חוויותיי מחנויות אספנות תל אביביות והמכירה הגדולה
שלום לכולכם ולהדי כמובן שגרם לי להתחיל לחסוך לאחת ממכוניות היוקרה שצילם ובינתיים החסכון שלי עומד על 4.60, לא... בעצם קניתי בורקס פיצה. מתחילה לחסוך עם 60 אגורות כרגע והזרוע לבורקטיטס עוד נטויה!
אז, ישבתי הבוקר לעיין בפריטים שירשנו לאחרונה.
קופסא בגודל בינוני עמוסה במטבעות 5 מיל. כמה מטבעות 100 מיל משנים נדירות. שטרות ישראלים, זה עם פסים, זה בלי פסים, ררב.
דייגי, ספרי תורה עתיקים ועוד.
וכמובן, שטרות ומטבעות גטו שמחזירים אותי לטקסי בית הספר ולכאב העצום (עד כמה שפולניה יכולה להרגיש כאב) שהרגשתי.
ואז נזכרתי בפעם הראשונה שקרוב משפחתי (המוריש) העניק לי פריטים. "אני אהפוך נקניקיה כמוך לאספנית מדופלמת" אמר.
להבדיל מקרובי משפחה מתחשבים (שמעניקים לך פריט בלי תנאים!) הוא שלח אותי לחנויות תל אביביות בשביל להצליח למכור אותן.
אבל מי שולח נערה?! לחנויות אספנות? ומכאן היו לי שתי חוויות עם שתי חנויות. האם הצלחתי? אתם תחליטו.
חנות ראשונה, דיברתי בטלפון עם בחור בשם ליאור. בעל חנות ברחוב הירקון. אמר לי "תבואי אליי עם הפריטים אני אסדר אותך".
על צמיד הודי עשוי כסף, סכו"ם (מזלג וכפית) עשויים כסף מתקופת מלחמת העולם השניה ושתי מדליות עשויות ברונזה במשקל מעל 100 גרם כל אחת, הציע לי לא פחות מ100 שקליים חדשים.
לא לפני שטען שהן מזוייפות אבל! מוכן לשלם לי על כל אחת 7 שקל.
טוב, הוא הבטיח שיסדר אותי.
החנות השניה שנכנסתי אליה הייתה חנות הרבה יותר מרשימה.
חנות בשם "לידרמן". היו שלושה לקוחות לפניי אז חיכיתי בסבלנות.
כשמגיע תורי הבן אדם, שנראה נחמד מאד ביקש ממני להראות לו את הפריטים ואז, הוא אמר שהוא תכף חוזר.
חיכיתי דקות ארוכות וסליחה על מה שאני מציינת כרגע, אבל לפתע שמעתי את הבחור מריץ קללות מהחדר השני. נבהלתי. פשוט לקחתי את הפריטים וברחתי משם.
מעולם לא שמעתי קללות נמרצות כאלו (גם לא באח הגדול) ועד היום אין לי מושג מה הלך ואני לא שופטת אף אדם.
מרגישה שחוויתי לונה פארק אספני בלי הגבלת גובה.
וכעת, לשאלה שאני שואלת את עצמי כבר לא מעט זמן, גם מי שלא מבין או עוסק בתחום - כמובן שיותר מאשמח לקרוא את דעתכם.
מעוניינת למכור את רוב הפריטים (אשתו של הנפטר זקוקה לכסף. אל תשאלו) אז מצד אחד, בתי המכירות קורצים לי.
מצד שני, כשחתיכה קורצת לך יש סיכוי שהיא לא באה בזול (יצאתי כזו אל באנדי עכשיו בחיי) - מה שאומר שעל כל רווח שאתה עושה בבתי מכירות פומביות, אתה משלם מע"מ ובנוסף, עמלה על המע"מ (יש עוד עמלות ששכחתי? מיסים?).
מצד שני, לא סתם פירטתי את החוויות שלי. היו לי עוד מספר וכשאת בחורה אז א. תמיד חושבים שאת לא מבינה/מטומטמת/בורה וב. סוחרים מנסים לסובב אותך על הבטן ולתקוע לך חתיכת מחיר. רק חבל שהמחיר שלהם כל כך זעום שאת בקושי מסוגלת להרגיש משהו.
יד 2? תקשיבו לחוויה הכיפית הבאה:
אחי ניסה לפרסם מספר פריטים ופנה אליו בחור מאד נחמד.
קבע איתו.
בפגישה הבחור גילה שהוא שוטר וטען שרוב הפריטים עשויים להיות גנובים. היינו צריכים להביא הוכחות שהפריטים היו של הנפטר.
עזבו שהשוטר מישש לאחי את איזור החלציים בשביל לבדוק אם הוא מסתיר משהו ועברה עליו חוויה זוועתית. פנינו לקבילה וכמובן שהשוטר הכחיש ולמי יאמינו?
אבל אין כמו הפרסומות של משטרת ישראל לשיפור התדמית!
תודה למי שקרא/ה עד לכאן. בסך הכל ביקשנו למכור פריטים שהיו של אספן, שאהב אותם יותר מכל.
הרי בשביל זה קיימים מקומות כמו הפורום הזה. לשם האהבה הייחודית לפריטים, שרוב האנשים יגדירו כ"זבל רקוב".
אז מה דעתך? אין כמו איביי, הא?
שם לא ימששו לך שום דבר.
שנה משופעת בזבל רקוב, אהוב ובעיקר מבורכת ומתוקה מדבש לכם ולמשפחותיכם.
