המסחר במכתבים של רבנים ואישים - שאלת תם

המסחר במכתבים של רבנים ואישים - שאלת תם

עוררתי לאחרונה במסגרת איזה אשכול שאני לא מוצא עכשיו, ולא זכה לדיון - והנני לעורר בשנית.

יש היום מסחר ער במכתבי רבנים ואישים. באשר לרבנים יש הרואים בזה סגולה גדולה.

כידוע יש חרם דרבינו גרשום מאור הגולה (מעל אלף שנה) האוסר לזר לקרוא מכתב לא לו. להבנתי, מרחק הזמן לא משנה כלום. אפילו מכתב happy birthday שתרח שלח לאברהם אבינו חסוי.

בנפרד, ביחס למכתבי שאלות ותשובות של רבנים שהדפיסו תשובותיהם, אפשר ודווקא לא הדפיסו את מכתב מסויים מסיבות שונות (ואגב, לא תמיד נמצא שם המכותב או תאריך בספרי שאלות ותשובות).

אומנם, לגבי גלויה נראה שמותר כי הוא נשלח פתוח מלכתחילה.

כך או כך, המסחר בזה בעייתי ולכאורה אינו מותר, לא למכור, לא לקנות, ולא להראות. הצריך לסגולה יכול לחפש ספר שהיה בספריית רב פלוני עם חתימתו, ולאו דווקא מכתב.
 

שפר 10

New member
אם יש לך חשש אני מציע לך

לא לקנות ולא לקרוא את מכתבי הרבנים
אבל כנראה יש לך כוונות אחרות
 
למה ההתקפה הזו? ההתפלפלויות ביו מנשה וזקו

בנושאים הלו הם מהשרשורים המעניינים בפורום, גם לחילונים שבינינו. ואיזה כוונה אחרת יכולה להיות לו חוץ מהעלאת סוגיה מעניינת?
 

ז ק ו

New member
ובכן; כמובן שחרם דרבנו גרשם מאור הגולה שריר וקים

ברם; יש לבדוק -ואני לא בקי בעינין, אם זה אסור גורף או מוכון למכתבים אישיים למשל, כי אם תאמר קים איסור גורף, משמע אין שום דרך לעין בעזבון של מאן דהו, בגלל החרם. ואז במקרה של הוגי דעות, פרשנים, מלמדים ואחרים שלציבור עינו בדבריהם, יצאנו נפסדים ואין אנו יודעים מה הפסדנו. לכן נראה שיש לבדוק את גבולות החרם מבחינת ה"מכותבים".

ולמקרה שלפנינו: כאן היה מכתב לאיש ציבור מחברון, שישתדל למען הציבור. ויתכן שמלכתחילה אין התוכן חסוי, ואין מניעה לפרסמו ברבים. [תאר לעצמך שמכתב כזה לא מתפרסם, והאוירה בזמן ההתשרחשות היתה שמי שיכול לעזור צריך לנסות לעזור, ואם לא ינתן פומבי למעשי ההשתדלות למען הכלל, הפרנס עוד עלול להחשד באי עשיה היכן שהיה מה לעשות. וזו מכשלה של של דברים נוספים. ויוצא מכך שמי שנזהר בחרם דרבנו גרשם נכשל מניה וביה, בחושד בכשרים, ואולי אפילו חו"ש בהוצאת שם רע. ועבירה גוררת עבירה, ואחריתו מי ישורנו.

אמנם חומר למחשבה.

במגרת אפשרות העריכה, אני מוסיף קישור לשרשור המקורי

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=485&messageid=178955207&r=1
 
אומנם דברי תורה ומכתבי סמיכה הם ציבוריים

תשובה בכתב יד של פוסק, שהדפיס את תשובותיו עצמו ואינו בנדפס, אני מפקפק.

עניין לציבור במכתבים אישיים - איני רואה מה העניין לציבור אם זה חסוי. ומה שאתה כותב שאם לא נדע נחשוד בכשרים או לא נדע על פועלם בכלל, הרי חזקה רבינו גרשום שידע מזה.

לגוף החרם, נראה לי שעל עצם האיסור לעניין במכתב לא-לך אין עוררין ואין חידוש. רבינו גרשום רק הוסיף חרם. כנראה האיסור גבר בימיו.

