בקשה לזיהוי תקופה

bo19511

New member
בקשה לזיהוי תקופה

חביירים/ות,
מבקש סיועכם במיקום הפריטים שבתמונה: האם במדפי"בין שתי המלחמות", כלומר מיי אין פלסטיין? אולי "העשור הראשון"(48-58)? או שמא ישראל 58--2003?
תודה, בעז

 

bo19511

New member
מפתיע שאין קול ואין עונה...

הייתי סמוך ובטוח שמייד יעמדו ויבואו חכמי הפורום ויכוונוני אל המדף הנכון
על פי התקופה הנכונה - ואני עומד מול המדפים, ידיי עמוסות בפריטים- ואנא אני בא?



 

גרשונוב

New member
לא מוכר לי,

הייתי מקדיש מדף לפריטים לא מזוהים, או לא מתוארכים.
לערב קצת את הקהל בסידור המוזיאון.
אולי בהמשך, אפשר לעשות מצגת לכל אלו שלא זוהו, ולהפיץ בציבור.
ככה יהיה פרסום למקום, וזה עשוי לאתגר אנשים לגלות את התשובה.
 

גרשונוב

New member
ואם יורשה לי להגיב לעצמי - הפניה ליוזמה מעולה

לא זוכר אם כבר עלה כאן בפורום,

עושי החיל - http://nlics.org/
זו יוזמה של הספריה הלאומית שמבקשת ממתנדבים להוסיף אינפורמציה לאוסף הסרוק של הספריה.
לתת כותרות, לתמלל מסמכים, לזהות מצולמים, לתארך כרזות ועוד. כך המידע הקולקטיבי שיצטבר יהיה זמין ונגיש לכולם לאחר מכן.
 
הבעיה היא שאי אפשר לסמוך על עדויות של אנשים.

מי ערב לך שזוהה האיש הנכון? או שהתאריך שניתן לכרזה מדויק? יש בעיה בזכרון אישי בעיקר כשהוא הופך לזיכרון קולקטיבי.
בדיוק לפני שבוע נתתי הרצאה בנושא ביום עיון של האגודה לתיעוד בע"פ באוניברסיטה העברית. זו בעיה ידועה ומורכבת.
 

גרשונוב

New member
נכון, אבל אפשר להצליב מידע ולהוסיף ביקורת

כמו שעובדת ויקיפדיה.
גם אם לא הכל מדויק, כמות האינפורמציה שנאספת מהציבור היא אדירה.

וסיקרנת אותי לגבי ההרצאה. נשמע נושא מעניין.
 
הרבה יותר מורכב. עדויות בע"פ מסייעות בתיאור אווירה של תקופה,

מסורות שונות, אורח חיים וכו'. בוא נגיד שאם מישהו מעיד שהיה להם בגולה בית פאר עם 5 משרתים, לא קרה כלום אם בפועל היה רק משרת אחד. זה לא משנה את ההיסטוריה. מאידך, אתן לך דוגמא אחרת מתחום מחקרי. בליל ה-14 במאי 48, אחרי הכרזת המדינה נעצרו במצרים בו זמנית כמה מאות צעירים יהודיים ציוניים וקומוניסטים, על פי רשימות מוכנות מראש. הם הובלו למחנות מעצר, אחד ליד קהיר והשני באבוקיר ליד אלכסנדריה. בהדרגה חלקם שוחררו [בעיקר בעלי הנתינויות הזרות] ובקיץ 49, שוחררו 300 הנותרים. על כל זאת יש לי מסמכים ארכיונים אמינים.
והנה, התאחדות יוצאי מצרים מפיצה סרט ובו נאמר שהיו 1300 עצורים. ומי שרואה זאת חושב שזה כך ולא מבין שזה מסתמך על אגדות אורבניות ושמועות רחוב. והכי מעצבן אותי שהם קוראים בעדויות למחנות המעצר מחנות ריכוז! כל כך לא נכון - במחנות ריכוז יצאו לאירועים משפחתיים? הלכו לבחינות באוניברסיטה? קיבלו פעם בשבוע ביקורים מהבית וכמויות אוכל? בקיצור....
לזריקת רימון ברובע היהודי עם 20 הרוגים, הם קוראים בעדויותיהם - פוגרום. ומי שלא מכיר את העובדות [וכמה מכירים, בינינו?] חושב שזו האמת ההיסטורית.
 

