סבתא רותרות
New member
אוסף 'אינפיניטי-אילים', מוצג במוזיאון ר"ג עד מחצית מרץ.
אוסף אינפיניטי-אילים הינו אוסף של תעודות היסטוריות המאיר את הפעילות הכלכלית והפיננסית בארץ-ישראל מתחילת המאה העשרים ובעשורים הראשונים שלאחר הקמת המדינה. האוסף מכיל תעודות שונות, מניות, אגרות חוב, מלוות מדינה ומלוות עירוניים, פוליסות ביטוח מהתקופה ההיא, תרומות למוסדות הלאומיים ותרומות לצדקה. כל אלה הינם מניפה רחבה של מסמכים המעידים הן על הפעילות הכלכלית והן על הקשרים חברתיים ודמוגרפיים.
העליות השונות לארץ-ישראל שינו את הדמוגרפיה היהודית בארץ, ועד שנות השלושים של המאה שעברה פעלו בארץ למעלה ממאה בנקים ועוד עשרות מוסדות פיננסיים שונים. בשנות העשרים קמו מוסדות פיננסיים קטנים, מקומיים ומעמדיים, ובשנות השלושים הוקמו עשרות קופות של הלוואה וחיסכון בישובים שונים בארץ ,אשר במשך השנים התמזגו בתוך הבנקים המובילים.
בעיתון הרשמי של ממשלת המנדט מיום 21 במאי 1942 ,פרסם הנציב העליון צו הפוטר אגודות שיתופיות מתשלום מס הכנסה. בהמשך לצו ניתנה רשימה ארוכה של מאות אגודות שהצו מתייחס אליהן: אגודות כפריות ועירוניות להלוואה וחיסכון, אגודות שיכון, אגודות צרכנים, אגודות להתיישבות בעלי משק זעיר, אגודות להתיישבות קיבוצית, אגודות השקאה והספקת מים, אגודות ביטוח חקלאיות, אגודות לשירותי הובלה ונסיעה ואגודות של יצרנים תעשייתיים ושירותי תעשיה.
ברשימת הקואופרטיבים אנו מוצאים את הקואופרטיב לתעשיית נעלים "נעל" בתל אביב, לצד אגודה שיתופית לממכר קרח בירושלים. בית חרושת לתעשיית כפתורים בתל אביב לצד אגודת השוחטים יפו-תל־אביב. האופרה הארץ־ישראלית העממית והתיאטרון למוסיקה ולמחול, שתיהן אגודות שיתופיות בע״מ. וזה על קצה המזלג.
מרשימה זו ניתן ללמוד על מרקם החיים הכלכלי, החברתי, התרבותי של היישוב בארץ בתקופת המנדט. המסמכים הם ראי ההיסטוריה ושימורם הוא שימורה.
אולם, מעבר לערך ההיסטורי, היופי הגרפי של המסמכים של פעם, שובה את העין בעיקר המניות שאוירו על ידי מיטב המאיירים של התקופה, מאיר גור אריה וזאב רבן, אנשי בצלאל, והרמן שטרוק, איש המזרחי שאייר את אחת המניות היפות באוסף, מניית בנק המזרחי, בנק ששטרוק היה בין מקימיו ועמד בראשו.
זו הייתה המנייה שבזכותה נבנה האוסף. בשנים האחרונות אני עוסקת בתחום האספנות, תחום שריתק אותי, עוד לפני שהפכתי להיסטוריונית. סייעתי לחברה למיין את עזבון בית הוריה והנה בבוידעם מצאתי מספר מניות של הסבא, זלמן ריבלין, שהיה בעל בית דפוס בתל אביב. חלק מהמניות היו על שמו, חלקן ע"ש בנו, אל"מ גרשון ריבלין שפיקד שנים על 'מערכות'. חלקן אף היו מניות שהודפסו בבית הדפוס של זלמן ריבלין. המנייה של בנק המזרחי תפסה את עיני. הראיתי אותה לרו"ח אמיר איל, הבעלים של קבוצת ניהול ההשקעות אינפיניטי-אילים, אשר התלהב מאוד מהרעיון להקים אוסף כזה שישמר פריטים היסטוריים של ארץ ישראל וישראל בתחילת דרכה. אוסף כזה ראוי שיימצא בצל קורתו של בית השקעות כדי לפתוח לבאים בשעריו צוהר אל פן היסטורי-תרבותי וכלכלי. או אז יצאנו יחד לדרך. אמיר נתן לי את כל התמיכה והשקיע את המשאבים הנחוצים להקמת האוסף, וזו התוצאה.
המידע על הפריטים השונים בספר זה נאסף מארכיונים, מהרשת, מרשות החברות אך בעיקר מהספר "ערך נקוב", ספרו המרתק של רו"ח יהודה ברלב, בכיר אספני המניות בארץ, מאתרו http://www.bia.co.il/ , ומנכונותו לתרום לנו מהידע הרב שלו בנושא. תודותינו.
