שאלה לערביסטים ואגב אורחא ראשון לציון

שאלה לערביסטים ואגב אורחא ראשון לציון

לא מזמן קניתי עותק ממש לא טוב של הספר "ארץ חמדה" ידיעות גלילות ארץ הקדש שכתב נחום סוקולוב (סאקאלאוו..)ווארשא 1885. המפה חסרה, אך תמונת (הדפס בעצם) של הקולוניא ראשון לציון קיימת ("בעת הזאת נמצאים בה שלשה ועשרים בתים, מחציתם תחתיים לבד ומחציתם תחתיים ושניים....נבנו ארבע עשרה ארוות, עשתי עשרה ארוות אבני גזית ושלש ארוות עץ.."). אני לא חושב שסוקולוב רשם מידיעה אישית, וחלק מהספר זה תרגום מה שאוליפנט כתב.

עכ"פ באחד התיאורים כתוב:" בכל רחוב אשר שם יעבור איש איירופא הלבוש כהוגן, ירוצו אחריו ילדים המונים המונים ויקראו בלי הפוגות "בקשיש בקשיש יא כאוואדיא"...מנוקד couwadia...מה פירוש הבקשה?

שאלתי ערבי והוא חשב שזה עיוות של כינוי גנאי ערבי יא גוואד (סרסור, תחמן...)...אבל זה לא מתאים כשמבקשים נדבות...
 

ז ק ו

New member
זה רק עינין של איות מילים משפה זרה

קרא קטע מההסבר

חואג'ה בערבית פרושו אדון, מר, בפנייה של ערבי אל לא ערבי [ואפשר שכלפי יהודי בלבד – זֶמֶרֶשֶׁת]. בפנייה לערבי השתמשו, כך עד היום, במילה סיד. מקור המושג אינו ידוע. במילון ערבי-עברי בן זמננו מושג זה אינו מופיע. שמעתי גרסה ולפיה משמעות הביטוי היא משהו ברוח "בא המנהל" (ואפשר שכך קראו הפועלים הערבים כשהגיע מנהל העבודה היהודי, שפירש את המילה בצורה לא נכונה), אולם אין לזה סימוכין.
על-פי "מילון הסלנג המקיף" בעריכת רוביק רוזנטל (עמ' 130):
חוואג'ה = אדוני, פניית כבוד לאדם (מיושן): "חואוג'ה שרון, אם תפנה את יישובי גוש קטיף – נישאר מחוסרי עבודה (שעת השין, 2004); ערבית: חַוָואגָ'ה (אדון).
דמויות מפורסמות מתקופת היישוב שזכו לכינוי חוואג'ה:
משה סמילנסקי (חוואג'ה מוסה), שגם זכה לשיר סרקסטי אודותיו
אליעזר מרגולין (חוואג'ה נזר)
ירמיהו בוקסר (חוואג'ה ירמי)
בשנת 2010 הציג רוני סומק תערוכה בשם "חוואג'ה ביאליק", אולם ביאליק לא נודע בכינוי זה.
 

ז ק ו

New member
בהודעה למעלה יש טעות הקלדה:

צמד המילים "יא שייך" צריך היה יהיות לא שייך.
 

כ חיים

New member
מחזק את עמדתו של זקו

הכוונה כאן היא למלה "חוואג'ה". לא יכול להיות הסבר אחר. הביטוי "חוואג'ה" מתייחס תמיד לגבר ממוצא זר שאיננו ערבי.
 

ניצה 7

New member
מנשה, רק עכשיו ראיתי ואני מודה לך. התמונה מוכרת לי אבל זו

גדולה וברורה יותר. וכמובן נהנית לקרוא את העברית של פעם. אחד הבתים הוא של אבא של סבי המייסד זאב אברמוביץ (בית מאלה שהם ''תחתיים ושניים'') ואולי מילדי המשפחה הם חלק מהילדים מבקשי הבקשיש. בית אחר, (בין השלושה הראשונים שנבנו ב''קולוניא''), גם הוא בעל שתי קומות וקיים עד היום - הוא של הייסמן. בבית זה התגורר ב1885 נפתלי הרץ אימבר שנשלח לראשון לשאוף אויר צח בגלל מחלת השחפת שפקדה אותו. משום מה התגורר במרתף דווקא ובאותו מקום יש חדר לזיכרו אל אימבר. (כחלק ממוזאון ראשון לציון). בהיותו בראשון צורף הלחן למילות ''התקווה'' שלו עם שינוי קל. ובצירוף מקרים נתקלתי בימים אלה במאמר של אימבר בו הוא מתאר את ראשון ומספר ששהה בבית הייסמן. כדאי לקרוא ושולחת לך במייל. שוב תודה.
 

arye9

New member
ובעזרת שייקה אופיר עליו השלום

המורה לאנגלית

המלט יא איבני, אנני אבוכ, אבוכ מת
ועמכ גוואוזה אומכ.
 
למעלה