אז לפי בקשת הקהל רק תמונה אחת. בית חרושת לבטריות "ראן"

hadi orr

New member
אז לפי בקשת הקהל רק תמונה אחת. בית חרושת לבטריות "ראן"

בית החרושת "ראן" - מפעל סוללות שהוקם בתחילת שנות השלושים והיווה לימים את הגרעין לחברת "תדיראן".

חברת ראן נוסדה ב- 1933 על ידי המהנדס יוסף אייזנשטאדט בתל אביב. בראשית דרכה ייצרה החברה סוללות חשמליות יבשות ולאחר מספר חודשים הרחיבה את מוצריה והחלה לייצר גם מצברים חשמליים למכוניות ואופנועים. עם הזמן התרחב המפעל.

המפעל הציג את מוצריו בשורה של תערוכות מסחריות, ביריד המזרח בשנת 1936, בביתן הארצישראלי בתערוכת איזמיר ב- 1938, וכן בתערוכה תוצרת הארץ שהתקיימה בתל אביב ב-1939 שבחלקם זכה במדליות זהב. "ראן" נאלץ להתחרות בייבוא של סוללות מתוצרת הונג קונג, סין ומצרים, והאיגוד למען תוצרת הארץ עשה מאמצים רבים לשכנע את הציבור בארץ ישראל לקנות תוצרת הארץ. הסוללות המקומיות (מכיוון שנמכרו לצרכן זמן קצר לאחר מועד הייצור), עוצמתן הייתה גדולה יותר ופעולתה היתה פי 4 מהמתחרות שלה. בחודש ספטמבר 1941 זכה המפעל לקבל הזמנה של סוללות מבית המלוכה המצרי, דבר שזכה לפרסום רחב בעיתונות.

עקב המחסור בחומרי גלם במהלך מלחמת העולם השנייה רכש המפעל מידי הציבור את הסוללות המשומשות ומחזר מהן חלקים דוגמת מקל הפחם שבתוך הסוללה ואריזת הקרטון שבה היא נעטפה.

בשלהי תקופת השלטון הבריטי הגיש מפעל ראן לשלטונות המנדט בקשות רבות לקבלת רישיונות לייבוא חומרי גלם, אולם אלו ניתנו במשורה. כתוצאה מכך הוגבל מאוד כושר הייצור של המפעל. בתקופה שמיד לאחר הקמת מדינת ישראל נוצר מחסור חריף בסוללות. מדינת ישראל הצעירה הכריזה על הסוללות כמוצר חיוני וחילקה את הסוללות המועטות שיוצרו לשירותים חיוניים דוגמת בתי חולים וארגוני שמירה.

במהלך שנות החמישים סיפק בית החרושת "ראן" את כל התצרוכת המקומית של סוללות בישראל, והצליח אף לייצא מעת לעת סוללות לטורקיה. בחודשי החורף, עונת השיא בצריכת סוללות המפעל, הועסקו במפעל כ120 פועלים, ובעונת השפל עבדו בו כ-60 עובדים. ביטול ההזמנות מטורקיה בשנת 1954 הוביל למשבר בפעילות החברה, ולפיטורים נרחבים של עובדים. בחודש דצמבר 1954 הועסקו במפעל כ-20 עובדים בלבד.

מאחר והמפעל היה הספק היחיד של סוללות לצה"ל, רכש משרד הביטחון בסוף שנות החמישים את רוב מניות המפעל, ומינה כמנהל החברה את אלקנה כספי, קצין צבא שהחל את דרכו כקצין קשר בפלמ"ח ובהמשך הדרך היה ממונה על רכש מוצרי האלקטרוניקה ומכשירי הקשר של צה"ל.

תחת בעלותם של משרד הביטחון וחברת "כור" נרכשו חברת "ראן" לייצור סוללות, בית החרושת "גביש" לגבישי רדיו, ובית החרושת "תדיר" למכשירי אלקטרוניקה. שלושת המפעלים התאחדו תחת ניהולו של אלקנה כספי, וייצרו את חברת "ראן-תדיר". זמן קצר לאחר מכן שונה של החברה ל-"תדיראן". המהנדס יוסף אייזנשטאדט, מנהלו הראשון של מפעל "ראן" מונה למנהל הייצור במפעל הסוללות.

בחודש מרץ 1960 פרצה שריפה במפעל ראן, שהיה ממוקם ברחוב ינובסקי בתל אביב, ונגרם לו נזק רב. אירוע זה, בנוסף לרצון לאחד את שלושת המפעלים לאתר ייצור אחד, ולמחירי הקרקע הגבוהים בתל אביב, הובילו את הנהלת החברה להעביר את הייצור לאתר אחר.

בנוסף לבטריות מוכר וידוע הפנס הבסיסי שהיה בשימוש בשנות השישים (שלצערי יש לי רק תוצרת תדיראן) שהורכב על בסיס הבטריה המרובעת (שנראית בפוסט זה) ולאחר מכן צרה יותר שראשה היתה המנורה.