ליידי לאק
שלום לכולכם ולהדי כמובן שגרם לי להתחיל לחסוך לאחת ממכוניות היוקרה שצילם ובינתיים החסכון שלי עומד על 4.60, לא... בעצם קניתי בורקס פיצה. מתחילה לחסוך עם 60 אגורות כרגע והזרוע לבורקטיטס עוד נטויה!
אז, ישבתי הבוקר לעיין בפריטים שירשנו לאחרונה.
קופסא בגודל בינוני עמוסה במטבעות 5 מיל. כמה מטבעות 100 מיל משנים נדירות. שטרות ישראלים, זה עם פסים, זה בלי פסים, ררב.
דייגי, ספרי תורה עתיקים ועוד.
וכמובן, שטרות ומטבעות גטו שמחזירים אותי לטקסי בית הספר ולכאב העצום (עד כמה שפולניה יכולה להרגיש כאב) שהרגשתי.
ואז נזכרתי בפעם הראשונה שקרוב משפחתי (המוריש) העניק לי פריטים. "אני אהפוך נקניקיה כמוך לאספנית מדופלמת" אמר.
להבדיל מקרובי משפחה מתחשבים (שמעניקים לך פריט בלי תנאים!) הוא שלח אותי לחנויות תל אביביות בשביל להצליח למכור אותן.
אבל מי שולח נערה?! לחנויות אספנות? ומכאן היו לי שתי חוויות עם שתי חנויות. האם הצלחתי? אתם תחליטו.
חנות ראשונה, דיברתי בטלפון עם בחור בשם ליאור. בעל חנות ברחוב הירקון. אמר לי "תבואי אליי עם הפריטים אני אסדר אותך".
על צמיד הודי עשוי כסף, סכו"ם (מזלג וכפית) עשויים כסף מתקופת מלחמת העולם השניה ושתי מדליות עשויות ברונזה במשקל מעל 100 גרם כל אחת, הציע לי לא פחות מ100 שקליים חדשים.
לא לפני שטען שהן מזוייפות אבל! מוכן לשלם לי על כל אחת 7 שקל.
טוב, הוא הבטיח שיסדר אותי.
החנות השניה שנכנסתי אליה הייתה חנות הרבה יותר מרשימה.
חנות בשם "לידרמן". היו שלושה לקוחות לפניי אז חיכיתי בסבלנות.
כשמגיע תורי הבן אדם, שנראה נחמד מאד ביקש ממני להראות לו את הפריטים ואז, הוא אמר שהוא תכף חוזר.
חיכיתי דקות ארוכות וסליחה על מה שאני מציינת כרגע, אבל לפתע שמעתי את הבחור מריץ קללות מהחדר השני. נבהלתי. פשוט לקחתי את הפריטים וברחתי משם.
מעולם לא שמעתי קללות נמרצות כאלו (גם לא באח הגדול) ועד היום אין לי מושג מה הלך ואני לא שופטת אף אדם.
מרגישה שחוויתי לונה פארק אספני בלי הגבלת גובה.
וכעת, לשאלה שאני שואלת את עצמי כבר לא מעט זמן, גם מי שלא מבין או עוסק בתחום - כמובן שיותר מאשמח לקרוא את דעתכם.
מעוניינת למכור את רוב הפריטים (אשתו של הנפטר זקוקה לכסף. אל תשאלו) אז מצד אחד, בתי המכירות קורצים לי.
מצד שני, כשחתיכה קורצת לך יש סיכוי שהיא לא באה בזול (יצאתי כזו אל באנדי עכשיו בחיי) - מה שאומר שעל כל רווח שאתה עושה בבתי מכירות פומביות, אתה משלם מע"מ ובנוסף, עמלה על המע"מ (יש עוד עמלות ששכחתי? מיסים?).
מצד שני, לא סתם פירטתי את החוויות שלי. היו לי עוד מספר וכשאת בחורה אז א. תמיד חושבים שאת לא מבינה/מטומטמת/בורה וב. סוחרים מנסים לסובב אותך על הבטן ולתקוע לך חתיכת מחיר. רק חבל שהמחיר שלהם כל כך זעום שאת בקושי מסוגלת להרגיש משהו.
יד 2? תקשיבו לחוויה הכיפית הבאה:
אחי ניסה לפרסם מספר פריטים ופנה אליו בחור מאד נחמד.
קבע איתו.
בפגישה הבחור גילה שהוא שוטר וטען שרוב הפריטים עשויים להיות גנובים. היינו צריכים להביא הוכחות שהפריטים היו של הנפטר.
עזבו שהשוטר מישש לאחי את איזור החלציים בשביל לבדוק אם הוא מסתיר משהו ועברה עליו חוויה זוועתית. פנינו לקבילה וכמובן שהשוטר הכחיש ולמי יאמינו?
אבל אין כמו הפרסומות של משטרת ישראל לשיפור התדמית!
תודה למי שקרא/ה עד לכאן. בסך הכל ביקשנו למכור פריטים שהיו של אספן, שאהב אותם יותר מכל.
הרי בשביל זה קיימים מקומות כמו הפורום הזה. לשם האהבה הייחודית לפריטים, שרוב האנשים יגדירו כ"זבל רקוב".
אז מה דעתך? אין כמו איביי, הא?
שם לא ימששו לך שום דבר.
שנה משופעת בזבל רקוב, אהוב ובעיקר מבורכת ומתוקה מדבש לכם ולמשפחותיכם.
ליידי לאק
