עוסק בחיי שעה

BW245

New member
עוסק בחיי שעה

עוסק בחיי שעה ולפתע הטלפון מצלצל והינך מבין כמה הבל חיים אלו, נחוצים הם אך טפלים הם. בישרו לי כי אמו של גיסי נפטרה וזה, שנה וקצת לאחר שאביו נפטר ושניהם מהמחלה הידועה.
אני יודע מה הוא שכול מקרבה ראשונה ומאז השתייכותי למשפחה הרחבה הזו, האמנתי תמיד שאוכל למצוא את המילים לנחם ולחזק במצבים כאלו אך כאן נשארתי אלום, דממה בפי ורוח נכאה מי ישאנה. להרעיף חום ותו לא. המעט שיכולתי וכן, רק, רק להפנים כי טוב שם משמן טוב ואין תכלית אלא זו. טוב שם משמן טוב. לא. לא לעמול רבות בריח הגשמי, לעמול בריח הרוחני כי הוא אשר יורח לעתיד לבוא והריח הגשמי יתפזר כלא היה במהירות.
ביקשתי לפרוק. לא מצאתי מקום אחר. תודה.
וְרָאִיתִי, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים, כִּי לֹא יוּכַל הָאָדָם לִמְצוֹא אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַחַת-הַשֶּׁמֶשׁ, בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא; וְגַם אִם-יֹאמַר הֶחָכָם לָדַעַת, לֹא יוּכַל לִמְצֹא.
תהי נשמתה צרורה בצרור החיים.
 

moonwalker1

New member


 

golan heights

New member
מאז ומתמיד לא ידעתי כיצד להתמודד עם מוות.

לא לפני התשובה, ולא עכשיו.
 

sarale164

New member
"טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל, מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה

המוות זה לא דבר מפחיד.להיפך,לשם אנו הולכים...ואז מתחילים החיים האמיתיים.
אם אדם יודע שזו התכלית,כל התנהלות חייו מקבלת מימד שונה לחלוטין...
 

GILADOS

New member
אכן, זה צד אחד להסתכל על העולם הזה.
אך צד שני הוא שכאשר אנו דבקים בכל לבנו בקב"ה ובתורתו, אז כבר חיי העולם הזה הופכים להיות מעין עולם הבא.
ומבחינתי חיי העולם הבא שאנו יוצרים לעצמנו בעודנו חיים בעולם הזה, הם יקרים יותר מן העולם הבא שאליו אנו הולכים ועליו איננו יודעים מאומה.
 

GILADOS

New member
מזדהה עם מה שכתבת
בדרך כלל יש לנו הנטייה לשכוח זאת, אך ברגע שאנו עומדים מול מקרה של מוות (במיוחד אם מדובר במוות של מישהו קרוב) אז לפתע פתאום זה מזכיר לנו שוב את אשר אנו יודעים - שלמעשה הכל הבל, החיים הם דבר חולף. ועל כן עלינו לנצל כל רגע בחיים בשביל להגשים את התכלית האמיתית של חיינו שהיא עבודת ה', ולא לפספס אף הזדמנות שיש לנו לעשות מצוות.

אני נזכר כעת במחשבות שעלו בי לפני קרוב לשנה כאשר תלמיד שלמד איתי בקורס וסבל ממחלה נפטר בזמן ניתוח. לא הייתי מודע לכך שהוא נמצא בסכנת חיים כך שהדבר נודע לי לגמרי בהפתעה. האירוע גרם לי לחשוב כלמני מחשבות, חשבתי על זה שלמעשה אף אחד אינו יודע מה תאריך הפטירה שלו. ולכן חשוב מאד לקחת אחריות גדולה על כל המעשים בחיים, להשתדל שלא לבזבז זמן על דברים בטלים ולא לדחות סתם דברים חשובים. הרי אינני יכול לדעת כמה שנים נותרו לי לחיות, רק ה' יתברך יודע ולפיכך אינני יכול לתכנן את חיי על פי מספר השנים שאני מקווה או מצפה שיהיו לי. הזמן הוא יקר מאד וחשוב מאד לנצל אותו נכון ולהרבות כמה שיותר בעשיית מצוות ובתיקון המידות שלנו.
 
למעלה