ולאהוב כמו שאת רגילה עד כה) - תוכלי לפחד פחות ולהתקדם יותר בנחת ובצורה ישרה.
אבל חשוב להשיג במידת האפשר הכוונה אישית של מי שמכיר אותך ויכול לדעת את נפשך.
וגם תתבונני לעומק - מה את מרגישה אחרי כל מעשה ומעשה, מה את מרגישה כשאת קוראת ספרי הלכה ומוסר שאת אוהבת.
בעל תשובה בהחלט יכול להיות במקום שבו הוא מרגיש שהוא רוצה את הדרך כל כולה, אבל לא מסוגל ללכת בה כל כולה היום. תתבונני מה את מסוגלת, ואל תחשבי שאת משקרת לעצמך. ותהיי איפה שאת מסוגלת, ולא איפה שאת לא מסוגלת ועושה הצגה חיצונית.
 
אהבתי לקרוא...

אל תפספסי את ההגשמה העצמית,תמיד יש פתרונות יצירתיים להצליח!
את חמודה את תצליחי,לרוב האנשים יש תחושות כאלו,כל אחד וסביבתו,עבודתו האישית מול קונו ולבסוף הדרגה שבה הוא עומד.
הקב"ה מצפה מאיתנו להיות יהודים ישרים,אנשי מעשה(תורה ומצוות).

בהצלחה נשמה טהורה!
 

GILADOS

New member
מזדהה איתך כ"כ בעניין של הצורך בתשומת לב
מכיר גם את התחושה, בדומה לך חשתי במשך שנים צורך נפשי עמוק בתשומת לב מבנות (שבעבר היה חזק יותר, אך מעט מן הצורך הזה נשאר גם היום). יחס מבנות תמיד נתן לי סיפוק רגשי, הרגשה טובה שאולי באה לכסות על צורך עמוק יותר לאהבה וזוגיות. הדבר התבטא גם בצורך במגע וחיבוק, אך לאט לאט התחזקתי בנושא הזה עד שביום הכיפורים האחרון קיבלתי על עצמי לשמור נגיעה. ובאופן כללי הצורך שלי ביחס ותשומת לב מבנות פחת ככל שהתחזקי יותר באמונה ודבקתי בקב"ה ובתורתו.

אז אני חושב שאני מצליח להבין קצת מאיפה זה בא לך הצורך הזה, ולמה את מרגישה שאת זקוקה לתשומת לב מבנים. אם אני מבין אותך נכון, מה שאת למעשה שואלת זה מה לעשות עם הצורך הזה? האם להילחם בזה? אז לעניות דעתי את ממש לא צריכה להילחם בעצמך בנושא הזה, כל שאת צריכה זה לבנות את עולמך התורני והרוחני בראש שקט, ופשוט אל תטרידי את נפשך עם העניין הזה. בע"ה את תראי שככל שתתחזקי בתורה ובאמונה, באופן טבעי הצורך הזה יפחת ואז גם תביני שכל שעליך לבקש זה למצוא את האחד שלך שאיתו תוכלי לאהוב ולקבל אהבה וביחד תקימו בית על בסיס תורה ומצוות


חזקי ואמצי !!!
 
למעלה