יום העצמאות

[hadi orr]

יום העצמאות

יום העצמאות הוא יום הכרזת הקמת המדינה בתאריך ה' באייר 1948 (14/5/48) מספר שעות לפני סיום המנדט הבריטי בשעה ארבע אחרי הצוהרים ביום שישי על מנת למנוע חילול שבת. מאז יום העצמאות נחוג ב-ה באייר או בימים קרובים לו על מנת לא לחלל את השבת.
באוסף יום העצמאות שלי יש לי מספר רב של פריטים ובמגוון רחב. השנה החלטתי להציג בגישה שונה. למעט התמונה הראשונה של ברכות בעיתון באידיש על שנה שהמדינה הוקמה והתמונות האחרונות ששם כנראה נעשתה מחברת זו על ידי גננת או מורה הפעם רציתי להציג אך ורק מחברות שנעשו על ידי תלמידים שונים בבתי ספר שונים ובזמנים שונים. לא אוסיף בפוסט זה מאומה כי אני חושב שתוכלו להתרשם מרמת ההשקעה של התלמידים בכיתות השונות ובתקופות שונות. הירידה לפרטים האיורים והתוספות לכתיבה והמאמץ לעשות עבודה טובה.
אני יודע שכאן (ולא יודע למה) זה לא עולה לפי הסדר אז מספרתי את התמונות שלפחות תדעו איך היה צריך להיות

 

[אספן 3]

מחברות התלמידים מקסימות

לא ברור לי למה מחברות כאלה לא נשארות ברשות המשפחות אלא מתגלגלות לידי סוחרים ומהם לאספנים, אבל בהחלט נחמד לראות אותן.

 

[סבתא רותרות]

עדיף שיהיו בידי אספנים מאשר ייזרקו לפח בדור הבא.

אני העברתי בזמנו מחברות שלי להדי כי ידעתי שזה בית טוב. והנה, זכו לשיכון ותיקים בבן גוריון 10. עדיף על מגרה שאף אחד לא פותח ובסוף זה נזרק.

 

[אספן 3]

בעיקרון זה כמובן נכון

ובמקרה שלך יכולת לדעת שמי שמסרת לו את המחברות אכן ישמור עליהן כמו שצריך. אבל, עדיין, בנושא מזכרות משפחתיות בכלל, המצב הרצוי לדעתי הוא שתהיה מודעות רבה יותר לחשיבותן.

 

[סבתא רותרות]

ברור שאם הדור הבא מגלה עניין, יש לשמור לו. אבל אם לא -

וזה מה שקורה ברוב המקרים, לצערנו, חבל סתם להשאיר במסגרת עזבון שייזרק בסוף.
מאז שאני למדתי בסיוע הפורום הזה שיש ערך היסטורי ואספני לפריטים שונים, כל חברי יודעים שלא זורקים כלום בלי להראות לי קודם. פריטים היסטוריים, אני מציעה בראש וראשונה לאספנים מהפורום, כל אחד לפי תחום אספנותו, וכל השאר, אני מעבירה עבורם למכירות פומביות, ושם הרוכשים הם גם אספנים בדרך כלל.
הבעיה שאנשים מן היישוב לא מודעים לנושא האספנות ולחשיבות ההיסטורית שבכך, ואני רואה במה שאני עושה - ללא תמורה לעצמי - הצלת פריטים שונים מאבדון.
רק לאחרונה הגיעו לידי מחברה טובה פריטים מיוחדים במינם שלה לא היה מושג מה ערכם בכלל, לא הכספי ולא ההיסטורי.
אחד מהם, הסמל הראשון של חיל הנשים בצה"ל. הכיתוב עליו היה ח.ע.נ. - חיל עזר נשים [בהשראת האי.טי.אס בצבא הבריטי]. כשבן גוריון ראה את הסמל הוא זעם על השם ואמר שבצה"ל הנשים אינן כח עזר אלא חיילות לכל דבר. דרש להשמיד את כל המלאי ולהכין סמלים חדשים עם הכיתוב חיל נשים. מספר סמלים נותרו בארכיון צה"ל. והנה, בעיזבון אמא של חברתי, שהייתה מראשונות המתגייסות לצה"ל, מצאתי את הסמל הזה בלי לדעת מה מצאתי ורק לאחר חיפושים ומחקר נפתרה התעלומה והתגלה הסיפור שמאחורי הסמל. סמל נדיר שהצעתי לפני הכל להדי, שרכש אותו בשמחה ובמחיר סמלי...במכירה פומבית סמל כזה היה נחטף במחיר מטורף. והנה, גם סמל זה זכה למשכן היסטורי חשוב.
הדי - תעלה צילום של הסמל להשלמת הסיפור.

 

[אספן 3]

את עושה עבודה מבורכת

והסיפור על הסמל הנדיר הוא דוגמה מצוינת לחשיבות שבבדיקת כל פריט שיכול להיות לו ערך מנקודת ראות אספנית.
בגדול, יש אספנים, לא רבים, שמציגים את אוספיהם לקהל הרחב, יש כאלה שמשאילים פריטים מאוספיהם לתערוכות ויש כאלה שמראים פריטים מאוספיהם לאספנים בעלי תחומי עניין דומים, שעמם נוצר קשר אישי במשך השנים.

 

[סבתא רותרות]

האוסף הפרטי שלי הוא בולי קק"ל ובולי הכנסה מוניציפליים.

ואמנם, בנושאים אלה יש לי קולגות אספנים שעם השנים באמת הפכנו חברים טובים ואיתם יש גם החלפות ורכישות משותפות. אברהם, ידידי הטוב, לדוגמה.

 

[hadi orr]

הנה הסמל ח.ע.נ. חיל עזר נשים. ושוב תודה רותי