אספני תקליטים ודיסקים מטורפים:

[אביתר777777777777777]

אספני תקליטים ודיסקים מטורפים:

שבת שלום !
עד לא מזמן הייתי בין האספנים הגדולים בארץ של תקליטים דיסקים וכיוב. לאחרונה הרגשתי שקצת נמאס לי והאתגר קצת פחת עקב כך שלא מצאתי אספנים מאתגרים למוסיקה שאני אוהב בישראל ואז איבדתי ענין מסויים בתחום. אז נוצר מצב של אוסף ענק בן כמעט 150 אלף תקליטים ודיסקים שלאחרונה מתמלא באבק. לא, אני לא מוכר, אלא רק מחפש חברים "מטורפים" שיכולים להחליף חוויות יחודיות ואוספים את אותם האומנים באובססיביות אמיתית:
1. 10CC
2. ALAN PARSONS PROJECT
3. PROCOL HARUM
4. TOTO
5. SUPERTRAMP
6. PILOT
7. WAX
8. WANG CHUNG
9. HALL & OATES
10. MINDBENDERS
11. GARY WRIGHT
ועוד מספר אומנים כאלה שאני חייב להשיג כל עטיפה בכל פורמט.....שיגעון שבחו"ל ידוע...

אם יש כאן מישהו שאוסף כל פריט מכל פורמט או עטיפה של הנ"ל, אשמח לשמוע על כך.
בברכת שבת שלום וכיפית לכולם !
אביתר.

 

[JAMES DEAN]

בקשר לאלאן פרסונס אתה הולך להופעה שלו?

אם כן אולי יהיו שם פריטים שאין לך.

ובקשר לשאלתך "על כל פורמט" אז יש אספן ישראלי שעושה דבר כזה עם מדונה.

 

[אביתר777777777777777]

היי! בדיוק לזה התכוונתי! תודה. הבעיה שאני לא אוסף את מדונה

אבל בהחלט מעריך את פועלו. כל הכבוד. אהיה בהופעה של פרסונס כמו בשתיים הקודמות שהיו כאן. ההופעה תוקלט ותהפוך לבוטלג. את העטיפה של הבוטלג יעצב אדם יקר בספרד. גם שתי ההופעות הקודמות בארץ הוקלטו ועלו בזמנו לאיזה אתר של שיתוף קבצים ע"י חבר יקר שהקליט.
הסיכוי למצוא בהופעה פריט שחסר לי קטן ביותר. אני מניח שמה שיימכר שם תהיה הקופסה שיצאה השנה ובה כלול גם האלבום "סיציליאן דפנס" הגנוז שראה אור רק רשמית רק בשנת 2014. ידוע על שלושה עותקי פרומו שלו על ויניל בעולם. העטיפה בפרומו היא בגוון כחול עם אותו ציור. בהוצאה הרשמית הרקע הכחול הפך ללבן. אחד מהשלושה הללו נמצא כאן אצלי. התקליט הוא משנת 1979 והוא אינסטרומנטלי לחלוטין. הוקלט בשלושה ימים בלבד והוא למעשה רק סקיצות.
האוסף הכי גדול שלי הוא 10CC וכל הרילייטד שלה. מדובר בכמות העוברת את עשרת אלפים הפריטים, כולל כל 24 התקליטונים המיוחדים/מוזרים שראו אור במדינות נידחות באפריקה דוגמת טוגו. בטוגו יצאו לא מעט תקליטים מערביים עם עטיפות מיוחדות ואחרות ולעיתים מאוד מושקעות כאשר על חלקן אף מופיעים כיתובים בגרמנית וזאת משום שטוגו היתה בשעתו המושבה היחידה של גרמניה שחיפשה מקום טוב בשמש באפריקה כמו אנגליה וצרפת.
ובהקשר לעטיפות: אני חוקר גם את הדרך ואת ההחלטה שבעטיין צויירה העטיפה. אוסף גם תמונות של עטיפות בעת הכנתן, חוקר עטיפות אחרות שהוצעו ועוד ועוד. הנה צרפתי 2 תמונות מהסט של הצילומים על עטיפת התקליט של עשרה סי.סי משנת 1977. העטיפה מאוד דומה ודרך סט הצילומים אפשר לראות כיצד הגיעו אל התוצאה הסופית.
שבוע טוב ומבורך לכולם,
אביתר.

 

[אביתר777777777777777]

והנה ההמשך עד לתוצאה הסופית של העטיפה:

 

[אסיק1]

איך כל זה מסתדר גם עם

תחבורה ציבורית? הרי גם בזה אין אליך.

 

[אביתר777777777777777]

באופן הבא:

מגוון של שלושה תחביבים מאז הילדות: רכבות, אוטובוסים ומוסיקת רוק ופופ בריטית, אמריקאית, צרפתית והולנדית של שנות ה-60, 70 וקצת 80.
מי "שאשם" בענין המוסיקה הוא אימי, ז"ל, שמאז שנולדתי פתחה כל היום את הגל הקל (רשת ב' דאז) וכך נחשפתי למוסיקה לועזית (וגם עברית) מאז גיל 0.
ילדים אחרים היו הולכים לישון בשבע בערב כאשר תמיד בימי חמישי בשעה שמונה בערב הייתי הולך עם אבא, ז"ל, להופעות רוק בקולנוע אדיסון - הופעות שאורגנו ע"י גידי יון והארגן הירושלמי ממוצא הולנדי - לופאס סואסו. כך יצא שבגיל ארבע שמעתי את הטרמלוס, פעמוני סוני, הפעמונים הכחולים, המיינדבנדרס, פינק פלויד, פרוקול-הארום, עוזי והסגנונות ועוד. ההורים היו מאוד מוסיקליים ואפילו ישנו בלילות עם מוסיקה. מאידך נסעתי עם אבא, ז"ל, למועדון "קליפסו" ברמלה בימי שלישי ולעיתים גם אמא, ז"ל, הצטרפה. היה בזה משהו של שטיפת מוח הייתי אומר. אבא מעולם לא שתה חריף במועדונים, רק ישב והאזין למוסיקה ושתה...קפה שחור או אכל גולש (אוסטרוהונגרי במוצאו). כך כל זה התחיל.
שבוע טוב.