בטוח שעצוב וקשה לך מאוד
אני הפכתי לחרדית לפני למעלה מ-20 שנה, קצת לפני גיל 30.
ושמתי לב לאורך השנים, שלעיתים קרובות בעלי תשובה לא קוראים לבעיה שלהם בשם הנכון.
ונדמה לי שאולי גם לך זה קורה.
אני מרגישה שהבעיה האחרונה שלי זה שאני חוזרת בתשובה. ולא רק שזו בעצם לא בעיה, אלא שזה אפילו יתרון מבחינתי.
זה בשבילי לא "ליפול בין הכיסאות" אלא דווקא "להרוויח מכל העולמות".
אני מבינה ראש חילוני מזרחי, ראש חילוני צפוני בונבוני, ראש חילוני חפיפניק וראש חילוני מכובד ומהוקצע. וגם מבינה ראש חרדי ליטאי, חסידי, מודרני, של אנשים קדושים ומורמים מעם. רוקדת על כל החתונות, בהצלחה.
אני עצמאית, ומקבלת הזמנות לעבודה עם אנשים שלא מכירים אותי. אף חילוני לא נרתע מהיותי חרדית. כי אני לא נרתעת ממנו, ולא מעצמי, וכי יש לי ביטחון רב ביכולת המקצועית שלי, שזה בעצם מה שמעניין אותו.
חרדים בוודאי שלא נרתעים ממני. להיפך. אני משתייכת לכל הזרמים כולם... ובעיקר - משתייכת לעצמי, ומרגישה שייכות לכולם. אנשים אוהבים את זה, לא משנה מאיזה סוג הם.
לא קל לי מהרבה בחינות, אבל לא בגלל המגבלה החברתית, אלא בגלל קשיים אישיים, אישיותיים, לא קשור לחזרה בתשובה. לא קשור לקהילה החילונית או החרדית.
אני זוכרת שאמא שלי, שהיו לה כל החיים טענות עלי מהבוקר עד הערב, התלוננה שהיא מרגישה שהיא מאבדת בת, בגלל שחזרתי בתשובה... אמרתי לה: דחילק, את באמת מאמינה לזה? הרי הנתק בתקשורת בינינו נולד מהיום שנולדתי, והבעיות וההתרחקות שלי היו בעיצומן הרבה לפני שחזרתי בתשובה. אז מה את מחפשת להפיל את זה על זה? אפילו היא ויתרה על הכיוון הזה...
לא הצלחתי להתחתן כי יש לי בעיה רגשית קשה עם אבא שלי וכל מיני פחדים, ולא בגלל שקשה למצוא שידוך לבעלת תשובה.
היה לי קשה להתמיד במקומות עבודה בגלל יתר רגישות, ולא כי הם היו חילוניים או דתיים.
סבלתי מדיכאון לא בגלל השינוי שעברתי בחיים, ולא בגלל שחסר לי השחייה בים והריקודים עם גברים... אלא בגלל שסבלתי מדיכאון רוב ימי חיי בגלל הנסיבות שלהם...
שמנתי מאוד לא בגלל שהחרדים לא מקפידים על כושר גופני ועל הגזרה, וחושבים שבשבת אפשר לאכול בלי הגבלה. אלא בגלל שיש לי הפרעת אכילה.
פשוט רציתי להציע לך, אולי את יכולה להתבונן היטב על קשייך, ולנסות לא לראות אותם דרך החזרה בתשובה, הדתיות וכד'. נסי לראות באמת, מה הקשיים שלך.
