מכירה פומבית- הצלחתי להיכנס
הקדמתי בשעה והתצטרפתי לעשרת הראשונים שהגיעו. עד השעה שתיים כבר התקבצו כמה עשרות בפתח ומאוד בלטה לעין העובדה שישנם מספר נוטלי ויטמינים שניתן להם להיכנס לפני הפתיחה. בסדר בסדר כמה זקנות שטענו שאינן יכולות לעמוד בצפיפות , מצער היה להבין לאחר מכן שאותן זקנות הינן הדעתניות ביותר בשטח ומספר הכיסאות שהן שמרו למקורבים עבר את גבול הטעם הטוב.
לעובדי הדואר ובני משפחתם הקניה אסורה, אך מותר לעובדי המקום לשבת בשורה הראשונה ולשמור מקומות לידידים.
האוירה המשפחתית ניכרה וכולם מכירים את כולם בשמם הפרטי ומעניין לראות את המכירה מזוית הראיה של הכרוז שמצביע על הרוכשים ומעלה את המחיר בהתאם.לא אוסיף בנושא אך הקדשתי זמן רב למעקב אחר הנעשה במקום, כשר ?? אולי כן מסריח ? מאוד מאוד.
כשהכרוז מכריז על תכשיטים ומצהיר שאין כאן זהב יהלומים או כסף, זה לא בטוח בכלל, יתכן מאוד שיש זהב או כסף. כאשר הכרוז רוצה להמעיט בערכו של חפץ, הוא עושה הצגת אף עקום כאילו נודף מהחפץ ריח לא נעים. המעניין שכל המחוות הללו לא הועילו ודווקא חפצים כאלה נדרשו על ידי הקהל שכנראה כבר מכיר את השחקן הראשי על הבמה.
מטען עצום של בולים מכל העולם מספר ארגזים שנפחם עלה על חצי קוב, הוצעו למכירה כשהכרוז הציע מחיר פתיחה של 3.000 אלפי שקלים, הסוחרים עשו לו תנועת אצבע מסתובבת על יד הראש לרמוז על אי שפיותו, הכרוז הוריד את מחיר הפתיחה ל 1.000 שקל ומחיר הסיום היה 5.5000 שח.
לסיום...לא קניתי כלום אבל החוויה היתה מאוד מעניינת.