ובתודה לחברי משה רימר שעזר לי רבות בהכנת פוסט זה.

נ"ב: בפייסבוק שלי יש עוד כמה תמונות למי שירצה לראות.

 

אמנון אלבז

New member
מנהל
תודה הדי, כן. אבל...

ראשית באמת תודה על ההשקעה באינפורמציה ובהסברים.
דבר יותר חשוב זה להרגיע אותך שבאמת אף אחד לא ביקש ממך להיות לקוני ולהקטין את כמות התמונות ואו ההסברים.
קבל את דברי כידיד שפונה אליך ברצון טוב ובנסיון לעשות זאת באוירה טובה ובבקשה ממך לבדוק מחדש את מה שכתבו לך , כמה כתבו ? מי כתב ? . לאחר מכן לעשות סדר בתגובה שלך למה שהבנת כשברור שלא הבנת נכון.
&nbsp
אז לתשובות. מה כתבו ? כתבו בכל המקרים רק תודות.
כמה כתבו לך ? לא רבים.
מי כתב לך ? רק חברים טובים שלך.
עכשיו לסדר.
מי שכתב משהו כתב תודות להוציא את סבתא רות שהינה אחת מהמעריצות הגדולות שלך שרוצה רק בטובתך, היא ניסתה לתת הסבר לאי ההבנה שנפלה בהבנתך ואפילו הפנתה אותך לסמיילי שהיא הוסיפה להערתה.
עכשיו עיין בשאלה כמה כתבו ? לא רבים. אבל לא היה אחד שאפשר היה להבין ממנו כאילו הוא מבקר את מספר התמונות.
הדי אפילו אם סבתא רות באמת כתבה במזיד משהו לא יפה, ואפילו אם כוונתה היתה רעה, ונניח שאין בכלל אי הבנות בנושא. איך אתה מסיק ומחליט שזו בקשת הקהל ? האם סבתא רות היא קהל ?
לא סבתא רות היא אחת מרבים שמשתתפים במקרה היא חדת לשון ועיפרון אך אותך היא אוהבת מכל ואתה פשוט אתה הדי הכרגיל שמתעצבן מהר על לא מאומה.
לפני שאוסיף את הסמיילי אכתוב לך בהדגשה ראה נא את הסמיילי המצורף הכל נכתב מתוך רצון לסדר והמשך השתתפות מהנה בפורום הזה כשההנאה היא של כולנו.

&nbsp
 
תודה לך ולרימר. פרט נוסף שברצוני להוסיף - בסוף ימיו, לפני

האיחוד, שכן מפעל ראן במבנה בו נמצא כיום מוזיאון ר"ג.
 

כ חיים

New member
קראתי בפייסבוק

נהניתי והחכמתי ואשמח לראות את הפוסט במלואו גם כאן.
 

hadi orr

New member
נצל"ש מלחיות. לאחר שעיצבנו דלת במטבח ובה מדפים למלחיות נשארו

לנו עשרות רבות של מלחיות שלא נכנסו. קיבלנו החלטה (זה היה אוסף משותף לאשתי ולי) כי לא נמשיך לאסוף מלחיות כי זה אוסף שלא נגמר והוא ישתלט לנו על הבית (ועל אוספים אחרים). הכנסו לארגזים ואיחסנו במחסן. לא טיפלתי במכירתם לחלוטין, בתקווה שאולי יום אחד כן נוכל להציגם. בקיץ שהייתי בחו"ל יצר עימי קשר אספן מלחיות. שאל אם יש לי למכירה מלחיות פילפליות. קיבלתי החלטה ועניתי כן יש לי צור קשר אחרי הקיץ. יצר קשר והיום קיבל את כל האוסף שהיה בארגזים חוץ ממה שנמצא בתצוגה על הדלת במטבח. התחלה של גמילה מדברים שלא מוצגים.



 

ז ק ו

New member
יופי. כל עוד ההחלטות מתקבלות

באופן שקול ובשויון נפש, זה הדבר הנכון לעשות
 
רעיון יפה. איזה מזל שהאוסף שלי לא תופס מקום רב, מאידך,

לפי ההיגיון שאם אי אפשר להציג צריך להיגמל מהאוסף, אני בבעיה.
 

hadi orr

New member
רותי לא נכון. את מציגה אותו יפה בקלסר. הוא מסודר. הוא מאורגן

והוא מוצג בקלסר. נכון שלא מציגים בולים / תוויות / ניירת / שנות טובות במדפי תצוגה אלא בקלסרים אבל הם מוצגים לראווה בפתיחת הקלסר ששם מקומם. בארגזים שבהם מונחים החפצים ולא במדפים זאת לא תצוגה.
 

hadi orr

New member
נייר מכתבים חברת "ראן". חברי עין אשר ידוע בכינוי שלו "ע"

הסב את תשומת ליבי כי באוסף גרפיקה ארץ ישראלי יש לי את ניר המכתבים שלהם.
אז הנה הוא לפניכם.

 
למעלה