אולי 19:09 זה טעות כי בויקיפדיה כתוב ערך שעון קיץ כתוב שלא ה
בתקופת המנדט הבריטי
בתקופת המנדט הבריטי הוחל בהנהגת שעון קיץ במהלך מלחמת העולם השנייה[2]. בשנת 1940 ניתנה "פקודת קביעת הזמן" בידי הנציב העליון הבריטי: "באותה תקופה בכל שנה אשר תיקבע על-ידי הנציב העליון בצו, הזמן למטרות חוקיות וכלליות בארץ-ישראל יקדים בשלוש שעות את הזמן הממוצע של גריניץ'". מועדי שעון הקיץ לא היו קבועים, בדרך-כלל מאפריל עד ספטמבר. בחלק מתקופת מלחמת העולם השנייה, בין 1 ביוני 1940 ל-31 בדצמבר 1942 הונהג שעון קיץ ברציפות, גם בחורף[3], כדי להגביר את החיסכון באנרגיה. שעון הקיץ הונהג גם בחורף כדי להגביר את שעות האור בימי ההאפלה[4]. גם בתום התקופה הזאת הונהג שעון קיץ ארוך מהרגיל: בשנים 1943 - 1944 הונהג שעון קיץ מ-1 באפריל עד 31 באוקטובר, ובשנים 1945 - 1946 מ-16 באפריל עד 31 באוקטובר. ב-1947 לא הונהג שעון קיץ, וב-1948 הוא הונהג רק לאחר הקמת מדינת ישראל.
מקום המדינה ועד חקיקת החוק ב-1992
עם הקמת המדינה עברה הסמכות לקבוע את השעה הרשמית למשרד הפנים, וכך גם קביעת מועדי שעון הקיץ. מיד לאחר הכרזת המדינה, בעיצומה של מלחמת העצמאות, הונהג שעון קיץ בכל רחבי המדינה. בירושלים, שהייתה נתונה במצור, כוונו השעונים שעתיים קדימה. ב-22 במאי 1948 הונהג שעון קיץ כפול גם ביתר חלקי המדינה[5]. ב-3 ביוני תוקנה פקודת קביעת הזמן, כך שתאפשר לשר הפנים לקבוע כי הזמן בישראל יקדים את הזמן הממוצע של גריניץ' בכל פרק זמן, לאו דווקא בשלוש שעות. ב-1 בספטמבר 1948 עברה כל המדינה לשעון קיץ רגיל של שעה אחת, וב-31 באוקטובר הוחזר שעון החורף[6].
שעון קיץ הונהג בישראל בין השנים 1948 - 1957, אולם משך תקופת שעון הקיץ השתנה במידה ניכרת משנה לשנה. בשנים 1951 - 1952 הוא הונהג למשך שבעה חודשים בערך,