גרשונוב

New member
מה שאת מתארת מורכב פי כמה וכמה מהפרויקט שהעליתי.

וכמו שאמרת, יש מקרים בהם יש משמעות היסטורית לפרטים בסיפור.
אני חושב שבתארוך כרזות או זיהוי פרצופים באיזו תמונה דהויה הסיכוי שההיסטוריה תסולף הוא קטן למדי. יש בפרויקט ניצול רצון טוב של אנשים בשביל לעשות עבודה שחורה.
אני משוכנע שאת עיקרי הדברים לא ישאירו להמונים.

מה שתיארת הוא מאוד בעייתי.
 

ז ק ו

New member
אין בעיה לבסס מידע שנמסר מהציבור, עי תשאול

לגבי מקור המידע. למשל; ולזכרון של העד יש לתת את היחס המתאים -כלומר הספקני, ולתשאל מנין או על מה מבוססת ידיעתו. ויכול להיות שהמעיד יצביע על תמונה נוספת ומתועדת היטב ואמינה של האישיות המצולמת.
 

ז ק ו

New member
עוד דבר:

כשמישהו מוסר בע"פ שם של מצולם, נניח טדי קולק -שאכן מופיע באחד הצילומים, הדבר האלמנטרי ביותר זה לגגל את השם, ומכאן לאשרור או שלילה הדרך קצרה.
 
זה בהנחה שהמצולם הוא דמות מוכרת. שמיל או איציק מהשכונה

בלודג' לא יופיעו בגוגל. ומי שמופיע בגוגל - ממילא אלה אנשים מוכרים שאיני צריכה את עזרת הציבור כדי לזהותם.
 

ז ק ו

New member
ברור שלא כל השאלות תפתרנה בשיטה הזו

אבל סביר מאוד להניח שזיהוי של לא מעט מצולמים יפוענח על ידי ציבור המתנדבים באמצעות ממצאים תומכים.

המערכת הזו מבקשת גם פתרון של נעלמים בנושאים אחרים, שיכול ופרטים מסייעים נמצאים בכל מיני מקומות שאפילו לא חשבו עליהם.

אם לא תשאל איך תדע
 

גרשונוב

New member
לדעתי זה שימוש נבון ברצון הטוב של אנשים

פעולות של מפתוח ותמלול אינן מסובכות כל כך, אבל אינן יכולות להתבצע בצורה אוטומטית, ולהרבה ארגונים אין את המשאבים להשקיע בכח אדם לשם כך. מצד שני, יש אנשים עם זמן פנוי, או לפחות נטיה לכלות את הזמן מול מסך המחשב.
אתר כזה עושה חיבור יפה בין שני הצדדים. נותן קרדיט ויוצר תחושת מעורבות.
לדעתי מגיע כל הכבוד לכל הנוגעים בדבר.
 

rachelea

New member
זו בדיוק הבעיה - על איזה זכרון ניתן לסמוך ?

על זיכרון אישי, על זיכרון קולקטיבי ?
ברור שעל זיכרון היסטורי עדיף, על אף שגם בו יש הטיות
הנובעות מדעותיו של החוקר.
 

rachelea

New member
גם כאן אין בטחון לחוסר הטיה

שכן חוקר/ת גם טוב/ה יכולים לשים דגש על מסמך זה או אחר
לפי נטיית ליבם. אין אוביקטיביות מוחלטת על אף שזו השאיפה.
 
לגבי המדליה עליה כתוב שלוחת ת"א. ב-1963 פעלה בת"א שלוחה

של האוניברסיטה העברית. בנין או שניים שלימים היוו היסוד להקמת אוניברסיטת ת"א. זה נקרא בפי כל 'השלוחה'. אולי זו מתחרות ספורט שנערכה בין הסטודנטים ב'שלוחה'.
 
לגבי המדליה הראשונה - רבנאות זו מילה מקבילה לאליפות.

תרגום של מה שכתוב למטה, צ'מפיונשיפ.
 
למעלה