ד"ר רות XXXX, היסטוריונית,
אוצרת האוסף והתערוכה
אוסף אינפיניטי-אילים הינו אוסף של תעודות היסטוריות המאיר את הפעילות הכלכלית והפיננסית בארץ-ישראל מתחילת המאה העשרים ובעשורים הראשונים שלאחר הקמת המדינה. האוסף מכיל תעודות שונות, מניות, אגרות חוב, מלוות מדינה ומלוות עירוניים, פוליסות ביטוח מהתקופה ההיא, תרומות למוסדות הלאומיים ותרומות לצדקה. כל אלה הינם מניפה רחבה של מסמכים המעידים הן על הפעילות הכלכלית והן על הקשרים חברתיים ודמוגרפיים.
העליות השונות לארץ-ישראל שינו את הדמוגרפיה היהודית בארץ, ועד שנות השלושים של המאה שעברה פעלו בארץ למעלה ממאה בנקים ועוד עשרות מוסדות פיננסיים שונים. בשנות העשרים קמו מוסדות פיננסיים קטנים, מקומיים ומעמדיים, ובשנות השלושים הוקמו עשרות קופות של הלוואה וחיסכון בישובים שונים בארץ ,אשר במשך השנים התמזגו בתוך הבנקים המובילים.
בעיתון הרשמי של ממשלת המנדט מיום 21 במאי 1942 ,פרסם הנציב העליון צו הפוטר אגודות שיתופיות מתשלום מס הכנסה. בהמשך לצו ניתנה רשימה ארוכה של מאות אגודות שהצו מתייחס אליהן: אגודות כפריות ועירוניות להלוואה וחיסכון, אגודות שיכון, אגודות צרכנים, אגודות להתיישבות בעלי משק זעיר, אגודות להתיישבות קיבוצית, אגודות השקאה והספקת מים, אגודות ביטוח חקלאיות, אגודות לשירותי הובלה ונסיעה ואגודות של יצרנים תעשייתיים ושירותי תעשיה.
ברשימת הקואופרטיבים אנו מוצאים את הקואופרטיב לתעשיית נעלים "נעל" בתל אביב, לצד אגודה שיתופית לממכר קרח בירושלים. בית חרושת לתעשיית כפתורים בתל אביב לצד אגודת השוחטים יפו-תל־אביב. האופרה הארץ־ישראלית העממית והתיאטרון למוסיקה ולמחול, שתיהן אגודות שיתופיות בע״מ. וזה על קצה המזלג.
מרשימה זו ניתן ללמוד על מרקם החיים הכלכלי, החברתי, התרבותי של היישוב בארץ בתקופת המנדט. המסמכים הם ראי ההיסטוריה ושימורם הוא שימורה.
אולם, מעבר לערך ההיסטורי, היופי הגרפי של המסמכים של פעם, שובה את העין בעיקר המניות שאוירו על ידי מיטב המאיירים של התקופה, מאיר גור אריה וזאב רבן, אנשי בצלאל, והרמן שטרוק, איש המזרחי שאייר את אחת המניות היפות באוסף, מניית בנק המזרחי, בנק ששטרוק היה בין מקימיו ועמד בראשו.
זו הייתה המנייה שבזכותה נבנה האוסף. בשנים האחרונות אני עוסקת בתחום האספנות, תחום שריתק אותי, עוד לפני שהפכתי להיסטוריונית. סייעתי לחברה למיין את עזבון בית הוריה והנה בבוידעם מצאתי מספר מניות של הסבא, זלמן ריבלין, שהיה בעל בית דפוס בתל אביב. חלק מהמניות היו על שמו, חלקן ע"ש בנו, אל"מ גרשון ריבלין שפיקד שנים על 'מערכות'. חלקן אף היו מניות שהודפסו בבית הדפוס של זלמן ריבלין. המנייה של בנק המזרחי תפסה את עיני. הראיתי אותה לרו"ח אמיר איל, הבעלים של קבוצת ניהול ההשקעות אינפיניטי-אילים, אשר התלהב מאוד מהרעיון להקים אוסף כזה שישמר פריטים היסטוריים של ארץ ישראל וישראל בתחילת דרכה. אוסף כזה ראוי שיימצא בצל קורתו של בית השקעות כדי לפתוח לבאים בשעריו צוהר אל פן היסטורי-תרבותי וכלכלי. או אז יצאנו יחד לדרך. אמיר נתן לי את כל התמיכה והשקיע את המשאבים הנחוצים להקמת האוסף, וזו התוצאה.
המידע על הפריטים השונים בספר זה נאסף מארכיונים, מהרשת, מרשות החברות אך בעיקר מהספר "ערך נקוב", ספרו המרתק של רו"ח יהודה ברלב, בכיר אספני המניות בארץ, מאתרו http://www.bia.co.il/ , ומנכונותו לתרום לנו מהידע הרב שלו בנושא. תודותינו.
ד"ר רות XXXX, היסטוריונית,
אוצרת האוסף והתערוכה