אגב בחוק הגנת הפרטיות שלנו מופיע כך:

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;
 

ז ק ו

New member
אצה אומר שבחרם אין התיחסות לזמן שעבר.

כי רבנו גרשם הרי האמין ככולנו כי משיח צגקנו מגיע מחר.
ויתכן שהיום קימת האפשרות להתיחס לזמן שעבר מכתיבת המכתב. ואם זה מכתב שהיטיב עם הציבור, כמו למשל ביטול גזירות, הרי יש כאן גם עינין של פרסומא ניסא. ובכלל צריך לחפש ולדרוש איך מוצאים נקודות וניואנסים להתיר את הקריאה, ולו בשביל לא להפוך רבים וטובים שנכשלו ל"ע בקריאת פתק או כרוז, לעברינים חו"ש. הרי אנו מצוווים לדון כל אדם לכף זכות.
 

ז ק ו

New member
בימות המשיח, עולם כמנהגו נוהג. דהיינו כפי שמצופה ממנו

ולכן לא יהיה צורך באסורים וחרמות. כי עמך ישראל כולם צדיקים וטהורים.
 
על הנחתך שכולנו מאמינים שמשיח יבוא מחר יש לי קושיה גדולה

ורק אתמול התעוררתי לשאולה בחברותא שאני לומד וקשורה ממש לימי בין המצרים. כמה מפרשני ומסכמי התלמוד, הרי"ף, הרא"ש, כמו גם בעל השולחן ערוך, דנים רק בהלכות הזמן בזה, ולא בהלכות המקדש ושלעתיד לבוא - וכי הם לא האמינו שמשיח "יבוא מחר"?

החברותא שלי, ת"ח גדול, אמר קצת בבדיחותא, שכולם כתבו מה שלימדו לתלמידיהם, וזה היה רק הלכות הזמן הזה.
 
כידוע החפץ חיים, ישיבות ליטא, ובבריסק החזירו את לימודי

לעתיד לבוא. הגדיל מכולם ערוך השולחן.
 

כ חיים

New member
מכתב העוסק בעניינים אישיים פרטיים

אין ספק שחל עליהם חרם דרבינו גרשום אבל אם המכתב נושא תאריך של למעלה מכמה עשרות שנים כאשר הנוגעים בדבר וילדיהם כבר אינם בין החיים, לעניות דעתי, כבר לא קיים עניין החיסיון ואם המכתב נושא חתימתו של רב ידוע איני מוצא סיבה במקרה כזה לא להעמידו למכירה. מעניין מה דעתם של הפוסקים במקרים דומים, אם יש בכלל התייחסות לנושא.
 
חיים. קח כמה היתכנויות

תניח שמדובר במכתבים בני 100 שנה שקשורים באישיות שיש לו משפחה כיום :

1. מכתב לפני 100 שנה, בין רב למישהו המאשר שהמישהו הזה מודה שיש לו ילד מקשר אסור/שהכה מישהי/שעשה מעשה סדום

2. היתר 100 רבנים שניתן לפלוני לשאת אשה שניה כי לאשתו מחלת נפש גנטית. צאצאיו ידועים

3. כנ"ל מכתב פניה לרבנים המפרט את האבחנה

4. תשובה שמותר לחלל שבת במצב מסויים. התשובה לא נכנסה לתשובות המודפסות של הרב כי הוברר שעבדו עליו בנתונים.

5. סתם מכתב עם מידע אישי !
 

כ חיים

New member
הבאת כמה דוגמאות קיצוניות

ומוסכם שבמקרים כאלה ודומים לה ם אין לפגוע בצאצאים.
 
היות והפורום עוסק באיסוף ומדובר במכירת מכתבים.

הרי בענינים הקשורים בכסף מצאו ה"חכמים" היתרים שונים ומשונים.
החל מפרוזבול ועד היתר עיסקה. וכל מיני מכירות לנוכרי .
בקיצור אם רוצים יש פתרונות.
ולתלמידי החכמים הנה "חידוש" שלי
"הפוך בה והפוך בה וקולא בה"
צ'י
 
למעלה